תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על מנהיגות

20/05/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים ניסן - אייר תש"ע (741) 5
הנכונות לשלם מחיר על מנהיגות בקיבוץ ובקהילה זיו כרמל "המקום הבטוח ביותר לאוניות הוא הנמל, אך לא לשם כך בונים אותן..." בקיץ הקרוב יהיו בקיבוץ טירת צבי רכזת חינוך, רכזת משאבי אנוש, רכז משק ויתכן שגם מנהל קהילה שאינם מן הקיבוץ. זו מציאות חדשה שהולכת ותופסת לה מקום, במקביל לשינויים העוברים על קיבוצים רבים ובהם חלק מקיבוצי הקיבוץ הדתי. מהם הגורמים לתופעה זו? אחת הבעיות המרכזיות בקיבוץ המשתנה, לדעתי, היא חוסר במנהיגות פנימית. השינויים התכופים מחייבים לעיתים את מקבלי ההחלטות ללכת בין הטיפות על מנת לקדם את תהליך השינוי. ממלא תפקיד ציבורי בתוך קהילה קטנה בכלל ובקיבוץ בפרט, חשוף לביקורת מתמדת. זה נכון בוודאי גם לשרים וחברי כנסת אך ההבדל המהותי נעוץ בכך שבעל תפקיד בקיבוץ ממשיך להתחכך באותם אנשים המבקרים אותו, כפופים לו ומושפעים מהחלטותיו. זו מציאות לא פשוטה אתה יש להתמודד. ישנו ערבוב מתמיד בין עבודה לחיים; בבוקר מקיים בעל התפקיד ישיבה במהלכה הוא נאלץ להחליט החלטה בניגוד לדעת העובדים תחתיו וכבר אחר הצהריים יפגוש שוב חלק מהעובדים בגן הילדים בזמן 'ההקמה' ובערב יפגשו שוב במסיבה או הרצאה... אלו דוגמאות יומיומיות, פשוטות, אך מה לגבי מהלכים קיצוניים יותר כגון פיטורין, ויכוח סוער באספה או חס וחלילה אירוע של פגיעה מינית בו נדרש לטפל בעל התפקיד? לא יעלה על הדעת שעובדת סוציאלית תעבוד בקיבוצה, כך גם פסיכולוג ולעיתים גם רופא. במידה רבה הגיון זה נכון גם לבעלי תפקידים כגון רכז חינוך ומזכירת פנים. פחות ופחות אנשים מקרב הקיבוץ המשתנה מוכנים לשלם את המחיר הזה המלווה בעל תפקיד יום-יום וכמעט שעה-שעה. הנכונות לשלם מחיר עקרונות המנהיגות בקיבוץ אינם שונים מעקרונות המנהיגות בכל מקום אחר - ההבדל העיקרי הוא אכן הקהילה האינטימית הקיימת בקיבוץ. לתחושתי המפתח למנהיגות פנימית משמעותית בקיבוץ היא הנכונות של בעל התפקיד לשלם מחיר אישי ולעיתים כבד ובלבד שלא "ללכת בין הטיפות". הניסיון לרצות את כולם, להשכין שלום ולנתב את הספינה תמיד בים שקט, משולה אכן למשפט שבו פתחתי - האוניה תהיה בטוחה תמיד בנמל אך לא תממש את יעודה. כבר עמדו חכמים על הסיבה להבדל בהתאבלות העם על אהרון משכין השלום מול משה, המנהיג המכריע. משה משלם את המחיר בעניין זה. בתפקיד משמעותי בתוך קהילה יש צורך להכריע על מנת להתוות כיוון ברור, ההכרעה כרוכה במחיר, אך יש בה גם נחמה - בסופו של דבר הכרעה ברורה מתווה כיוון משמעותי ומתאים לקהילה כולה. מכאן שהכרעותיו של מנהיג נמדדות לעיתים בפרספקטיבה של זמן ולא תמיד ב"כאן ועכשיו". ניהול או מנהיגות בעולם האקדמי ישנה הבחנה ברורה בין ניהול לבין מנהיגות. מנהל יישם גישה ניהולית מושכלת ויעילה של הסביבה והמציאות, על מנת לממש את מטרות הארגון. המנהיג או הגישה המנהיגותית תציע חזון ודרך רעיונית על מנת ליצור מציאות חדשה, שתשפיע על מטרות הארגון. ישנם כמובן מקרים בהם המנהיג הוא מנהל טוב ואין הדברים סותרים בהכרח, אך לעיתים מנהל טוב אינו מנהיג. נדרשת הבחנה חדה ומודעות לדברים שחסרים למנהל, על מנת להוביל ולהנהיג את המערכת עליה הוא אמון. על אף שהמושג מנהיגות רווח מאוד, קשה להגדיר אותו כפי שכתב לינדהולם בספרו 'מנהיגים ומאהבים': "מנהיגות כמוה כאהבה. אנו עוסקים בה כה רבות ומבינים בה כה מעט". הצעה לחשיבה מחודשת אכן שאלת המנהיגות בקיבוץ היא קודם כל השאלה עד כמה אנו בוחרים לתפקידים המשמעותיים בקהילה מכוח הרוטציה והצורך למלא את המשבצת. האם אנו מצליחים להתייחס לאיוש התפקידים בצורה מקצועית? 'קדנציה' נראית לי כמושג שיש לרענן ולבדוק בקיבוץ משתנה. מדוע להחליף מזכיר או מזכירה מוצלחים לאחר שנתיים שלוש? למה תפקידים אלו צריכים להיות מוגבלים בזמן כאשר אמת המידה המשמעותית היא ניסיון ומקצועיות בעבודה? בעקבות קורס מנהיגות צעירה לפני מספר שנים זכיתי להשתתף בסדנה למנהיגות צעירה של הקיבוץ הדתי בצפון. כמדומני שהייתה זו הסדנה הראשונה שנערכה, והנחה אותה יאיר שביט מקיבוץ נען. התקבצנו אז חבורה של צעירים וצעירים פחות, חלקנו נשלחו לסדנה הזו מטעם... כל אחד מהמשתתפים בא עם ציפיות ומחשבות שונות בנוגע לקורס ולמושג 'מנהיגות'. לאורך כל ימי הסדנה שהייתה אינטנסיבית, חושפת ומשמעותית, יאיר, מנחה הסדנה, לא עסק כלל במנהיגות חיצונית, זו הנסמכת על אהדת הקהל ומושכת אחריה אנשים לדרך. רוב רובה של הסדנה עסק במנהיגות פנימית – בדרכים בהן כל אחד יכול להנהיג את עצמו, להיות כן לרגשותיו ולעשות עבודה פנימית. לאחר העבודה על המנהיגות הפנימית, שאר הדברים כמו עמידה מול קהל, בטחון בדרך והתמודדות עם התנגדויות נראו פשוטים הרבה יותר. לימים, במהלך עבודתי כרכז החינוך, נחשפתי לספרו של דניאל גולמן – "אינטליגנציה רגשית" והדברים התחברו לכדי תורה סדורה בעלת עומק ויישום. רבים מבוגרי הסדנה של יאיר לקחו בהמשך החלטות משמעותיות בחייהם - חלקם עזבו את קיבוצם, אחרים - ואני ביניהם, התייצבנו לתפקידים שונים בקהילה. קשה יהיה להוכיח בכל המקרים את הקשר לסדנה, אך אין לי ספק שהדברים נמצאים ברקע. בימים אלו של תמורות בקהילות שלנו נדרשת מנהיגות משמעותית מבפנים ומבחוץ שתוכל להוביל את השינוי תוך ייצוב הקהילה וניהול התהליכים החברתיים בצורה שקולה, מאוזנת ומוגדרת. טירת צבי מובאות: הניסיון לרצות את כולם, להשכין שלום ולנתב את הספינה תמיד בים שקט, משולה אכן למשפט שבו פתחתי - האוניה תהיה בטוחה תמיד בנמל אך לא תממש את יעודה. 'קדנציה' נראית לי כמושג שיש לרענן ולבדוק בקיבוץ משתנה. מדוע להחליף מזכיר או מזכירה מוצלחים לאחר שנתיים שלוש? למה תפקידים אלו צריכים להיות מוגבלים בזמן כאשר אמת המידה המשמעותית היא ניסיון ומקצועיות בעבודה?
חסר רכיב