תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תיבת דואר

24/06/2010
עמודים סיון - תמוז תש"ע (742) 6
מכתבים למערכת
 

אתחלתא דגאולה ועמדת הקיבוץ הדתי

      

דאר נכנס

לאחרונה הופצה ברבים חוברת "אתחלתא דתקווה", שחוברה על ידי הרב חיים נבון, וממנה משתמע כאילו יש להחליף את "אתחלתא דגאולה" ב"אתחלתא דתקווה". דברי הרב נבון נכתבו ברגישות גדולה והם אכן ראויים לדיון נוקב על משמעות "הגאולה" בימינו.

דא עקא, שהודפס בחוברת שהמוציאים הם הקיבוץ הדתי ו"נאמני תורה ועבודה", ותמהתי מאוד על הדבר, מפני שהקיבוץ הדתי היה בין הראשונים שתמך באופן נמרץ במונח ובמושג של "ראשית צמיחת גאולתנו", וה"מחזור ליום העצמאות" שפרסם, היה כמדומני הראשון במדינה (בהסכמת כמה מגדולי הדור כמו הרב גורן זצ"ל) ולמיטב ידיעתי עמדת הקיבוץ הדתי וחבריו לא נשתנתה במאומה בתפישה זו. בררתי את העניין היטב עם נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, ועם כמה מרבני הקיבוץ הדתי, ואכן, נפלה כאן טעות בהצגת הדברים, ודבריי כאן משקפים את עמדת הקיבוץ הדתי.  

התפישה ה"גאולתית" אינה רק מסקנה הגיונית של הפסוק הידוע: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו... אין לך קץ מגולה מזה", אלא בגלל עצם התופעה הפלאית, שמיום ברוא אלוהים שמים וארץ אין ערוך לה ואין דומה לה, שעם בן מיליונים חוזר למולדתו ומיישב אותה, אחרי שפוזר בכל העולם במשך כאלפיים שנה. כי אם זו איננה "אתחלתא" דגאולה, מהי "גאולה" בכלל?

ויחד עם זאת, אל לנו לחשוש מפני ויכוח נוקב עם כמה פרשנויות רבניות של "אתחלתא דגאולה" זו, כגון אותה פרשנות שאני מתקשה לקבלה שהגאולה "מובטחת בימינו" ושהיא "קרובה ממש" לבוא (ולא רק מפי חב"ד וסיעתה). גם קשה לי לקבל את קביעת הרב הרצוג זצ"ל ש"הנביאים לא נבאו על חורבן בית שלישי". כי מי אמר שכבר חל עלינו דין "הבית השלישי"? ומי אמר שמובטח לנו שלא יהיו חלילה חורבנות חלקיים, שלא יבואו? (ראו דיון על כך אצל הרב ארי' שבט, ב"צהר" כ"א וכ"ד). וכמה הדגיש הראי"ה קוק את הצורך ב"השתדלות" ריאלית ושלא לסמוך על הנס ולא על אמונה עיוורת בגאולה (כמו ב"משפט כהן", עמ' שכ"ז) וכן הרבה. עוד יש להסתייג מסגנונו של הרב ישראל רוזן, המנצל, ולא לראשונה, במת יחיד שיש לו ("שבת בשבתו") כדי לפגוע אישית באנשים במקום להתייחס בהגינות לעמדותיהם הערכיות.

 

קיצורו של דבר, אין סתירה בין אמונה חזקה ואיתנה שאנחנו בעידן חדש בתולדות ישראל של "ראשית צמיחת גאולתנו", לבין האמונה שגם אמונות-יסוד צריך לבחון תמיד מחדש. לא מתוך חולשת הדעת, אלא מתוך שיקול הדעת ומתוך כוח ומתוך חשבון הנפש והשכל. ולשומע – ינעם.

 

אמנון שפירא, טירת צבי


" התיאטרון אינו נוח למשוררים" (היינה) - רפי אילן

 

העם היושב בציון אוהב חגיגות: 100 שנה להולדת התנועה הקיבוצית (דגניה), 100 שנה להולדת תל אביב, 80 שנה להולדת הקיבוץ הדתי וגם 100 שנה להולדת נתן אלתרמן       (ו-40 שנה לפטירתו). בעקבות התאריכים הללו מתקיימות עצרות, נערכים כינוסים, ימי עיון, פסטיבלים, תערוכות, תוכניות בתקשורת, הצגות בתיאטרון וכד'.

נתן אלתרמן יצר כמעט בכל הסוגות (ז'אנרים) הספרותיות: שירה לירית, פזמונים, שירי ילדים, תרגומי מחזות קלאסיים ומודרניים, פובליציסטיקה בחרוזים (הטור השביעי), מאמרים, פיליטונים, סיפורים (המסכה האחרונה) וכמובן גם מחזות.

ארבעה מחזות של אלתרמן הוצגו בתיאטרון בחייו ויצאו לאור בספר 'מחזות' (הוצאת הקיבוץ המאוחד): 'פונדק הרוחות', 'כנרת-כנרת', 'אסתר המלכה' (הוצגו בתיאטרון 'הקאמרי')      'משפט פיתגורס' (הוצג ב'הבימה').

על שולחן עבודתו של המשורר נמצאו 2 מחזות "לא גמורים" שפורסמו אך אינם ידועים דיים: 'חוף המדוזה' ו'ימי אור האחרונים'. חלק מתרגומיו פורסמו (שייקספיר, מולייר, רסין, גוצי, גרונמן ועוד) אך מחזות מתורגמים רבים עדיין לא פורסמו ומחזות מתורגמים אחדים פשוט "נעלמו" והם עדיין ב...חיפושים.

נראה היה כי ב"שנת אלתרמן" יציגו תיאטרוני ישראל מחזות מפרי עטו. למרבה התמיהה אין בשום תוכנית הרפרטואר של התיאטרונים מחזה אחד של המשורר.

כאשר מדובר על הצגת מחזה יש להפריד, כמובן, בין המחזה ובין ההצגה. הביקורת שנכתבה בשעתו לאחר ההצגות הנ"ל לא הייתה תמיד אוהדת. היו כישלונות קשים בשני מחזות: משפט פיתגורס ('הבימה') ואסתר המלכה ('קאמרי'). היו כמובן, חילוקי דעות גם על המחזה, אולם כשם שחוזרים ומציגים מחזות ידועים קלאסיים ומודרניים (שייקספיר, צ'כוב, ברכט, ארתור מילר וכו') כך יש מקום לחזור ולהציג בבימוי חדש ובפרשנות חדשה גם מחזות מהקלאסיקה העברית.

העובדה שאין כיום לתיאטרון הישראלי עניין במחזותיו של אלתרמן מוכיחה כי "התיאטרון הלאומי" אינו כל כך לאומי והתיאטרון 'הקאמרי' של תל אביב הוא לא כל כך תל אביבי...

במחזה 'כנרת-כנרת' ישנה מערכה המתרחשת בתל אביב ושאר המערכות מתרחשות בדגניה. כנראה ששיקולי בחירת הרפרטואר בתיאטרונים שלנו סוגדים – כמקובל בימינו – לאליל הגדול, ה"רייטינג", ויותר חשוב לעסוק בפרויקטים עם תיאטרוני גרמניה מאשר להציג מחזה של משורר ישראלי...

 

רפי אילן

עין צורים

חסר רכיב