תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

אלי סומר - סיכום קדנציה

05/12/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים חשוון - כסלו תשע"א 745 (2)
סיכום תקופה - אלי סומר
סיכום קדנציה אחד המורים שלי לפיסיקה היה דב רפל ז"ל. כאשר שימש כיו"ר ההנהלה של בית ספר שדה בכפר עציון, אותו ניהלתי באמצע שנות ה-70, הסביר דב לפורום שאין מצב ביניים: או שאתה מקרין, או שאתה מוקרן... דב צדק. היישום בשטח של כלל בסיסי זה הוא העיסוק העיקרי של כולנו, חברי המזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי... על דלת תחום משרדי ועל כרטיס הביקור נכתב על ידי קודמיי: קרן הקיבוץ הדתי. אני מנחש שחלק מהקוראים אינם יודעים במה מדובר, ואליבא דאמת, גם אני מתלבט... לאחר 9 שנים עדיין מתקשה אני להסביר בפשטות מה התפקיד... ניתן לנסות ולנסח כך: בשותפות מלאה עם יענקל'ה רוט, גזבר התנועה, השתדלנו לספק את מלוא התמיכה הכלכלית והלוגיסטית לפעילות התנועתית הנרחבת: זו המתנהלת מרח' דובנוב 7, זו שמתנהלת במוסדות התנועה ברחבי הארץ (הישיבות בעין צורים ובמעלה גלבוע, המדרשה בעין הנצי"ב, 'מרכז יעקב הרצוג' והמכינה הקדם-צבאית לבנות – 'צהלי'), וכמו כן לכל היזמויות הציבוריות שהקיבוץ הדתי מוביל. נדמה לי שמעולם לא שמעו ממני פעילי התנעה ש"אין כסף", ומעולם לא נחסמה פעילות חשובה במוסדות התנועה בגלל חיסרון כיס. יחד עם זאת, נראה שהצלחנו במאמץ רציף ובלתי מתפשר להבטיח שנכסי התנועה לא רק יישמרו, אלא גם – במובנים רבים - יתבססו. איך עושים את הבלתי אפשרי? בראש ובראשונה על ידי הכנת תקציב המשקף את המציאות המתוכננת, והבאתו לדיון ואישור במזכירות המורחבת. בהמשך השנה מתקיים ברקע מעקב אינטגרטיבי כולל על כלל פעילויות תאגידי התנועה. המהלכים הכלכליים התנהלו בשנים אלו בעזרת התבונה ובברכת ה', וכמובן ובעיקר בסיוע הקיבוצים וחבריהם המשלמים מסים בהיקף משמעותי ואלו מאפשרים את פעילות התנועה. ובקשר לזה חשוב לי לציין שנכון להיום, טרם הצלחנו לחבר את תושבי הקיבוצים – כ-1/3 מכלל אוכלוסיית יישובי התנועה - למערכת של מחויבות לתנועה המיישבת, וזה אחד הנושאים שלטעמי יש לטפל בו ב"רגישות ובנחישות...". בראשית תקופת עבודתי, בשנת 2001, היינו עסוקים בהושטת סיוע נקודתי ל-4-5 קיבוצים, מדי יום ומדי שבוע... מצאתי שהדבר חוגר מגדר הסביר. עבר כמעט עשור ואין היום קיבוץ בקיבוץ הדתי הזקוק לסיוע שוטף. המצב הכלכלי השתפר אצל כולם אך נדמה שגם ניטעה בכל הקיבוצים תרבות חדשה: אחריות, מקצועיות ושליטה משופרת. במהלך תקופת כהונתי ליווינו את קריסתם של שני מפעלי תעשייה משמעותיים בקיבוצים שלנו, ויש שיגידו שלושה. הצוות הכלכלי שלנו לא היה מתורגל לתרחישים כאלו. למדנו, התמודדנו, וכולם, הגם שאיבדו נכסים, נחלצו. ראוי להדגיש שבשום שלב קיבוצים אלו לא העלו על דעתם להטיל את המשא או את חלקו על כתפי אחרים. התנועה גייסה מהמקורות שלה, פרסה וסיפקה גישורים והקיבוצים שמעדו, עמדו ועומדים בהתחייבויות שלהם. בעקבות אירועים אלו, ניגשנו לפרויקט "סקר סיכונים": צוות אנשי כלכלה בכירים שגייסנו לטובת העניין, ביצע, בתאום עמנו, סקר סיכונים בכ-10 קיבוצים. בחלקם עלו תופעות מסוכנות בתחומי יחס ההון העצמי לפעילות, חשיפות מט"ח ועוד. היו קיבוצים שהקשיבו (ולא עשו דבר) והיו גם כאלו אשר למזלם, הרימו את הכפפה ונקטו צעדים ... ברשימת תפקידי החובה, עסקנו יענקל'ה ואני שעות רבות בתחומים הקשורים בחיסכון הפנסיוני. נושא זה שנחשב פעם לאזוטרי, תפס מקום מרכזי ברוב הקיבוצים, הגם שעדיין, חברים מעטים מדיי בקיבוצים שולטים ומנהלים את החיסכון העתידי במקצועיות המתחייבת. תחום רחב נוסף של עיסוקי היה בתחום הביטוח הכללי, תוך התמקדות בסוגיות מרחביות מול סוכנות "שדמה". כמו כן פעלתי בשנות עבודתי בתנועה לטיפוח ופיתוח ביטוח הבריאות הייחודי לקיבוץ הדתי, שהפך להיות הביטוח המרכזי ביותר כמעט בכל הקיבוצים. איני יכול לדלג על משא כבד אותו הטיל עליי שמיל. באחד הבקרים, כאשר הניח על שולחני שקית ניילון ובתוכה כמה עשרות ניירות מקומטים. אתה מוכן להיות מנהל קרן 'שיבולת'? 'שיבולת' היא קופת הגמל של קיבוצי הקיבוץ הדתי ובה מאות רבות של מיליוני שקלים. באין ברירה, ביצעתי השתלמות "תוך כדי תנועה", ונדמה לי שהובלת נכס זה ממצב "עוברי" ועד לקבלת אישורי אגף שוק ההון במשרד האוצר מהווה הישג תנועתי יוצא דופן.גם אם לא מעטים לא יכירו בכך... כאן המקום לציין את הסיוע המשמעותי של יועצים בעלי רמה מקצועית מעולה - עו"ד חיים הלפרין, רו"ח עופר מימון ורבים אחרים. במה עוד עסקתי? בניהול חלקנו בבניין ברחוב דובנוב וקידום מימוש זכויותינו בנכס, בניהול השוטף של הקומה שלנו, בניהול צוות העובדים המסורים והנפלאים שלנו, בייצוג התנועה כולה במוסדות וארגונים חיצוניים מהם חשובים עניינית (איגוד התעשייה הקיבוצית, ומרכז השיקום של תנועה הקיבוצית – מפעל סוציאלי הנותן שירותי הוסטל לבני ההתיישבות), ומהם "בלתי חשובים" אבל עתירי הון שהוא כמובן גם "שלנו" (המשביר המרכזי, משקי התק"מ, משקי הקיבוצים ועוד). ולא נשכח כמה 'נכסים אבודים' שהצלחנו להחזירם ל 'חיק' התנועה... אולם מי שמחפש את הדברים בהם השתדלתי להיות מעורב, ימצא אותם דווקא באותם תחומים שאף אחד לא הטיל עליי. כוונתי בראש ובראשונה לפרויקט הבחינה הכלכלית של הוצאות הקהילות בקיבוצים, שיחד עם יענקל'ה ובסיוע שלומית ארבל בוצע ב-13 קיבוצים. אעז ואגיד שפעילות זו נחשבת אצלי כמעין גולת הכותרת של תקופת הפעילות שלי. דומה שהצלחנו, בעבודה מקצועית מאומצת, להצביע ולהסביר לקהלים נרחבים ביותר בקיבוצים שהם חיים "מעבר ליכולתם": במילים אחרות, שהם עלולים לשעבד את העתיד שלהם (בטחון סוציאלי, כלומר פנסיה ליום סגריר) לצריכה נוכחית מופרזת. יכולנו להאיר ולפעמים להעיר בפני קברניטי הקיבוצים והציבור על רמת הוצאות הנמדדת במרבית הקיבוצים שלנו באזור העשירונים המקובלים במחוזות אחרים... כאשר לא מעט מחברי הקיבוצים חשו שהם חיים בסוג של מחסור ו"עוני". הרעיון היה לנסות ולהביא להפנמה שהפעילות המבורכת של ארגון כמו 'פעמונים' מתאימה גם ביישובים שלנו. נדמה שהחריש הזה עשה את שלו, ובמידה רבה החל להתוות דרך. הצגת המדרוג של ההכנסות מול ההוצאות בכל הקיבוצים, שהתקיימה לפני כשנה וחצי בכנס מסכם, הייתה בעיניי אירוע מרכזי משמעותי. בהמשך החילונו בטיפול בניהולן הכלכלי של מערכות הבריאות, וכעת הגיע אולי תורה של מערכת החינוך. בתום תשע שנות כהונתי ניתן לומר שקיבוצי הקיבוץ הדתי מודל 2001 אינם דומים כלל למודל 2010: · יחד עם השינויים הפנימיים שהתגבשו ברוב רובם של קיבוצינו, התקרבו והצטרפו קהילות של מספר מושבים שיתופיים, ובראשם משואות יצחק. כוחם של אלו מחזק את כולנו, וסולל דרכם להמשך. חברי מזכירות הקיבוץ הדתי ואני בתוכם עשו מאמצים רבים לפתוח דלתות, לקבל את השונה, לקבל את המשתנה. אני שמח שלעת הזאת אני יכול להגיד שהייתי שם כאשר מחיצות הוסרו, גדרות הפרדה הונמכו, והתנועה נתנה גושפנקא להיותנו בראש ובראשונה קהילות, ולא משקים. · אולי בזכות כמה קורסים בדמוגרפיה שלמדתי (פעם) באוניברסיטה, הצלחנו להקים בסיס נתונים אמין ומשמעותי על מצב האוכלוסין בקיבוצים. בעיניי הוא בעל חשיבות מרכזית ואסטרטגית... · 'מרכז יעקב הרצוג', אותו ליוויתי מאוד מקרוב, פרח בעשור האחרון בניהולם של גילי ונח, תוך תרומה משמעותית של דוכי ויוסי ועוד מוותיקי עין צורים. דור חדש ממשיך לפתח את המוסד המקרין יהדות לכל, ברמה מקצועית וערכית גבוהה. כל זה מבלי לשכוח את המכינה הקדם צבאית לבנות - 'צהלי' - העולה ופורחת. בשני המוסדות הללו השתדלתי להיות כמה שיותר "בעניינים", לתת גב כלכלי משמעותי תוך הקפדה על צמצום הפערים הכלכליים. ולסיום, עוד כמה 'צימוקים' חשובים: - אין כבוד יותר משמעותי בעיניי מלהיות אחד מגבאי הצדקה המחלקים מדי שנה מאות אלפי ₪ לנזקקים 'אמיתיים' בשם כלל חברי הקיבוץ הדתי ! - אין דבר חשוב יותר מאשר לסייע בשם התנועה באופן פרטני גם לחברים בקיבוצים ולבני משפחותיהם שנקלעו למצוקות. - יש נחת רבה להיווכח שגמ"ח שניתן לגוף מקורב חוזר במדויק ביום המובטח... - הייתי פעיל בהפעלת "מיזם אבישי" העוסק בצנעה בהתמודדות עם שכול וסוגיות אישיות מורכבות. תודה לאיש המופלא המזכה אותנו מדי יום בקורטוב של מעשים טובים. אשרינו שנחלצנו להרים את המשא הזה כאשר התנועה הקיבוצית סגרה אותו. - עם הגיעי לעבודה במזכירות הקיבוץ הדתי, שמתי את לבי לכך שארכיון הקיבוץ הדתי – לכאורה – ללא אבא ברח' דובנוב. התחלתי ללוות את המנהלת הוותיקה – דינה, וגם היו פירות לכך, עד בואו של נחמיה ששחרר אותי מהאתגר הזה... - פעילות יג"ל (יוד-גימלים לקהילה) נפלאה בעיניי וקודמה בלב שלם על ידי עדי וצוותו, אבל בצד האור הענק, יש כמובן צללים. למעשה, למרות העבודה המופלאה של עדי וצוותו, עדיין לא הצלחנו לחדור ולהפוך את יג"ל למסלול משמעותי מבחינה מספרית... - את 'עמודים' אני בדרך כלל קורא מהסוף להתחלה (הרגל מקריאת עיתונים בלועזית). עורכות העיתון הגישו לכולנו פנינת איכות. גם כאן השתדלתי לתרום את חלקי. השתדלתי להיות שותף להחייאתו של אתר האינטרנט של התנועה. מאז עברנו עוד כברת דרך עד ל'שבועון האינטרנטי -עמוד"ש' ! - ליוויתי בידידות ואהדה את רכזי אגף החברה, ואף לפעמים נרתמתי לפרקים אלו ואחרים. משימתם "בלתי אפשרית"... ובכל זאת יש בתחום זה המון הפתעות, רבות מהן טובות. - להגיד את האמת: לא תמיד ראיתי "עין בעין" עם הממסד את הפעילות שאנחנו קוראים לה מחלקת החינוך... כנראה שיש בעיה אצלי... עד שהגיע תגבור 'בולדוזר' ושמו רזי, השואב מ"המקורות" גישה רעננה לטיפוח נוער הקיבוץ הדתי. אגב, ככל שאני זוכר, משה אונא חלם על תנועה התיישבותית דתית, שתתנחל בגושים כדי - בין השאר - לאפשר קיום בתי ספר משמעותיים. הוא מעט התייחס למבנים משקיים-כלכליים אם בכלל, וודאי שלא חזה ולא ציפה שבבית הספר בעמק בית שאן חלק משמעותי מהתלמידים אינם בני הקיבוצים, ובכיתה א' וב' פועלות כיתות "שינון".... - עם התמנותי לפני כשנתיים למ"מ ראש הישיבה בעין צורים (כאשר המוסד סגר את שעריו לנוכח דלדול מספר הלומדים בו), נחשפתי ללא מעט סוגיות שלא טופלו, וגם גיליתי את "אוצר הקלטות": אלפי שיעורים שהוקלטו במהלך השנים, ו"נרקבות" באחד הארונות. בימים אלו, לאחר מיון וטיפול 'קולי', תעלה לאוויר מנה ראשונה של כמה מאות שיעורים באתר הישיבה. - תודה לחיה שבשקט ובבטחה מאפשרת לנו להפעיל בו זמנית מאות הלוואות וגמ"חים לבנים שעזבו את המסגרת, סה"כ מיליוני שקלים. - חשוב ומוסיף כבוד להיות חבר ב'ועדת דולב' מטעם הכנסת לבחינת מצבם של בעלי הצרכים המיוחדים בתנועה הקיבוצית. - חשוב היה להיות שותף מטעם הקיבוץ הדתי בפעילות ארגון 'אהדה', המסייע להורים לבעלי צרכים מיוחדים, וכמובן להיות מעורב בתחום זה בקיבוצים שלנו. - הייתי שותף להתלבטויות בקשר להווה ולעתיד של כפר הנוער, ופעיל צנוע במוסד "תלפיות" בחדרה. - קליטתו של בית ספר 'לחן' לבניין הישיבה בעין צורים, הוא כעין 'הצדעה' לתנועה ולחברי עין צורים ומרכז הרצוג שאף הם שותפו במצווה. - צביקי (וגם דובי ועקיבא) היו מעט משתוממים כאשר בעת ביקורים בקיבוצים, השאלות הראשונות שלי היו בתחום "מצב העדר" (כלומר קליטה-עזיבה-לידות/חברים/תושבים וכד'), ולא עיון במאזנים, במצב מכסות המים או נפח האשראי שזקוק לו הגזבר... איני מצטער על סדר היום הזה שלי... בעצם הוא הביא את רעייתי פוריה ואותי לעוד מפנה בחיינו, ובמילים אחרות להודיות. - אחרונים חביבים: זכיתי לעבוד מול 3 מזכ"לים: נחום, יאיר ונחמיה. לפני שנים כבר הרגשתי שבודאי, גם בהקשר זה, הגיע הזמן שאפרוש ! לדעת יותר מדיי, שירות בתפקיד לאורך תקופה ארוכה מדיי עלול להתברר כמגבלה. מאוד הערכתי את שיתוף הפעולה החברי והרציני והנאמן עם כולם. - מה היינו עושים ללא צוות המזכירות והנהלת החשבונות? כולן מסורות, מקצועיות, ואחראיות עד תום. אמנם הן זוכות לעבוד בסביבה ידידותית – שמורת טבע בלב הכרך. אין מילים לציין את שיתוף הפעולה עם כולן, ואשר לי באופן בלתי רגיל עם דנה ועם אתי. היכן תעמוד תנועת הקיבוץ הדתי בעוד עשור, מה שנקרא בפי המתכננים אופק 20-20? תקוותי שתהיה מחוזקת יותר ופתוחה יותר, צעירה יותר וערכית יותר בפנים האנושיות שבה, וכמובן גם בביסוס המשקי. הלוואי וידעו חברי הקיבוץ הדתי וקהילותיהם להיות 'מוקרנים' פחות ו'מקרינים' יותר בקרב הקהילה הציונית-הדתית ובכלל, ולא נגררים אחרי מגמות החרד"ל. כל זה גם קשור – גם - בציבור הייחודי של רבני הקבוצות. בהקשר זה, שיתופי הפעולה שהתעצמו בשנים האחרונות עם ארגון נאמני תורה ועבודה מצביע - בעיניי - על כיוון נכון. דבריו של הרב בני לאו בגיליון 'עמודים' האחרון משקפים את אשר אני חש, ואת אשר אני מייחל... כאן המקום להודות לכל בעלי התפקידים, מזכירים (מנהלי קהילה) מרכזי משקים (מנהלי עסקים), גזברים (מנהלי כספים), אחראים בתחום הביטוח, נאמנים לבעלי צרכים מיוחדים, בכל הקיבוצים אשר שיתפו פעולה אתי לאורך כל השנים. אני חותם כאן עוד פרק חיים. זכיתי בכל חיי להיות שותף ומעורב במעשים גדולים ומאתגרים. גם בשנים ברחוב דובנוב, זכיתי לכך רוב הימים. בואו לבקר אותנו בהודיות (וגם בכפר עציון...). בשעת כתיבת שורות אלו, אנחנו רק חודש בגליל, ואין לכם מושג עד כמה תפקיד הסבא והסבתא משמעותיים למען קליטה אמיתית וטובה יותר עבור מאתיים החניכים, אשר רובם באו זה מקרוב ארצה, למען הבטיח דור נוסף אשר יתייצב בין האזרחים הבונים והתורמים לעם ולארץ. אלי סומר eliesommer@gmail.com
חסר רכיב