תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

בתנועה

24/06/2010
עמודים סיון - תמוז תש"ע (742) 6
תנועה בתנועה

על שולחן המזכ"ל

 

בס"ד

תנועה בתנועה – מזכ"ל

 

עמוד"ש - לפני כחודשיים התחלנו בפרסום 'עמודים שבועי' המכונה בקיצור: עמוד"ש, וכבר יצאו לאור למעלה מ-15 דיווחים. עמוד"ש מופיע כל שבוע בשתי מהדורות אלקטרוניות: האחת מכילה דיווח מילולי בלבד, ובשנייה מצורפים צילומים ותמונות מהאירועים השונים. המטרה היא שהעמוד"ש יהווה כלי לעדכון שוטף על העשייה התנועתית, שיגיע ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני של כל חברי התנועה ושל כל המנויים על 'עמודים'. לצערנו עדיין לא התגברנו על חבלי הלידה הכרוכים בהפצה אלקטרונית רבת לקוחות. אנו מבקשים מכל המעוניינים שהדיווח השבועי יגיע ישירות אליהם להעביר אלינו את כתובתם האלקטרונית לכתובת amudim@kdati.org.il 

חשוב לנו לומר לכל החברים והקוראים: העמוד"ש הוא הדרך שלכם לדעת על העשייה השוטפת, והוא מאפשר לכם להיות מעורבים ושייכים לעשייה זו.

 

 

אתחלתא דגאולה / דתקווה - החוברת הראשונה שיצאה לאור בסדרת 'עצ"ה לדרך – ערכי הציונות הדתית לדור הבא', ביוזמת הקיבוץ הדתי ונאמני תורה ועבודה, יצרה סערה תקשורתית לא-קטנה. כותרת החוברת: "אתחלתא דתקווה" מושכת את תשומת-הלב, ומעוררת מיידית את הפולמוס על משמעות היותנו בתקופת "ראשית צמיחת גאולתנו". הדיון הציבורי הוא מטרתנו! אנחנו מרוצים מאוד מהפרסום שזכתה לו החוברת, ומודים לכל המגיבים, גם לאלה החולקים על ההשקפה שהובעה בחוברת.

בגיליון 'שבת בשבתו' תקף הרב ישראל רוזן – בלשון שלדעתנו אינה ראויה – הן את הכתוב בחוברת והן את הכותב. אמנון שפירא השיב לו בכתבה שהתפרסמה ב'מקור ראשון'. ומתפרסמת גם בגליון זה במדור 'דואר נכנס' עמוד...)  תודה לאמנון. המעוניינים לקבל את החוברת 'אתחלתא דתקווה' מוזמנים לפנות למשרדי הקיבוץ הדתי וייענו ברצון. בימים אלה עוברת הגהות אחרונות החוברת הבאה, שתעסוק בסוגיית "אמונת חכמים מול אחריות אישית", ואנו מקווים שגם היא תעניין את הציבור ותעורר פולמוס שהוא נשמת אפו של בית המדרש.

 

 

קיבוצים ומושבים, הכפר והחקלאות - בשורה של מפגשים מתקיימים דיונים כיצד לבלום את המתקפה על ההתיישבות הכפרית, היוצאת מבית מדרשם של משרד המשפטים ומינהל מקרקעי ישראל. לנגד עינינו מושלכים לקרן זווית ערכים מכוננים שבייסודה של מדינת ישראל, ומעמדנו כקיבוצים היושבים בפריפריה, והמשתדלים בכל רמ"ח ושס"ה להתפרנס מעבודת האדמה ולהקים חברה אחרת, הולך ויורד.

אין כאן המקום להאריך בפרטי הגזירות המוטלות עלינו חדשות לבקרים, מכיוון שרובן מורכבות מפרטים משפטיים סבוכים, אך צריך לדעת שללא כוח פוליטי לא נוכל לעצור את הסבורים, למשל, שאין צורך בוועדת קבלה לקיבוץ ושכל אחד יכול להתקבל כחבר בקיבוץ כמו בכל קהילה עירונית; צריך לדעת שללא מאבק לא נוכל להמשיך ולפתח את משקינו על אדמת הקיבוץ מכיוון שאחרים סבורים שבמקום לטעת עצים ולהקים מפעל יש להציע במכרז את קרקע הקיבוץ, ולהעבירה לכל המרבה במחיר. חולשתן הפוליטית של מפלגת העבודה ומר"צ – שרוב חברי התנועה הקיבוצית תומך בהן ומצביע עבורן, וחולשתן הפוליטית של מפלגות "הבית היהודי" ו"האיחוד הלאומי" – עמן מזדהים רוב חברי קיבוצינו, לא מאפשר לנו להניע מהלכים חיוניים. אנו מעריכים שבעתיד הקרוב נצטרך להשקיע לא רק חשיבה מחודשת בהתארגנות ההתיישבותית, אלא גם משאבי הון ואנוש במאבקים של ממש.

 

 

תוכנית המנהיגות של 'השומר החדש' - בראשית המאה ה-20, כשהתחילה הציונות ליישב את ארץ ישראל, קם ארגון 'השומר' שהעלה על נס את ערך ההגנה העצמית, השמירה והעבודה החקלאית. כמאה שנים אחר כך, לפני שנים אחדות, הקימו קומץ צעירים את ארגון 'השומר החדש', על מנת לסייע לבוקרים וחקלאים הגרים בנגב ובגליל והסובלים מפלישות עדרים, חיתוכי גדרות, נזקים ברכוש ופגיעות בגוף. מטרת הארגון החדש היא לא רק להגן נקודתית על חקלאים יהודים בפריפריה, אלא גם ובעיקר ליצור שינוי תודעתי ואסטרטגי בחברה הישראלית, להביא לחידוש ההכרה בחשיבות ההתיישבות, לחזק את הקשר שנחלש לאדמה ולקרקע, ולהעצים את חשיבות החזקת הקרקעות בשטחים הפתוחים בגליל ובנגב. שיטת הפעולה של הארגון היא הקמת מצפי שמירה בשטחי המרעה, אותם מאיישים מתנדבים המסייעים ליצור את הנוכחות בשטח.

הקיבוץ הדתי מצרף את ההתנדבות ל'שומר החדש' למשימות העומדות בפני המתנדב לשנת י"ג. לפי התוכנית, המתנדבים יפוזרו במצפים, כאשר בכל מצפה יהיו כעשרה נערים בדחיית שירות צבאי, ובראשם מנהל מצפה – יוצא יחידה מיוחדת או קצין (במיל.). הנערים יגורו במצפה בלב שטח המרעה, ומבנה נוסף ביישוב סמוך ישמש עבורם כנקודה להתרעננות. במעטפת של כל מצפה תהיינה משפחות מאמצות ויישוב בו יוכלו להשתלב בבית הכנסת ובחיי הקהילה. התוכנית תיפתח בחודשיים של הכשרה, שתעמיד את הנערים במקום חדש מבחינת אחריות, סמכויות, כישורים, ידע ויכולת התמודדות. ההתעניינות העצומה של הצעירים בתוכנית 'השומר החדש' לא הפתיעה אותנו, ויחד עם אנשי בני-עקיבא אנחנו בונים את המחזור הראשון.

 

הוועדה המדינית-רעיונית - הוועדה המדינית-רעיונית של הקיבוץ הדתי סיירה באתרי ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים, במטרה להכיר מקרוב את אחת מדרכי המאבק על שמירת הריבונות הישראלית בבירה. חברי הוועדה ביקרו באחדים מהבתים שבעליהם החוקיים הם יהודים, וכעת מתגוררות בהם משפחות צעירות השוכנות עמוק בלב אוכלוסיה ערבית, לפעמים ידידותית יותר ולפעמים פחות.

הסיור החל בשכונת אבו-תור המזרחית, והמשיך לשכונה החדשה 'נוף ציון' שבתיה החדשים והמפוארים ניצבים על המדרון המזרחי של ג'בל מוכבר (ארמון הנציב). משם חצה הסיור את עמק הקדרון  ועלה ל'קדמת ציון' השוכנת בין אבו דיס ואל עזריה, צמוד לקו ההפרדה העירוני ושכן לבניין 'הפרלמנט הפלסטיני'. לאחר תצפית על שכונת 'מעלה הזיתים' (ראס אל-עמוד), הסתיים הסיור בתצפית מראש הר הזיתים ובתפילת מנחה עם הפנים מערבה לתוך הר הבית.

חברי הוועדה שמעו ממקור ראשון על התהליכים ושיטות העבודה של גואלי הבתים שבבעלות יהודית מקדמת דנא. דיירי השכונות הקטנטנות סיפרו על הקושי ההולך וגובר בשמירה על הרוב היהודי בבירה, רוב שהולך ומצטמצם, וציינו בחיוב את התרשמותם מהעשייה למניעת חלוקת ירושלים, לנוכח בנייה ערבית קדחתנית בכל אתר ואתר, ברובה ללא אישורי בנייה, ולעומתה היאחזות יהודית מעוררת התפעלות במסירות הנפש הנדרשת לשם קיום שגרת חיים בלב אוכלוסייה ערבית.

הוועדה סיכמה את הסיור בישיבה שהתקיימה באתר גבעת התחמושת, בדיון על הצורך והדרכים להרחיב את מעגלי החברים המסיירים והמבקרים באתרי ההתיישבות החלוצית בירושלים. הוצע שהתנועה תיזום טיולים, סמינרים, שבתות וכדומה של חברי הקיבוץ הדתי וילדיהם בירושלים, שיתמקדו בסוגיה הנדונה.

הישיבה הסתיימה בברכה והערכה לעושים במלאכה ולמשפחות המקיימות אותה בגופן.



מחלקת חינוך

מיכל אחיטוב

שמורת טבע חינוכית - בית הספר דע"ת בקיבוץ סעד הוא בית ספר של ההתיישבות הציונית-דתית המאמין בערכי תורה ועבודה. רבים מהמבקרים בבית הספר מגדירים אותו כ"שמורת טבע חינוכית" בה נשמרו ערכים ותמימות פשוטה ויפה.

מחנך כיתה ו' בבית הספר ביקש מתלמידיו רעיונות למשימת בר מצווה. התלמידים הציעו לחגוג בר מצווה לילד שמשפחתו מתקשה לממן אירוע כזה. כששמעו על ילד כזה מנתיבות לא היססו, רתמו את הוריהם למאמץ וארגנו עבורו חגיגה מרגשת. הם ניהלו איסוף כספים ותרומות לאירוע - אחד ההורים שבבעלותו חנות צילום בנתיבות תרם לבר המצווה צלם וידאו, צלם סטילס וגם סרט שיוכן עבור המשפחה. הורה אחר המשמש כמנכ"ל התזמורת האנדלוסית תרם הופעה של התזמורת עם הזמר אמיל זריהן. הורים נוספים גייסו כספים לחליפה ותפילין. קיבוץ עלומים שבעוטף עזה תרם את חדר האוכל, ומתנדבים מהקיבוץ מלצרו בהתנדבות. תלמידי הכיתה לא הסתפקו בכל התרומות וארגנו גם מקהלה שתופיע במהלך האירוע. הם, יחד עם הוריהם, היו אחראים לעיצוב האולם, סידורי חניה, עזרה למלצרים, והיו שותפים ופעילים עד הדחת הכלי האחרון בסוף האירוע.
 
"מעשה זה נתן דחיפה אדירה לתחומים רבים עליהם אנחנו משתדלים לעבוד בכיתה", משתף דניאל, מחנך הכיתה, "המצב החברתי השתפר לאין ערוך - תלמידים הבינו את החשיבות של אהבת האחר. תלמידים רבים החלו להתעניין במשמעות העמוקה של בר המצווה והמילה בגרות. כשהסיפור התפרסם באמצעי התקשורת ניהלנו דיון בכיתה על חשיבות הצניעות...".

יום לאחר האירוע סיפר חתן בר המצווה: "אני מתרגש. לא האמנתי שתלמידים שאני לא מכיר יעשו לי אירוע כזה. עד סוף ימיי אזכור להם את היום הגדול הזה". אמו הוסיפה: "כבר שבועיים אני לא ישנה מרוב התרגשות. זה מרגש ובלתי נתפס. עברנו תקופה לא קלה. כל היוזמה הזו נראית כמו חלום, וקשה להאמין שיש אנשים כאלה טובים בארץ".

 

אין ספק שהאקלים החינוכי בבית הספר, המתבסס על ערכי תורה, עבודה וגמילות חסדים עודד את מחנך הכיתה והתלמידים ליוזמה שכזו. יישר כח גדול לתלמידים ולצוות בית הספר.

יום עיון למובילות בגיל הרך נערך לאחרונה, והשתתפו בו כ-40 מטפלות מובילות ורכזות בגיל הרך מעשרה קיבוצים. הרב אילעאי עופרן, רבה של קבוצת יבנה, פתח את היום בשיחה ולימוד בנושא: "הלומד תורה בילדותו דברי תורה נבלעין בדמיו" (מתוך מסכת אבות דרבי נתן) והדגיש בדבריו את החשיבות הרבה בשילוב לימוד המצוות והטמעתן דווקא בגיל הרך וזאת תוך שילוב טבעי בסדר היום בגנים הצעירים. המשיכה את היום דיצה מעוז משדה אליהו, מדריכה ויועצת בגיל הרך, שהדגימה בדרך סדנאית כיצד התוכנית החינוכית לקראת שבת וחג בגן הצעיר משלבת את המרכיבים הייחודיים לגיל זה ואת האקולוגיה הדתית קיבוצית. היה זה יום חשוב, מעניין ומעשיר.

 

יום עיון לעוסקים בחינוך - ביום שלישי כ"ד בתמוז (6.7) יתקיים בבארות יצחק יום עיון לכל צוותי החינוך המלמדים בבתי הספר בקיבוץ הדתי, לרכזי חינוך ולמדריכים בהשתתפותם של הרב ד"ר בני לאו וד"ר מיכאל בן אדמון. ביום זה נעסוק בהשלכות של הזרמים השונים בציונות-הדתית על עבודתנו החינוכית בבית הספר.

החופש הגדול - החופש הגדול מתקרב בצעדי ענק וזוהי הזדמנות לאחל לכם, צוותי החינוך הטורחים ושוקדים על הכנת חופשה מושקעת ומשמעותית - ראו ברכה בעמלכם וזכו לשיתוף פעולה הולם מהילדים וההורים. לרזי ולצוות ההדרכה הפועל לצידו, הצלחה רבה בהפעלת מפעלי הקיץ של התנועה ושתהא השתתפות מרשימה של הנוער בפעילות מבורכת זו. ואחרונים ויקרים, צוותי המורים, מחנכים ומנהלים, שתהא לכם חופשה מועילה, מחכימה ובעיקר רגועה ושקטה.



מחלקת ביטחון וצעירים

עדי שגיא

 

בטחון ויג"ל

 

י"ב - בימים אלו אנו שוקדים על סיום ההרשמה לשנה הבאה - מי הולך/ת לישיבה, מי למכינה ומי למדרשה או ליג"ל. רוב החבר'ה "סגורים" לשנה הבאה אך עדיין יש מספר חבר'ה שמתקשים לסגור ואנו מנסים לסייע להם.

 

י"ג - השבוע נקיים יום עיון בנושא: 'הכנה מנטאלית-רגשית לגיוס'. הפעילות תתקיים ב'בית נעם' בקריית אונו. הוזמנו כל החבר'ה מהשנתון ליום זה. התכנית כוללת הרצאת פתיחה מאת בניה אמיד, פסיכולוג דתי ששירת בצבא ביחידות קרביות, שירחיב על צמתי משבר ודילמות שעומדות בפני החייל והחיילת הדתיים. לאחר מכן תתקיים סדנא - "מעבר מארץ האזרחות לארץ הצבא", בה נחפש את ההיגיון שמאחורי השיגעון במעבר החד משנת השירות והמכינות לצבא ולשירות הלאומי. אחר הצהרים תתקיים ההצגה 'ילדים של החיים' בכיכובה של אושי גרוס, העוסקת בהתמודדות המורכבת של משפחה עם ילדי אומנה. את היום נסיים במצגות קצרות של כל גרעין ובדברי פרידה לסיכום השנה.

 

צבא - אבישי טבת ואנוכי יצאנו לבקר בבהל"צ - בית הספר להנדסה קרבית שבצוקי עובדה. נפגשנו עם אל"מ איתן דהן מפקד הבסיס ושמענו על מסלול ההכשרה ללוחמי ההנדסה. איתן ציין לשבח את רמתן הגבוהה של 12 הבנות המדריכות בבסיס, עשר מתוכן בוגרות שנת שירות ובולטות ביכולתן הגבוהה. לאחר מכן ערכנו סיור בבסיס יחד עם סא"ל אוהד נוימן, ראש ענף מקצועות בבסיס, שהסביר לנו באריכות על מגוון הקורסים העצום שמתקיים בבהל"צ, על היחידות המגיעות להתאמן בו ועל משך ההכשרה שהן עוברות. בנוסף פגשנו מספר חבר'ה מקיבוצים שונים שנמצאים בבסיס ושוחחנו עימם על חיל ההנדסה ופעילותו המגוונת. בימים הקרובים נרד שוב דרומה לביקור בשומריה, בסיס הטירונים של הצנחנים, ולתל ערד, בסיס הטירונים של הנח"ל, במטרה להיפגש עם סגל הפיקוד בבאחי"ם ועם החבר'ה שבטירונות ובאימון היסוד. עדכון על הביקור ימסר בגליון הבא.

 

בני-עקיבא - נחמיה רפל, הרב דוד בן זזון ואנוכי נפגשנו עם הנהגת בני-עקיבא: הרב בני –מזכ"ל, יאיר - סמזכ"ל, מתניה - רכז מחוז צפון ועדיאל - רכז מעורבות חברתית. קיימנו דיון על יג"ל והחיבור לבני-עקיבא, הייתה פגישה טובה ובעז"ה נעשה ונצליח.

 

ועדות קשר/צעירים - לאחרונה קיימנו יום עיון שכותרתו: 'חושבים שינוי, עושים שינוי'. למדנו על מודלים בעולם ובארץ שחוללו שינוי חיובי, על הובלת שינויים במודל win-win, מודל בו כולם שותפים ומרוויחים משהו מהשינוי. לצערי מספר הנוכחים היה מצומצם. על פי ראות עיניי, בקיבוצים רבים נושא הטיפול בצעירים די מדאיג. ההשקעה של הקיבוצים בתחום החינוך עד סיום י"ב גדולה ואילו מ-י"ב ואילך ישנם קיבוצים שאין בהם כלל ועדה הפועלת יחד או מול הצעירים.

 

מרמרה - יחד עם כל עם ישראל צפינו בתמונות הקשות מהספינה התורכית, שעל סיפונה היו שכירי חרב. בעזרת רזי והרבה חברים מהקיבוצים התארגנה הפגנת תמיכה מהירה למחרת האירוע. היה מרגש לראות את ההזדהות הגדולה של הציבור בתמיכה בצה"ל ובממשלת ישראל. תודה לכולם ותפילה להחלמתם המהירה של פצועי השייטת.

 

קיץ טוב לכולם!

 

 



מלווה תוכנית י"ג

הרב דוד בן זזון

השנה אני עובד כמלווה תורני לתוכנית יג"ל לצידו של עדי שגיא האחראי על התוכנית, ועושה ימים כלילות להצלחתה. בתפקידי יש שני חלקים מרכזיים: האחד, ליווי החבר'ה שנמצאים בשנת שירות ברחבי הארץ, והאחר - גיוס בנים (בעיקר) מרחבי הארץ ליג"ל (י"ג לקהילה) בשנה הבאה.

גיוס מתעניינים חדשים -

א.       ביקורים בבתי ספר: במהלך החורף ביקרתי מעל עשרים בתי ספר וישיבות תיכוניות ברחבי הארץ כדי לספר בהם על היג"ל. פגשתי מעל 500 תלמידים במקומות שונים. במקביל הייתי בקשר עם מספר גדול הרבה יותר של ישיבות תיכוניות, ברם לא בכולם ביקרתי. עיקר הסיבה לכך היא שמוסדות רבים כלל לא היו מוכנים לפתוח את שעריהם ולהציע לתלמידיהם את גרעיני יג"ל, וכמו שאמר אחד מראשי הישיבות בקיצור ולעניין: "זה לא מתאים לקו החינוכי שלנו".

ב.       קשר שוטף: למרות זאת, בחודשים הראשונים של החורף היו מעל 70 חבר'ה שכתוצאה מהפגישות עמם בבתי הספר שלהם הביעו התעניינות, וחלקם אף באו לבקר ולראות גרעינים שונים של יג"ל ברחבי הארץ. מצדי השתדלתי לשמור עמם על קשר מדי פעם אך מתברר שמחנכים רבים והורים רבים לא היו מרוצים מכך, ובעבודה יומיומית שלהם מול תלמידיהם הם הצליחו לשכנע לאט לאט רבים מהם לעבור למכינות או לישיבות הסדר או להתגייס, ולא להגיע לשנת השירות. עם זאת, עדיין, ברוך השם, התגבשה קבוצה לשנת שירות בשנה הבאה.

ג.        כתיבה ופרסום בעיתונות: בעזרתו של רוני חסיד, דובר התנועה, הצלחנו להכניס מספר כתבות למדיה הכתובה וכן ראיונות טלוויזיוניים ורדיופוניים. אין ספק שצריך לחשוב כל הזמן כיצד אפשר להמשיך ולפרסם את תוכנית יג"ל על מנת שעוד ועוד אנשים יוכלו לשמוע על כך ולהתחבר לרעיון העשייה.

 

הביקורים בגרעינים - במהלך השבוע מתקיימים מספר שיעורים לכל גרעין. אני משתדל להגיע אליהם פעם בשבועיים או יותר במידת האפשר. עם הביקורים הבנתי שיש לפניי חבורה מדהימה של בנים ובנות שבחרו ללכת למסלול שהוא לא תמיד פופולארי בחברה הדתית הכללית. גיליתי שהפגישה עמם והשיחה הקולחת לצד מחשבה רעננה וצעירה מעניינת ביותר ומפרה את הלימוד. לכל גרעין יש את ההווי החברתי המיוחד לו וצורך לימודי אחר. יש מקומות בהם אנו לומדים נושאי הלכה. יש שלומדים תלמוד ויש שעוסקים במחשבת ישראל, או משוחחים ועוסקים בסוגיות אקטואליות או רעיוניות הקשורות לעולם הדתי.

לסיכום - ישנם שלושה מסלולים לבוגרי י"ב: ישיבה. מכינה. שנת שירות. החלום הוא שבדומה לכך שהישיבות והמכינות הפכו להיות מטרה להרבה חבר'ה, כך גם המסלול של שנת השירות יהפוך לנחלת הציבור הכללי. למרות זאת, קיימת כיום התנגדות לתוכנית יג"ל ולשנת שירות אצל רבים מהרבנים והמחנכים, והם מעדיפים שכל בוגריהם ילכו דווקא לישיבות הסדר או למכינות. אני פוגש חבר'ה מדהימים מהערים והיישובים שלמרות כל מה שאומרים להם מסביב הם בוחרים ללכת בדרך של עשייה ותרומה לעם ישראל. חייבים להמשיך להאמין בקו החינוכי והדתי של יג"ל, שמהווה אמת דתית ותורנית לא פחות משום דבר אחר. עולם חסד ייבנה.

 



מרכז הרצוג

נח חיות

 

שנת פעילות נוספת מסתיימת במרכז יעקב הרצוג ואנו נעים בין סיכום השנה שהייתה להכנות לשנה הבאה. המרכז עבר שנתיים לא קלות מבחינה תקציבית בשל ההשפעה החזקה מהמצב הכלכלי הגלובלי ובכל זאת, סך הפעילות גדל בשטחים מסוימים אף באופן משמעותי.

 

מכינת 'צהלי' - לאחר שלוש שנים כ"מכינה בהקמה" זכתה 'צהלי' בהכרה הממשלתית המיוחלת. המשמעות היא הן הכרה מוסדית במכינה והן תמיכה כספית קבועה שתסייע לכסות את רוב ההוצאות. הקמת המכינה ופיתוחה עמדו בצל הוויכוח בציבור הציוני-דתי על הלגיטימיות של גיוס בנות דתיות לצבא. ויכוח זה עורר "חרמות" רשמיים ובלתי רשמיים, ומכשולים רבים הונחו לפתחה של המכינה, בעיקר בדמות סגירת דלתותיהם של רוב בתי הספר הדתיים בארץ בפני נציגי המכינה.

היום 'צהלי' היא עובדה מוגמרת. בשנה הבאה תלמדנה במכינה כ-45 בנות ואת חלק מהפונות נאלצנו להשיב ריקם מחוסר מקום. גם הורים ואנשי חינוך שאינם מאושרים מהחלטת הבנות להתגייס לצבא מבינים שהגיוס דרך 'צהלי' נכון יותר לבת, לגיבוש השקפתה הדתית, להבנת המחויבות אותה היא לוקחת על עצמה ולהתערות טובה יותר בחברה הכללית. עשרות רבות של בוגרות לאורך שלוש השנים האחרונות מוכיחות זאת שוב ושוב. זו הזדמנות לומר תודה למשואות יצחק, המהווה למכינה בית חם, מחבק ומסייע, ולאנשי המזכירות הפעילה שהיו ועודם שותפים מלאים במשימה חשובה זו.

 

'רשות רבים' - זהו שמו של בית מדרש שפעל לאורך השנה במרכז יעקב הרצוג ונועד להפגיש מנהיגים צעירים בציונות-הדתית מכל הזרמים. אכן, לא כל הזרמים היו מיוצגים, אך גם כך השתתפו בסדנא עמיתים משמעותיים שבאו מרקעים שונים, בחלקם רחוקים מתפיסותיו של מרכז הרצוג. בית המדרש העלה לדיון נושאים שונים הנמצאים במחלוקת במגזר והפגיש את העמיתים עם מנהיגים רוחניים וחברתיים בציונות-הדתית ומחוצה לה. אנו מעצבים בימים אלה את הקבוצה של השנה השנייה בבית המדרש.

 

'שייכים' - זה שמו של פרויקט חדש וניסיוני שנרקם במרכז במטרה ליצור דיאלוג בין תרבותי (רוסי-ישראלי-יהודי) בכיתות ובחדרי המורים של בתי ספר שמבורכים באוכלוסיה גדולה של דוברי רוסית. הקשיים בקליטה התרבותית של ה"עולים" הוותיקים מברית המועצות לשעבר ידועים, וכן גם האתגר החברתי שעומד בפני החברה הישראלית בדמותם של 300,000 תושבים ישראלים לכל דבר שאינם יהודים ושנולדו להם בארץ כמעט 100,0000 ילדים שאינם יהודים על פי ההלכה.  

אנו שואפים להקים מערכת תומכת למימושו של דיאלוג בין תרבותי בבתי ספר, בין מורים ותלמידים מקהילת הישראלים דוברי הרוסית לבין מורים ותלמידים מקהילת הישראלים הוותיקים. מטרת דיאלוג זה היא חיזוק הזהות היהודית והישראלית ותחושת השייכות של תלמידים ומורים דוברי רוסית, וכן חיזוק הסולידאריות בחברה בישראל. אנו מנצלים כאן ידע רב שנרכש במרכז בתחום הדיאלוג וקשרים ענפים שנוצרו במשך שנים עם קהילת הישראלים דוברי הרוסית. מדובר לדעתנו במשימה לאומית חשובה, שאין עליה קופצים רבים. הלוואי ויסתייע בידינו.

 

רשם: נח חיות – בשם אנשי המרכז



מרכז הרצוג

ד"ר מיכאל בן-אדמון

על רשות הרבים

תארו לעצמכם שהייתם צריכים להסביר בשפה ברורה, קצרה ומובנת לכל מה זה להיות ציוני-דתי. לבטח הייתם מתחילים באופן כמעט ספונטאני באמירה: "לשמור מצוות ולהיות נאמן למדינת ישראל!" והייתם צודקים, באותו הצדק של מי שמסתפק בהכללות. אבל כמו כל הכללה, הנכונה לרוב רק על הנייר, המציאות מורכבת הרבה יותר. יש מי שחי בניו יורק, שומר מצוות ונאמן למדינת ישראל. לא מעט מן הנוער האמריקני מקדיש לפחות שנה לתוכניות בארץ, חלקן לימודיות וחלקן אפילו צבאיות. הם רואים את עצמם כציונים-דתיים וקשה לגרוע מהם את ההשתייכות הזאת. יש מי שחי ורועה צאן בגבעות השומרון, לבוש כמו אברהם אבינו, מתפלל כמו רבי נחמן, זה עתה חוזר מהודו וחולם על בית במרכזה של שכם עם נוף על קבר יוסף. מי יותר ציוני-דתי ממנו?! אם יש אחד כזה, זהו ודאי אותו בחור חרדל"י בישיבת מרכז הרב החובש את ספסלי הישיבה בנוסחת 'הסדר מרכז' ואשר מדבר על נשמת האומה ועל חובת ההצבעה ל'בית היהודי'. זה כבר לא נשמע פשוט. אז קחו את כולם, יחד עם איש ההיי-טק מפתח תקוה המתאים כיפה לגרביים, הפרופ' השמאלני מבר-אילן, המשורר המתולתל, עורכת הדין הפמיניסטית עם הצמה הארוכה, הקיבוצניק המשוכנע בצדקת דרכו, הרב הספרדי מאזור נתיבות, ותושיבו אותם ביחד למשך כשנה שלמה. נערו אותם חזק, הוציאו אותם מן הוודאות שלהם, הפגישו אותם עם דמויות המפתח של העולם הציוני-דתי, קחו אותם לסיורים בקהילות חדשות ומתחדשות בירושלים, העמידו אותם מול מצוקת המפונים ודמעת העשוקים, העלו את הסיפור האישי של כל אחד ותנו להם טיפונת דמיון מודרך – ומה תקבלו? את בית המדרש 'רשות הרבים' בניצוחו של הרב יוסי סופר ובחסותו של 'מרכז יעקב הרצוג'.

השתתפתי השנה במחזור הראשון של בית המדרש 'רשות הרבים' בעין צורים. שאלת הפתיחה הייתה: "האם אנחנו, הציונים הדתיים, עדיין מסוגלים לשבת סביב אותו שולחן, לנהל דיאלוג ואולי אף להרים פרויקטים משותפים?". התחלנו את השנה בהצהרות אידיאולוגיות: 'צריך!', 'חייבים!', 'כך היא הדרך!'; התווכחנו, צחקנו, לעתים אף הופתענו מאוד-מאוד, ובסוף השנה סיימנו את הישיבה האחרונה בביתה של אחת המשתתפות בארוחה חגיגית ובגרון חנוק (ותינוק חדש!).

'רשות הרבים' הוא חשיפה למורכבות של הזהות הציונית-הדתית; לא המורכבות עליה אפשר לדבר ולהרצות – את זה כולנו יכולנו – אלא המורכבות האנושית החיה, המגלה את היותנו שייכים לכמה קהילות אמיתיות ומדומיינות, המראה לעתים את חוסר העקביות שבריאליה. זאת הייתה ללא ספק חוויה מעשירה ומעניקת השראה לשאר השבוע.

כחבר קיבוץ וכמי שעוסק רבות בהגותם של מייסדי התנועה, לא זו בלבד שניתנה לי במה איכותית לחלוק את תובנותיי עם שאר המשתתפים; ניתנה לי גם הזדמנות להקדיש זמן משמעותי להקשבה לקולו של מי שכל כך דומה לי, אך לעיתים כל כך שונה. לא אחדש כלום אם אומר שאין תחליף למפגשים בלתי אמצעיים, פנים אל פנים ובכל זאת מפגשים ותוכנית מהסוג הזה - עוד לא היו!

שדה אליהו

מובאה: התחלנו את השנה בהצהרות אידיאולוגיות: 'צריך!', 'חייבים!', 'כך היא הדרך!'; התווכחנו, צחקנו, לעתים אף הופתענו מאוד-מאוד, ובסוף השנה סיימנו את הישיבה האחרונה בביתה של אחת המשתתפות בארוחה חגיגית ובגרון חנוק (ותינוק חדש!).



אגף חברה ומשימות

יהושע מוזט

 

קורס גישור של הקיבוץ הדתי - קורס גישור להכשרת מגשרים ממשיך להתקיים מדי שבוע בקבוצת יבנה ומתקרב לסיומו. כזכור, 25 חברים וחברות מקיבוצי התנועה משתתפים בקורס המקצועי בניצוחו של נתאי מלמד. המטרה המרכזית של הקורס היא פיתוח מודעות בקרב חברים מתוך תנועת הקיבוץ הדתי לסוגיות מרכזיות הקשורות בפתרון קונפליקטים בקיבוץ, והכשרתם לפעול לגישור בין בעלי עמדות שונות. ב'עמודים' הבא ייכתב סיכום.

 

פורום מזכירים ומנהלי קהילה - פורום מזכירים ומנהלי קהילה התכנס לאחרונה במשואות יצחק, במסגרת פורום המזכירים המתקיים אחת לחודש בסבב בין כל קיבוצי התנועה. הפורום עסק הפעם, בין השאר, בהיבטים שונים של "יצירת שותפות ואחריות עם הקהילה" והוא הסתיים בסיור מרתק במפעל 'על-בד'. במפגש הבא של פורום המזכירים שיתקיים בע"ה בקיבוץ סעד נערוך סדר יום שונה לרגל סיום העונה של הפורום, העתיד לצאת ל"פגרה" עד לאחר החופש הגדול.

 

ביקורים של המזכירות הפעילה בקיבוצים - "מטה מול מטה" - חברי המזכירות הפעילה נפגשו לאחרונה במסגרת "מטה מול מטה" עם הנהגת וחברי קיבוץ מגדל עז ועין צורים... במהלך המפגש במגדל עז ראינו את הפוטנציאל של המקום ושמענו את עוצמת הרוח השיתופית. שמחנו למצוא משפחות צעירות שהצטרפו לקיבוץ בשנים האחרונות. אנו תקווה שיחד נוכל למנף את התפתחותו של קיבוץ מגדל עז מבלי לוותר על הצביון הייחודי של המקום. בקיבוץ עין צורים שמחנו לפגוש ציבור המדבר על המקום עם הרבה גאוות יחידה. קיבוץ עין צורים עבר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים באורחות החיים אשר היו מחויבי המציאות. לצד האתגרים העומדים כיום בפני עין צורים נראה שהקיבוץ נמצא במקום טוב יותר מבעבר. בשני הביקורים ניסינו, יחד עם ההנהגה והחברים, למצוא את מקומה של התנועה כגורם מסייע. שוב נוכחנו לדעת שאין כמו פגישה פנים אל פנים על מנת לחוש ולהבין את המתרחש בכל קיבוץ וקיבוץ. המזכירות הפעילה תבקר בתקופה הקרובה במסגרת "מטה מול מטה" בקיבוץ סעד.

 

פורום רכזי תרבות של הקיבוץ הדתי - בפורום רכזי תרבות של קיבוצי התנועה שהתכנס לסיכום פעילות התנועה במסגרת "נפגשים בשנת ה-80" נשמעו ביקורות בונות אך צוין שעד כה האירועים שהתקיימו השיגו את מטרותיהם. כל רכזי התרבות ציינו את החשיבות בהמשך המפגשים במטרה ליצור חיבורים בין חברי התנועה. סוכם על ביקורי גומלין בין כל הקיבוצים בחג הסוכות הבא, המשך קיום מפגשי "קפה בתנועה" בסבב בין קיבוצי התנועה ומגוון פעילויות ומפגשים וכבר נקבע כי "קפה בתנועה" נוסף (הרביעי בסוגו) יתקיים  בע"ה ביום חמישי, י"א מנחם אב (22.07.2010) בקיבוץ שדה אליהו (התוכנית תפורסם).

 

יום עיון בנושא הגיל השלישי – " זִקנה מבורכת"יתקיים אי"ה ביום שלישי, ב' מנחם אב תש"ע (13.07.2010) בקבוצת יבנה. במהלך יום העיון נשמע את מיטב המרצים העוסקים בגילאי פרישה מהעבודה, זמן פנוי, השילוב ביניהם ועוד... מטרת היום היא מתן כלים והוא מיועד למזכירי פנים/מנהלי קהילה, רבנים, ועדות קשישים ("הגיל השלישי") רכזי בריאות, אנשי מרפאה ובעלי עניין.

 

צוות מניעת הטרדה מינית בקיבוצים - בהובלתה של אסתר שי המרכזת את פורום רכזי צוותי מניעת הטרדה מינית בקיבוצים התקיים מפגש רביעי מסוגו השנה בקבוצת יבנה. כ-40 רכזים וחברי צוותים השתתפו במפגש אשר הונחה הפעם על ידי יונתן פיאמנטה, שריכז בעבר את קו הסיוע הדתי-חרדי לגברים ונוער נפגעי תקיפה מינית. יונתן עסק בשלוש נקודות מרכזיות :1. הנפגע הדתי – התמודדויות ייחודיות הקשורות לפגיעה באמון ובאמונה. 2. הפגיעה בקהילה הדתית והשלכותיה. 3. "ונדם קולו" – למה הוא לא מדבר: הצצה לעולמו של הנער הנפגע. אין צורך להוסיף על הערך המוסף של מפגש כגון זה עבור העוסקים במלאכה בקיבוצינו.



אשה בתנועה

הילה אונא

 

"אחת מהאידיאות המרכזיות בהשקפת עולמו של הראי"ה קוק היא שהקב"ה מוביל את הקוסמוס ואת המין האישי בתהליך גובר של השתכללות...

שחרורה של האשה במציאות ימינו, לדידי, הוא מביטויי השכלול המוסרי, ויכולתה לממש את צלם האלוהים שבה על ידי טיפוח השכלתה וכישוריה יש בהם מסימני גאולתה...

גם הקהילה זקוקה לה – לראייתה הייחודית ולבינת לבה.

כדי להתקדם בתהליך הכרח הוא שהאשה אכן תהיה שותפה ופעילה בכל מגזרי החיים..."

(מתוך "עמדה", חשוןו תשמ"ז)

 

טובה אילן כתבה דברים אלו  לפני יותר מ-20 שנה.

מה קרה מאז? האם התקדמנו והשתכללנו? האם הנשים אכן מממשות את צלם אלוהים ואת כל יכולותיהן? האם הנשים רוצות ומצליחות להיות שותפות ופעילות בכל מגזרי החיים בחברה שלנו? האם הקהילות – ולא רק המשפחות – נהנות ומרוויחות מכל מה שיש לנשים לתרום ולהציע?

 

על פניו, בקיבוץ הדתי - הן בתנועה והן בקיבוצים - העיקרון ברור ומקובל: נשים הן שְוות זכויות, חובות והזדמנויות. כל תחום וכל תפקיד (כמעט...) פתוח בפניהן.

אך העובדות בשטח מלמדות אותנו שיש פער גדול בין החזון ובין המציאות.

במועצת הקיבוץ הדתי האחרונה נדהמנו לגלות שניתן למנות על אצבעות יד אחת את מספר הנשים המוצעות לכהן בגופים שונים של התנועה. הצעתנו - לעכב את קבלת ההצעות עד לאחר בניית רשימות המייצגות יותר את כלל הציבור - נדחתה. לאחר ההצבעה ניגשו אלי נשים וגברים וטענו: מה אפשר לעשות? הנשים בעצמן לא מעוניינות...

גם בקיבוצים עצמם המצב דומה. אמנם, התברכנו בנשים ברוכות-כישורים, אשר עושות ומשפיעות בקהילותיהן. לדוגמא, כיום ישנן בתנועה 11 מזכירות פנים או מנהלות קהילה. אך בהסתכלות כוללת, מספרן של הנשים הפעילות והמובילות עדיין אינו  מייצג כראוי 50% מהאוכלוסייה... בגופים כלכליים המצב גרוע עוד הרבה יותר. וגם מהאנשים העוסקים בנושא בקיבוצים נשמעת הטענה: מה אפשר לעשות? הנשים בעצמן לא מעוניינות...

 

אכן, חלק מהנשים לא מעוניינות, אך אני מאמינה שיש מה לעשות, וצריך לעשות.

לכן נתכנס ביום רביעי י' באב 21.7, בבארות יצחק ליום עיון בנושא:

"אשת חיל מי ימצא" – נשים בתפקידים ציבוריים בקיבוץ הדתי

· רווחים ומחירים, מניעים וחסמים, במישור האישי והציבורי

· העצמת נשים בתוך הקהילה ולמענה

· "מתכונים" למוכנות, התמדה, הצלחה והתקדמות

 

יום העיון מיועד לבעלי תפקידים ניהוליים, חברתיים וחינוכיים בקהילות הקיבוץ הדתי כמו גם לקהל הרחב, אשר מתעניין בנושא המגדרי ובקידומו בקִרבנו.

נחפש יחדיו פתרונות ורעיונות - תיאורטיים ומעשיים - אשר יעזרו ליצור אווירה חברתית שתומכת בבעלות התפקידים ומעודדת נשים נוספות להצטרף לשורות.

 

מסביבנו וגם בתוכנו נשמעים קולות הקוראים לנשים להישאר ב"תפקידן הטבעי" ולשמור את כל כוחותיהן עבור משפחתן. יש גם כאלו אשר עוטפים תפיסה זו באצטלה של קדושה, ואפילו של הלכה.  אולם אנו בחרנו לחיות בחברה, שחרתה על דגלה את ערכי השותפות והשוויון והיא "חברה מעורבת מלכתחילה", אשר מעצם מהותה (תֹכנית וטכנית) מעודדת את הנשים לממש את "בינתן היתרה" גם במשפחתן וגם בקהילתן. כולנו – גברים ונשים כאחד - צריכים להמשיך ולהרים בגאווה את הדגל הזה, ולדאוג לכך שיהיה מבוסס במציאות.

 

אין לנו אלא ללמוד מבנות צלפחד, אשר התאחדו ויזמו שינוי חברתי המעצים נשים ומכיר בזכויותיהן וביכולותיהן. לפיכך זכו לאישור מהקב"ה: "כן בנות צלפחד דוברות" (במדבר כ"ז, ז') ולהערכת חז"ל: "בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן" (בבא בתרא, דף קי"ט, ע"ב).

הלוואי ונזכה כולנו.



דור צעיר

רזי בן-יעקב

 

כותרת - קטעים נבחרים ממחשבות בעקבות ליל שימורים לצעירי הקיבוץ הדתי

כותרת משנה: 250 מילה על קיבוץ ואף מילה על הפרטה

 

...בין השאר דובר בערב על היצירה הדתית בקיבוץ, כיווני התפתחותה ומידת ההשפעה של כניסת רבנים לקיבוצים על טיבה של היצירה הדתית. אחת מן האמירות שנשמעו הייתה כי עצם ייסודו של מעמד רבני בקיבוצים בקונוונציה חדשנית בה הרב מתפקד כחלק מקשת מנהיגותית רחבה בקהילה דמוקרטית, בה יש גם לציבור מה לומר, היא לכשעצמה יצירה דתית משמעותית. כידוע לקיבוץ לביא ישנו חלק משמעותי ומכובד ביצירה זו, ולאור העובדה הזו עלו במוחי מספר מחשבות - האם בקיבוץ לביא ממשיכה להתקיים יצירה דתית או שמא, כפי שגרס אחד מיושבי פאנל הצעירים, מתקיימת בנו שניות יוצאת דופן – מצד אחד צורת חיינו מהווה יישום של האידיאולוגיה בה אנו מאמינים ומצד שני, לפחות בדורות אחרונים האידיאולוגיה ברמת המלל נסוגה מקדמת הבמה ואין אנו עוסקים בה די. לצערי, אני נוטה להאמין כי האפשרות השנייה היא המשקפת נכונה את מציאות חיינו.

...מדוע איננו דנים בדברים הללו ברמה האידיאולוגית-ערכית-רעיונית? מדוע לא עולה בקיבוץ אף דיון המנותק מהקשר קונקרטי מיידי? יישום הדברים ברמה המעשית הוא נהדר ויוצא דופן בכל קנה מידה, אך האם דור שני ודור שלישי (שאני אחד ממייצגיו) יוכל להמשיך לקיים את הדברים ללא הבּעֵרה הפנימית המאפיינת את דור החלוצים? האם את קולנו הייחודי במישור הדתי או במישור החברתי ניתן יהיה להמשיך ולהשמיע בלי להתעמק בפן הרעיוני שלהם?

...בסיכומו של הערב יצאתי בתחושה כי תורה זו שהונחלה לנו בדרכי אבות אין אנו רשאים להיבטל ממנה ועלינו למצוא את הדרך להביאה לידי ביטוי מעשי בחיינו. מציאות החיים המתקדמת ומשתנה תכופות מחייבת אותנו גם להתאים אליה את אורחות חיינו, וזאת לא ניתן לעשות ללא בירור רעיוני עמוק שיקדם אותנו מן הסתם גם בביטחון הפנימי בצדקת דרכנו.

עמרי עמירם, קיבוץ לביא

 

 

ליל שימורים לצעירי הקיבוץ הדתי

...החלטתי להסתכן ולהצטרף לנסיעה לבארות יצחק. הצטרפתי ל-14 אנשים ממגדל עז... ירדנו לשפלה... מיכאל בן אדמון דיבר על מייסדי התנועה. ממה הושפעו המייסדים כך שהחליטו להקים את התנועה, מהם הרעיונות שהובילו אותם בהקמתה, אלו ערכים עמדו בבסיס התנועה ועוד. השמות צוריאל אדמנית (במלעיל) ומשה אונא חזרו פעמים רבות (וכך גם בהמשך הערב). בין הדברים שאמר, הזכיר מיכאל את "ערך העבודה", וטען שהכרעות הלכתיות כמו עבודה בחול המועד ותורנויות בשבת מושפעות מערך זה. בנוסף הוא הסביר שבתנועה ישנו ערך לבֵּנוֹנִיוּת. כיוון שהמטרה הייתה ליצור חברה משותפת ושוויונית, על האדם הפרטי היה להפחית את ההתפתחות הרוחנית שלו כדי להישאר מחובר לחברה. הוא הוסיף שהקושי היה לא לרחף למעלה אך גם לא להתדרדר למטה, אלא להוביל את אנשי הקבוצה קדימה בלי להיות מנותק מהם. היו שהתרעמו בקול על הדברים ואילו אחרים התנגדו בשתיקה. הוא גם דיבר על ערך אחדות העם וערך הצניעות (הסתפקות במועט).

...כמעט כל ה'מגדלעזים' החליטו להצטרף לשיחה של שרה עברון (מנהלת בית ספר יבנה) ואמנון שפירא (טירת צבי, לשעבר מזכ"ל בני-עקיבא) על הנושא: "דרכנו הקיבוצית - למה היא לא עוברת לדור הבא? האם זו גזירת גורל?" (לעניות דעתי זהו רמז לעובדה ששאלות אלו עולות עכשיו על סדר היום הציבורי בקיבוצנו). לדברי אמנון, לפני שפונים לדור הצעיר ומעבירים את השרביט, צריך דור הביניים (40-60) להכריע בעצמו מהי דרכו. לשיטתו כרגע המשימה היא ליצור חברה קהילתית המאחדת בין חילונים לדתיים ולא חייבים לעשות זאת במסגרת קיבוצית. מנגד טענה שרה עברון שחייבים לחנך את הדור הבא על אף הבלבול של הדור הקודם. היא טוענת שההצלחה החינוכית של התנועה אינה נמדדת בכמות הבנים שבוחרים לגור בקיבוץ אלא בכאלו שלמדו את משנת התנועה, הפנימו אותה וחיים על פיה בכל מקום בו הם בוחרים.

...התיישבנו לאכול. היה מרגש לשמוע את הסועדים משוחחים בנושאים עקרוניים של התנועה ולא סתם על טעם הפשטידות.

...התקיים פאנל של צעירים מהתנועה... בקצרה אומר רק שלדעת חברי הפאנל למעט אסף בית-אריה מיבנה, ערך השוויון הוא מילה גסה כיום והוא מאוד מאוד לא רלוונטי. לעומת זאת כמעט כולם דיברו על ערבות הדדית, שיתוף והסתפקות במועט, כערכים שלדעתם צריכים להוביל את התנועה היום ובעתיד. כמה גם הזכירו את התרומה לכלל ישראל ואת היציאה  מהקיבוץ החוצה.

...לבסוף התקיימה הופעה של אסף ענברי, מחבר הספר "הביתה" העוסק בלידתו ומותו של קיבוץ אפיקים והזמר אריאל הורביץ (בנה של נעמי שמר). אסף הקריא קטעים מספרו ואריאל שר שירים שנראו לו קשורים לעניין, עם הרבה הומור וציניות עדינה הם הצליחו לעורר למחשבה ולצחוק (שרק קיבוצניקים מבינים), על הקיבוץ הישן שמת (לדעתם) ועל דברים חדשים שצומחים ממנו היום.

...הערב הזה העלה לי שאלות ומחשבות רבות על דרכנו בקיבוץ הפרטי שלנו ועל הקשר שלנו לתנועת הקיבוץ הדתי. דבר ראשון, אחוז האנשים שהגיעו ממגדל עז היה גדול מאוד, במיוחד יחסית לחלקו באוכלוסיית התנועה. האם זה אומר שרק לנו אכפת או שפשוט רוב הקיבוצים בתנועה כבר לא מאמינים במשנת הקיבוץ הדתי הכוללת שיתוף, שוויון, תורה ועבודה? בנוסף, מי מאתנו בצעירים ובנוער של מגדל עז מרגיש קשר כלשהוא או שותפות עם בני קיבוצים אחרים שאינם מגוש עציון? מדוע זה כך? האם כדאי לשנות זאת ולהצטרף לתנועה גדולה עם כח פוטנציאלי גדול?

שנית, במשך הערב דברו הרבה על אונא ואדמנית, הוגי הדעות של התנועה. מבחינתי החבר'ה שהזכירו אותם דיברו סינית. מעולם לא למדתי את כתביהם ו/או את עמדתם על תפקיד הקיבוץ הדתי ועל החיים בכלל. את השם צוריאל אדמנית לא שמעתי ממדריכיי אלא רק מאבי ואני מקשרת אותו אוטומטית לנכדו העירוניסט. היה ברור שהדוברים התחנכו או מחנכים בבתי הספר הקיבוציים בשק"ד וביבנה, הם טענו שאצלם לומדים עליהם ואת משנתם. אם כן מדוע אנו, שלא לומדים בבית ספר קיבוצי, לא שמענו עליהם מעולם כאן בקיבוץ?

דבר אחרון, שמחתי לראות שהגענו מהקיבוץ הרבה (יחסית) ולא רק זה, אלא שגם הייתה לנו ביקורת נוקבת על דברים רבים שנאמרו גם בנושא הדתי וגם בנושא הקיבוצי. אני מרגישה שבמגדל עז עוד לא אבדה תקוותנו ואנו באמת מאמינים שאפשר וכדאי לחיות בקיבוץ דתי - שהוא גם קיבוץ וגם דתי, שערך השוויון עדיין רלוונטי בניגוד לרוב הדוברים בערב, שתפיסתנו הדתית מורכבת אך לא מובילה לפשרנות ובעיקר שיש לנו הרבה במה להתגאות.

רחל כוכבא, צעירת נציגי מגדל עז


בעקבות ליל שימורים

מה קורה

כשנבוא נמצא תשובה?!

בעקבות ליל השימורים של צעירי הקבה"ד

אביעד עברון

 

מי שקרא את השיר שצוטט על הפליירים שפִרסמו את ליל השימורים המוצלח של צעירי הקיבוץ הדתי, ודאי קיווה שאכן "כשנבוא נמצא תשובה", לכן היו לא מעטים שקצת התאכזבו כשאחת מהמסקנות של הערב הייתה שדרכנו היא אכן אידיאל ולא "פשרה נחמדה", אך אף אחד לא הצליח לנסח בבהירות ובצורה חד משמעית את אותו אידיאל.

למיטב הבנתי, זו בדיוק הייחודיות של דרכנו. אין בה רעיון מנוסח וכוללני. אם היה כזה, לא היה צורך בליל השימורים. היינו יכולים להסתפק בפרסום מנשר שינוסח על ידי ועדה מרכזית, ובו יובהר מה כוללת "דרך הקיבוץ הדתי" ומה לא. אך לא זו הדרך. שלנו לפחות... כל אחד יכול להבין את הדרך ולנסח אותה בצורה שונה משל חברו, ועדיין זו תהיה אותה הדרך, וכל זאת מפני שהפתיחות המחשבתית נמצאת בבסיס ההשקפה. אני יכול להסכים עם חברי על דברים רבים, אך בניואנסים קטנים לחלוק אתו, בכל הצניעות, ברמת מחלוקות שלא הייתה מביישת גם מחלוקת רמב"ם-ראב"ד, ומהעסיסיות שבהן (ורזי יכול להעיד על כך...). מובן שישנם גם גבולות, ולא כל רעיון יכול להיכלל תחת הכותרת של "דרך הקיבוץ הדתי", אולם גם ניסוח גבולות באופן רשמי וכולל עלול להיות בעייתי, מכיוון שמהר מאוד אותה "תורה שבעל פה" המכונה "דרך הקיבוץ הדתי" תהפוך להיות "תורה שבכתב" כמו שקרה להלכה היהודית, שכבר מזמן איבדה את הבעל-פה שלה.

 

הדברים אינם חדשים, אך בעקבות אכזבתם של חלק מבאי "ליל השימורים" ראיתי לנכון לחדד אותם. למעשה, הבסיס לדבריי כבר נכתב לפני יותר משלושים שנה על ידי אמנון שפירא, בפתיחה לחוברת "תורה ועבודה – לקט מקורות ומאמרים":

מה כולל רעיון תורה ועבודה?

קשת הדעות המובאות בחוברת, מהראשונים ועד חברינו האחרונים החיים עמנו – היא רעיון תורה ועבודה. יאמר ויודגש: "קשת הדעות" – ולא דעה אחת. מתוך כך שרעיון תורה ועבודה מעולם לא נתנסח ניסוח חד ואחיד במוסד "מוסמך" כלשהו, נאמרו בו דברים רבים ונתלו בו גוונים שונים.

ודוק: "גוונים" – אך לא ערבוביא חסרת צבע. "קשת דעות" – אך לא הפקרות, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול.

 

זוהי בדיוק אותה מורכבות שמצריכה עיון. לכן גם לא ברורה לי אותה מחשבה ש"כשנבוא נמצא תשובה". אותו ערב אמנם היה ערב עיון, אך ברור שבחמש שעות אי אפשר לבנות השקפת עולם, בטח שלא השקפת עולם מורכבת שכזו. זהו רק קצה-קצהו של הקרחון, והקרחון הזה, על אף ההתחממות הגלובלית, דווקא גדל.

לא סתם אנחנו נקראים "תנועת הקיבוץ הדתי". אנחנו מחוייבים להיות כל הזמן בתנועה, בהתפתחות. התפתחות של עשייה והתפתחות של עיון – התפתחות של תורה ועבודה.

סעד

ישיבת מעלה גלבוע

 

נ.ב. והכי חשוב – יישר כח למארגני האירוע, ובמיוחד למנוע המרכזי – רזי בן יעקב.

 

מובאה: בחמש שעות אי אפשר לבנות השקפת עולם, בטח שלא השקפת עולם מורכבת. זהו רק קצה-קצהו של הקרחון, והקרחון הזה, על אף ההתחממות הגלובלית, דווקא גדל.



קרן הקיבוץ הדתי

משולחנו של אלי

 

איגוד התעשייה הקיבוצית - האיגוד מקדם מהלכים במסגרתם ישתלב ב"התאחדות התעשיינים" תוך שמירה על זהותו הייחודית. נראה שמהלך זה מתבקש, ועתיד לאפשר למפעלים בקיבוצים ליהנות משירותי שני הגופים גם יחד.

 

התקיימו ביקורים של אנשי אגף המשק בקיבוצים - ניר עציון, טירת צבי, עין הנצי"ב, שדה אליהו... בקיבוץ שלוחות המקדם תהליכים מבניים חשובים פועל אגף המשק לסייע כמתחייב.

 

משקי + משקי - מתקיימים דיונים במסגרתם עתיד תאגיד משקי הקיבוצים המשותף לכל הקיבוצים לרכוש את משקי התק"מ (השייך לקיבוצי התק"מ והקיבוץ הדתי). הצפי הוא שבמסגרת ההליך, שיובא בקרוב לאספת משקים, יועברו סכומים ניכרים המצויים היום בהון העצמי של משקי התק"מ. מאחר ומדובר בהון של כ-250 מיליון ₪, מובן לקורא שהמתחים לא מבוטלים... פרטים בעל פה לסקרנים.

 

עונת ימי העיון בביטוח - לקראת סוף יוני יתקיימו שני ימי עיון לפעילי ביטוח - ב-23.6 ביטוח בריאות, וב-7.7 יום עיון "שדמה". שניהם ב"בית הירוק"...

 

המשביר המרכזי - כפי שמסרתי בעבר, מתקדם תהליך שבמסגרתו יתרות התאגיד יועברו לתנועות. אנו תקווה שאכן יתממשו התקוות.

 

ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים - כזכור הועמד הבניין לרשות בית הספר 'לחן'. בצד תחזוקת הבניין, נערכה פעילות לשימור "אוצר הקלטות". המדובר באלפי (!) שיעורים שהוקלטו מפי מורי הישיבה ורבניה. מקבץ ראשון ובו כמה מאות שיעורים בתחומים השונים עתיד "לעלות לאוויר" באתר הישיבה לקראת ראש השנה הבעל"ט.

 

מרכז יעקב הרצוג - יצא לדרך מהלך הבראה-התייעלות מוסכם שעתיד לחסוך למוסד זה הוצאות שנתיות בסדר גודל של מאות אלפי שקלים.

 

 

אלי סומר – keren@kdati.org.il

 

 

חסר רכיב