תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קו המשווה - ספורטיבי

05/12/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים חשוון - כסלו תשע"א 745 (2)
קו המשווה - ספורטיבי
כשהיופי משרת את הקדושה הוא מגדיל אותה. כשהיופי נעשה אדון הוא הופך לרודן. (שרה יוכבד ריגלר) התרבות היוונית הותירה אחריה את הסגידה לגוף, את ההתעסקות בטיפוחו ובעיצובו כמטרה. הרמב"ם בתקופה מאוחרת יותר יסמן עבורנו יעד אחר- "נפש בריאה בגוף בריא". בעשור האחרון המודעות לצורך בשמירה על הכושר הגופני הולכת וגוברת הולכים או רצים מדוושים או מכדררים אנשים נשים וטף יצאנו לבדוק מה מתרחש בקיבוצי הקבה"ד בתחום זה
מעלה גלבוע

מה קורה בתחום הספורט?

בקיבוץ מעלה גלבוע ישנן יזמויות שונות, בעיקר בתחום הפעילות הגופנית והרוח. ישנם חוגים שלמתבונן מן הצד יתנו תמונה כלשהי על סגנון האוכלוסייה במעלה גלבוע –  יוגה לגברים ויוגה לנשים, שלוש  קבוצות של פילאטיס נשים, חוג לריקודי בטן וכדי להשלים את התמונה חוג הנקרא "ריקוד הלידה" המיועד לנשים הרות. אין אצלנו 'רכז חוגים' ולמרות זאת ישנה פעילות ענפה בתחום. כל מי שמעוניין יכול ליזום פתיחת חוג. ישנם לא מעט אנשים (נשים בעיקר) הצועדות לאורך כביש המערכת (הרבה עליות ומורדות)  בבקרים ובערבים, וישנן אף שלא מסתפקות בעושר הזה ויורדות למכוני כושר ולמרכזי פעילות בעמק. וישנו אחד, מזקני החבורה, שמקפיד מידי יום, בחום ובקור, לרדת ולעלות את ההר באופניו, חבוש בסרבל אדום ומדווש בקלילות כאילו היה עלם צעיר, וכל העובר ברכבו מאותת לו לשלום.

לילדים ישנם חוגי כדורסל באולם הספורט המקומי שעבר שיפוץ בקיץ האחרון, חוג לרכיבה על אופניים, חוגי קראטה, מחול ותנועה לילדות ולנערות. בשנים האחרונות, כמו במקומות רבים אחרים, יש כאו תחושה של עשייה מבורכת בתחום הפעילות הגופנית והרוח הנושבת ומתפתחת במעלה גלבוע.

אחד מבני מעלה גלבוע, נעם חי (פרחי) שירת עד לא מזמן כקצין כושר ביחידה מובחרת, היה אלוף צה"ל בריצה למרחקים ארוכים וזכה במקום השני מבין הישראלים במרתון טבריה האחרון. חי  שוהה כעת בחו"ל במחנה אימונים ומתכונן לאולימפיאדת לונדון.

ציפי פרחי

עין צורים

 

הכול התחיל בגוש. בגוש שיחקו בלהקים מדינה, המשחק שוחק 24/7 ולא היה זמן למשחקים אחרים. לאחר כשנתיים הפסידו במשחק וזכו באליפות המדינה.

 

גרעין מרחבים הביא אתו את הכדורעף, שממנו לא נשאר זכר, ואת שדלה (ישראל שריד) הכדורסלן והמאמן המיתולוגי בעבר ועד לאחרונה, אחראי ועדת נשים באיגוד הכדורסל  (בהתנדבות!)

 

כדורסל:

דורות של ילדים קפאו בעודם מעודדים את הקבוצה המקומית בשיר הנצחי "תימורים תימורים תי לה לי לה לו היום תפסידו אם אתם רוצים או לא".

הקבוצה דילגה מליגה ג' ל-ב' ובחזרה. השחקנים זוכרים, לצד ניצחונות והפסדים, גם נסיעות מילוט ממושבי הסביבה במיניבוס המיתולוגי.

 

בייסבול:

עם בוא היינקיז מהאולפנים ויחד עם האנגלוסקסים המקומיים ובשיתוף הילידים שוחק המשחק בכול יום שישי בצהריים בדשא הגדול. המשחק דעך עם המעבר לכדורגל והפסקת האולפנים.

 

כדורגל:

מאז שהיו ילדים במשק התנהלו קרבות/משחקים עם הגנויניקים ב"אתם תנסו לשחק כדורגל על הדשא ואנחנו ננסה לפנצ'ר לכם את הכדור”. משחקי ההתשה לא הובילו להכרעה.

עד שקרה אחד הדברים המופלאים שלפעמים קורים, הגיע גנויניק חדש שאהב לשחק כדורגל (וגם את ה"דשא הגדול”), וכל השאר היסטוריה.

היסטוריה –  25 שנה של כדורגל בכל ערב שבת (כולל שבת חתן) וחג על מגרש דשא משובח המקבץ אליו שחקנים רבים מיישובי הסביבה ומשמש אגב אורחא, כר דשא פורה לקירוב לבבות אזורי. עוד כל ימי הכדורגל קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבתו.

כאן המקום אולי לציין שבעשר השנים האחרונות מתקיימים טורנירים בחול המועד פסח וסוכות עם הקיבוצים עלומים, בארות יצחק ויבנה.

 

אופניים:

הרוכב הראשון ונשיא הכבוד של מועדון הרכיבה הוא דוד וגשל (גילוי נאות: אבא), שאחרי שנים של רכיבת כביש (עוד בנעוריו נסע מירושלים לטירת צבי ולאילת באופניים 28 inch משומשות שקיבל לבר-מצווה, לבקר את בני הדודים – משפחת בית יעקב), עבר לרכיבת שטח וסלל את הסינגל לרוכבים רבים אחריו. יש כיתות שזכו לרכוב אתו לאילת, השאר ראו אתו את עיבדיס והאזור.

מעבר למועדון המקומי שאף מתהדר בחולצות משלו, ישנו ויש אומרים היה, מועדון משותף עם קבוצת יבנה המארגן מספר טיולים בשנה, לרוב של יומיים, כשאת מקום הלינה – בדרך  כלל בקיבוצים - מארגנים בגילדת הגננים (הוא גם אוהב לרכוב).

 

המצב כיום:

כדורגל, כאמור, משוחק בכל ערב שבת וחג וכן קטרגל במגרש הכדורסל באחד מערבי השבוע.

כדורסל גברים במוצאי שבתות וחגים וכן באחד מערבי השבוע.

כדורסל נשים ביום ראשון.

כמו בכל הארץ רבים עושים הליכות מסביב לקיבוץ ובאזור, וכן הותקנו באזור מתקני כושר ואימונים בדומה למקומות רבים בארץ.

רבים הולכים לחוגים ולחדרי הכושר בסביבה.

הוא והוא.

מוטי ואיתי וגשל.

בית רימון

מה קורה בתחום הספורט?

 

אנשים מתחילים לעסוק בספורט מסיבות שונות ומגוונות: מעוניינים להוריד מעט ממשקלם, לשפר את הבריאות, להתחרות במרוץ או פשוט להתחיל משהו חדש. לא משנה מה תהיה הסיבה בגללה תתחילו לרוץ - תחוו יתרונות פיסיים, נפשיים ורגשיים רבים מריצה.

אפשר להתחיל לרוץ על הליכון במכון הכושר או בבית, אבל ריצה בחוץ, בחיק הטבע או סתם ברחוב מאפשרת לנו לנשום את האוויר הצח של הבוקר או של הערב ובבית רימון נתברכנו באוויר צח ותמידי שכזה.

השאלה המתבקשת היא - כמה מאתנו מקדישים זמן לספורט? יצאנו לשטח לבדוק...

מדי יום לאחר ערבית מתקבצת לה קבוצה של צועדים שעושה הליכות ברחבי הקיבוץ. ואם זה לא הספיק, הרבה נשים וגברים כאחד בזמנם הפנוי נהנים מההליכה השקטה לבד ומהנוף המרהיב שמציע הקיבוץ... אלו שעובדים מצאת החמה עד לצאת הנשמה פורקים לחצים מדי מוצש"ק במשחק כדורגל או כדורסל טוב.

איתן יצחקי, מאמן נבחרת בית רימון א'-ו' בכדורגל אומר: "נפש בריאה בגוף בריא" - כמו שאנו ממחזרים ובונים בניה ירוקה למען סביבה איכותית יותר, כך אנו צריכים לדאוג לגוף שלנו, לאכול אוכל בריא ולשמור על כושר גופני ויפה שעה אחת קודם.

אימון גופני הוא דרך נפלאה להרחיב את תחומי ההתעניינות שלכם ולהתנתק מהיומיום השוחק והעמוס. אימון מאפשר לכם להכיר טוב יותר מרחבים שלא הייתם מגיעים אליהם אחרת. אתם חווים תחושות פיזיות שלא הייתם חווים ללא פעילות כמו ריצה.    

אז אולי באמת הגיע הזמן שעבדכם הנאמן יסיים את הספורט העולמי (גלישה באינטרנט) יתלבש כמו שצריך (טרנינג), ישרוך את שרוכיו, ובלי ייאוש יצא להשיל את הקילוגרמים העודפים. שימרו על עצמכם ותהיו בריאים.

 

נהורא ונתנאל ואזן

 

מגדל עוז

ספורט במגדל עוז

 

מגרש הספורט במגדל עוז הממוקם בלב הקיבוץ פעיל רוב ימות השנה, על אף היותו מגרש פתוח ולא מקורה הנמצא בגובה 935 מטר מעל פני הים. המגרש משמש למשחקי כדורסל, טניס, כדורעף ובשעת הדחק אפילו לכדורגל (כשעל השער, ברוחב העמוד של הסל, אפילו דודו אוואט היה מצליח להגן...).

המגרש שוקק חיים ומלא בעיקר בילדים ונוער, ולא רק בימות הקיץ. הדבר בולט לעין במוצאי שבתות. רק מציץ לו כוכב שלישי, לפעמים נדמה שעוד טרם הבדלה, וכבר נדלקים האורות במגרש.

מוקד ספורט נוסף הוא הטיילת החדשה בין מגדל עוז לאפרת המחליפה בהצלחה את המגרש או שבילים אחרים בקיבוץ, ו-600 המטר שלה הם כיום מסלול מרכזי להליכה או ריצה. עד השער וחזרה, או למהדרין - שימוש בטיילת כקטע התחלה בלבד לקראת המשך המסלול צפונה לשכונות אפרת הסמוכה. על המסלול אפשר לפגוש חברי קיבוץ, תושבים, בנות מדרשה ושכנים בעלי כושר מאפרת, שהולכים בכיוון ההפוך.

אך עם כל הכבוד להולכים למינם, אין ספק כי הענף המרכזי למבוגרים במגדל עוז הוא הכדורעף. מדי מוצ"ש במוצ"שו, באדיקות מופלאה, בחורב ובקרח, מתנהל משחק מותח של כדורעף, כרוך בשאגות אימה וצהלה מקפיאות דם, עד לשעות הקטנות של הלילה.

לכדורעף במגדל עוז סלנג משלו הכולל מושגים ושמות קוד כמו חיליק (הפסקה קצרה לקשירת השרוכים), שווארמה, זוהרית, יואלית ושעות ספקטור, שאת פירושן לא אפרט, הן בשל קוצר המקום, ובעיקר כדי לא לחשוף סודות מקצועיים למתחרים פוטנציאליים.

לכדורעף במגדל עוז יש גם חוקים משלו: השחקנים מקפידים לא להתחיל לשחק, חלילה וחס, לפני השעה 11 בלילה; יש רף גיל תחתון (אין עליון); חייבים להתחיל במשחק "זקנים נגד צעירים" (כאשר לעיתים, בצוק העיתים, אחד "הזקנים" הוא ינוקא בן 17); וכמובן, איך לא, חייבים להחזיר את הקלוריות האבודות על המקום, עם שניצלים קרים ושאריות נוספות מסעודת השבת ש'נסחבים' ממקרר הקיבוץ.

הסוגיה החשובה ביותר היא, כמובן, סוגיית השיפוט. מכיוון שאצלנו מקפידים על קלה כבחמורה יש ב"ה הרבה על מה לריב - משיכה, חוץ, נגיעה ברשת, ומה לא... אחרי קטטות ומריבות רבות הוחלט להקנות לחברנו הוותיק שמשון הלפרט סמכות שיפוט בלעדית, והוא המכריע והפוסק בכל שאלה - סופר ומונה ובודק וחותם.

בעקבות דרשת הרב בפורים על סגולות הכדורעף, נערכה בדיקה מטאורולוגית שחשפה ממצאים מפתיעים - במהלך השנתיים האחרונות כמעט ולא היה מוצ"ש גשום אחד! הכל כדי לא לפגוע במסורת הכדורעף, ובכושר של סגל השחקנים.

למרות נימת הצחוק, האמת היא שיש במגדל עוז משחק כדורעף ברמה גבוהה. השחקנים, מגוון רחב מדמויות הקיבוץ - צעירים, חברים, תושבים, בנים שעזבו ואפילו תושבים שעזבו, משחקים לא רע ומלבד ההתפתחות המקצועית מהווה המשחק גם מפגש רעים. סגל הנבחרת כבר יצא מספר פעמים למשחקי חוץ, וחזר עם הישגים יפים.

ננצל במה זו בקריאה לחברינו בקיבוצי הגוש להקים קבוצות כדורעף כדי שיהיה במי להתחרות,

ובעיקר בקריאה להנהגת הקיבוץ (ולמפעל הפיס) - מתי תבנו לנו כבר אולם???

זהר  גיאת

 

 

ניר עציון

 

שנים רבות חלפו מאז שיחקה קבוצת הכדורעף "אליצור ניר עציון" בליגה הארצית. בימים הרחוקים ההם, היה כל המשק נאסף לצפות במשחק ולעודד את שחקניו.

כיום, רוב העוסקים בספורט עושים זאת לשיפור הכושר והבריאות ולמען ההנאה, ולא על בסיס תחרותי.

חלק מפעילויות הספורט מאורגנות וקבועות, כמו שיעורי יוגה לנשים ולוותיקים, התעמלות נשים בחדר הכושר והתעמלות נשים במים בבריכה המחוממת שלנו. אחרים עוסקים בספורט אישי המושפע ממיקומו של יישובנו על גבי ההר, כשבכל צעידה ספורטיבית או ריצה נכללות עליות קשות וירידות תלולות.

 יש מעובדי המפעל "אוכל ביתי" הממוקם לרגלי ההר במרחק שלושה ק"מ ובהפרש גובה של 230 מ', המשקיעים מאמץ לא מבוטל ובוחרים להגיע אליו ו/או לחזור ממנו הביתה ברגל. הרוכבים על גבי אופני ההרים מתמודדים עם מסלול לא קל, אך נהנים בדרך מנוף שובה עין של הרי הכרמל.

מרכז מיר"ב הוא המרכז האזורי של חוף הכרמל ובו מתקיימים חוגי ספורט מגוונים לילדים ולמבוגרים: מחול ובלט, התעמלות קרקע, אמנויות לחימה, פילאטיס ועוד, אולם פעילות הספורט המשובבת ביותר היא "משחק הכדורסל של מוצאי שבת". מדובר במסורת רבת שנים, שפתחו בה חברי גיל הביניים והיום ממשיכים בה ילדיהם. בכל מוצאי שבת כחצי שעה לאחר ההבדלה נאספים הצעירים חובבי הכדורסל לאולם הספורט. איש לא מודיע על כך מראש ואין צורך בארגון מיוחד. כל מי שרוצה לשחק ויודע אחדים מרזי המשחק, מוזמן לבוא. בדרך כלל מגיעים כ-15 צעירים בני גילאים מגוונים: תלמידי תיכון, נערים העומדים בפני גיוס לצה"ל, חיילים, סטודנטים וגם גברים בעלי משפחות. לאחרונה הצטרפו לשחקנים גם עובדי הסיעוד הפיליפינים הגרים במשק ומשתלבים בו בהצלחה. פער הגילים בין צעיר השחקנים למבוגר יכול להיות כמעט 20 שנים, אבל על פני המגרש ההבדל מטשטש. 

פסי מאור

לביא

 

 הספורט הלאומי - כדורסל

 יש בלביא ליגה אזורית בכדורסל. יש בה קבוצות מאורגנות המתאמנות עם מאמן מקצועי מהקט-סל של ועד הנוער. ישנה גם קבוצת מבוגרים המתאמנת באולם הספורט אחת לשבוע בשעות הערב, כדי לשמור על הבריאות.

ההולכים

בלביא יש כביש מעגלי מואר, נוח מאוד להליכה ואכן חברים רבים הולכים יום-יום ביחידים, בזוגות או בקבוצות, בכל שעות היממה.

חוגים

חוגי ספורט למיניהם מתקיימים בקיבוץ והם פתוחים לכלל החברים – פעמיים בשבוע מתקיים חוג התעמלות לנשים, חוג יוגה אחת לשבוע וחוג פלדנקרייז באותה תדירות.

אירועי ספורט מיוחדים

ביום העצמאות נהוג אצלנו שוועדת הספורט מארגנת פעילות לכל מי שנשאר במשק. מדי שנה מתקיים טורניר כדור–עף בין הענפים ומשחק כדורגל בין מבוגרים לילדים.

בסוכות מתקיים טורניר פינג–פונג – בתוך חדר האוכל הריק משולחנות שיצאו לסוכה.

התרבותניק רץ

יש לנו חבר משוגע לנושא המרתון – מאיר רוזנברג, התרבותניק שלנו.  מאיר, בן 56, רץ למרחקים ארוכים. הוא התחיל בגיל 52 בהליכות ואט-אט עבר לריצות.  בשלבים הראשונים הריצות היו למרחקים קצרים כדי להרגיל את הגוף. מאיר אומר שהקילומטרים הראשונים היו מאוד קשים אבל בהתמדה ובנחישות הצליח לסיים גם ריצות ארוכות יותר. בהמשך בחר לעבוד גם על התוצאה. מאיר רץ באזור לביא בדרכי עפר ומשלב גם ריצות על כביש. הוא משתתף בריצות חצי מרתון שמתקיימות בארץ וסיים לא מזמן מרוץ בנגב שנקרא "חוצה ארץ". במרוץ זה רצים בלילה מרחק של 160 ק"מ שמחולק לשישה רצים. בימים אלה הוא מתכונן לחצי מרתון בית שאן ומרתון טבריה. בכל שבוע הוא רץ בממוצע 80 ק"מ בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהרים, אחרי יום העבודה. מאיר עובד כרכז תרבות וכרפתן.

עצות וטיפים למעוניינים –

חשוב מאוד לרכוש נעלים נכונות לריצה על כביש או  לדרכי עפר, וכן חולצות נדיפות זיעה ומכנסי טייץ  שמקלים על הריצה. הריצות  למרחקים דורשות הכנה של הגוף מבחינת תזונתית. לדוגמא: ערב לפני המרוץ חשוב לאכול פסטה, ביום המרוץ חשוב לנוח טוב ולישון. בריצות דרוש הרבה כושר מנטאלי ונחישות, ויש בזה גם הרבה רוגע. הריצות מתאימות לכל אחד – כל עוד יתמיד ויתאמן.

 

זהבה מועלם, מזכירת הקיבוץ

סעד

צעד בסעד

 

תחומי הספורט בסעד רבים ומגוונים: כדורסל, טניס, פינג-פונג, חוגי התעמלות, שחיה, אירובי, טאי-צ'י וחדר כושר. גילאי המתעמלים גם הם מגוונים - החל מילדים ונוער המשתתפים בעיקר בחוגי כדורסל, כדורגל, טניס וחדר כושר, דרך מבוגרים המתעמלים בשחיה, טאי-צ'י, אירובי וחדר כושר, וכלה בגילאי הזהב בבית שקמה, להם חוגי התעמלות קבועים משלהם.

 

בריכת השחיה בסעד פתוחה רק בחודשי הקיץ, ולכן שחיינים רבים מנויים בבריכה במכללת ספיר ומקפידים לשחות שם. ישנם גם חברים השוחים בבריכה ההידרותרפית בבית-הגדי.

 

צעירים, חיילים וחברים מתאספים באופן קבוע בכל מוצאי שבת באולם הספורט למשחק, והספורט הלאומי הוא כמובן הליכה ב"סובב קיבוץ" - החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות, ניתן לראות את הצועדים למיניהם.

 

יחד עם זאת, ניתן לומר שגולת הכותרת של ההתעמלות בסעד היא חדר הכושר בניהולו של מרסלו, המאמן האולטימטיבי. מגוון המתעמלים רב, החל מילדים בגיל החטיבה ועד למבוגרים בגילאים מתקדמים מאוד.

בחדר הכושר מתאמנים יותר ממאה מנויים, ומרסלו מתאים את האימון באופן אישי לכל אדם על פי יכולותיו, מגבלותיו ורצונותיו. במשך כל מלחמת "עופרת יצוקה", מלבד פעם אחת או פעמיים בהן נעצרה הפעילות עקב הוראות הצבא פעל חדר הכושר ללא הפסקה, וזאת כאשר בעוטף עזה נעצרה כל פעילות.

היות וחדר הכושר ממוקם בקומת הקרקע של מבנה חדר האוכל, קומה ששימשה בעת המלחמה כמרכז קהילתי ממוגן שכלל בית כנסת, חדר אוכל ומועדון תרבות, הרי שהיו שעות בהן התערבבו קולות המתפללים עם המוזיקה שבקעה מחדר הכושר והיו חברים שמיד אחרי האימון יצאו מהדלת ו"השלימו" את הקלוריות בסעודה דשנה.

 

"נפש בריאה בגוף בריא" – זהו המוטו שלנו ושל מרסלו, מאמן חדר הכושר 'צעד בסעד'.

 

רחל ברזלי

עלומים

 

"נפש בריאה בגוף בריא"

 

ראשונות – הנשים

קרוב ל-15 שנה מתקיים בקיבוץ עלומים חוג לנשים עם ישראלה מכפר עזה. החוג, שהתחיל כחוג אירובי, הפך עם השנים לחוג שקט ורגוע יותר. היום זהו חוג פילאטיס. הרבה נשימות, הרבה מתיחות, שעה של חיזוק הגוף והנפש. לפני כארבע שנים, לבקשת הצעירות יותר, החל חוג סטודיו C בהדרכתה של ג'יזלה מקיבוץ אור הנר, ובו הנשים מתעמלות, מגמישות את גופן ודואגות שיהיה בריא וחזק. שני החוגים מתקיימים בבית "הפיל הפעיל" שזו הספרייה, במרכזה אולם גדול ורחב ידיים עם שטיח מקיר אל קיר. בשני החוגים משתתפות מעל ל-30 נשים באופן קבוע ונוצר מפגש בין-דורי נעים ונחמד.

 

מה יש עוד?

יש חברים הנוסעים לחוג טניס בקבוץ בארי השכן פעמיים בשבוע.

יש חוג חברים המדוושים על אופניהם בדרכי המדווש באזור קבוץ בארי ובשבילי הנגב.

 

צועדים ורצים

צעדת בריאות – סביב קיבוצנו יש כביש עוקף עליו צועדים עשרות חברים וחברות, צעירים וצעירות. רצים, צועדים, בבוקר מוקדם ועד שעות הערב המאוחרות. יש ההולכים לבד ויש בקבוצות. אחד החברים רץ במרתונים שונים כבר שנים רבות וגם הוא יוצא בשעות הבוקר המוקדמות מאוד, או בשעות הערב, לריצות ארוכות.

 

מסורת

בכל יום שישי בחום, בקור, בשרב ובמטר מתכנסת קבוצת חברים-נערים ואף ילדים למשחק כדורגל במגרש, וכולם משחקים להנאתם עד שנגמר הכח והזמן – כי עוד מעט תכנס השבת...

 

חדר כושר

יש בקיבוצנו מקלט שהוא גם חדר כושר, אליו "נשאבים" חברים וחברות יום-יום לפעילות כושר, נכנסים מתוחים מיום של עבודה ויוצאים שטופי זיעה ומפורקים מכל המתח של היום ולבם וגופם רגועים.

 

שבוע בריאות

באחד השבועות האחרונים צייַנו שבוע בריאות ובו פעילויות ספורט, הרצאות, ארוחות בריאות, בקיצור – למדנו שהבריאות חשובה לכל, ליחיד ולכל המשפחה וכאשר הגוף בריא, גמיש ונוח, הנפש והנשמה אף הם גמישים, נינוחים ומלאי חיים...

 

המסר לעולם

כידוע, חשוב להקשיב לגופנו הזקוק להרבה פעילות, התעמלות, כושר וגמישות, וככל שנפעיל אותו בצורה חיובית, הוא ישמור עלינו להרבה שנים טובות, לכן המלַצתי – אל תתעצלו! הצטרפו לחוגים ותראו כי רק טוב יהיה לכם.

 

                                                                                    בהצלחה בבריאות הגוף והנפש

                                                                                                            חנה הונוולד

 

עין הנצי"ב

 

 

בשנים האחרונות ביצענו מספר שדרוגים במחלקת הספורט בקיבוץ - שיפצנו את מגרש הכדורגל, מגרש הכדורסל ומגרש הטניס.

 

חדר כושר

הקמנו חדר כושר - קנינו מכשירים מיד שנייה וקבלנו מכשירים מחברים. חברים צעירים ומבוגרים יכולים להגיע ולהתאמן לבד או בליווי מדריכת ומפעילת חדר הכושר.

 

משחקים ממוסדים

בימי שישי בצהריים מתכנסת חבורה מכל קשת הגילים (גם אנשים החיים מחוץ לקיבוץ) למשחק כדורגל מסורתי.

במוצאי שבתות מתכנסת חבורה למשחק כדורסל. מצחיק ביותר הוא לראות את כל שחקני הכדורסל טסים מיד לאחר ההבדלה לתפוס מקום בחמישייה הראשונה.

 

החבורה בלבן

כמעט עשרים וחמש שנה, בין פעם לפעמיים בשבוע, מתכנסת חבורה נוספת למשחק טניס שדה. זוהי חבורה ותיקה הכוללת את יואש ניב ממעוז חיים, מאמן הטניס הוותיק ומספר חברי עין הנצי"ב. אחד משחקני הטניס עד לא מכבר, נתן קולקר, "בחור" בן כמעט שמונים שנה, שיחק עד לפני חצי שנה ונאלץ לפרוש, בעצב רב, מסיבות בריאותיות. הוא היה ממקימי ענף הטניס בעין הנצי"ב, מהיוזמים להקמת מגרש הטניס והוא זה שדאג לדור המשך בענף.

 

לאן הולכים?

בערב ובבוקר אפשר לראות אותם הולכים על כביש המערכת, או יוצאים לשוח בשדות. ראוי לציון  הוא איתן שפירא, "משוגע" אמיתי על הליכה -  "קיץ חורף סתיו אביב לא ישבותו", העורך מדי יום שני סיבובי מערכת. גם כאשר הוא מטייל בחו"ל, למשל בסלובניה, לא יוותר על ההליכה ויקיף את אגם בלד.

 

מדוושים

בשנים האחרות צץ ענף ספורט חדש, דיווש על אופניים. הענף נחלק לשניים - אופני כביש ואופני שטח. מבין מדוושי הכביש ראוי לציון שאול שרף, שמתאמן כבר שנים רבות וגומא קילומטרים רבים בארץ ובחוץ לארץ. שאול גם רוכב באופני טנדם יחד עם נכי צה"ל ואנשים עם מוגבלויות. באופני השטח ישנה חבורה קבועה המדוושת בדרך כלל בימי שישי. לא חסרים מסלולים באזור אך פעם בחודש החבורה יוצאת ברכב לדווש באזור מרוחק יותר.

 

חוויה אישית

 לפני שבוע, כחלק מחבורת המדוושים, דיוושתי במשך חמישה ימים במסע האופניים 'גלגלי האהבה' למען ילדי בית החולים 'אלין' בירושלים. זהו מסע אופניים שמטרתו איסוף תרומות למען בית החולים. כל מדווש צריך לתרום לפחות אלפיים דולר, וזו לי השנה הרביעית בה אני משתתף במסע זה. החוויה והסיפוק מדהימים.

 

אבישי נגר

מרכז וועדת ספורט

 

קבוצת יבנה

קבוצת יבנה

 

בקבוצת יבנה המודעות לאורח חיים בריא גבוהה והרבה מחברינו פעילים ומפעילים את גופם.

ה"ספורט הלאומי"

הספורט הלאומי הוא הליכה. בשעות הבוקר המוקדמות, בשעות הערב ובשעות הלילה המאוחרות אפשר לצפות בצועדים ההולכים על ה"כביש העוקף" של הקיבוץ. יש גם שצועדים בשדות. הצועדים והצועדות, מגיל תיכון וכל עוד מצליחים ללכת, ביחידים, בזוגות, משפחות וחברים. הרוב צועדים באופן פרטי אך יש לנו גם "קבוצת הליכה" מאורגנת פעם בשבוע, שבה נפגשת קבוצה של כ-20 איש לצעוד יחד, עם מכשירים שונים ותוך אימון נוסף להליכה.

 

מגוון החוגים

 שלושה מחברינו הם מדריכים מוסמכים ומעבירים מגוון פעילויות, דבר המאפשר גמישות בזמנים ובתדירות. יש לנו חדר כושר פעיל מאוד בכל שעות היממה, שם אפשר לקבל הדרכה ולבנות תוכנית אימונים אישית. כמו כן ישנם חוגים לפני שעות העבודה (כגון ב-5:45 בבוקר) ואחריה, ובקיץ חלקם עוברים לבריכה. החוגים מכוונים לטווח גילאים מאוד רחב והם לרוב מחולקים לגברים ונשים. למבוגרים יש טאי-צ'י והתעמלות בונה עצם. יש עיצוב וחיטוב בסגנון ריקוד "זומבה" וקיקבוקסינג שמכוון יותר לצעירים, וישנם כמה חוגים משותפים לבני ה-20 ועד 70+ כמו פלדנקרייז, פילאטיס, יוגה, וכמובן טניס אליו מצטרפים גם ילדי בית הספר היסודי.

 

קרוב לבית

בונוס מיוחד יש לנו מהסמיכות ל"גבעת וושינגטון" - במשך כל השנה אנחנו יכולים ללכת לשחות בבריכה מחוממת הנמצאת במרחק כמה דקות רכיבה על אופניים מהבית. כך, באופן כללי – כל פעילויות הספורט הן בתחום הקיבוץ.

 

שיתופי פעולה

ועדת הספורט שלנו חוברת לוועדות אחרות בהפקת אירועים מיוחדים. בתחילת שנת לימודים מתקיים לעיתים הפנינג חשיפה לחוגים, גם חדשים. כך הגיע אלינו בשנה שעברה הקיקבוקסינג והשנה ה"זומבה".

 

שווה לאמץ

לפני כשנתיים, בשיתוף פעולה של "ענף הבריאות" נבנתה תוכנית מניעתית רחבה. בין השאר הובאו מרצים ופעילויות במגוון תחומים כגון התמקדות בתזונה נכונה (שגרמה לשינוי מגוון האוכל המוגש בחד"א); הפעלות הקשורות לגוף-נפש (כגון הרצאה בנושא "חשיבה חיובית", "יוגה צחוק") ועוד. כולנו היום מודעים יותר לחשיבות של פעילות ספורטיבית קבועה כדרך למניעת בעיות ואף למזעור בעיות שכבר צצו והרבה מחברינו יעידו על כך (בלהט) מניסיונם האישי.

 

חמוטל

 

בארות יצחק

 

פעילות ספורט בבארות יצחק

 

בבארות יצחק מתקיימת פעילות ספורט מגוונת.

ענף הספורט הפעיל ביותר הוא הכדורסל. יש לנו בית ספר לכדורסל לילדים מכיתות א'-ו',

ושש קבוצות תחרותיות בליגה הישראלית: ארבע קבוצות של ילדים ונוער, קבוצת בוגרים וקבוצת נשים. יש לציין שקבוצת הנוער (תיכוניסטים) שלנו זכתה השנה במקום ראשון באליפות הקיבוץ הדתי, וקבוצת הנערים (מהחטיבה) קטפה את המקום השני. כל פעילות הכדורסל מתקיימת באולם הספורט המקומי שב"ה יעבור השנה מתיחת פנים.

 

השנה חידשנו גם את הפעילות במגרש הטניס עם מדריך חיצוני. כרגע רוב הפעילות נעשית כחוגי ילדים, ונקווה שגם מבוגרים הצטרפו לפעילות. כמו כן יש בבארות יצחק קבוצת כדורגל שמשחקת באופן קבוע בימי שישי ולאחרונה זכו שחקניה, גם הם, במקום הראשון באליפות הקיבוץ הדתי שהתקיימה בסוכות בעין צורים.

 

למרות כל הנאמר לעיל, יש להודות כי הספורט המועדף לאחרונה בבארות יצחק הוא אימון במכון כושר. יש לנו חדר כושר בו מתאמנים כ-40 חברים. כמו כן אפשר לראות בבוקר ובערב חברים רבים צועדים מסביב לקיבוץ. בנוסף, מתקיימים בבארות יצחק שני חוגים להתעמלות אורטופדית - אחד לנשים בשתי קבוצות ואחד לגברים, ולא מעט חברות וחברים משתתפים בפעילות ספורטיבית בסטודיו שנמצא במושב סמוך (ספינינג, קיקבוקס, פילאטיס ופלדנקרייז).

 

כמו שניתן להבין, בבארות יצחק ישנה מסורת ארוכה של פעילות ספורט, ונקווה שנמשיך כך גם בשנים הבאות.

 

נעם גרינברגר - רכז ספורט

 

 

משואות יצחק

הספורט בקפיצות לאחור

 

משואות יצחק השקיעה במהלך השנים בספורט ובחינוך גופני. השנה יימלאו 50 שנה לקבוצת הכדורגל של מושב משואות יצחק, שבמשך שנים אחדות הייתה מן הנבחרות המצליחות ביותר של המגזר ההתיישבותי במדינת ישראל והגיעה להישגים גבוהים בתחרויות.

הסטוריה

ראויים לציון לשבח, הוקרה והערכה בעיקר שני אנשים שתרמו רבות לספורט במשק:

1. אבא פז ז"ל: בשנת 1958 הצטרפו אבא פז ז"ל ומשפחתו למשואות יצחק. הם הגיעו מקיבוץ עין הנצי"ב, שם היה אבא ממקימי היישוב. תחביבו הבולט היה העיסוק בספורט. את דרכו החל דווקא ככדורגלן חובב ואחר כך, בראשית שנות ה-60, היה מהשחקנים הבולטים של קבוצת הכדורגל של משואות יצחק. אבא ז"ל היה זה שדחף ופעל להקמת מגרש הכדורגל, אולם הפינג–פונג ובריכת השחיה ושימש כשופט תחרויות יוקרתיות של טניס שולחן במשחקי "המכביה ה–9" (בשנת 1969) וגם ב"אולימפיאדת הנכים" שהתקיימה באותה השנה. ילדיו - יעקב, ניר וברוך היו לשחקני טניס שולחן מצטיינים.

2. מתי אורלוב יבדל"א (כיום תושב כפר מימון): מתי הצטרף למשואות יצחק בשנת 1963 כחבר גרעין נח"ל 'נטעים'. במשך ארבע שנותיו במשק הקים את קבוצת הכדורעף 'אליצור משואות יצחק' ואת ענף טניס השולחן והיה למאמנה הראשון של הקבוצה. כמו כן היה למציל הראשון בבריכת השחיה ומורה לספורט בבית הספר 'שפיר'.

 

מקור לגאווה

מקור גאווה למשואות יצחק בתחום הספורט (טניס שולחן) הוא בנו של אבא פז, ניר:

  1. ניר החל לשחק בגיל 6. בהיותו ילד קטן שיחק טניס שולחן תוך שהוא עומד על ארגז עץ של תפוזים.
  2. בן 14 היה אלוף ישראל לנוער (עד גיל 16).
  3. 7 שנים שיחק בנבחרת ישראל לבוגרים.
  4. זכה במקום הרביעי באליפות ישראל לבוגרים (בשנת 1972).

 

ספורטאים נוספים:

שיראל שוורץ (לייבוביץ): בעלת "חגורה שחורה" בקראטה ותעודת מדריכה. שיראל מעבירה לבנות המכינה 'צהלי' חוג להגנה עצמית. תחום נוסף ששיראל עוסקת בו הוא השחיה. היא בעלת תעודת הסמכה ב"שחיה טיפולית" וגם מצילה בבריכת השחיה של המשק.

מאור בר: בעל "חגורה שחורה" ב"קנפוג'יטסו" - קראטה משולב עם ג'ודו. מאור זכה באליפות הארץ לנוער בתחום זה בהיותו בן 16.

למשואות קבוצת כדורסל לבנים - 'אליצור משואות יצחק' - שהוקמה בשנת תשנ"ט (1999) ושתי קבוצות כדורסל לילדים ולנוער.

 

ישראל זיסק 

 

 

 

 

 

 

 

חסר רכיב