תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

אמונה וערכים

13/04/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תש"ע 740 (4)
אמונה וערכים במאה העשרים ואחת
מדוע במדינה מסוימת ישנה מערכת משפט הוגנת, התפתחות מדעית ופריחה כלכלית ובמדינה אחרת יש התאבנות כלכלית, חברתית ומדעית? התמודדות עם שאלות מהותיות ונסיון לבחון להיכן נוטה ההתפתחות האנושית יואב איתן הקדמה במאה השנים שעברו, התקדמה מאוד הטכנולוגיה שברשות האנושות. המרחקים בין האנשים כמעט ואינם מהווים מכשול תקשורתי ובני האדם החלו להרגיש כאילו הם חיים ב'כפר גלובלי'. בעקבות שינויים אלו העלה מדען אמריקני בשם פוקויאמה השערה הדנה ב'קץ ההיסטוריה', ולפיה האנושות כולה תאמץ גישה אחידה לערכי החיים, ולדעתו אלו יהיו הערכים הליברליים והדמוקרטיים הנוהגים ב'עולם החופשי'. המציאות נראית שונה. המאה העשרים ואחת נפתחה בהכרזת מלחמה של קיצוני האסלאם על התרבות ה'נוצרית צלבנית' הנוהגת בארצות 'העולם החופשי'. מהפגנות שגרתיות ושריפת דגל ה'שטן הגדול' עברו לטרור מעשי. במבצע מתוזמן ביום 11.9.2001 נחטפו ארבעה מטוסי נוסעים, והם רוסקו על נוסעיהם אל תוך מרכזים אזרחיים וצבאיים בארה"ב. תומכי הטרור העולמי מצהירים בגלוי על כוונתם להרוס את כלכלת מדינות ה'עולם החופשי' ולפורר את משטריהן. להיכן נוטה, אם כן, ההתפתחות האנושית? התפתחות ערכי האנושות – שלבים ראשונים כבר משחר ימי האנושות ניסה האדם להבין את החוקיות שבטבע. לאחר שלמד את חילופי עונות השנה ונעזר בהם לעבודת האדמה המשיך לחקור את חוקי הטבע לתועלתו, ובמקביל להבין מי אחראי לחוקי הטבע ולבריאת העולם. האדם החל להאמין בכוח עליון. נדבך מחשבתי חשוב התמקד בהבנת המוסר. על פי הבנת האדם, אם ישנו בורא אשר קבע את חוקי הטבע, חייבת להמצא גם חוקיות מוסרית בעולמו. בשלב ראשון האדם ניסה להבין מהו 'טוב' ומהו 'רע' מתוך התבוננות בעולם. כאשר לא מצא הסבר הגיוני ל'רע' הסיק כי בעולם שולטים מספר כוחות עליונים, מספר אלילים ולהם מטרות מנוגדות המבוססות על ערכים מנוגדים ולכן אין טעם לחפש אחר צדק אחיד בהתנהלות העולם. התוצאה היא כאוס ערכי. התבוננות זו הביאה את האדם לחשוב כי העולם מתנהל בלי סולם ערכים אחיד ולכן איש הישר בעיניו יעשה. התורה מבהירה, כי כאוס ערכי זה הסתיים בעונש המבול. התפתחות האמונה באל יחיד שינוי עצום חל עם הופעתו של אברהם העברי. במקום תיאורית ריבוי אלילים הבין אברהם כי ישנו רק אל יחיד אשר ברא את העולם ואשר שולט ומשגיח בעולמו. מעשי הבורא כפי שהם משתקפים בעולם, נעשים ב'צדק' ולא במקריות. אברהם חידש כי בגלל מוגבלות שכלם לא יכולים בני האדם להבין את ה'צדק האלוקי' או להגדיר בוודאות את ה'טוב' ואת ה'רע', כמתואר בפסוק "ויצו ה' אלוהים על האדם... ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב',י"ז). בכך פתר אברהם את הבעיה העיקרית אשר הביאה לאמונה באלילים רבים, והניח את היסוד לאמונה באל אחד. בעומדו בנסיונות קשים הנחיל אברהם אבינו לאנושות את ההבנה כי הקב"ה, אשר פועל מחוץ למסגרת ההגיון האנושי של 'גורם ותוצאה', רק הוא יכול היה לברוא את העולם 'יש' מתוך ה'אין' ולקבוע את 'סרגל הצדק' והגמול בעולם. למרות שנראה לעיתים כאילו אין דין ואין דיין, בעולם יש גמול לעושי טוב ועונש לעושי רע ובורא אחד שופט את כל מעשי האדם במשפט צדק. למהפכה ערכית זו השלכה מעשית על מערכת המשפט האנושית ולפיה לכל בני האדם מעמד שווה והם זכאים ליחס שווה ולמשפט צדק על פי סולם ערכים אחיד. אברהם ושרה לא הסתפקו בהנחלת תורתם לתלמידים אקראיים וקיוו לבנות משפחה שתנחיל מדור לדור את הערכים אליהם הגיעו. גם יצחק ורבקה אחריהם התמודדו בקושי להעמיד משפחה ממשיכה ורק אצל יעקב ושנים עשר ילדיו החלה בניית עם שינחיל ערכי אמונה אלו לכל העולם. כארבע מאות שנים אחריהם זכו ישראל לקבל בהר סיני את התורה אשר מעגנת בחוקים ובמשפטים את ההישגים הערכיים אליהם הגיע אברהם. ואכן, הערכים התורניים החלו להשפיע בעולם והפסוק "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אתו" (בראשית א', כ"ז) התקבל כיסוד לגישת האחדות הכלל אנושית, וכבסיס לסולם הערכים הכלל עולמי. אברהם העברי הוריש לאנושות את התקווה לעולם טוב יותר, את השאיפה לבניין עולם מתוקן המתקרב אל מידותיו של הקב"ה. התקשורת מאפשרת השוואת תרבויות מאברהם אבינו לימינו. במאה העשרים הקשרים שבין חברות בני האדם התחזקו מאוד. אדם בבורמה לומד על החברה השונה שבפינלנד, נער בסוריה לומד על חופש ההבעה של מקבילו בארה"ב ואזרחי מצרים לומדים על מערכת המשפט והצדק בישראל. בתת מודע, השוואות אלו יכולות לגרום לקנאה ובעקבותיה גם שנאה אך גם מעודדות אנשים לשאול את עצמם שאלות יסוד : א. מדוע במדינה מסוימת ישנה מערכת משפט הוגנת, התפתחות מדעית ופריחה כלכלית, ובמדינה אחרת יש התאבנות כלכלית, חברתית ומדעית? ב. כיצד ניתן להבין שבאותם 'תנאי פתיחה' מבחינת אוצרות הטבע, שתי מדינות נבדלות כל כך בכלכלתן ובאפשרות ההתפתחות האישית? ג. מדוע בשעת צרה פונים המוסדות הבינלאומיים למדינות מסוימות בבקשת עזרה, ולא לאחרות? ד. כיצד נוצרו הבדלים רחבים ברמה החברתית והכלכלית, למרות שלכאורה בכל מדינה יש פרלמנט, מתקיימות בחירות וישנה מערכת חוקים ומערכת שיפוטית? ה. מדוע במדינה אחת יש חירות לפרט, ובאחרת יש פחד ודיכוי לאורך שנים רבות? בנסיון אוביקטיבי לענות על שאלות אלו, יש להשוות את התפתחותן של החברות האנושיות על פי מערכות המשפט, המדע והכלכלה. בדיקה כזו מלמדת כי הגורם העיקרי ליכולת חברה אנושית להתקדם הוא מציאות של מערכת חוקים המקובלת על העם, מערכת אחידה ומחייבת. לא יכולה להיות התקדמות חברתית, כלכית או מדעית במדינות בהן קיים חשש מתמיד מהיתקלות במערכת חוקים לא אחידה ולא מוסרית. המסקנה העיקרית מהשוואות אלו היא כי אין יכולת התקדמות לחברה אנושית אשר בתוכה יש חשש מתמיד מרצח. הפחד מרצח משתק את הפתיחות הדדית ואת האמון הבסיסי ומונע זרימה חופשית של מידע אמיתי בין איש לרעהו ואף את אמירת האמת בבית המשפט. חוסר האמון בין מרכיבי החברה מונע את התקדמותה בתחומי המדע, הכלכלה, החברה והמשפט. בחינת מצב החברות האנושיות במאה העשרים מלמד על יתרון ברור בתחום זה לקבוצת אוכלוסייה אשר מכונה 'העולם המערבי' או 'העולם החופשי'. מדינות אלו בולטות ביכולתן הכלכלית ואף הצבאית. חברות אנושיות אלו מתייחדות במשטרים חופשיים ודמוקרטיים, ומאופיינות בחירות האדם, במערכת משפט אמינה ועקבית ובמערכות לפיתוח הידע. מדינות אלו נשענות על מערכת גביית מסים מודרנית ועל גיבוי סוציאלי מתקדם. התפתחותן המרשימה של המדינות 'החופשיות' במאות האחרונות, נעשתה בלי קשר לגודלן או לכמות חומרי הגלם שברשותן. לכן חשב פוקויאמה כי סולם הערכים המערבי ישמש מודל לחיקוי עולמי. ההתקפה על ארה"ב הראתה כי יש רבים החוששים מהשפעת סולם ערכים זה על חברתם מכיוון שאצלם דירוג הערכים שונה לחלוטין. מערכת החוקים וערכי היסוד של התרבויות בעקבות השאלות שהאדם המתבונן יציג לעצמו, הוא יגיע בהכרח למספר הבנות: א. את ההבדלים בין המדינות ניתן למצוא בהבדלים שבין חוקי המדינות. ב. ההבדלים בחוקים מקורם ביסודות מהם נגזרו החוקים, כלומר בערכי היסוד. ג. ערכי היסוד המשותפים הם הקובעים את מצבה של חברה אנושית ומתוכם נגזרים חוקי היסוד - ולא להפך. ד. חוקי היסוד של עם ודירוגם היחסי, מתבססים על תפיסת העולם של מייסדי החוקה ומעוגנים בהשקפת עולמם של קובעי חוקי היסוד. ה. השקפת העולם וחוקי המוסר, נשענים על אמונה או על הנחות בלתי מוכחות (אקסיומות). השקפת עולם אינה יכולה להיות מושתת על הגיונו של האדם. כידוע, הגיון אנושי יכול להשתנות בהתאם לנסיבות בו הוא מופעל ובהתאם ליכולת השכלית של האנשים הטוענים בשמו של ההגיון. ומעשים בכל יום בעולמנו בהם בחברה אחת הרצח מותר ואף מהולל ובחברה אחרת הוא אסור, ושתיהן טוענות בשם ההגיון האנושי. ו. כאשר נעמיק ונחפש את המקור להשקפת עולמם של כותבי החוקה ב'מדינות החופשיות' נגלה כי הוא נבע מאמונתם הדתית המתייחסת למעמד האדם בעולם, וכידוע האמונה הדתית-נוצרית נשענת על תורתו של אברהם העברי. כתוצאה מהשוואות כאלה אנשים יתחילו לחשוב מהי החברה הטובה יותר והמתאימה יותר עבורם, ומהו סולם הערכים אשר יביא את חברתם להצלחה כלכלית וחברתית. על פי ניתוח זה, יתכן ודווקא במאה העשרים ואחת יעמיקו יותר אנשים במאמץ הבנת הדתות אשר השקפות עולמן נמצאות בבסיס הערכי של החברות האנושיות. יתכן ותהליך זה יביא דווקא לעלייה בחשיבות האמונה, ואולי לגידול במספר המאמינים במאה החדשה. מעמד התורה במאה העשרים ואחת על פי הניתוח שהבאנו, נראה כי ל'סולם הערכים' התורני יתרונות גדולים במאה העשרים ואחת. יתרונה הראשון של התורה הוא בהיותה הבסיס לאמונה המונותיאיסטית, כלומר אל יחיד ומוסר אחיד לכל האנושות. יתרונה השני הוא ערכי היסוד שהנחילה והתקבלו בעולם האנושי. להליכה בדרך התורה יתרון בולט נוסף והוא בפתיחותה ובחופש הבעת הדעה בין מקיימיה. המציאות מלמדת כי חברה המתבססת על הליכה בדרך התורה מתייחדת בחופש הבעת הדעות, כפי שהדבר מתבטא בדרך הלימוד בישיבות וכן ביחסי האנוש בקהילות היהודיות. חירות האדם בחברה היהודית נשענת על הקפדה עצומה במצוות 'לא תרצח'. הקפדה זו מוצאת את ביטויה בדרכים שונות, כמו למשל ההנחיה ההלכתית בנושאי פיקוח נפש או הנחיית התורה לשופטי בית הדין להתאמץ ולהציל נאשם מדין מוות. ההקפדה בשמירת חיי האדם היא המאפשרת את חופש הדיבור ואת זרימת המידע האמיתי בין אנשים, שהם תנאי להתקדמות החברה האנושית המודרנית. לתורה ול'סולם הערכים' הנגזר ממנה יתרון נוסף והוא הציווי לחיות בפועל על פי תרי"ג המצוות, "ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא י"ח, ה'). הליכה בדרך התורה מקיפה את כל תחומי החיים בכל יום ויום ולעובדה זו השפעה ישירה על יכולת התחדשותה של היהדות, מכיוון שהיא מחייבת את הדבקים בה להתמודד עם השינויים הגדולים בכלכלה, בטכנולוגיה ובחברה תוך כדי שמירת המצוות. מתכון 'עדכון' זה ייחודי לתורה והוא חשוב מאוד בעידן של תקשורת פתוחה והתקדמות מדעית כל כך מהירה. על פי הסברים אלו ניתן גם להבין מדוע פסקי ההלכה של חכמי ישראל בעניינים הנוגעים למוסר האנושי, נעשים כיום למקור השראה ולימוד ברחבי עולם המשפט והרפואה בהתמודדות עם הבעיות הערכיות שמציבים החיים בעולם המשתנה. במבט כולל נראה כי הערכים הנגזרים מתורת ישראל הם גם הנותנים תקווה לכלל האנושות, תקווה לעולם צודק יותר, לעולם בו חירות האדם קודמת לכל. מסקנה זו מתאימה למסורת רבותינו בדבר 'סולם הערכים' שיתקבל בעתיד על ידי כל האנושות, מסורת הנאמרת על ידינו בתפילה בכל יום ויום: "על כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עזך... לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך" (מתוך תפילת 'עלינו לשבח'). קבוצת יבנה
חסר רכיב