תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ונהפוך הוא

07/05/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תשע"א (747) 4
"ונהפוך הוא"
"ונהפוך הוא" אני? מה פתאום? ראיינה: רחל כוכבי "לקראת חג הפורים, אני מבקשת", כתבה העורכת, "לראיין או לכתוב על מישהו/מישהי שעשה מהפך אפילו קטנטן, בחייו, 'ונהפוך הוא' כזה. רצוי מישהו קצת 'שרוט', אולי 'שונה' או 'מיוחד'". "אצלנו?", חשבתי בלבי, "אצלנו, אין אנשים 'שרוטים'. חלילה, חס וחלילה, חלילה וחס. אין!" לאחר שניות אחדות הגיח הרעיון מאיפה שהוא: "יש! מצאתי!" "שרוט" - לא "שרוטה" - דווקא כן. היא כל כך קרובה אלי, אני מכירה אותה מצוין ואין לי שום בעיה לראיין אותה. קבענו מה שקבענו ואני כבר שואלת אותה את השאלה הראשונה: "אומרים עליך שאת 'שרוטה' ו..." והיא, לא מחכה לשמוע את שאלתי ועונה לי מיד: "ברור, אני שונאת שינויים ...". "ואיך את מסתדרת עם חג כמו פורים?", אני שואלת. "שאלה טובה, שאלה טובה", היא נותנת לי ציונים וממשיכה בלהט: "עם חג הפורים אף פעם לא הסתדרתי, שנאתי את החג הזה. ממש מחקתי אותו מלוח השנה שלי. שמתי עליו איקס, כמו שאומרים". "בכל שנה", היא ממשיכה ולא נותנת לי להשחיל מילה, "כאשר התקרב חודש אדר, התחלתי להרגיש רע", היא מנמיכה את קולה, "הרי משנכנס אדר מרבין בשמחה ואצלי זה היה בדיוק להפך. ממתי? איך העזתי? אני בשמחה אספר לך", היא מנהלת לי את הראיון. "עם רוב מצוות החג ומנהגיו אני מסתדרת, אבל לשניים מהם הייתה לי ממש אלרגיה". "אלרגיה?" אני שואלת בהלם. "תמיד שנאתי להתחפש בפורים. אמא שלי עליה השלום הייתה משקיעה ותופרת לי כל שנה מחדש תחפושת לתפארת – מלכה, נסיכה, פייה, כלה... וכד'. בתמונות הילדות שלי מפורים ניצבת ילדה בעלת פרצוף רציני וחמוץ מחופשת ל... ואם במקרה אני נראית מחייכת, זה בגלל הצלם בסטודיו שהכריח אותי". "על קריאת מגילה את שואלת אותי? מראיינת טובה, יודעת מה לשאול. אהבתי ללמוד וללמד מגילת אסתר אבל קריאת המגילה, בבית הכנסת, עם כל ההרעשה המסיבית הזו כשקראו את שמו של המן – היא לא בשבילי. החלטתי שאני מחוץ למשחק הזה. עבורי זה היה אירוע בלתי נסבל לחלוטין!", אמרה ונבהלה ממה שאמרה. "ואז", היא ממשיכה, "אלוהים עשה בשבילי מה שלא יכולתי לעשות לבדי". "כלומר?" אני מסתקרנת. "התארגנה קבוצת חברות אמריקאיות שהחליטו לעשות מעשה שבעצם די מקובל בקהילות שונות בארץ ובעולם - לקרוא מגילת אסתר, נשים עבור נשים. בשבילי זו חוויה מתקנת". "ספרי לי איך הרגשת?", אני מתחילה לחקור וגם ממש להתעניין. והיא בעיניים בורקות: " ישבתי לי בבית הכנסת יחד עם כל הנשים, קרוב מאד לבימה, ושמעתי רק נשים ונערות קוראות בזו אחר זו את המגילה. הן עלו לדוכן בבית הכנסת, כל אחת קראה פרק אחד. מגוון של קולות, רכים, נעימים, מרגשים...". היא ממשיכה לספר לי כאילו יצאה זה עתה מארץ האגדות. מדברת לאט, חושבת על כל מילה. "אני יושבת לי בבית הכנסת שלנו, קרוב לארון הקודש (דבר לא מובן מאליו לנשים שיושבות תמיד רחוק). חוויה מסוג אחר. בית הכנסת מלא בנשים, נערות, ילדות וילדים קטנים עם אמהותיהם. שומעת כל מילה מסיפור המגילה, רואה מקרוב איך מגלגלים את הקלף, נהנית ממגוון הקולות הנשיים הקוראות בהטעמה כל מילה (או לפחות משתדלות). כל פרק נשמע אחרת. ההרעשה לשמע שמו של המן - עדינה ונשית" "מצד אחד הרגשתי בעננים ומצד שני, צביטה בלב - גם אני רוצה לקרוא, אמרתי לעצמי ולא העזתי לומר בקול, למישהו". שמעתי את ההתרגשות המתגברת בקולה. בחדר השתררה דממה, שתיקה של דקה - שתיים. "למה הפסקת לספר? המשיכי", ביקשתי. "לפני מספר שנים מישהי מהקוראות עזבה וחסרה קוראת לפרק מסוים במגילת אסתר. כשבאו לשאול אותי האם אני מוכנה להצטרף עלצתי משמחה, הסכמתי בשמחה והתחלתי להתאמן בשמחה. חג הפורים שלי נולד מחדש. בין חודש לחודשיים לפני החג אני מתחילה להתאמן. אני שומעת את הדיסק עם הפרק שלי שוב ושוב, שרה יחד עם הבעל-קורא, "תיקון סופרים" בידי, הלוך וחזור, ומתרגשת מכל מילה. קיבלתי פרק נהדר, אמנם מוזכר בו שמו של המן פעמים רבות וזה די מבלבל, אבל אני רואה בזה אתגר גדול. אחד השכנים שלנו, ששמע את מגילת אסתר מתנגנת מחלוננו, שאל את בעלי האם הוא קורא השנה מגילה. בעלי החמוד ענה לו: 'לא, זה לא אני שמתאמן, זו אשתי...'. מאז, אני אוהבת, אוהבת, אוהבת את חג הפורים ומחכה לו בקוצר רוח", היא מכריזה. "משנכנס אדר ועוד הרבה הרבה לפני כן אני חוגגת ומרבה בשמחה. הקריאה הזו כל כך מרגשת אותי. חושבת על הרגע בו אעמוד על הבימה, לפני ציבור הנשים, שתי חברות יקרות עומדות לצידי (הן תעזורנה לי אם אזדקק), מגישות לי את אצבע הכסף כשאני נוגעת לא נוגעת במגילת הקלף, כמה נפלא. חושבת על הדממה בבית הכנסת, על כך ששומעים כל מילה, ואני רק מקווה שלא ישמעו את דפיקות הלב שלי הפועם מרוב התרגשות...". ישבנו יחד עוד שעה ארוכה. הקשבתי ולאט לאט התחלתי להבין מה שלא הבנתי קודם לכן. שלוחות כיתוב תמונה: המרואיינת שלי בילדותה, מחופשת בפורים לנסיכה (בעל כורחה).
חסר רכיב