תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פנים חדשות

13/04/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תש"ע 740 (4)
פנים חדשות - מש' בן שלום

 

נעים להכיר

פנים חדשות בקיבוץ

משפחת בן שלום

מגדל עוז

 

אורי (26) ונטע (24)

 

יאיר (3.5)

 

נריה (1)

 

איך הגעתם לקיבוץ?

הגענו לקיבוץ לפי שנה וחצי משכונה ד' בבאר שבע, בה גרנו בגלל הקרבה לאוניברסיטת בן-גוריון. בסיום לימודיה של נטע (תקשורת ומחשבת ישראל) חיפשנו מקום קהילתי, חם ועוטף, שקרוב לירושלים (בגלל הלימודים של אורי). באחת השבתות ראינו בעלון 'מעט מן האור' פרסום על קליטה במגדל עוז. מאחר והדודים של אורי, שלמה והדסה בן שלום, גרים שם, התחלנו לברר. לאחר שעברנו את תהליך הקליטה (בהצלחה, כנראה, אם אנחנו פה...), ראינו את עתידנו בקיבוץ. התחלנו לארוז. 83 ארגזים, 2 ספות, מקרר, תנור, חדר שינה, ארון ועוד... והצפנו לקיבוץ. מאז התחיל רומן שלא נגמר עד היום.

 

אורי עובד בחצי משרה בקיבוץ, במחלקת הבטחת איכות במפעל "מעוז תעשיות", ובסוף שנה זו יסיים בע"ה את ארבע שנות לימודיו לתואר ראשון בהנדסת אלקטרו-אופטיקה במכון לב בירושלים. במסגרת מלגת 'אימפקט' של האגודה למען החייל, אורי גם מתנדב פעם בשבוע בבית אבות שבשכונת בית הכרם בירושלים.

נטע עובדת בחצי משרה בבית הילדים עם ילדי כיתות א'-ג'. ובנוסף, בחצי משרה השנייה, כמוכרת ב'אופנת דובדבן', חנות בגדים מקסימה בלב הקיבוץ. נטע למדה גם עיצוב גרפי ומעצבת אלבומים דיגיטלים עבור צלמים שונים ואירועים שונים (להזמנות חייגו... J).

יאיר המתוק נמצא בגנון "מורית". הצוות שם נהדר. הוא מתמיד בלימוד פרשת השבוע ולפני כשבועיים סיים את חומש בראשית...

נריה, שנולד סמוך לחנוכה, הוא הגדול בבית תינוקות, ונהנה מיחס חם ואוהב.

 

הימים הראשונים כשהגענו אל דלת הבית, חיכה לנו שלט מקסים המברך את בואנו.

קיבלנו עוגות, הוזמנו לארוחות ערב שבת, והרגשנו שממש נכנסנו למשפחה אחת גדולה.

 

מה משאיר אותנו? ההשתלבות שלנו בקהילה החמה, שמתגייסת בכל אירוע, שואלת, דואגת ומתעניינת. החברים שרכשנו, החינוך האיכותי, תחושת סיפוק מלאה מהעשייה בקיבוץ ותחושת חשיבות לכל עמלנו.

 

 

הקיבוץ, בעינינו, מתאפיין באמיתיות, פשטות ואכפתיות. האנשים מראים את טוב לבם, שנובע מכנות אמיתית לעזרה ולדאגה. חברי הקיבוץ מפרגנים בכל אירוע. בכל בקשת עזרה, אפילו לדברים שלא הכי חשובים, ישנו גיוס, בין אם מדובר במבוגרים, צעירים, ואף ילדים. לאחר לידת נריה, אורי גויס ל'עופרת יצוקה' ובאותה תקופה, שהייתה לא פשוטה, קיבלנו ארוחות ערב, פינוקי בוקר, ואף דאגו לנטע (שהייתה בחופשת לידה באותו זמן) לארוחות צהרים מחדר האוכל. כל מפגש עם חברי הקיבוץ היה מלווה בשאלות התעניינות ודאגה, דבר שחימם את הלב ונתן תחושת ביתיות חזקה.

 

משפטים קצרים על:

  • חדר אוכל – המבנה אמנם קצת זקן, אך בכל אירוע, ביום חול, שבת וחג – לובש פנים צעירות וחדשות.
  • סידור רכב – סודוקו מטורף המורכב מ-8 רכבים ו-35 משפחות שרוצות לנסוע לכל מקום כל הזמן...
  • מכבסה – מכבסה עם שירות טוב ביותר. בבוקר הבגד נשלח, וכבר אחר הצהרים מקופל ומצוחצח.
  • שער הקיבוץ – השער הדרומי הפך לפולמוס כלכלי-בטחוני שיגיע אוטוטו לשולחנו של רה"מ...
  • אופניים – גנבו לנו אותם, אז איך נכתוב על זה??
  • אספה – התכנסות מעניינת ומשעשעת בזכות היו"ר.
  • ועדות – הוועדות השונות בקיבוץ פועלות מאחורי הקלעים ובזכות ה'מידעוז' אנו קוראים עליהן ועל פעילותן. בזכות ועדת תרבות אנו זוכים לכיף גדול ולפעילויות מגוונות.
  • בית כנסת – מקום מרכזי שוקק חיים בקיבוץ (תרתי משמע) שתופס חלק נכבד מחיי היומיום בתפילות ובשיעורים.
  • בית תינוקות – הראשון והבסיסי בסדרת החינוך. מקום חם ואוהב.

 

לסיכום, המעבר לקיבוץ היה לא פשוט, שכן מדובר בשינוי משמעותי בכל אורח חיינו אך לאחר שנה ו-3 חודשים גילינו שעל אף הקשיים והחובות מדובר בצעד חיובי, משתלם ואנו שמחים מאוד על כך. זה המקום להודות לכל המשפחות בקיבוץ שהכניסו אותנו למשפחת מגדל עוז. מי ייתן ומשפחתנו רק תגדל ותתעצם, הן כמותית והן איכותית. 

חסר רכיב