תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

הניגון

07/10/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אב אלול תש'ע (7) 743
הניגון הממשיך להתגלגל / נילי בן ארי
מה קורה הניגון הממשיך להתגלגל נילי בן ארי מאז הופיע מאמרי על 'גלגולו של ניגון' (עמודים סיון-תמוז), מתקשרים אלי חברי הקיבוץ הדתי מקיבוצים שונים, ומבקשים שאשיר להם לאפרכסת הטלפון את "כל מקדש שביעי", כדי לבדוק האם זוהי המנגינה ששרו בביתם. ראשון התקשר חנן קסלר מסעד, שקיבל את העיתון לפניי ודיבר בהתרגשות רבה. אחרי שתי תיבות בהן שרתי סולו, חנן הצטרף והתמוגגנו יחדיו. חנן סיפר שכך שרו גם בבית אביו וגם סיפר לי גרסה משלו לכוחו של ניגון. חנן הוא מדריך טיולים בחו"ל. יום אחד הגיע עם קבוצת ישראלים למיאמי. במלון בו השתכנו הייתה גם קבוצה של חסידי ויז'ניץ עם רבם. חנן הצטרף לטיש בכיפה סרוגה, ובלט בשונותו. החסידים שאלוהו לזהותו, וחנן סיפר להם שמשפחת אמו היו מחשובי חסידי ויז'ניץ, החסידים סרבו להאמין, וחנן נקט בסימן נוסף שהנו הוכחה ברורה: הוא שר "ואפק ית עמך" במנגינה של חסידי ויז'ניץ. החסידים הנהנו בראשם ושאלוהו: "והיכן גר אדוני?",וחנן ענה: בקיבוץ סעד. החסידים פרצו בקריאה: "בקיבוץ של ציפוירה?!" (חברת סעד שנים רבות, בתו של הרבי מויז'ניץ הקודם, ואחותו של הרבי הנוכחי). כך מצאתי את עצמי שרה עם חנן גם "ואפק ית עמך" בנוסח ויז'ניץ. מעט אחריו התקשרה מרים קנוהל מכפר עציון ואמרה: את חייבת לשיר לי את הניגון. שרנו יחד... אחריה – סידי בר שלום, מוותיקות שדה אליהו – "קראתי את מאמרך והוא הדיר מנוחה מעיניי בשנת הצהריים. מדוע אינך באה לראיין אותי"? נסעתי לראיין את סידי... בשבת סיפרה לי דבורה גרוס מטירת צבי שבילדותה, נסעה עם אמה ואחותה ברכבת מפרנקפורט להמבורג לחוג את ליל הסדר אצל הדודים. הייתה ברכבת משפחה נוספת עם ילדים וגם הם נראו יהודים, אבל אסור היה לשאול ולהזדהות. בדרך חזור, שוב פגשה דבורה ברכבת את אותה משפחה, אך הפעם היא חלפה לידם וזמזמה את אחד מפיוטי ההגדה: 'אדיר הוא'. הילדה של המשפחה השנייה, הצטרפה לזמזום... ודבורה שבה לאמה שמחה ומבשרת – "הם יהודים!". שמעתי גם את ויויאנה גרנר משדה אליהו שסיפרה סיפור על ניגון, את רחלה הלר משדה אליהו ששרה באזני את "כל מקדש" שלהם ואמה של ריבה פריד, עורכת 'עמודים', שאמרה שקראה בהתרגשות את המאמר, ובקשה שאשיר לה את המנגינה. שרתי, ומסתבר שזוהי המנגינה של משפחת בעלה מטרנסילבניה. בתמורה, שרה לי אמה של ריבה את המנגינה של בית אביה. אני מוכרחה להודות, הרבה יותר מגוונת... וכך מחייכים בני ביתי אחת ליום כשהם שומעים אותי שרה לאפרכסת הטלפון "כל מקדש", דווקא לא בליל שבת. טירת צבי
חסר רכיב