תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שמות משפחה יהודיים

26/01/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים טבת - שבט תשע'א 746 (3)
פענוח שמות משפחה יהודיים
פענוח שמות משפחה יהודיים ג'רמי מייזל חקר השמות – אונומסטיקה (Onomastics), הוא אחת הדרכים המרתקות לחקר שורשים ותולדות משפחה. אמנם, דרך זו הינה פחות מדעית ומדוייקת, אך אני מוצא בה עניין רב, בעיקר בחקר שמות משפחה, כיוון ששמות משפחה יהודיים הם ייחודיים כקבוצה. לעניות דעתי, אין הרבה דרכים טובות יותר להתחבר להיסטוריה האישית והלאומית שלנו מאשר דרך שמות המשפחה; אפשר לגלות דרכם הרבה על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והתרבות שלנו. שמות מלווים אותנו בכל חיינו ומהווים מרכיב חשוב בזהות ובאישיות שלנו. עם זה, רבים לא מקדישים מחשבה רבה לפענוח או פירוש השם. כפי שאמרתי, אונומסטיקה היא לא תמיד מדע מדוייק -מעטות המשפחות עליהן ניתן לומר בוודאות מה מקור שמן, אבל אני רוצה להציע כמה כללים ודרכים קלות להגיע לפירוש שמות משפחה. את השמות ניתן לחלק לכמה קטגוריות. החלוקה יכולה להעיד על העבר המשותף שלנו. סיפורים אישיים העוברים מדור לדור מהווים גם הם מקור מצויין. לעיתים ישנה סתירה בין הגרסה המדעית לפירוש שם משפחה מסויים לבין הסיפור האישי שהמשפחה נושאת אתה אבל מבחינתי, אם יש למישהו סיפור אישי שלא מתאים לכללים, אני נוטה לקבל את הגירסה שלו. לטעמי הסיפורים הם הדבר החשוב ולא התיאוריות או הכללים. מדוע קיימים שמות משפחה? תפקיד השם הוא לייחד מישהו. בעולם היהודי, הדרך לייחד שני אנשים בעלי שם זהה היא להוסיף את שם האב – בדיוק כפי שעושים כשמעלים אנשים לתורה. בתנ"ך אנחנו פוגשים בתחילה את אברהם (שהיה אברם), יצחק ויעקב (שהפך לישראל), ורק יותר מאוחר מופיע שם האב: יהושע בן נון וכלב בן יפונה. ישנם שמות שמציינים שבט או מקום כמו דואג האדומי או אוריה החתי. יש שמות משפחה שהם כינויים, כמו "הקוץ" (עזרא ב', ס"א), "הקטן" (עזרא ח', י"ב) או "הלוחש" (נחמיה ג', י"ב). בתלמוד מופיע יוחנן בן זכאי (Patronymic = שם האב) יוסי הגלילי (Toponymic = שם מקום) יוחנן הסנדלר (מקצוע). כאמור, שמות משפחה מגיעים זמן רב לאחר מכן. ניתן לחלק את שמות המשפחה ל-12 קבוצות: 1. שמות הלקוחים מן התנ"ך – מעבר לשמות פשוטים כמו גמליאל או יעקבס, ישנם עוד שמות שמקורם בתנ"ך –שרייבר, לדוגמא – שפירושו "מי שכותב". התיאוריה קושרת את השם הנ"ל למשה רבנו, שכתב את לוחות הברית. 2. שמות הקשורים למיקום גיאוגרפי (Toponymic), לדוגמא: אשכנזי, מזרחי, פולק, צרפתי, ברלין, ווישינגראד – שהיא שם אחר לוורשא. מהשמות האלה אפשר ללמוד איפה חיו היהודים ולאן עברו. 3. שמות המציינים מקצוע - בתפוצות רבות, יהודים יכלו לעסוק במקצועות מוגבלים. מה שמרתק הוא שיש שמות משפחה הלקוחים מאותו מקצוע אך משפות שונות; לדוגמא, חייט מופיע כשניידר, קרביץ, פורטנוי, פורטנוב, סאבו או חייט. זגג מופיע כגלזר, גלוזר, שקלאר, ויטריאל, אלג'ם. ישנן דוגמאות נוספות של שמות משפחה שהם מקצועות כמו נגר, רופא, סוחר, חלפן, סנדלר. 4. שמות משפחה המציינים תפקיד בקהילה - לעומת שמות פשוטים כמו דיין, מלמד וחזן, קיימים שמות משפחה קצת יותר מורכבים: ש"ץ = שליח ציבור, שו"ב = שוחט ובודק, באב"ד = בן אב בית דין, בכ"ר = בן כבוד (ה)רב, חר"צ = חכמים רבנים צדיקים, מנ"י = מגזע נין ישי, מכ"ת = מעלה כבוד תורתו. הסיפורים מאחורי שמות אלו מעניינים ומעידים על הערכים שהחברה היהודית ראתה בהם חשיבות. שם מיוחד נוסף מקטגוריה זו הוא "שולקלופפר" – עדות לאדם שתפקידו היה להסתובב מוקדם בבוקר ולדפוק על החלונות כדי להעיר אנשים לתפילה בבית הכנסת. 5. שמות כהונה ולויה: כהן הוא שם המשפחה הנפוץ ביותר, אבל ישנם עוד שמות כהנים: ב"ק = בני קדושים, כ"ץ = כהן צדק, מזא"ה = מזרע אהרון הכהן, כשד"ן = כהנים שלוחי דרחמנא נינהו, אזולא"י = אישה זונה וחללה לא יקחו (כנראה שזה לא המקור האמיתי, אבל זה סיפור נפלא). כגן הוא גם גירסה של השם כהן, ויש גם שמות הקשורים לפעולות של הכהן כמו דוכן (פעילות של ברכת כהנים). שמעתי כי השם אדלר (=נשר) ניתן לכהנים מפני שפרישת הידיים שלהם בזמן הברכה דומה לכנפי הנשר. גם לשמות לויים יש כמה גרסאות, כמו סג"ל = סגן לויה, זמ"ל = זרע משבט לוי. 6. שמות "מעוברתים" - משפחות רבות עברתו את שמן בעת עלייתן ארצה, כסמל של דחיית הגלות והזדהות עם היהודי העברי החדש. מנהיגים רבים שינו את שמם, ודוד בן גוריון היה בין אלו שעודדו בעלי תפקידים לעברת את שמם. דוגמאות לשמות מעוברתים: עגנון (צ'צ'קס), אגרון (אגרונסקי), הרב מאיר בר-אילן (ברלין), בר-יהודה (אידלסון), בן גוריון (גרין), בן צבי (שימשלויץ), אילת (אפשטיין), אשכול (שקולניק), גרנות (גרנובסקי), קציר (קצ'לסקי), גולדה מאיר (מאיירסון), שרת (שרתוק), שז"ר (שנאור זלמן רובשוב), יעקב צור (צ'רנוביץ). 7. שמות שהשתנו בעקבות הגירה - עברות הוא מקרה פרטי של תופעה כללית. אנשים רבים שינו את שמם כשעברו מארץ לארץ, כדי לא לבלוט ומתוך נסיון להשתלב בארץ החדשה. דוגמאות לכך ניתן לראות בשמות הבאים: קייזר הפך לקינג, השם יענקלוביץ הפך לג'קסון או יונג, ובמקרים רבים יהודים יצרו "תיקונים" של איות במעבר לארץ חדשה. מהגרים לא תמיד בחרו בשם "נכון" – בשם שרצו או בשם המקובל בארצם החדשה, כיוון שההיכרות שלהם עם השפה והתרבות החדשה הייתה מוגבלת. יש סיפור נפוץ בקשר למהגרים יהודים שהגיעו לאליס איילנד (Ellis Island) בארה"ב. לפי הסיפור, היהודים שהיגרו נרשמו עם שמות שגויים, מקוצרים או מעוותים – אבל הסיפור כנראה לא נכון. רוב המהגרים מילאו טפסים כשעלו על האניות באירופה והפקידים שטיפלו בהם ידעו שפות. כמו כן, היו על האניות מתורגמנים שסייעו במעבר. 8. שמות שניתנו כחלק מגזירות - בין המאות 18-19 וכחלק מהאמנציפציה, נאלצו יהודים לאמץ שמות משפחה. לרבים מהשמות שנתנו לא הייתה כל סיבה. חלקם שמות של צבעים כמו - וייס, שוורץ, גרין ובלאו, חלקם של חיות: הירש, אוקס, פוקס. מסופר שיהודים בעלי ממון קנו לעצמם שמות יפים יותר, כמו בלומנקראנץ (זר פרחים) או רוזנטל (עמק הוורדים). 9. שמות המציינים תכונות - קבוצה גדולה של שמות מבוססת על תכונות פיסיות או תכונות אופי של הנושאים אותם. בדומה למקצועות, גם באלה ניתן לראות תכונות דומות בכמה שפות, לדוגמא: לאיש שהיה קטן במימדיו קראו - קטן, קצר, זעיר, קליין, קורצמן, זרביב, בטיטו, מאלי. מי שהיה גדול (גבוה או ארוך) נקרא: ארוך, גבוה, כביר, לנג, גרוס, הוך, טוויל, גרנדס, מגנס, וויסוקי. 10. שמות גנאי - לעם ישראל יש אוצר עשיר וייחודי של שמות גנאי שניתנו לו על ידי אנטישמים ברשויות, ויש אלפי דוגמאות לכך. אך מדוע היהודים לא שינו את שמם? מפני שמשטר שנתן שם גנאי ליהודי, לא ימהר לאפשר לו להפטר מהשם. במקומות רבים יהודים לא השתמשו בשמות משפחה אלא רק לצרכים רשמיים, ובמקרים אחרים, משפחה שנשאה שם גנאי עברה למקום בו מדברים בשפה אחרת, שם לא מבינים שזהו שם גנאי. 11. שמות מורכבים - ישנם שמות משפחה שניתן לפרק ולהרכיב אותם. אלו, נפוצים בתרבויות בהן יש קידומת או סיומת שמשמעה "בן של", כמו אבן-חיים, בן-אברהם, אברהמי, אליאשבילי, יצחק-פור, אברהמיאן, יצחק-זדה, אברהמוף, אברהמוב, אברמסקי, אברמובסקי, אברהמוביץ', אברמסקו, אברמוביצ'י, אברהמר, אברהמסון, אברהמס, ברהמס. בתקופת האמנציפציה, כשהיו צריכים להמציא שמות, היו כמה "מרכיבים" מהם נהגו לבנות את השמות כמו - גולד (זהב), וואסר (מים), שטיין (אבן), בלום (פרח). מרכיבים אלו יצרו שמות כמו גולדוואסר, וואסרשטיין, שטיינבלום, ובהיפוך - בלומשטיין, שטיינגולד וכו'. בביתי ישנו מכשיר שהמצאתי להרכבת שמות משפחה יהודיים (עוד לא הוצאתי על זה פטנט...); השיטה היא פשוטה, מכ-30 מרכיבים ניתן ליצור צרופים רבים. לא כל ההרכבים נפוצים, וחלקם גם 'עומדים' לבד כשמות משפחה. 12. שמות שנקראו על שם האם או האב (Matronymic/Patronymic) - בתרבויות רבות קיימים שמות משפחה על שם האב. ליהודים יש קבוצה ייחודית של שמות משפחה בה מכבדים אמהות או נשים (כתבתי על כך בעבר מאמר שהופיע ב'עמודים'). דוגמאות לשמות אלה ומקורם: בסקין (בתיה), דבורקין (דבורה), חייקין (חייה), צייטלין (צייטל), רוכלין (רחל), ריבקין (רבקה), שרלין (שרה), דינסמן (איש של דינה), אסתרמן (איש של אסתר), גודסמן (איש של הדסה), פרלמן (איש של פרל), מלקוב (מלכה), פרלוב (פרל). בשמות המשפחה קיים אוצר של הסטוריה ותרבות יהודית; אני מקווה שבמאמר קצר זה הצלחתי לגרות אתכם לנסות ולבדוק אפשרות לפענוח שמותיכם, ואולי גם שמות אחרים. המתעניינים בנושא, יכולים למצוא כמה כמה ספרים ואתרי אינטרנט שיכולים לעזור בפענוח שמות משפחה, באופן אישי, אשמח לשמוע סיפורים שעברו במשפחה על מקור השם! עלומים ג'רמי, חבר קיבוץ עלומים, נשוי לדבי ואב ל-4 ילדים. עובד ביזמות חינוכית - Israel Seminars (סמינרי ישראל) שמציגה פעילויות ודיונים אינטראקטיביים בסוגיות אקטואליה ישראליות. חזר לאחרונה לנהל את אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי.
חסר רכיב