תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פנים חדשות - מש' ארבל

05/12/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים חשוון - כסלו תשע"א 745 (2)
נעים להכיר משפחת אראל
נתי – בוחן נהיגה (ובעברית – טסטר) חגית – אדריכלית ענבר – בת 20, סטודנטית להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון אביעד – בן 19, לומד במכינת'מיתרים לכיש' רועי – תלמיד כיתה י"א במגמת פיזיקה עלמה – תלמידת כיתה ד', התרגלה מהר לדברים הטובים בקיבוץ מִיּוֹמָנוֹ שֶׁל 'חוּצוֹן' בַּקִּבּוּץ (וּבְעִבְרִית: אֵיךְ מַרְגִּישׁ חוּצְנִיק-תּוֹשָׁב בִּקְלִיטָה) לפני "עוזבים? אתם? זה לא יכול להיות; מדובר פה במשפחה ותיקה ופעילה. לקיבוץ? השתגעתם? אתם יודעים כמה קשים הם הקיבוצניקים? ומה עם חופש הבחירה? אפילו באיזה נייר טואלט להשתמש מחליטה שם האספה! לטירת צבי? מה קרה לכם? אתם יודעים איפה זה? מבינים מה מזג האוויר שם? בית של 60 מ"ר? לא, זה לא יכול להיות! טוב שאתם משכירים את הבית שלכם ולא מוכרים, ככה יהיה לכם לאן לחזור, תוך שנה אתם פה בחזרה!". צעד ראשון "ברוכים הבאים! הכנו לכם את הדירה, צבענו, שיפצנו וְתִקַּנּו – אפשר להתחיל לפרוק. כאן לא צריך דפי זהב, כל בעלי המקצוע נמצאים בקיבוץ; השבוע תתארחו בכל ערב אצל משפחה אחרת, חברים ותיקים שיספרו לכם על החיים בקיבוץ. ובשבת? מסודרות לכם כל שלוש הארוחות"! ציפינו לקיבוצניקים קשים וסגורים ומצאנו אנשים פתוחים ולבביים. לומדים את השפה עכשיו, כשהתחלנו להכיר את החברים, צריך להתחיל לדבר באותה השפה – צוידנו במילון מונחים למתחילים, שִׁנַּנו מילים כמו 'גְּרָנוֹלִית' ו'גירים' (אצלנו הם שייכים למורים – פה הם נמצאים בכל הקלמרים), גילינו שבתערוכה בקיבוץ אין תמונות ויצירות, בתערוכות פה מותר לגעת במוצגים ואפילו למדוד!!! 'הדף הלבן' הוא לא סתם דף ריק לציור, להיפך, הוא עמוס מידע על מה שיהיה, ובעיקר על מה שהיה, ניתן לקרוא בו סיכום של אותו אירוע מארבעה כיוונים שונים: של מנהל הקהילה, של רכז התרבות, של רכז החינוך ושל מפיק האירוע. 'סידור הרכב' - ההרשמה לרכב, היא נשגבת מבינתנו, וגם אם לא אנחנו הזמנו את הרכב, זה עדיין מאוד מבלבל: מציעים לנו להצטרף לנסיעה, אך בסוף החודש מגיעה ההפתעה: אמנם הקילומטרים מתחלקים שווה בשווה אך המחיר לקילומטר מאוד שונה. טוב שיש עדיין רכב ברשותנו... 'תקציב'? רגע, 'תקציב' זו מלה חדשה, היא מקבילה למלה 'מסים' שבה השתמשנו עד לפני שנה, בשפתנו הקודמת – 'תקציב' ו'מסים' אינם דומים הרי את האחד מקבלים ואת האחר משלמים; אך פה התקציב כולל הכל, מה שנכנס ומה שיוצא, ואם מדברים על הכל, מתכוונים ל-ה-כ-ל! רציתם לשלוח מכתב? אין צורך בבול, שלשלו אותו לתיבת המכתבים והתשלום יופיע בתקציב! קיבלתם תרופות במרפאה? אין צורך במזומן, החיוב בתקציב! הסתפרתם? בתקציב! אכלתם? בתקציב! קניות? בתקציב! שמלה מהתערוכה? בתקציב! אפילו תיקון האופנים בבית שאן יחויב בתקציב! מושג חדש נוסף הוא 'בית הילדים' וגם ה'מטפלים'- המטפלת ממשיכה במלאכתה גם ב'זוּגוֹן' וייתכן שיהיה לצדה גם 'מטפל'! ובית הילדים הוא הרבה מעבר לצהרון, ישנה בו תכנית חינוכית, מסרים, הקניית ערכים, וכמובן הרבה 'כיף' וטיולים. 'נהג הבית' – עוד צירוף מילים מאוד ייחודי, וכשאין אוטובוס, הוא גם מאוד שימושי. 'המרכול' – זוהי המכולת, היא קטנה אך יש בה הכול! 'דירות אירוח ומלונית' – כשרגילים לארח, הן מצרך נחוץ, וכשבאים מבית גדול הן הדבר שהכי קשה להתרגל אליו בקיבוץ! אך המושג החשוב מכולם ללא ספק הוא – 'לוח המודעות' את הלוח צריך לבקר מספר פעמים בשבוע ולמצוא מציאות שאבדו, להשאיר הודעות, ללמוד מהן על תורנויות, לראות מה צופן לנו העתיד הקרוב מבחינה תרבותית, לקרוא סיכום של האספות ומה הצביע הרוב, לשמוע מי חו"ח נפטר ומי להבדיל, נולד במזל טוב . אפשר להמשיך ולכתוב על עוד דברים רבים שמייחדים את הקיבוץ; השוק של יום חמישי, החתונות, הפעילויות, אירועי החגים והבריכה וחייבים לציין גם את גיל הפרישה, כי חברים שמזמן כבר היו יכולים לבלות את זמנם בקופת החולים, עדיין משכימים בכל בוקר לעבודה במחסן הבגדים, בנוֹי, בדואר ובכל הענפים. היום, אחרי שנים עשר חודשים שאנו בקיבוץ – מכירים חברים ומתחילים להרגיש מחוברים, היום, אחרי שנים עשר חודשים - עדיין יש הרבה דברים שלחברים נראים מובנים, אך לנו הם חדשים. היום, אחרי שנים עשר חודשים - עדיין איננו מכירים את כולם וכשמכירים, לא תמיד עושים את החיבור הנכון בין השמות לאנשים ובין שני בני זוג... להבין את הקשר בין המשפחות - זה בכלל לא בא בחשבון, ומהזווית שלנו, זה נראה שכולם פה משפחה אחת גדולה (אם לא בקשר דם אז בקשרי נישואים)... (מתוך 'בטירה')
חסר רכיב