תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תנועה בתנועה

26/01/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים טבת - שבט תשע'א 746 (3)
תנועה בתנועה
צמיחה ודמוגרפיה

צמיחה דמוגראפית

שרגא וילק

 

שלום לכולם!

בהמשך לדיווח בגיליון הקודם, במהלך החודש האחרון קיימתי פגישות היכרות ותיאום ציפיות בכל הקיבוצים והמושבים השיתופיים החברים בתנועה. פגישות אלו סייעו לי בהכנת תוכנית העבודה של המחלקה ובפרט בניסוח המטרות והיעדים לשנה הקרובה והנגזרת התקציבית ממנה.

המגמה  שחוזרת על עצמה לאורך ולרוחב היא שהעיסוק בנושא הצמיחה הדמוגראפית נמצא בראש סדר העדיפויות בכל יישובי התנועה והרלוואנטיות שלו לא מוטלת בספק; כל הקיבוצים מעוניינים בקליטה ועוסקים בנושא, כל אחד בשיטה ומודל שהמציאות והתהליכים הפנימיים בו הביאו אותו לגיבוש, אחדים עם תובנות ומסלולים ברורים ואחרים תוך כדי עיסוק בגיבוש המסלול הרצוי. כאן החשיבות של הירתמות התנועה בסיוע והכוונה על מנת ליצור מצב שאותה צמיחה תגייס גם חברים בתנועה שיזדהו עם ערכי הליבה שלה.

בצד העקרוני כולם מסכימים שכדי לצמוח צריך להשקיע הן משאבים פיזיים והן משאבים חברתיים, ושצורת הקליטה האופטימאלית היא יצירת מצב שבסוף התהליך כל הקהילה תהיה עד כמה שאפשר הומוגנית מבחינת הזכויות והחובות. בצד המעשי ברור שקיימים הבדלים, המטרה היא ליצור קהילות עם מינימום חיכוכים וניגודי אינטרסים.                                                                              אני לא מתעלם, כמובן, מהשכונות שקמו לצד / בתוך הקיבוצים ומצורת החברויות החדשות לסוגיהן. מתפקידינו לסייע לקיבוצים בהם כבר קיים המגוון הזה, לבצע את תהליכי החיבור הנחוצים כדי שהקהילות יפרחו.

המגמה הרווחת בכל התנועה השיתופית היא שהקיבוץ עדיין רלוונטי; יש קהל יעד גדול המחפש לחיות בסביבה בה ערכי הערבות ההדדית הם נר לרגלה. ברוב הקיבוצים יש כיום מצוקת דיור המהווה צוואר בקבוק לקליטה, ברובם נתקלים גם בתופעה בה בני המשק לא בהכרח חוזרים הביתה, וכמו כן מתמודדים עם שאלות קשות של שיווק, פריצה והגדרת קהל היעד לקליטה.

בחלק מהקיבוצים מתמודדים עם דיסוננס - מצד אחד יש אמירה ברורה בעד קליטה אבל בפועל הציבור לא משתף פעולה וקיים ויכוח עד כמה להשקיע, בעיקר כאשר מנועי הצמיחה הם אנשים מבחוץ. לכל אלו מתווספים האיומים מבחוץ על ידי גורמי הממשל השונים, שהם נושא לדיווח נפרד.

המטרה הראשונה שהצבתי לעצמי היא להתחיל לטפל בסוגיות בהן נגעתי עד כאן ושהמחלקה לצמיחה דמוגראפית בתנועה תהפוך לגורם משמעותי בקשר בין התנועה לקיבוציה, זאת באמצעות היעדים הבאים:

1)הקמת בנק ידע מקצועי.

2)הקמה ותחזוקה של מסד נתונים דמוגראפיים בקיבוצים.

3)הקמת ועדת היגוי תנועתית לצמיחה דמוגראפית.

4)גיבוש תוכנית אסטרטגית לצמיחה דמוגראפית בכל הקיבוצים.

5)עזרה ב"חילוץ פקקים" מול גורמי השלטון השונים בסוגיות הרלוונטיות.

מטרה נוספת היא יצירת שיתופי פעולה עם גורמים פנים וחוץ תנועתיים העוסקים ו/או רלוונטיים לנושא: הסוכנות, החטיבה להתיישבות, התנועה הקיבוצית, בני-עקיבא, תנועות עליה, מנהל מקרקעי ישראל, מוסדות מימון וכו'.

המטרה השלישית היא פיתוח/חידוש  "מנועי צמיחה" לקליטה: הכשרות, גרעיני נח"ל, בית ראשון במולדת, "גיור" תושבים לחברות וכו'.

המטרה הרביעית היא יצירת הקרקע להפיכת התושבים בקיבוצים ובהרחבות לחברים בתנועה מבחינה ערכית ובדיקת צירוף קהילות חדשות המזדהות עם ערכי הליבה של התנועה - לתנועה.

המטרה החמישית היא מציאת אפיקי שיווק וגיוס קונקרטיים באופן מרוכז, תוך ניצול היתרון לגודל.

המטרה האחרונה היא טיפול שוטף בפניות קליטה, מיונן והפנייתן לקיבוצים לפי התאמה.

כמובן שלצורך מילוי המשימות והיעדים שתיארתי להלן יש צורך בשיתוף פעולה עם כל מחלקות התנועה, המזכירויות, הוועדות ובעלי התפקידים בתנועה ובקיבוצים.

נכון לכתיבת דיווח זה הוזמנתי לפגישות על מנת לדון ולקדם סוגיות בנושא בקיבוץ שלוחות, סעד, מגדל עוז, מירב ,עין הנצי"ב, ניר עציון, משואות יצחק ובית רימון. בחלקם כבר צורפתי באופן קבוע לצוותים הייחודיים העוסקים בצמיחה דמוגראפית.

 

 

 

 

חינוך

 

מיכל אחיטוב

 

"ההר הירוק כל ימות השנה,

אני עוד שואל וחולם,

לשאול רוחותיך כבראשונה,

לשכב בצילך כרמל..."

                                    (יורם טהר לב)

 

ההר כבר לא ירוק, ואנו נותרנו שואלים ולא מבינים, כואבים ובוכים על האבידות הקשות, מצרים על הפגיעה הקשה בכפר הנוער ימין אורד ובכפרים הסמוכים, עין הוד ועין חוד. המומים ומודים לקב"ה על הנס שהתרחש בניר עציון, ובמיוחד לוחצים יד חמה ואוהדת לחבורת הגברים ששמרה והגנה בגופה על הבית עד שהלהבות שככו.

 

עם היוודע הוראת הפינוי, נערכו הקיבוצים לקליטת המשפחות בעזרתם של נחמיה רפל, מזכ"ל התנועה ויהושע מוזט, מרכז אגף החברה,  ומערכות החינוך התכוננו לסייע ולהושיט יד. קיבוץ לביא הזמין את  המשפחות של שמחת בר המצווה ועריכת השמחה. שאר  המשפחות מצאו מקום בטוח בקרב בני משפחה ברחבי הארץ. ראוי לציין שקיבוץ בארות יצחק התגייס בהמוניו - ילדים, חברים, הורים, סבים וסבתות - כולם סייעו בהכנת עשרות אלפי כריכים במפעל של הקיבוץ לטובת כוחות ההצלה וכל העוסקים בפעולות הכיבוי ואחזקת היישובים בהר.

 

ומה עוד? ביום שישי הקרוב, י' בטבת, תתקיים פעילות בחסות מחלקת הנוער במועצת עמק המעיינות  בה בני הנוער מקיבוצי ויישובי העמק יעלו לכרמל לסייע, לגזום ולנקות את יערות הכרמל שניזוקו. יוזמה מבורכת למען השבת הירוק להר.

 

בפורום רכזי החינוך, המתקיים אחת לחודש בהנחייתה של מרים שפירא, התייחסנו השבוע לאירוע בכרמל מכמה היבטים:

  • שמירת הרציפות והשגרה בעתות חירום כמקור לחוסן קהילתי.
  • הובלת שיח חינוכי עם בני הנוער בנושאי: אחריות בעקבות האסון, מה נוכל לעשות מחר בהתמודדות עם נושא זה ואחרים? (רעידת אדמה לדוגמא) ברמת הקיבוץ, התנועה, המדינה, שאלות אמונה.

באותו מפגש עסקנו גם בנושא נוסף, הנוגע לתפקידו של הרב בקיבוץ. התלבטנו האם חלק מהגדרת התפקיד הינו  מעורבות עם הילדים והנוער בקיבוץ.

 

נקודות חשובות שעלו בדיון:

·        מהו הצורך של הרכזים מהרב?

·        זמינות לפניות ממרכז החינוך בנושאים שונים.

·        העשרה בתכנים בנושאי תוכן יהודיים.

·        "דלת פתוחה" לבני הנוער.

·        תקשורת והדרכה למדריכי הנוער.

·        דוגמא לחיקוי.

·        רב בהיבט מנהיגותי, דמות משפיעה ובעלת אמירה משמעותית (גם בשעת משבר).

·        שותף קבוע/לא קבוע בוועדת חינוך.

תובנה חשובה בסופו של הדיון - אוזן קשבת ושותפות במנהיגות חינוכית.

 

השירות הלאומי

 

יום למידה והעשרה למקשרות בשירות הלאומי בקיבוצים בנושא: תפקיד המקשרת בקיבוץ - התקיים השבוע בבארות יצחק. יעל הכהן, מנחת קבוצות ויועצת ארגונית, הובילה במקצועיות ובהומור את היום והתמקדה בהעצמה אישית, מודעות ומנגנוני למידה המהווים בסיס חשוב לתקשורת בין-אישית מיטיבה ויעילה. כל אלו תורמים ומעצימים את עבודת המקשרת עם בנות השירות הלאומי בקיבוצים.

 

יום עיון - לבנות השירות הלאומי בקיבוצים בנושא מניעת אלימות והטרדות מיניות, יתקיים בעוד כשבועיים בקיבוץ יבנה.

 

פורום רכזות הגיל הרך - התקיים סמוך לחנוכה, והוקדש ללימוד ולליבון סוגיות לקראת החג עם הרב מאיר נהוראי, רבה של משואות יצחק. נושאי הלימוד עסקו בהיבטים הלכתיים וחברתיים והתאמת הסיפור ההיסטורי לילדות המוקדמת. לאחר מכן התקיים לימוד עמיתות שחיזק והעמיק את הערך המוסף הייחודי לאקולוגיה הקיבוצית-דתית. סיימנו בביקור בגני הילדים ובפעוטונים בבארות יצחק. תודה רבה לדקלה שניאור, רכזת הגיל הרך בבארות יצחק!

 

ולסיום - דיווחים מהשטח... "אורות" בחנוכה!

הרי לפניכם דיווחים קצרים מפעילות הח.ב.פ. בחנוכה, תחת הכותרת "אור ונתינה". במרבית הקיבוצים צמד מילים זה הפך למסורת מבורכת, בה נרתמים ילדים בוגרים וילדים צעירים למען מטרה "מאירה" מסוימת, לקהילה ולערים/עיירות בסביבה הקרובה. יישר כוח ליוזמים, למארגנים ולילדים המבצעים!!

 

והרי לפניכם כמה דוגמאות:

 

ילדי שלוחות מאירים לחברי שלוחות 

 

המכביה בשלוחות מתקיימת כבר 20 שנה בחופשת החנוכה. את הרעיון הביאה דליה תורן כשחזרה משליחות בני עקיבא בארה"ב. שם קוראים לזה Color War . במכביה נחלקים הילדים משכבות א'- ט' לשתי קבוצות  המתחרות ביניהן במשך 3 ימים רצופים בהדרכת ילדי החטיבה, בפעילויות שונות כמו ספורט, ידע, יצירה, יצירתיות, מוראל, כבוד לזולת, ניקיון. בכל שנה נבחר נושא, על פיו נבחרים גם שמות הקבוצות. השנה היה הנושא '100 שנות קיבוץ'. הילדים קיבלו חומר רקע על התנועה הקיבוצית ולמדו במרץ לקראת החידון רב המשתתפים שהתקיים במתכונת של 'אחד נגד מאה'. בין המשימות הרבות הוטלה עליהם צביעת קיר כהוקרה לחברי הקיבוץ. התוצאה הסופית הייתה מרגשת ולהלן אחת התגובות שקיבלה רכזת החינוך:

 

אנחנו, אנשי הבריאות, מוזנקים לא פעם בלילות לאירועים שונים. עוברות עלינו דקות ארוכות של חוסר ודאות המלוות ברגשות עזים וחרדות לגבי האירוע אליו אנו נקראים. היום, בזכות הציור היפהפה של ילדינו שצויר על קיר המחסה של האמבולנס - מופרחים אותן רגשות.  בשביל הילדים זו הייתה אולי רק עוד משימה במכביה, בשבילנו - זה נותן שפיות.                                                                                           

                                                                                                              

 

תודה,

 שאול.וייס, נהג האמבולנס ורכז. ו. בריאות

 

 

 

"אדם מדליק נר מנר – זה נהנה וזה לא חסר!"

על 'אור איתן' – פרויקט התנדבותי של תיכון שדה אליהו

 

חברתיכון

 

 

השנה, כמו בחמש השנים הקודמות, יצאנו ליומיים של התנדבות ועזרה לנצרכים. את הכסף ליומיים אלו אנו מתחילים לאסוף כחודש וחצי לפני חנוכה, בראשות מדריכינו אושרת שיפמן ועידו יחד עם צוות משלנו. אנו עובדים, מוכרים, מכינים, מסייעים, מעשבים, אופים ועוד... על מנת להשיג כמה שיותר כסף לפרויקט. אנו גם מקבלים סיוע כספי מגופים שונים המוכנים לתרום ולעזור לנו ולנצרכים.

 

השנה יצאנו לבית ספר 'עילאי' שבמגדל העמק, שם לומדים ילדים בעלי בעיות חברתיות, התנהגותיות ורגשיות. אחת המחנכות סיפרה לנו על בית הספר, על בעיותיו ועל כמה שהם זקוקים לעזרתנו. במרץ (ובבטן מלאה) יצאנו לגנן, לשתול, לשפץ, לסייד, לצבוע ולצייר בכל כוחותינו. לאחר מכן, נסענו לקיבוץ מעגן שעל שפת בכנרת, ושם ישנו בלילה.

 

ביום המחרת יצאנו לטבריה ל'מרכז יום לקשיש', שם התחלקנו לקבוצות; חלק בחרו לעבוד עם הקשישים - לצבוע, לקשט, לצייר, לדבר, לשוחח ולשמח אותם במסיבת ריקודים סוחפת ומהנה, חלק צבעו חדרים וקישטו אותם, וחלק גיננו, שתלו וטיפחו את פני המקום מבחוץ. לאחר מכן, מנהלת המרכז סיפרה לנו על המקום והודתה לנו מאוד. כשחזרנו לקיבוץ מעגן שמענו שיחה מפי אחד מחברי הקיבוץ על הקיבוץ (ובעיקר על ההפרטה שעבר), כדי ללמוד מעט על המקום בו אנו שוהים.

 

ביום השלישי, אחרי שעזרנו ותרמנו לאחרים, יצאנו לטיול נחמד וחזרנו הביתה שמחים ועייפים.

אנו חושבים, ש'אור איתן' הוא פרויקט חשוב, מועיל ותורם בו אנו חשים תורמים ונתרמים. בנוסף לתרומה לכלל שהיא חשובה מאוד לדעתנו, אנו מכירים מקומות שונים בארץ, אנשים ותרבויות. אנו לומדים להעריך את מה שיש לנו (ויש הרבה), ומצליחים להבין כמה כל תרומה, ולו הקטנה ביותר, משפיעה גם על התורם וגם על הנתרם מאוד. בנוסף, אנו מתגבשים כחברת תיכון אחת, צוחקים, נצבעים, מתלכלכים, מדברים, משחקים ומאוד נהנים ביחד.

 

 

דיווח מקבוצת סעד

 

בקיבוצנו מסורת רבת שנים - קיום יריד צדקה באחד מערבי החג, כאשר כל חברת הילדים נוטלת בו חלק וכל ההכנסות מוקדשות למטרת סיוע ותמיכה בסביבה הקרובה. והשנה - התרומות יגיעו לכפר הילדים ימין אורד!

 

דיווח מקבוצת יבנה

 

  • פעילות התנדבותית בחנוכה של כל חברת הילדים - מסורת של שנים רבות; הדלקת נרות בבית הסיעודי, כל ערב עם קבוצת ילדים אחרת.
  • ילדי הנעורים נוסעים לשמח ילדי מועדונית באשדוד ולבקר חיילים שנשארו בבסיס.
  • סניף בני-עקיבא נסע אחר הצהרים לשמח את מחלקת הילדים בבי"ח קפלן.
  • ילדי ה-ו הלכו ל'חסדי עירית' - סידור מנות לנזקקים שמתקיים מאוחר בערב כל שבוע, ולכן לא מתאפשר להם להתנדב בימי הלימודים.

 

מי ייתן ונמשיך כולנו לעסוק במלאכת הקודש !

 

 

 

 

 

ביטחון וצעירים

 

עדי

 

כיתות י"א - נמצאות בתהליכי המיונים של הצו הראשון. בשונה מבעבר, בשנתיים האחרונות הרבה חבר'ה מוזמנים לצו הראשון פעמיים, בפעם הראשונה לבדיקות רפואיות ומבחנים פסיכוטכניים, ובפעם השנייה לאחר מס' חודשים, לראיון אישי.

 

כיתות י"ב - לאחרונה קיימנו, מחלקת נוער ודור צעיר יחד עם מחלקת הביטחון, סמינר הכנה לשירות משמעותי בכפר עציון. (פרטים בדיווח של רזי)

 

יג"ל - לפני כחודש התקיים סמינר בן שלושה ימים למתנדבי יג"ל שעובדים עם בעלי מוגבלויות וילדים ונוער בסיכון. לסמינר הגיעו כ-60 חבר'ה. את היום הראשון קיימנו בבית נעם, שם שמענו שיחה מפי איקי בר-חיים, מנהל המקום, בנושא 'נגישות חברתית', קיימנו שיחה מדהימה עם דיירי המקום והתנסינו בסדנא שהמחישה לנו את החיים עם מוגבלות. כמו כן נפגשנו עם רחל סקרוביש, מנהלת עמותת ית"ד (תסמונת דאון), ושמענו ממנה על קשיי ההתמודדות של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בהמשך זכינו לשיחה מרגשת מפי ברוריה רבינוביץ', אמא של דסי ז"ל שנפטרה ממחלת הסרטן.

בסיום היום העביר הרב דוד בן-זזון פעילות היכרות נחמדה. קינחנו בארוחה טובה ובהצגה 'אין דבר כזה ילד רע', המגוללת את סיפורו האישי של השחקן, אושי גרוס, שחווה קשיים רבים בילדות עקב היפר-אקטביות, אך בעזרת כמה אנשים טובים לאורך הדרך מצא את הדרך להצליח בחיים וגילה את כישרון המשחק והבמה.

 

יומיים נוספים של הסמינר התקיימו בעין צורים, וכללו מספר סדנאות בנושאים כמו עבודת צוות, מתודיקה וכלים יצירתיים. בצהריים לאחר מנחה ומשחק כדורגל רציני שאת תוצאותיו לא ניתן לגלות שמענו שיחה על נוער עולה מחבר העמים, על התרבות השונה וקשייההסתגלות בארץ, ולמדנו על מאפיינים מרכזיים בחברה זו. בערב קיימנו סדנא קולנועית בהדרכת ירון תאנה שעסקה ב"לתת חכה במקום דגים" ולמדנו והחכמנו על סוגי מנהיגות שונים.

לאחר הסדנא שמענו מכל גרעיני המתנדבים על פעילותם המיוחדת, ונוצרה בחדר אווירה טובה ותחושה שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר - כמילות השיר "כל אחד הוא אור  קטן וכולנו אור איתן". את היום קינחנו בטיש חסידי בהובלת הרב דוד עם שירים, כיבוד טוב ומעל הכל אווירה נעימה ושמחה.

 

ביום האחרון לסמינר צפינו בסרט 'קצוות' המספר את סיפורה המיוחד של משפחת אביטן  משדרות . בהמשך עסקנו בסיפורים מהחיים על נוער שעבר מסיכון לסיכוי, וחולל שינוי גדול בחייו ובחיי משפחתו, ובצהריים צפינו בסדנא קולנועית מרתקת שהונחתה ע"י תמיר ליאון, אנתרופולוג חוקר תרבויות. תמיר המחיש לנו את מצבו של הנוער והדור החדש שצמוד למסכים והרחיב על ההשלכות של תרבות המערב על המזרח. במעבר חד עברנו לחלק האחרון של הסמינר, שהוקדש לגבורה יהודית: שמענו שיחה מרגשת מאוד מחגית ריין, אמו של בניה ז"ל שנהרג עם צוות הטנק שלו בלבנון, "כח בניה", ומהרב שמואל מורנו, אחיו של עמנואל ז"ל, שהבליט את תכונת הענווה האדירה של עמנואל והפגיש אותנו, בסרט קצר ומרגש, עם אישיותו המיוחדת של עמנואל ז"ל.

סיימנו את שלושת ימי העיון בריקוד ספונטאני בהובלת הרב שמואל מורנו לשירת "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות".

 

צבא - בימים אלו גויס מחזור נובמבר ורבים וטובים מילדינו גויסו למיטב היחידות הקרביות על כל שלוחותיהן. מה שבולט משנה לשנה הוא הערך המוסף שמביאים אתם בוגרי הישיבות, המכינות ושנת השירות לגיוס. גם חבר'ה שעקב בעיות פרופיל אינם יכולים להגיע לשירות קרבי,עושים הכל כדי להגיע ולשרת במקומות הכי משמעותיים שניתן.

 

מחווה אלון - יחד עם מחלקת ביטחון של התק"צ ביקרנו בבסיס חיל החינוך במחווה אלון.  נפגשנו עם מפקד הבסיס, סא"ל רז קרני ושמענו על העשייה העצומה של חיל החינוך בקליטת עלייה מארבעים וחמש מדינות שונות. למדנו על ההיקף הגדול של החיילים הבודדיםותרומת הקיבוצים לקליטתם ולשילובם בארץ, ובמהלך הביקור סיירתי במקום ושוחחתי עם בנות הקיבוץ הדתי (בעיקר מקיבוץ שלוחות) המשרתות במקום. נוכחתי שתרומתן במקום מורגשת מאד ושישנן הרבה מאוד בנות דתיות בסגל, מהן בוגרות מדרשת עין הנצי"ב ומדרשת לינדנבאום מירושלים.

 

 

ערבי הורים - השנה התחלנו בקיום ערבי הורים למתנדבי יג"ל. עד כה קיימנו שלושה מפגשים. המפגש הראשון התקיים ב'יפתח' והיה מצויין. במפגש התקיים שיח פתוח בין צוות המקום, ההורים, הרב דוד ואנוכי, על הקשיים והאתגרים אתם מתמודדים המתנדבים, ועל המענה שניתן להם. כמו כן, הובעה הערכה עצומה לגרעין. המפגש השני התקיים במדרשת בית שמש, שם נפגשנו עם צוות המקום, ההורים והמתנדבים ושמענו הסבר נרחב על פעילות המדרשה ופעילות הגרעין בעיר ועל הליווי שניתן לחברי הגרעין. במפגש השלישי במקווה ישראל היה מרגש. מוטי אדואן, מנהל הפנימייה ולילך, רכזת החינוך שמלווה את הגרעין, ערכו לנו סיור מרתק בכפר. ההורים שמעו על העשייה הברוכה של הגרעין ותרומתו לכפר. כיום הגרעין מונה, יחד עם בחור מבית רימון שהצטרף לאחרונה - שבעה חבר'ה. בסיום הביקור נתן הרב דוד, רב יג"ל, שיעור קצר על חסד וצפינו בסרט נחמד אותו הכינו החבר'ה.

 

לאחרונה יצאנו, יחד עם נחמיה מזכ"ל התנועה, לסיור בגרעיני 'השומר החדש' ולמדנו מקרוב על התאקלמות החבר'ה במקומות השונים. החבר'ה הממוקמים במצפים שונים עובדים כל בוקר בעבודה עברית בבקר, בלולים, במסיק הזיתים ועוד ובשעות אחר הצהרים מעשירים את עולם התוכן והזהות היהודית שלהם. נוכחנו במהלך הביקור בכך שהתכנית עברה לפסים מעשיים ביותר; רק שנה עברה מאז נפגשנו לראשונה עם יואל זילברמן ואון ריפמן מקימי הגרעין על מנת לבחון את שיתוף הפעולה, וברוך ה' ניתן לומר שכבר מרגישים בשטח תוצאות טובות בעקבות הפעילות. באותו הביקור גם הגענו לביקור בכפר הנוער 'הודיות' שם נפגשנו עם הנהלת הכפר. סיימנו בביקור במכינה בקשת שם למדנו עם החבר'ה הנחמדים במקום משהו קצר לכבוד חנוכה.

 

מכינות ומדרשות

בתקופה האחרונה קיימתי ביקורים נוספים בעלי, במכינה בעין פרת ובמדרשת מגדל עוז. שוחחנו, יצאנו להכרות עם הסביבה ולמדנו יחד, ובסך הכל התרשמתי כי החבר'ה שבעי רצון. בתקופה הקרובה מתוכננים ביקורים נוספים בגרעינים ובמכינות. לפעילות האינטנסיבית מצטרף גם הרב דוד בן-זזון,רב יג"ל, המגיע לגרעינים באופן קבוע אחת לשבועיים ומעביר שיעור.

אמנם, המשובים של החבר'ה המשרתים ביג"ל טובים, אך אנחנו חושבים על העתיד ורוצים להמשיך ולשפר עוד את התכנית.

 

בברכת חורף טוב וגשמי ברכה.

 

                      

 

 

 

 

 

 

מזכ"ל

 

נחמיה

 

הדיווח השוטף בעמוד"ש (עמוד שבועי) מהווה כיום קשר ישיר ומעודכן בין פעילי התנועה לחבריה. בכל שבוע אנחנו מוציאים עמוד"ש ובו מבחר מאירועי השבוע החולף, כולל דיווחים על העשייה של חברי המזכירות הפעילה. חברי הקיבוצים המנויים על הדף מתעדכנים דרכו בנעשה בזמן אמת, ואנו מודים למזכירים ולעורכי העלונים הדואגים להבאת העמוד"ש באופן שוטף לידיעת הציבור הרחב (אגב, המעוניינים בקבלת עמוד"ש ישירות לתיבת הדוא"ל שלהם, מוזמנים לפנות אלינו בכתובת: amudim@kdati.org.il(.

בשל הנאמר לעיל מקבל הדיווח שלי לגיליונות 'עמודים' גוון מעט אחר, והפעם אתייחס כאן לשתי נקודות:

 

צוות תגובות - לא עובר יום בלי שנתבקש על ידי חברים מהתנועה להשמיע את קולנו בסוגיה שהתקשורת מעלה אל פני השטח. בתקופה האחרונה נדרשנו לשאלת המלגות לאברכים, השכרת/מכירת דירות לערבים, הכרה בגיור הנעשה בצה"ל, החרמת ח"כ הרב חיים אמסלם, התבטאויות רבנים בנושא הקשר בין עצירת הגשמים ו/או השריפה בכרמל ו/או תאונות דרכים וכיו"ב לחילול שבת ופריצות בלבוש, ועוד ועוד.

בדרך כלל איננו מביעים את "עמדת הקיבוץ הדתי" משתי סיבות: האחת, טכנית: הנושאים עולים ויורדים בקצב מסחרר, ואיננו ערוכים למתן תגובה במהירות. בשעתו שקלנו הקמת "צוות תגובות", אך התקשינו בבחירת אנשים כך שיישמרו האיזונים, והרעיון נזנח. הסיבה השנייה היא מהותית: אנו ממקדים את תגובותינו בנושאים בהם יש לקיבוץ הדתי עמדה ייחודית כתנועת התיישבות ציונית-דתית. רבים רוצים שהקיבוץ הדתי ישמיע את קולו בסוגיות הערכיות העולות על סדר היום הציבורי, ורבים רוצים להתחזק מקולו האיכותי של ציבור החברים בתנועת הקיבוץ הדתי, אך דומני שניטיב לעשות אם נמנע מהבעת עמדה בכל נושא ועניין, ונישאר מחוץ לאור הזרקורים במקרים שאינם ייחודיים לנו.

אלה הם השיקולים שמאחורי פעילותנו בתחום התקשורתי, ואנו נשמח לקבל תגובות מציבור החברים בסוגיה זו.

 

כפרי הנוער - ביומיים הראשונים של השריפה הגדולה בכרמל, לא הוזכר בתקשורת כפר הנוער הדתי 'ימין אורד' השוכן בסמוך לניר עציון ונפגע מאוד מהשריפה. כנראה שרבים מאנשי התקשורת לא הכירו את המקום המקסים הזה, וגם בקיבוצינו לא כולם מבינים את סיבת מעורבותנו באופן שוטף בכפרי הנוער הדתיים בכלל, ובימים אלו בפעילות הנמרצת לשיקום 'ימין אורד' מהשריפה, בפרט. זו ההזדמנות לומר בקול רם מילים אחדות על השייכות של כפרי הנוער הדתיים לתנועת הקיבוץ הדתי, בלי להיגרר לפירוט היסטורי מייגע; הקשר בין תנועת הקיבוץ הדתי לעליית הנוער הדתי קיים מיום לידתם של שני הארגונים. הם צמחו זה מתוך זה. מחד, ראו החלוצים ברודגס את הנוער הדתי העולה ארצה מאירופה, צפון אפריקה וכד' כחלק מקהילתם וממשפחתם שנשארו בגולה, ואת המשימה לקלוט את אותו הנוער בקיבוץ הדתי כאחת מהמטרות המרכזיות של הקיבוץ שהוקם ברודגס, ליד פתח תקווה. מאידך, העלייה של הנוער הדתי הייתה המקור העיקרי לגידולה של תנועת הקיבוץ הדתי ב-20 שנותיה הראשונות. מכיוון שלא נמצאה מסגרת דתית אחרת לקליטת ילדים דתיים שהגיעו ארצה ללא ההורים, הופנו לרודגס קבוצות הילדים שהגיעו לארץ במסגרת עליית הנוער הדתי. אנשי רודגס, שחלק גדול מהם (60 חברים) היו עולים חדשים בעצמם, הכניסו את הילדים לתוך בתיהם – צריפים ואוהלים – ובן לילה הפכו את בתיהם וקיבוצם למוסד חינוכי, כאשר הצוות הקולט והמחנך הוא חברי הקבוצה כולם. כאן המקום לספר, שאפילו בימי המצוקה הגדולה, כאשר החברים הסתפקו בפרוסת לחם בריבה, קיבלו הילדים העולים כל בוקר לחמנייה בחמאה וקקאו חם... גם בתי הבטון ראשונים שנבנו במקום היו עבור הנוער העולה ולא עבור חברי הקיבוץ.

מאוחר יותר היו אנשי רודגס מיוזמי הקמת "כפר נוער דתי" כפתרון של קבע, ולקחו חלק בבניית הכפר הראשון ליד כפר חסידים ובאיוש הצוות החינוכי של הכפר. בשנת 1939 ייסדו בוגרי חברת הנוער הראשונה את שדה אליהו, ולימים הקימו בוגרי הקבוצה השנייה את עין הנצי"ב. הקבוצה השלישית היא הגרעין של שלוחות. חברת הנוער מכפר פינס ייצבה את רמת השומרון, לימים בארות יצחק, וקבוצה מבוגרי מקווה ישראל, הקימה את משואות יצחק בגוש עציון. כך, 10 שנים אחרי ההתחלה, היו כמחצית מחברי הקיבוץ הדתי בוגרי עליית הנוער.

 

עם קום המדינה, בימים שתנועת הקיבוץ הדתי החלה לשקם את עצמה לאחר התרסקותה בקרבות, היה ברור להנהגת התנועה שהעתיד תלוי בתגבורת מעליית הנוער, לכן קיבלה המזכירות המורחבת את ההחלטה הבאה: "הקיבוץ הדתי מביע את נכונותו לקליטת נוער עולה ולחינוכו במשקיו ובמוסדות הקשורים בו". שנה אחרי כן, כשכבר היה ברור שהקבוצות אינן מסוגלות לעשות שוב את מה שעשו 10 שנים קודם לכן, הוחלט להקים כפרי נוער ליד הקיבוצים. וכך אנו קוראים בדיווח מאייר תש"י: "הולכים ומוקמים מוסדות: 1. ליד ניר עציון (כפר וינגייט) 2. על יד לביא, מכספי יהודי הודו (הודיות) 3. גם גבעת וושינגטון תשמש מקום קליטה לנוער בשנים הראשונות וייתכן שבקרוב נוכל להקים מוסדות נוספים". בנוסף לכפר הנוער הדתי (ליד כפר חסידים) הוקמו 2 כפרים נוספים: נווה עמיאל (ליד שדה יעקב); תלפיות, ששכן בעבר בירושלים והיום הוא באחת משכונותיה של חדרה.


ביומנו כותב רודי: "כשהיה ברור שקיבוץ רודגס לבדו אינו יכול להרים את המשא הזה, באה היוזמה להקמת ועדה ציבורית לעליית הנוער, שאליה צורפו אנשי חינוך ובעלי השפעה מקורבים מתוך פעילי 'המזרחי' בגרמניה, שזה מקרוב עלו: ד"ר ארנסט סימון, ד"ר אהרן ברט, ד"ר ישעיהו וולפסברג, בנו כהן והחברות דבורה פרנקל (אלינר) וקלריסה לוויטה".

 

מבחינה ארגונית, כל כפר נוער מנוהל כיום על ידי עמותה עצמאית, אך מרכזת את כולם 'הוועדה לעליית הנוער הדתי'. שנים רבות עמד בראשה דוד בית-אריה ז"ל (קבוצת יבנה), לאחריו חברים נוספים מהקיבוץ הדתי. כיום פעילים בה עו"ד משה אגרסט מרמת גן וחברנו רפי בן אבי משלוחות. הקיבוץ הדתי פועל בשנים האחרונות לחידוש העבודה של הוועדה, ולייצוג הולם של התנועה בעמותות המנהלות את ששת כפרי הנוער הדתיים, מתוך שאיפה לשמר ולחזק את המפעל החינוכי הנפלא שהקימו ראשוני הקיבוץ הדתי.

חברה ומשימות - שאלות ליהושע מוזט

 

שם: יהושע מוזט

 

תפקיד: רכז אגף חברה ומשימות

 

יישוב: שדה אליהו

 

זמן בתפקיד: שנתיים וקצת

 

איך נראה סדר היום שלך?

לרוב עמוס! ביצוע תוכנית עבודה, קיום ישיבות, פגישות, פורומים, קורסים, ביקורים בקיבוצים, ישיבות בהנהלות השונות, זמן משרד ועוד... וכמובן גם נסיעות ארוכות. הימים בהם אני עובד באזור העמק (ליד הבית) הם ימים קלים יותר.

 

לולא מגבלת תקציב וזמן מה היתה המשימה הראשונה שהיית בוחר להוביל/לשנות/ להוסיף?

 יש צורך ממשי להתרחב לכן צריך לבנות בתים, מבני ציבור, להגדיל את בתי הכנסת, להכין תשתיות, להשקיע במבנים של גופים זמניים ועוד..

 

החלקים היותר נעימים בתפקיד:

העבודה עם אנשים - חבריי במזכירות הפעילה, הפגישות עם בעלי התפקידים, חברים בקיבוצים וגורמים חיצוניים. באופן כללי התפקיד נותן לי הזדמנות להכיר הרבה מאוד אנשים חדשים וחושף אותי לסוגיות מרתקות. כמו כן, במקומות בהם אני מרגיש שאני מסייע, אני יוצא בהרגשה טובה.

 

החלקים הפחות נעימים בו:

הנסיעות הארוכות, במצטבר זה לא קל!

 

מה אומרים במשפחה על התפקיד :

קודם כל תומכים מאוד, אבל בעיקר אומרים לי: "סע לאט!".

 

משפטים קבועים שיוצא לך לשמוע מהציבור:

מה אתם עושים בתנועה? למה צריך תנועה? וההיפך...

בדרך כלל הציבור שלנו יודע לאתגר אותנו בשאלות מצוינות ואנו שמחים להתמודד אתן.

 

כמה מילים על התנועה מנקודת מבטך:

לא ניתן לספר על התנועה בכמה מילים ובכל זאת לדעתי התנועה כיום נמצאת בתנועה וזו לא קלישאה. קיימים כיום תהליכים מרתקים מאוד שקורים בקיבוצים שלנו ואנחנו כתנועה משמשים גוף מסייע, יוזם, מקשר ועושה למען הכלל. לדעתי אנו בתקופה משמעותית בה נושא התושבים בקיבוצים הוא אחד הנושאים המרכזיים שבו לתנועה יש מקום משמעותי.

הרלוונטיות של התנועה מתבטאת ונמדדת בעשייתה, והעשייה התנועתית רבה מאוד! 

 

 

 

 

חברה

 

אגף חברה ומשימות

יהושע מוזט

 

האסון בכרמל - השריפה בכרמל, על האובדן הגדול בנפש ועל הנזק העצום שנגרם לסביבה, זעזעה את כולנו. עם היוודע גודל האסון הגיעו אלינו מאות פניות מכל קצות הארץ ובמיוחד מקיבוצי התנועה, אשר הציעו את עזרתם. בשלב בו דובר על פינוי ניר עציון הוצפנו בהצעות לארח משפחות מכל קיבוצי התנועה. תוך זמן קצר עמדו לרשותנו עשרות דירות לאירוח, ומשפחות המוכנות להזמין לביתן את תושבי האזור. גם מועצות אזוריות ובמיוחד מועצת עמק המעיינות, התגייסו והציעו עזרה בכל. בניר עציון ביקשו מאתנו לעזור במציאת במקום חלופי לבר-מצווה שהייתה אמורה להתקיים ביישוב באותה השבת. פנינו לקיבוץ לביא ותוך דקות בודדות התקשרו מלביא והזמינו את בני המשפחה של בר-המצווה להתארח בקיבוץ;  יישר כח גדול לקיבוץ לביא ומזל טוב לבר-המצווה ומשפחתו! זו גם ההזדמנות להודות על ההתגייסות המיוחדת ומחממת הלב של כולם.

 

קורס 'מנהיגות אמצע החיים' צפון - הקורס (מחזור א') מתקיים בקיבוץ שדה אליהו, ומשתתפים בו 18 חברים וחברות מרוב קיבוצי התנועה. הקורס יסתיים ביום רביעי כ"ט בטבת (05.01.11). קורס נוסף (מחזור ב') לקיבוצי הצפון יפתח ביום שלישי ו' בשבט (11.01.11) בניצוחו של מיודעינו ניתאי מלמד, ויתקיים בקיבוץ טירת צבי. תודה לשדה אליהו וטירת צבי על אירוח הקורסים.

 

קורס 'ניהול חברתי, מנהיגות ציבורית' - הקורס מיועד לחברים מקיבוצי הדרום והגוש ויפתח ביום שני ה' בשבט (10.01.11) בקבוצת יבנה. הקורס יפגיש את המשתתף עם כלים בתחום התקשורת המתקדמת בעזרת יועצים שיחלקו עימם ידע וניסיון. בכל מפגש תוקדש יחידת הדרכה לשיתוף ולמידת עמיתים ועוד... הקורס יונחה על ידי ענת רוזנבלט – יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים.

 

פורום למניעת הטרדה מינית - הפורום, בו משתתפים ראשי צוותים של קיבוצי התנועה, התקיים במשרדי הקבוץ הדתי בתל אביב בהובלתה של אסתר שי (שדה אליהו). הפורום עסק הפעם בלמידה מאירוע, תוך הצגתו על ידי חברי צוות מאחד היישובים ובדגש מיוחד על דילמות בעבודת הצוות והשלכות האירוע על הקהילה. שוב נוכחנו לדעת שהנושא לא יורד מסדר יומנו ולאור זאת, קיום הפורום נותן ערך מוסף משמעותי לעוסקים במלאכה בקיבוצים.

 

פורום מזכירים - התקיים הפעם בקיבוץ לביא. המפגש התחיל בהצגת הקיבוץ על ידי זהבה מועלם, מנהלת הקהילה. בחלק המקצועי עסקו המזכירים בנושא "מזכיר פנים - אסטרטג? מנהל תפעול? קב"ן? כל התשובות נכונות?", בהנחיית תמי לס-כץ. במהלך היום סיירו המזכירים בדירות המוגדלות והמשופצות של הקיבוץ (120 מ"ר) והתרשמו מהתקדמות פרויקט הבניה בלביא. בהמשך נפגשנו ב'הודיות' עם אלי שטיין (מנהל כפר הנוער) ופוריה סומר (בתפקיד סבתא בכפר. הסבא, אלי סומר, לימד באותה עת) והתקיימה שיחה מרתקת על הפעילות בכפר הנוער. תודה לקיבוץ לביא על האירוח הנהדר!

 

ביקור המזכירות הפעילה בקבוצת יבנה - במסגרת הביקורים שעורכת המזכירות הפעילה בשנתיים האחרונות בכל קיבוצי התנועה, התקיים לאחרונה המפגש בקבוצת יבנה. זה היה הביקור האחרון בסבב הנוכחי וכמו בכל הביקורים גם הפעם המפגש היה משמעותי. במהלכו ובמשך יום שלם, נפגשנו עם חברים וחברות רבים מכל הגילאים והתקיימו קבוצות דיון במספר מוקדים. חברי יבנה העלו סוגיות שונות לדיון אך בעיקר הועלתה סוגיית תפקיד התנועה במציאות המורכבת בתחומי חברה, חינוך, צמיחה דמוגראפית, ועוד.. במהלך היום התקיימה גם ישיבת עבודה של המזכירות הפעילה עם מזכירות קבוצת יבנה ובמהלכה דובר על מערכת היחסים בין הקיבוץ לתנועה. זו הזדמנות להודות לחברי יבנה הרבים אשר באו לשוחח עמנו ולמארגנים מטעם הקיבוץ על האירוח המצוין!  

 

שבת רבנים - בשבת פרשת 'וישלח' התכנסו רבני הקיבוץ הדתי וחברי המזכירות הפעילה בקיבוץ שלוחות. המושב הראשון יוחד לנושא: "המחיר הציבורי של בעל תפקיד בקהילה, ומנגנוני ההגנה". במהלך הדיון הועלו הקשיים שיש לרב בעבודתו בקהילה קטנה ואינטימית, והועלו רעיונות לדרכי התמודדות. לאחר סעודת השבת נערך דיון בהשתתפות צעירים מהקיבוץ, בנושא: "מעורבות הצעירים בחיי הקהילה במצב של מציאות משתנה" – או במילים אחרות - כיצד ניתן לרתום את הצעירים לפעילות חברתית-תורנית, ולסייע לנקלטים להתמודד עם אורח החיים השיתופי? בהמשך השבת העבירו הרבנים אחד לשני יוזמות חדשות שהנהיגו בקיבוצם, ונשות הרבנים נפגשו עם השופטת עיריה מרדכי: סגנית נשיא בית המשפט השלום מחוז צפון, תושבת הקיבוץ, אשר שוחחה עמן על: "הרהורים על משפט, מדע ומשפחה". במהלך השבת לימדו אחדים מהרבנים שיעורים לקהל מגוון בקיבוץ. במהלך השבת התקיימו גם שיחות "פרוזדור" רבות המעידות על רצון הרבנים להיפגש ולשוחח על הסוגיות המעסיקות אותם. בשבועות הקרובים נקיים פגישה שגרתית עם רבני התנועה לדיון בנושאים שונים שעל הפרק. תודה לקיבוץ שלוחות על האירוח הנפלא!

 

 

 

נוער וצעירים

רזי

מקצת שבמקצת

נוער

פורומים – התחדשו הפורומים למדריכי נוער, אחד בצפון ואחד בדרום. המיקוד בפורומים אינו שיפור המקצועיות והטכניקות בחינוך, אלא עיון וליבון סוגיות אידיאולוגיות וחיזוק הזהות התנועתית-רעיונית שלנו, ובקצרה: לְמה אנו מחנכים?

חוברת עזר לחודש ארגון – הופקה על ידנו, הופצה לסניפינו (לא רק!) ועסקה בנושא קליטת עלייה, זאת כדי להוסיף נדבך מרכזי לחוברת שהוציאה תנועת בני-עקיבא. כי אצלנו "לעשות עלייה" זה לא רק התעלות רוחנית אלא גם עלייה פיזית לארץ וגם עלייה פיזית להתיישבות (בתנועת בני-עקיבא העולמית רואים אתנו את הנושא עין בעין). ולמי שחשב אחרת, בכל סניפי קבוצותינו התנוססה אותה כתובת אש: "עלייה/נעלה" – כמו בכל סניפי בני-עקיבא בארץ ובחו"ל.

סמינר "לקראת שירות" – כבשנה שעברה, התקיים סמינר לבני ובנות י"ב, בו עסקנו במשמעות המושג "כלל ישראל" במשנת הקיבוץ הדתי ומה משתמע מכך ומחייב אותנו יום-יום ולא רק בתקופת השירות. במסגרת הסמינר נפגשנו עם ח"כ אורי אורבך ושוחחנו עימו על תפיסה סקטוריאלית מול תפיסה לאומית. בסמינר גם נערך שוק גרעיני הי"ג המסורתי, וכן נחשפו בני ובנות י"ב למוסדות הלימוד התנועתיים. הסמינר הודרך ע"י צוות מדרשת תו"ע (ראה למטה), השתתפו בו רבים והוא היה מוצלח למדיי. נקווה שהנלמד יבוא לידי ביטוי בתקופת השירות של החבריא.

סמינר למדריכי בני-עקיבא בקיבוצים – יתקיים בחודש הבא. למרות התהיות השונות העולות שוב ושוב, ברור כי סמינר זה הכרחי מאוד – הן מבחינה אידיאולוגית והן מבחינה מקצועית. בשני התחומים יש לנו הרבה מה לתת ולמדריכים יש הרבה חוסר. ושוב, למרות השמועות המתרוצצות, אנו לא מתבדלים ולא פורשים, אלא מבקשים להוסיף על הקיים ולחזק את פעילות הנוער והסניפים בקיבוצים. ומי שסבור שאין מה להוסיף, מוצע לו לחדול מטמינת ראשו באדמה, וד"ל.

מדרשת תורה ועבודה – הוקמה מחדש! ייעודה: ייזום והפקת פעילות חינוכית - סדנאות, ימי עיון, סמינרים, חומרי הדרכה וערבי עיון לנוער ומחנכיו,  ברוח משנת תורה ועבודה המקורית. המדרשה מופעלת עלידי קבוצת צעירים (רובם מלביא) בהובלת עמרי עמירם והם מחכים להזמנות.

צעירים

פורום ועדות צעירים – התקיימו שני מפגשים, אחד בצפון ואחד בדרום. בצפון שוחחנו עם דני זמיר מקיבוץ משמר העמק על חינוך לערכים בעולם הפוסט-מודרני. הוסכם שכדי לקלוט את בנינו ובנותינו לחברות חובה עלינו ליצור שיח (כמובן, מומלץ שהוא ייסוב גם על נושאים שמעבר לחובות/זכויות). בדרום נפגשנו עם חיליק אברג'יל מקיבוץ ראשית, ובחנו היכן אנו משקיעים את מירב מאמצינו – בניהול טכני של חובות/זכויות או במאמץ חינוכי לקליטת בנינו ובנותינו לחברות. הלקחים מהפורומים רבים ואנו תקווה שנצליח ליישם אותם במהרה בימינו.

שבת לצעירים – תתקיים בשבת פרשת בא בעין גדי. אורח השבת: הרב יואל בן-נון. בשבת נעסוק בעיצוב אורחות חיינו החברתיים והדתיים, נבחן יחדיו איזו חברה אנו רוצים לקיים בקיבוצים ומה המחויבות שאנו מוכנים לקחת על עצמנו לשם כך. כמובן שההקשר הלאומי והציבורי יהיו חלק מהשיח.

 

חסר רכיב