הילה אונא
עדיין איננו יודעות עד לאן נגיע, אבל עכשיו אנחנו כבר יודעות מאין נתחיל ולאן אנו רוצות ללכת...
יום העיון ביבנה נתן תשובות ברורות לשאלה: "אישה בתנועה – לאן?!"
70 נשים וגברים – ובתוכם פעילי הקיבוץ הדתי, נשים מעורבות בקידום נשים, נשים מובילות בקהילותיהן, גברים מתעניינים בנושא, חלק מרבני הקיבוצים ועוד ציבור אכפתי – הקדישו יום שלם לנושא. המסר העיקרי שעבר כחוט השני בכל חלקי היום: נושא מעמד האישה וקידומה בכל התחומים הוא אבן בוחן לחברה דתית בעולם המודרני ועל תנועת הקיבוץ הדתי להפסיק להסתכל לכל הכיוונים, להפסיק "להתנצל" ולהרים את דגל קידום הנשים גבוה ובגאווה.
נחמיה רפל, מזכ"ל התנועה, פתח את היום והודה לנעמי בשיא על הקמת מחלקת "אישה בתנועה" ועל תרומתה לפיתוח הנושא בקיבוץ הדתי.
עול לימוד תורה
כבר בהרצאת הפתיחה הרימה הרבנית מלכה פיוטרקובסקי (ראש תכנית הלכה במדרשת לינדנבאום) את רף הציפיות מתנועת הקיבוץ הדתי. בהרצאתה המרתקת דרשה מאתנו פיוטרקובסקי להיות "דור דעה" – ציבור חושב, מתלבט ומחליט באופן עצמאי על פי עקרונות הלכתיים. הדרך הזו אינה קלה, מוסיף דעת – מוסיף מכאוב וייסורים; לדרך הזו יש מחירים: איבוד התמימות, ביקורתיות שלא תמיד מתאימה בזמנה ובסגנונה, ויתור על טבעיות ופשטות, אך זוהי משמעות "היות אדם נברא בצלם אלוהים". בחיר הבריאה צריך להיות אדם בוחר, בעל יכולת קבלת החלטות ודעה עצמאית.
פיוטרקובסקי ניתחה את מצב הנשים בציונות הדתית וציינה שבתוך המציאות המורכבת רבות מהן נפגעות מהדרישות החברתיות הבלתי אפשריות, אך הקשיים והתסכולים אינם יוצאים החוצה. במצב כזה, על אחת כמה וכמה שיש לחנך את הנשים לידע, למחשבה, לעצמאות ולאחריות על חייהן האישיים.
להלכה ולתורה יש "אמירה" בכל התחומים ולפיכך, אומרת פיוטרקובסקי, צריכות הנשים לקבל על עצמן עול לימוד תורה, מתוך מחויבות עמוקה וממושכת ושאיפה להשפיע מנקודת מבטן הייחודית. צריך שיהיו נשים "דוברות הלכה", "חושבות הלכה". נשים יכולות להגיע למקומות שרבנים עדיין לא הגיעו אליהם. נשים יכולות לתרום רבות ב"שיווק והסברה" של ההלכה, גם לציבור הדתי, אך בעיקר כלפי חילונים. יחד עם זאת, מדגישה פיוטרקובסקי כי כל שינוי והתקדמות צריכים לבוא רק מתוך יראת שמים ובשיתוף פעולה עם כלל הציבור ועם הרבנים.
פיוטרקובסקי סיימה את דבריה בקריאה נרגשת לקיבוץ הדתי לעשות בדק בית ביחסו להלכה ולאורח חיים דתי, ומתוך כך להאיר לא רק פנימה, אלא לעם ישראל כולו, במדינה ובתפוצות.
שיוויון ערך
בפאנל נכנסנו עוד לעובי הקורה, כאשר כל הדוברים וגם התגובות מהקהל הדגישו את הפער בין האידיאל לבין המציאות. המנחה שרה עברון (סעד) ביקשה מהמשתתפים לספר על החלום שלהם – לאן יכולות נשות הקיבוץ הדתי לנוע?
לאה בן-יצחק (שדה אליהו) שואפת שנשים לא "יקדשו" את ההשקעה בבית ובמשפחה, אלא יעשו "גם וגם" – גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. נשים צריכות לקחת אחריות, לנצל את האפשרויות שהקיבוץ נותן להן, ולהתקדם לתפקידים בכירים בכל התחומים. לאה סיכמה במסר ברור: אנחנו צריכות ללמוד להידחף. להידחף בעדינות, אבל להידחף!
מיקי פורת (כפר עציון) רוצה שתנועת הקיבוץ הדתי תחזור להיות תנועה אידיאולוגית שתגדיר ותוביל דרך. מבחינתה, זו לא רק שאלה ספציפית לגבי הנשים, אלא לגבי החברה כולה. העיסוק בשאלת הנשים, מקומן ותפקידן, מחבר אותנו לערכים שצריכים לקבל יותר ביטוי בחיי היומיום שלנו: שוויון ערך והזדמנויות, כבוד האדם, מוסריות.
הרב יהודה גלעד (לביא, ישיבת מעלה גלבוע) סובר שכניסתן של נשים לשיח הדתי תרענן את החשיבה ההלכתית. קול נשי תורני משמעותי צריך לצמוח מתוך אחריות ומחויבות. תנועת הקיבוץ הדתי כבר איננה בחזית, ולצערו, חלק לא קטן מנשות הקיבוצים אינו מעורב בתהליכים החיוביים שקורים בנושא הזה בציונות הדתית. הרב גלעד קורא להתקדמות, אך שתהיה בדרך של אבולוציה ולא של רבולוציה.
בקבוצות הדיון עסקנו בהיבטים מעשיים וערכיים של הנושא, ובגלל קוצר היריעה אציין כאן רק את הרעיונות והמסרים, אשר נוגעים לחשיבות החינוך (וחינוך, כמובן, אינו מתייחס רק לדור ההמשך): חינוך לשוויון ערך, חינוך לאידיאולוגיה של הקיבוץ הדתי גם (ואולי בעיקר) לאלה שיוצאים ללמוד בחוץ, השלמת צדדים חשובים בחינוכו של כל מגדר (אצל הבנות – מצוינות ומיצוי עצמי, אצל הבנים – ביטוי ומודעות לרגש), חינוך לדומיננטיות ולקיחת אחריות, חינוך לצניעות במובן של כבוד לפרטיות (ולא מתוך חשש לגירוי ופיתוי), חינוך לדיאלוג והכלה של דעות אחרות, חינוך ללמדנות ומחויבות אמיתית להלכה, חינוך להתמודדות עם אתגרים מורכבים, חינוך לשיתוף פעולה בחברה מעורבת.
מה הלאה?
במטרה לעורר מודעות, לקדם תהליכים ולפתוח אפשרויות, העבודה תתקיים במקביל במעגלים חברתיים ורעיוניים.
§ הנושא המגדרי יועלה בפורומים שונים בשיתוף פעולה עם המחלקות השונות של הקיבוץ הדתי. למשל: פתיחת המרחב הדתי בפני נשים – עם פורום רבנים, קידום נשים לתפקידים שונים בקיבוץ – עם ועדות מינויים ומזכירויות, היבטים שוויוניים ומודעות – עם מערכות החינוך המשלים.
§ כנס "כל כבודה" לנשות הקיבוץ הדתי יתקיים בע"ה בראש חודש כסלו (18.11.2009).
§ מפגשי רֵעות ותוכן לנשות הקיבוץ הדתי בצפון יתקיימו במדרשת עין הנצי"ב (אשמח ליוזמות ומתנדבות שיפעילו מסגרת דומה באזורים נוספים).
§ באתר הקיבוץ הדתי - תחת הכותרת "נשים" - יהיו כתבות ממקורות שונים, בענייני קידום נשים. הכוונה שלי היא ליצור מקום ואפשרות להחלפת דעות ומידע, ואשמח לקבל ולפרסם תגובות וכתבות, אשר מתייחסות לנעשה אצלנו בקיבוצים (אפשר כבר למצוא שם פרוטוקול מפורט של יום העיון).
תודה לכל התומכים והמשתתפים ביום העיון, בתקווה להמשך שיתוף פעולה בעתיד.
אשמח לתגובות, רעיונות והצעות.
הציפיות גבוהות והאתגרים גדולים, אך בעזרת ה' ובעזרתכם נעשה ונצליח.
שינויים דרכם להתקבל קמעא-קמעא
פרשת השבוע שקראנו אתמול (מסעי) מסתיימת בסיפור בנות צלפחד שהחל בשבת שעברה.
בפרשה שלנו, לכאורה, קצת מוּרד הדגל שהרימו הבנות. בעקבות פניית ראשי האבות של שבטן, משה מחייב את הבנות להינשא "לטוב בעיניהן", אך רק מתוך "משפחת מטה אביהם", וזאת כדי שהנחלות לא יילקחו מהשבט. לכאורה, שוב מנצחת המסגרת הפטריארכלית ומגבילה את הבנות. אך זה רק לכאורה, ולכן מסכימות לכך הבנות. הן מבינות את המסגרת שבה הן חיות, הן לא רוצות לפגוע בשבט שלהן אלא להישאר חלק ממנו. הן מבינות כי שינויים דרכם להתקבל קמעא-קמעא. הן מבינות כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב, שבו יש להתקדם כל הזמן, אך תוך כדי הבנת המציאות ויצירת דיאלוגים שמחייבים לעתים גם ויתורים לטווח הקצר, כדי שהתהליך כולו יצליח לטווח הארוך.
בספר "השמיעיני את קולך" מבחינה אילנה אבן-נעים שכל שמותיהן של בנות צלפחד מעידים על פעלתנות והשילוב בין כל ההקשרים של השמות מלמד אותנו איך כדאי לפעול כדי להתקדם טוב ונכון:
מחלה – לחולל, גם מבחינת ריקוד – ביטוי לגוף ולנשמה, וגם לחולל שינוי.
תרצה – לרצות, את הסביבה, את בני הקהילה, וגם לרוץ.
חוגלה – לחוג ולהסתובב, לחבר בין פנים וחוץ ומסביב, להרחיב מעגלים.
מילכה – למלוך וללכת.
נעה – ליצור תנועה, לנוע.
אני מרגישה שיש לנו ללמוד הרבה מבנות צלפחד.
כן, אני רוצה שינויים, אך אני לא רוצה לשבור את המסגרת. אני רוצה לפעול בתוכה, בהסכמה ובדיאלוג, אך לא לקפוא על השמרים, אלא לשמור על תנועה תמידית קדימה – זו משמעות אחת של "אישה בתנועה".
אני רוצה להישאר בתוך העדה, אך להעז יותר, לקבל יותר לגיטימציה ואפשרויות - לפעול, להתבטא, להיות מעורבת, גם בענייני חול ויומיום וגם בענייני רוח וקודש. אני רוצה לקחת חלק ולהיות חלק - לא מושתק ולא מוסתר ולא משני – בתוך הכלל. זו משמעות שנייה של "אישה בתנועה".
שתי המשמעויות האלה של "אישה בתנועה" משלימות כמובן זו את זו. כאשר נשים פועלות מתוך רצון כן ואמיתי לנוע לעבר מטרה טובה, וכאשר הן עושות זאת לא כנגד, אלא מתוך התנועה, מתוך הקהילה, אז בסופו של תהליך הן יזכו להבנה ולהסכמה של הציבור, של המנהיגים ושל הקב"ה: "כן הבנות דוברות".
(מתוך דברי הפתיחה ליום העיון)
אמירות שנשמעו בכנס
- השוויון חייב להתחיל בחלוקה ושותפות בין ההורים
- הקיבוץ הדתי בציונות הדתית הוא כמו הנשים בקיבוץ הדתי מבחינת דומיננטיות ורלוונטיות. צריך לחולל שינוי!
- הקיבוץ הדתי נמצא רחוק מאחור בכל הקשור לאפשרויות הפתוחות כיום בפני נשים בעולם הדתי
- נושא מעמד האישה אינו צריך להיות שיח פנים-נשי בלבד
