תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על קצה המזלג - תזונה

05/12/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים חשוון - כסלו תשע'א 745 (2)
"על קצה המזלג..."
"על קצה המזלג..." מה יש שם, על קצה המזלג שלנו, וכיצד ניתן לדאוג לכך שכאשר יגיע אל פינו שוב, יישא עמו ברכה לגופנו? התזונה המערבית בעיני הנטורופתיה שחר סמיט תשדיר מהימים האחרונים מספר לנו על עובדי משרד הנעדרים מהעבודה בשל מחלת השפעת: "שלום, הגעתם למשרדי... לקבלה אל תקישו אחת כי המזכירה חלתה בשפעת... להנהלת חשבונות אל תקישו 2 כי חשב השכר נדבק מהמזכירה בשפעת... וכו'..." - בהומור, מנסה התשדיר להעביר לכולנו מסר שיעודד להגיע, עוד היום, אל קופת החולים להתחסן נגד נגיף השפעת. האם עידוד זה אכן נושא פרי? האם המשאבים האדירים המושקעים בפרסום והפצת מידע לציבור אינם יורדים לטמיון? האם החיסון, שלא בהכרח הוכיח את עצמו, הוא מטרה או אמצעי? ולמה בכלל להתחסן אם אפשר מלכתחילה למנוע? עד לפני זמן לא רב האמינו בעולם המערבי כי יש בכוחו של מדע הרפואה לספק את אמצעי הריפוי לרוב המחלות, וכי מציאת פתרון רפואי לכולן הוא רק שאלה של זמן. תפיסה זו התבססה לא מעט על הישגיה הלא מבוטלים של הרפואה המודרנית; אולם האמונה ביכולתה הבלתי מוגבלת של הרפואה התגלתה כלא מציאותית, וההכרה במגבלותיה הובילה, בין השאר, להפניית משאבי מחקר רבים יותר לתחום מניעת המחלות. תחום זה מוערך כיום כבעל חשיבות רבה ביותר מבחינת תרומתו לבריאות, ומתוכו מהווה מדע התזונה חלק ניכר ומרכזי. ב- 15 השנים האחרונות התפתחו מדעי התזונה, מספר המחקרים בנושא עלה בצורה תלולה, העוסקים בתחום מתרבים וההתעניינות הציבורית הולכת וגוברת. מחקרים רבים מהעשור האחרון מראים מעל לכל ספק כי באמצעות התזונה יכול האדם לשלוט במידה רבה על בריאותו. הידע המדעי, הרפואי והתזונתי הרחב העומד לרשותו של האדם, מאפשר לו להגדיל את סיכוייו להיות בריא יותר, למנוע מחלות ולהתגבר על מצבים גופניים שונים. ככל שיתחיל בגיל צעיר יותר, כן גדלים הסיכויים לזכות בבריאות איתנה - ולאורך שנים רבות יותר. בריאותו של האדם כמו גם כל תכונותיו הגופניות, האינטלקטואליות והנפשיות, היא תוצר של שילוב בין גורמים סביבתיים לבין גורמים תורשתיים. הגורמים הסביבתיים הם במידה רבה תוצאה של התנהגותו ומעשיו של האדם, ולפיכך נתונים בעיקר בידיו. אחד מגורמי הסביבה המרכזיים, ואולי אף העיקרי שבהם, הוא התזונה, באמצעותה ניתן להשפיע על תפקודים רבים של הגוף. עם כל הידע הרחב, ההבנה וההכרה בקרב הממסד הבריאותי ובקרב הציבור עצמו בחשיבותה של תזונה נכונה ונבונה, עדיין הרגלי האכילה הרווחים קלוקלים. השכיחות של מחלות כהשמנת–יתר, סכרת, מחלות לב וכלי דם, מחלות כרוניות רבות וסוגי סרטן ממשיכה להרקיע שחקים. אחת הסיבות היא ללא ספק התזונה הלקויה המקובלת בעולם המערבי. חרף המחקרים והידע המבוסס ממשיך העולם המודרני להתקיים על תזונה דלת ערכים חשובים, ועתירת רכיבים מזיקים ומיותרים. תזונה מערבית מאופיינת בכמות רבה של "פחמימות מעובדות" (כינוי המתייחס בעיקר לסוכר לבן, קמח לבן ושאר דגנים מלוטשים וחסרי סיבים), שומניים רוויים, כולסטרול וחומצות שומן מסוג טרנס (היינו מרגרינה ושאר שמנים צמחיים מוקשים) וחלבונים שמקורם מן החי. רוב רובו של המזון המסחרי מכיל כמויות עצומות של ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל וחומרים משמרים. ארוחותינו מורכבות ממזון מעובד, משומר, מופשר ומתובלן, קשה להשיג ירקות ופירות טריים מן השדה, ועל כן אנו ניזונים מתנובה ששהתה זמן רב בתנאי קירור, הובלה ושינוע, שאינם בהכרח מיטיבים עימה. ביקור בכל מרכול טיפוסי ישקף את מצבנו: רוב המזונות ארוזים בקופסאות, מעובדים, צבועים בצבעים שונים ומכילים חומרים שונים המעניקים להם חיי מדף ארוכים, טעם, ריח ומראה מושך. משקאות שונים עתירי חומרים מהווים עבורנו תחליף למים, ושתיית קפה מהווה עבור רובנו הכרח של ממש. אנו מדלגים על ארוחות, מביאים את עצמנו למצבי רעב, לא פעם אוכלים מעבר לצרכנו ולא קשובים לגופנו. אורח החיים המערבי רחוק מן הטבע המיועד לגוף ולנפש האדם, ולפיכך מופיעות גם תחלואות שונות המעידות על קריסת גופנו תחת העול הכבד אותו אנו כופים עליו. נמצא שהעולם המערבי סובל ממחלות חסר רבות, על אף השפע והעודף המצויים בו. מחלות חסר, בראי הנטורופתיה, הן מצבים פתולוגיים המוכרים לנו דווקא כמחלות עודף: עודף סוכר במחלת הסכרת, עודף כולסטרול, עודף משקל וכו'. אולם עודף זה בא על רקע של חסר משמעותי בחומרי הזנה בסיסיים, כוויטמינים ומינראלים. אל מול הפרדוקס הזה, של עולם שפע ובו תחלואות קשות, כרוניות ואקוטיות, שמקורן בחסר יסודי ובעודף מזיק, מציעה הגישה הנטורופתית מכלול כלים שנועדו להעניק טיפול כוללני-הוליסטי באדם, מתוך תפיסת עולם שונה מזו המערבית, והנשענת על כוחות הגוף הטבעיים. הנטורופתיה, ובתרגומה לעברית "הריפוי הטבעי", צמחה מתוך שיטות ריפוי משלימות כבר במאה ה-18 וה-19, ושורשיה הפילוסופיים נעוצים בימיו של היפוקרטס. היא מהווה דרך חיים ותפיסה ריפויית גם יחד, המשתמשות באמצעיים טבעיים שונים על מנת למנוע מחלות ולטפל באלו הקיימות. אמצעים מגוונים אלו כוללים בראש ובראשונה תזונה מותאמת לאדם ולמצבו, תרופות מצמחי מרפא, שמנים ארומותרפיים, שיטות מגע מגוונות, פסיכותרפיה וייעוץ לשינוי אורח החיים. כהמחשה לשוני הבסיסי בין הרפואות נחזור אל השפעת. הרפואה המערבית מנסה, כאמור, ליצור מערך מניעה בעזרת חיסון, בעוד שהנטורופתיה מתבססת על חיזוק הגוף, יצירת סביבה פנימית יציבה ומערכת חיסון עמידה עוד בטרם יגיע החורף. המניעה בגישה הנטורופתית אינה חיסון חיצוני, כי אם קיום תנאים פנימיים שיהוו חיסון גופני טבעי, המתחזק בעזרת תזונה מלאה, עתירה בירקות ופירות (מקור לנוגדי חמצון החשובים לתפקוד מיטבי של גופנו) ובברזל (שהמחסור בו גורם לאנמיה, שהיא אחת הסיבות לתפקוד לקוי של מערכת החיסון), על ידי צמצום צריכת מוצרי חלב ושאר מגבירי ליחה, הקפדה על שתייה מספקת, המנעות מאכילת סוכר לבן (המשבש את פעילות מערכת החיסון) כמו גם קפאין ואלכוהול, הקפדה על קיום אורח חיים מסודר הכולל פעילות גופנית, שינה טובה לפרקי זמן מספקים והפחתת סטרס ומתחים. רצוי להוסיף גם חליטות צמחים מתאימות. נטורופתיה היא חיונית בגישתה, כלומר תומכת בעובדה שהגוף הוא בעל תובנה מולדת, בסיסית, השואפת תמיד להגיע לאיזון, היינו לבריאות. הסימפטומים אותם אנו חווים במצבי חולי אינם המחלה עצמה, כי אם הדרך של גופנו להתמודד עם הגורם המעורער היסודי. מחלה אינה בהכרח דבר רע, היא פורצת בשל צרכו של הגוף לשקם ולאזן את עצמו. העובדה שמחלה גורמת לנו לעצור או מפריעה לנו ברצף החיים, מהווה הזדמנות לעשות בדק בית על התנהלותנו ולבחון מה השתבש במנגנוני גופנו. הכשרתו של נטורופת מכוונת למציאת הסיבה היסודית בשלה הופר האיזון בגוף, ובמקום לטפל בסימפטומים או לדכאם, הוא ניגש אל השורש ומשם עורך שינוי. הגורם לחולי יהיה תמיד חוסר איזון כלשהוא, נפשי או גופני, שהפר את המארג המושלם והעדין של גופנו. את הטיפול בגורם נוכל להניע בעזרת הקשבה לגוף עצמו, ובחינה מדוקדקת של המסרים העוברים אלינו דרך המחלה, ירידה לשורש הבעיה והתבוננות מעמיקה על האדם עצמו. תפקידו של המטפל הינו לעודד את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ולתת לחולה כלים לעזור לגוף במאמציו להגיע לריפוי. תרופות והליכים ניתוחיים שונים, שהם כליו העיקריים להתמודדות עם חולי של העולם המערבי, מעלימים או מצמצמים תסמינים של מחלות, אך אינם מטפלים בגורם המחלה עצמו. מכאן, שמפתח ההצלחה של טיפולים נטורופתיים הוא רמת המעורבות של המטופל בתהליך הריפוי. הנטורופתיה משיבה לאדם את האחריות על חייו ועל מצבו הגופני, אין בה תרופות פלא ולא מרשמי קסם, אלא שינויים מרחקי לכת אותם יעשה האדם עצמו מתוך בחירה מוחלטת ונטילת אחריות מלאה על בריאותו. תוכנית טיפולית מתבססת על 2 קווים עיקריים: "סור מרע..." – צמצום הרגלים רעים או הימנעות מוחלטת מהם. הרגלים כגון אכילת יתר, צריכת סוכרים מוגזמת, שתיית אלכוהול, עישון, שתיית קפה, תה וקקאו, עומס רגשי, סטרס, שעות שינה מועטות וכו'. "עשה טוב..." – תזונה נכונה ובריאה, פעילות גופנית סדירה, טכניקות נשימה, חשיבה חיובית ועין טובה על החיים. מתוך הפרידה מדפוסים קלוקלים ואימוץ אורח חיים נכון ומותאם לגוף ולנפש, מתאים הנטורופת תזונה תרפויטית, המהווה כלי טיפולי עיקרי. תזונה זו הינה שונה בתכליתה מהתזונה המערבית אותה הזכרנו לעיל, והיא מושתת על אספקת רמות אופטימאליות של כל אבות המזון הנחוצים, וסילוק או הפחתה של רכיבי מזון מזיקים. על ידי איזון בין קליטת המזון ובין הוצאת האנרגיה ישתמר משקל מתאים ביחס לגובה ולגיל. תזונה בריאה תהיה עשירה במזונות מלאים, לא מעובדים, ומרביתה תתבסס על מזונות צמחיים (כדוגמת קמחים מלאים, ירקות ופירות על קליפתם, דגנים וקטניות, זרעים ואגוזים) אשר מכילים, מעבר לאבות המזון רבי הערך, גם סיבים תזונתיים שתרומתם לבריאות הינה מוכחת ומוכרת. כמו כן יש לצמצם למינימום האפשרי את צריכת הסוכר, השומנים הרוויים, הכולסטרול, המלח ותוספות המזון כחומרי טעם, צבע, ריח וכו'. יש לכלול חלבון ברמה נאותה, אך לא מוגזמת, ולהקפיד על שתיית מים מספקת בכל יום. הגישה הנטורופתית רואה את האדם כשלמות אורגאנית אחת, כבריאה ייחודית בממד הנפשי, הרוחני והגופני. לפיכך, לכל אדם יינתן טיפול תזונתי על פי המאפיינים הייחודים לו מתוך התייחסות לגילו, מינו, אופיו ותסמינים ותופעות גופניות הקיימות בו. "כשם שפרצופיהם שונים" כך גם תזונתו של כל אחד תהיה מותאמת לו, על בסיס תשאול ואבחון אצל בעל מקצוע. העקרונות הכלליים המופיעים כאן יכולים לשמש כל אדם, אך בבואנו לטפל במצב לא מאוזן יש להעמיק באדם ולמצוא עבורו את התפריט הנכון והמדויק טיפולית. יהי רצון שנוכל לקטוף את הפירות הטובים שהביאה לעולמנו המערביות, ועם זאת לשוב אל הבריאות וההקשבה לגוף שהייתה נחלת האדם, ושנשכחה מאיתנו עם ההתקדמות והמודרניזציה. בברכת בריאות ושמחה, שחר סמיט, תושבת בקיבוץ סעד, סטודנטית לתזונה טבעית ונטורופתיה במכללת רידמן מובאות האמונה ביכולתה הבלתי מוגבלת של הרפואה התגלתה כלא מציאותית, וההכרה במגבלותיה הובילה, בין השאר, להפניית משאבי מחקר רבים יותר לתחום מניעת המחלות מחקרים רבים מהעשור האחרון מראים מעל לכל ספק כי באמצעות התזונה יכול האדם לשלוט במידה רבה על בריאותו ארוחותינו מורכבות ממזון מעובד, משומר, מופשר ומתובלן, קשה להשיג ירקות ופירות טריים מן השדה, ועל כן אנו ניזונים מתנובה ששהתה זמן רב בתנאי קירור, הובלה ושינוע, שאינם בהכרח מיטיבים עימה. הסימפטומים אותם אנו חווים במצבי חולי אינם המחלה עצמה, כי אם הדרך של גופנו להתמודד עם הגורם המעורער היסודי. ... העובדה שמחלה גורמת לנו לעצור או מפריעה לנו ברצף החיים, מהווה הזדמנות לעשות בדק בית על התנהלותנו ולבחון מה השתבש במנגנוני גופנו.
חסר רכיב