תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

באין חזון ייפרע עם

29/12/2009
עמודים כסלו תש'ע (738) 2
באין חזון ייפרע עם



בעקבות יישום השינויים בקיבוץ טירת צבי ולקראת מועצת הקיבוץ הדתי
אמנון שפירא מעורר למחשבה
כיצד ראוי לנו להגדיר מחדש את עצמנו ואת מטרתה של הקהילה החדשה

(תקציר ממכתבו של אמנון לחברי המזכירות המורחבת.
את המכתב במלואו ומסמך נוסף בנושא השתייכות לתנועה ניתן לקרוא באתר הקיבוץ הדתי www.kdati.org.il)

רוצה לחיות בחברה שיש לה מטְרת-על ערכית
השלמתי עם השינויים בטירת צבי, מסיבות שונות ובייחוד מפני שמניסיון אישי בחיים למדתי, שהתארגנות מבנית יכולה להיות זו או אחרת, ומה שחשוב באמת זו מטרת-יעד משותפת. אני נבוך מלראות איך אנשים רצים, כמעט בריצת 'אמוק', למטרה שלרבים מאיתנו אינה ברורה כלל. פנסיה היא דבר חשוב מאוד. כולנו רוצים פנסיה מסודרת, וכולנו רוצים לחיות חיים נורמאליים לגמרי; בדירה ראויה, "בעושר ובכבוד" (כמו בתפילת קידוש החודש). גלוי וידוע שאי אפשר לנהל חיים נורמאליים בלי כסף, ולכן הכסף מאוד חשוב. אבל רובנו המכריע, כך יש להעריך, רוצה לחיות בחברה שיש לה מטְרת–על ערכית, שאיננה נמדדת בכסף.
נכון שבקיבוצים רבים קיימים מיזמים בעלי ערך, אבל כל אלה הם בגדר פילנתרופיה אישית או קהילתית-מקומית, שחשיבותה רבה מאוד והלוואי שתגדל, אבל גם בבתי כנסת קהילתיים רבים ברעננה ובירושלים עושים דברים דומים.
מהי תפילת "לתקן עולם במלכות שדי"- סתם מליצה ריקה מתוכן?
לדעתי, עלינו לפעול בשני צירים מקבילים: קהילתיים-מקומיים, ותנועתיים-ארציים; והשילוב ביניהם הוא הנוסחה המנצחת. הכיוון העיקרי שלנו צריך להיות מופנה דווקא כלפי תנועת הקיבוץ הדתי, כפעולה מרוכזת ארצית שמטרתה: השפעה על החברה הישראלית. זהו "טעם החיים" האמיתי שלנו וזוהי הכתובת. אחרת, מהי תפילת "לתקן עולם במלכות שדי" שאנו אומרים כמה פעמים ביום, סתם מליצה ריקה מתוכן?
התעניינתי בדובנוב 7, בתל אביב, ואף על פי שאני קצת יודע בעצמי מה נעשה שם, שאלתי מה הקיבוץ הדתי עושה היום כתנועה בשמנו, וזה מה שצברתי (וזאת רק בראשי פרקים, ללא פירוט, ולא כולל פעילויות מקומיות בקיבוצים)

חינוך תורני-לאומי גבוה
בעל אוריינטציה של "אורתודוקסיה-מודרנית" במודע, כי היום זה אחד המאבקים הקשים שלנו. (בישראל, כמו באירופה ובארה"ב, זו מלחמה עולמית, ולנו צריך להיות חלק חשוב בה).
1. ישיבות השילוב עין צורים העומדת להיפתח אי"ה מחדש בשנת תשע"א, ומעלה גלבוע הפועלות בנטייה ייחודית של פתיחות ( ובתוכם גם "בית מדרש ישראלי").
2. מדרשת הבנות בעין הנצי"ב
3. "צהלי" – במשואות יצחק, מכינה קדם-צבאית לבנות דתיות (היחידה בארץ). המהווה מהפכה בהתייחסות לבנות דתיות הרוצות לשרת בצבא, ויחד עם זאת להתחזק מבחינה תורנית.
4. מרכז יעקב הרצוג – בעין צורים, המקיים קורסים רבים לדתיים וחילוניים בפריסה ארצית.
תנועת נוער
5. מעורבות ב"בני עקיבא" ישראל ובבני עקיבא עולמית
צעירים: חברה, ושכונות מצוקה
6. גרעיני יג"ל - פעילות בשכונות וּבַאֲזורִים חלשים, כקבוצה, המשלבת בעבודתה לימודי קודש.
7. פעילות בעיר שׂדרות, בגלל המצב הביטחוני והחברתי. ריכוז של פעילות קהילתית מגוונת, בראשות חבר מקב' עלומים, כולל גרעין יג"ל של מסיימי תיכון ביבנה ובשד"א.
8. קייטנות איל"ן (שהתחילו בטירת צבי, יבנה ובעין צורים, עברו לכלל ישובי הקיבוץ הדתי, ומשם התפשטו למקומות נוספים)
תמיכה אישית בעלייה, בקליטה ובבודדים
9. אולפני עברית (כיום בשלושה קיבוצים).
10. גרעיני צבר (בטירת צבי, בשדה אליהו ובלביא)
אדמת הלאום: קרקע, חקלאות, ושמיטה
11. צוות קרקעות של הקיבוץ הדתי מהווה גורם נכבד בניסוח הרפורמה המתהווה במִנהל מקרקעי ישראל.
12. שמיטה. רק אנחנו מפעילים את חוק "ועדת שמיטה ממלכתית". אם אנחנו לא נפעל - השמיטה הבעל"ט תהיה מכת מוות לחקלאים ולמערך הכשרות בארץ, שלא יוכל לקבל ירקות ופירות מ"היתר מכירה".
13. רפתות. בגלל הלחץ החרדי, פסק הרב של "תנובה" שיש להכשיר חלב רק בחליבת נוכרי. הקיבוץ הדתי מקיים פעילות בנושא "הרפת וההלכה". מלבדנו, אף לא אחד עוסק בסוגְית חליבה בשבת!
14. חקלאות אקולוגית. התחילה להתפתח בקיבוץ הדתי (שד"א) מטעמים ערכיים, ומתפתחת לכל הארץ.
המישור הלאומי: גיור
15. אולפני גיור (כיום, בשלושה קיבוצים).
16. קורסי "נתיב" במסגרות הצבאיות ללימודי יהדות והכנה לגיור של העולים מחבר העמים, שהתקיימו בעבר בקיבוץ עלומים, ומתקיימים כיום בקיבוץ כפר עציון.
17. פעילותנו במכון ללימודי יהדות (מיסודה של 'ועדת נאמן'), לשיתוף פעולה בין הזרמים להכנה לגיור.
בין המחנות: פעילות ציבורית ופוליטית
18. פעילות ציבורית להסכמה בשאלות עקרוניות של חקיקה דתית, בין דתיים וחילוניים.
19. הוועדה הפוליטית הפועלת לאיחוד השורות

הקיבוץ הדתי הוא תנועה קטנה, המונה כעשרת אלפים נפש, וכולה נכנסת בבית דירות גדול אחד בביתר עלית, אבל כשאנחנו מחליטים לעשות משהו כתנועה, היכולת שלנו לבצע גדולה מאוד.

לאחר שיחה עם נחמיה על נושאי המועצה הקרובה של הקיבוץ הדתי, אני מציע שינוי בהגדרות יעדי המועצה (עיסוק בהשתייכות תושבים וקיבוצים משתנים לתנועת הקיבוץ הדתי) ומבקש להתמקד בצורה ברורה בנושא שאלת יעדי התנועה, להזמין נציגי ארגונים הקרובים ברוחם לנושאי הדיונים למועצה ('נאמְני תורה ועבודה', רבני 'צוהר', 'קולך', 'אמונה, אוניברסיטת בר-אילן וכל הגופים בישראל העוסקים בצדק חברתי), ולהודיע בהזדמנות זו, לנוכח האידיאולוגיות החרדיות ההולכות ומתחזקות בארץ, על נכונותנו לחדש את פעילותה של "האורתודוקסיה המודרנית" שהחלה ב'כנס לביא' ודעכה, בין השאר מפאת בעיות תקציביות. רק לאחר מכן, נוכל לעסוק בשאלת ההשתייכות לתנועה.
חסר רכיב