תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תנועה בתנועה

27/07/2009
עמודים תמוז תשס"ט (734) 8
תנועה בתנועה
על שולחן המזכ"ל

נחמיה רפל

 

תקופה זו של השנה התברכה בריבוי אירועים; כנסים, ימי עיון וטכסים. החכמים, הרואים את הנולד, יודעים שחודשי יולי-אוגוסט אינם מתאימים לדיונים רציניים ולסיכומים המוניים, ויפה שעה אחת קודם. כמזכ"ל התנועה, מעצם תפקידי, אני מבלה לא מעט מזמני בימים אלה בייצוג ציבור חברי התנועה באירועים שונים. על שלשה מהם אדווח בשורות הבאות.

 

"הוי כל צמא לכו למים..."

"מועדון המנהלים" של איגוד התעשייה הקיבוצית הזמין את חבריו ל"אתר חברת מקורות" שבראש העין, לכינוס שעסק במשבר המים בישראל.

חברים אחדים מקיבוצינו הגיעו לסיור באתר המעניין, המציג את בניית "קו ירקון-נגב" לפני למעלה מ-50 שנה, ושמעו סקירות של ראשי משק המים בישראל. עבור אלה המופקדים היום על בנייה ופיתוח המשק הנתונים הם מדהימים: תוך שנתיים וחצי הצליחו ראשונים להגשים חזון ולהוביל מים ממקום בו היו בעודף אל המדבר הצמא למים. עמדנו ליד המנועים הענקיים ששאבו ודחפו את המים בשנותיה הראשונות של המדינה, ראינו את הצילומים המספרים את פועלם החלוצי והלא-יאמן של דור המייסדים – וחשנו חוויה הצובטת את הלב: כל אחד מאתנו יודע היטב שכיום פרויקט מקומי של בנייה פשוטה אורך 5-6 שנים.

פרופ' אורי שני, מנכ"ל הרשות הממשלתית למים ולביוב, תיאר בהרחבה את המדיניות הנוכחית - מעבר משימוש במים שפירים לשימוש במי קולחין ובמים מוּשָבִים. "באירופה – הוא אמר – מוהלים את מי הביוב, לאחר שעברו טיפול וטיהור במי הנהרות האדירים, אך לנו אין נהרות אירופיים ולנו אין מי גשמים, וקיים הצורך להשיב את מי הביוב לשימוש מִשְנִי ושלישוני. בעולם כולו מפתחים מתקנים ביתיים לשימוש מִשְנִי במי המקלחת ובמי הכיור ("מים אפורים") וגם אנחנו הולכים בדרך הזו. כאשר נסיים את בניית מתקני ההתפלה, ויהיו לנו למעלה מ-600 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה, יהיו לנו מספיק מים, אלא שהעלות שלהם תלך ותגדל. המחיר סביר למשק הבית, אך בעייתי לחקלאים ותעשיינים המשתמשים במים כגורמי ייצור".

 

פרומיל (וליתר דיוק - 10,000 מתוך 850 מיליון)

בכנס שיזמה תנועת "האיחוד החקלאי" דובר בין השאר על הקומונות השיתופיות ברחבי העולם. אין זו הפעם הראשונה שאני נחשף לנתוני הקואופרציה, וכל פעם אני נדהם מחדש לשמע המספר העצום של ארגונים בכל העולם שחרתו על דגלם את רעיון השיתוף. אולי באימוץ אחדים מרעיונות חובקי עולם מצוי הפיתרון לקיבוץ הישראלי?

הגדרת הקואופרציה מאפשרת לאלפי חברים להיות שותפים בעסק, כשהעסק יכול להיות אפילו בנק גדול: במהלך 2008 נרשמה כידוע התמוטטות של עשרות בנקים, קטנים כגדולים, אך מעניין לציין שבנקים שיתופיים, המצויים בבעלות לקוחותיהם, לא רק שלא נפגעו אלא שחלקם אפילו רשמו צמיחה חסרת תקדים. חוסכים רבים נמלטו מבנקים קורסים והפקידו את כספם במוסדות פיננסיים שיתופיים, שבהם הרמה המוסרית והרוח החברית מקנים יציבות של ממש. בכנס דווח על שני בנקים שיתופיים שוויצריים שהגדילו את מספר לקוחותיהם במהלך 2008, שנת המשבר העולמי, בכ-150,000 איש! מכאן שהשיתוף כשלעצמו אינו מונע צמיחה!

מצאתי את ההגדרה של הקואופרטיב כמתאימה להווייתנו: "הקואופרטיב הוא התאגדות עצמית של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים, באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלותם המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית". נוסיף עליה את ערכי "תורה ועבודה", ונוכל ללמוד הרבה מאחרים בעת שאנחנו מחדשים את מפעלנו.

 

שותף של אמת

האולם הקטן ב"יד יצחק בן צבי" היה צר מהכיל את כל הבאים ליום עיון שיזמו משפחת אונא, "מרכז יעקב הרצוג" והמארחים, במלאות 20 שנה לפטירתו של משה אונא ז"ל. האולם המלא מפה לפה בבני כל הגילאים אישש את דבריו של ד"ר מיכאל בן אדמון, חבר צעיר מקיבוץ שדה אליהו, שקרא לכולנו לעשות מעשה כדי לקרב את 'משנתם של ראשונים' לבני הדור הצעיר. הדוברים בכנס נגעו בארבעה תחומים, ובקצירת האומר אתייחס לאחדים מהם, מהרחוק לקרוב:

בתחום הפוליטי הוזכר חלקו של אונא בהנחת היסודות ל"ברית ההיסטורית" שבין מפא"י לפועל המזרחי, ברית שהיוותה עמוד תווך בכינונן של ממשלות ישראל בעשרים השנים הראשונות של המדינה. ד"ר ניר קידר מאוניברסיטת בר-אילן נשא דברים על: "בן גוריון ואונא: דוגמה לברית ההיסטורית בין הפועל המזרחי ומפא"י", ובאולם עלתה השאלה האם בשלו התנאים לחזרתה של "הברית ההיסטורית", ולהובלת המדינה מחדש על ידי אנשי ההתיישבות.

בתחום הקיבוצי שוחח ד"ר אודי מנור מאוניברסיטת חיפה על "הקיבוץ בישראל - תשובות חלקיות לשאלות מצוינות", והראה כיצד הקיבוץ (בלי קשר למה שחושבים בציבור על מצבו כיום) מנסה כבר 100 שנה להתמודד עם שאלות חברתיות בסיסיות ביותר של החברה המודרנית: איך מסייעים לחלשים, איך נותנים ערך לאדם בכל עבודה שהוא עוסק בה, כיצד מונעים פערים בין בעלי יכולות שונות, ועוד.

בתחום תנועת הקיבוץ הדתי הציג ד"ר נחום ברוכי, חבר קיבוץ בארות יצחק ובעבר מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, את השינוי בסולם הערכים של תנועת הקיבוץ הדתי בעקבות הקמת המדינה. מאמצי השיקום של התנועה בעקבות המכה האנושה שספגה במלחמת העצמאות, הביאו לחשיבה מחודשת לגבי מיקומם של הערכים על פני הסולם, ולשינוי בדפוסי העשייה התנועתיים והקיבוציים.

בתחום האישי והמשפחתי, בנוסף לדברי המשפחה ולסרט שהציג את חיי היומיום של אונא, העלתה דינה ספראי את דמותו דרך מסמכים פיקנטיים המצויים בארכיון הקיבוץ הדתי, אותו היא מנהלת. 

 

מנוחה זכאי - ראיון לסיכום

חסרת מנוחה

 

מנוחה זכאי מסיימת ארבע שנים בריכוז אגף החברה

גילה ו. קפלן

 

היא תזזיתית, פעלתנית, תמיד עסוקה, תמיד במרוץ נגד הזמן.

אבל היא גם יודעת להקשיב, להושיט עזרה – להיות חברה.

מנוחה זכאי סוגרת ארבע שנים בריכוז אגף החברה בקיבוץ הדתי, ולכך התכנסנו לשיחת סיכום,

בביתה המטופח בטירת צבי.

מנוחה, נשואה לזכאי (משה, אם אתם מתעקשים), חבר גרעין שח"ל שהיה המקשר של גרעין יחדיו – הגרעין של מנוחה. למשפחת זכאי חמישה ילדים ושישה נכדים – כן ירבו...

אל ריכוז אגף החברה הגיעה מנוחה לאחר שהוכיחה את עצמה בשורת תפקידים ציבוריים בהם הוכיחה את יכולת העשייה שלה: "הייתי שותפה ביחד עם יעקב פווה ליוזמה להקמת חברת הנוער בטירת צבי ולהובלתה. תפקידים נוספים שלי היו - מזכירות פנים, ריכוז שירותים ובניין, הקמת המתנ"ס האזורי של בקעת בית שאן (שנסגר בינתיים) וניהולו. הייתי שותפה בצוות הניהול בקייטרינג 'טיב ביתי', רכזת תרבות ועוד".

תואר ראשון ושני עשתה דווקא בעבודה סוציאלית. "הלימודים נתנו לי כלים שלקחתי למקומות של ניהול וארגון".

 

 

במה עוסקת מחלקת חברה?

המחלקה נותנת מענה לפניות אישיות, ומסייעת לחבר הבודד בניווט מול מוסדות הקבוצה. זהו חלק קטן ביותר מן הפעילות, ועיקרה הוא לנסות לחבר את מוסדות הקיבוץ לחיפוש אחר הפתרון. יש מקרים שבעיה פרטית, לדוגמה בנושא הדיור, שיקפה להנהלת הקיבוץ מצב, וכתוצאה מכך הונע תהליך שהביא לפתרון כולל יותר.

ערוצי הפעילות המרכזיים הם בשלשה כיוונים: כנסים – בשניים כאלה עסקתי – כנס הזדהות עם גוש עציון וכנס מזכירויות, פורומים קבועים, וימי עיון.

פעילות הפורומים חשובה ביותר בכדי שנוכל להיות רלוונטיים ולשמור על קשר עם השטח. הפעילות מתקיימת בפורומים שונים על פי קבוצות מיקוד. הקבוצה המרכזית, המשמעותית והוותיקה ביותר היא "פורום המזכירים". לצדה פעלו בזמן כהונתי פורומים של מנהיגות צעירה, מנהיגות אמצע החיים ופורום רבנים.

עיסוק נוסף משמעותי הוא קיום ימי עיון. ימי העיון נבנים על פי צרכים העולים מן השטח. חלק מימי העיון היו משותפים לכמה מחלקות, כמו עדכון התקנון שהוכן יחד עם דובי מילר ממחלקת משק ויום בנושא החינוך הבלתי פורמאלי בעידן ההפרטה שהוכן ביחד עם ציפי סטרשנוב ממחלקת חינוך.

הכנה של יום עיון יכולה, מחד, לקחת כמה חודשים, כמו יום העיון בנושא תעסוקה ופרנסה לגילאי 50+ שהבשיל לאיטו. הנושא מעסיק אותי כבר שנתיים, את הבירורים בשטח אני עושה כבר מתחילת השנה, ויום העיון, בסופו של דבר, יוצא לפועל ביום האחרון שלי לתפקיד. מאידך, יש נושאים בוערים שצצים ויום העיון יוצא לדרך במהירות.

 

עד כמה חשוב לערוך ימי עיון רק "שלנו" – של תנועה קטנה?

ימי העיון שלנו מותאמים במיוחד לפלח השוק שלנו (הקיבוץ הדתי), הם לא עוסקים בפוליטיקה אלא בנושא הנדון, ואיננו גובים מן הקיבוצים תשלום עבורם. בעקבות יום העיון יכולות להיווצר קבוצות תמיכה וקבוצות עמיתים דרך המייל או הטלפון – שהן ערך מוסף ליום העיון.

קרה לנו גם שיום העיון לרכזי תרבות התבטל, בסופו של דבר, מחוסר עניין (חוסר הרשמה). ביטול ימי העיון יכול להצביע גם על תהליך השינוי בקיבוצים. במקרים רבים לבעל התפקיד מוקצה זמן מועט ויכולתו להקדיש מזמנו ליום עיון, יורדת.

 

איך שומרים על קשר עם השטח?

הקשר עם השטח הוא הבסיס לעבודתי והייתי מגדירה אותו כ'שליחת חיישנים לשטח', הצורך לחוש את  הדברים ברמת ה'על', ולאתר נושאים המעסיקים מספר קיבוצים. ככל שהקשר עם השטח מסועף ניתן לראות זוויות שונות וחשובות. ראשית אני מקפידה לקרוא את כל עלוני המשקים (עד שאני לא מסיימת לקרוא, אני לא מתפנה לקריאת ספר להנאתי...). קשרים חשובים נוצרים דרך הפורומים השונים, משם אני לומדת הרבה על הנעשה במשקים. פורום המזכירים – שהוא הפורום הוותיק והמשמעותי ביותר – מסייע רבות הן בהעלאת דברים מן השטח כלפי המזכירות והן בהעברת דברים מן המזכירות אל השטח. כך קרה שהחלטות שונות שהתקבלו במזכירות הפעילה, עלו לפני כן לדיון ולהתייחסות בפורום המזכירים, כמו כנס ההזדהות בגוש עציון, סקר בנים וביטול 'מחלקת יחידים'. הפורומים השונים נותנים עוד פנים, מאפשרים לי לקלוט צדדים נוספים ודרכם למדתי לקרוא בין השיטין. מתוך ההכרה בחשיבותם, הרחבתי את פעילות 'פורום מנהיגות צעירה' ובמקום קורס אחד התקיימו קורסים בצפון, בדרום ובשנה האחרונה – גם בגוש עציון. פורום הרבנים גם הוא פורום שהיה חשוב לי ביותר לסייע בהקמתו, הגם שלרבנים קשה מאוד להתחייב על נוכחות קבועה, מאחר והם עסוקים עד מעל הראש. פורום הרבנים ובנוסף השבת המשותפת לרבני הקיבוץ הדתי ולחברי המזכירות הפעילה סייע בשינוי שחל במקומו של הרב בקיבוץ. ככלל ראיתי שככל שהקשר עם השטח טוב יותר, יש סיכוי לעלות על נקודות שעשויות להוות גורם חיכוך בבוא העת, ולעיתים גם מזכירויות הקיבוצים לא מודעות להן.

 

מה השינויים המשמעותיים שקרו בזמן שריכזת את מחלקת החברה?

אפשר לומר שתהליך השינוי הוא אחד מן הקשיים שרוב הקיבוצים מתמודדים אתם בשנים האחרונות. הקיבוצים המופרטים היו פעם בשוליים ואילו היום גם קיבוצים גדולים ומבוססים בודקים.

כיום שליש מקיבוצי התנועה הם קיבוצים מופרטים, ושליש נמצא בבדיקה, בשליש מן הקיבוצים עדיין אין בכלל הפרטה, כלומר שאין החלטה על הפרטה, אף כי לפעמים נראה כאילו גם שם מכניסים בזהירות את קצה הבוהן לבדוק את חום המים.

במפגשים השונים (פורומים או ימי עיון) חשוב לנו להתייחס גם לקיבוצים השיתופיים וגם למופרטים. החשיבה צריכה להיות כפולה – גם ברמת הנושא וגם ברמת התשובות. לא הקמנו פורומים מיוחדים לקיבוצים המשתנים, אלא שבתוך הפורומים נתנו את ההתייחסות המתאימה והייתה העברת מידע וסיוע בין קיבוץ לקיבוץ. הבחנתי כי יש שינוי בראיה אצל חברי המזכירות הפעילה הבאים מקיבוצים מתחדשים או משמרים ביחס לסוג ההתערבות המתבקשת בקיבוצים.

חידושים נוספים אותם קידמתי הם:

·        השגת מימון לקורסי המזכירים ומנהיגות צעירה דרך משרד החקלאות (בעזרתו של דובי מילר), ולשנה הבאה אנחנו מקווים שהמימון יוכל לסייע גם לפורומים של מערכת החינוך.

·        קידום ודחיפת פעילות פורום הרבנים, כפי שהוזכר.

·        הפעלת אגף החברה כאגף הכולל את כל מחלקות החברה במזכירות הפעילה – פורום חשוב להעמקה וחשיבה משותפת.

 

איך את רואה את תפקידך מול האוכלוסייה ההולכת וגדלה של תושבים המתגוררים בקיבוצים או בשכונות הקהילתיות?

זו בעיה שאנחנו במזכירות הפעילה מתחבטים בה, בכל התחומים. ביקשתי לשלב בפורומים של "מנהיגות צעירה" גם תושבים, זה בוצע בהצלחה יתרה (במעלה גלבוע – שלשה מן המשתתפים בפורום עברו לחברות ואולי אף הובילו מגמה מתרחבת זו בקיבוצם).

 

מה שינית? מה למדת באופן אישי בשנים הללו?

מבחינת פעילות, יצרתי פורומים חדשים והעמקתי פורומים ישנים. יום העיון שערכתי בנושא התקיפות המיניות יצר הד חזק. היום הזה נערך במקביל ליום עיון באותו נושא שנערך בתנועה הקיבוצית ואותי הוא לימד שצריך לשים על השולחן דברים, גם כשיש בעיות. חשוב להגיד – "גם אצלנו יש". כתוצאה מיום העיון הזה (וגם מימי עיון אחרים) – קמו צוותי עבודה.

למדתי שיש פירות שלוקח להם זמן להבשיל.

למדתי שאי אפשר לתת לציבור יותר ממה שהוא יכול להכיל, ושאני צריכה להתאים את עצמי ולא להעמיס, זאת בעקבות ימי עיון מרובים (מדיי) שקיימתי בשנה הראשונה.

למדתי על חשיבות העבודה המשתפת באגף החברה – בשנתיים האחרונות עברנו לעבודה בפורמט של אגף כולל ולא עבודה במחלקות נפרדות. התקיימו ישיבות של אגף החברה וראינו כי דיון מקדים וליבון סוגיות של כל מחלקה לעומק גורמות לעבודה פורייה ולשיתוף בין המחלקות השונות.

 

איך את מסכמת את שנותייך כראש אגף החברה?

מדובר בעבודה יצירתית לצד שותפים טובים. אף שהייתי מזכירה בטירת צבי, לא הכרתי את התנועה לעומק. התנועה היא כלי משמעותי שכדאי למשקים להיעזר בו. העבודה היא מאוד רצינית, וזה היה עבורי תענוג לעבוד בחבורה כזו, שכל אחד בה לוקח את תפקידו ברצינות, ניתן לפנות לכל אחד בכל עת, ותמיד יש במי להיעזר ועם מי להתייעץ – זו מתנה אמיתית.

ככל שהכרתי יותר את המשקים ועשייתם ואת האנשים הפרטיים – התמלאתי הערכה לפעילות. נחשפתי להרבה דברים יפים, לפנים היפות והערכיות של הקיבוצים, של התנועה ושל האנשים; התרומה לעם ולחברה, הערבות ההדדית בין משק למשק.

 

חשוב לי להודות לחברי לדרך, חברי המזכירות הפעילה, המזכירות במשרד ואנשי הנהלת החשבונות, על הסיוע והחברות, היה לי לעונג לעבוד עם כולם.

 

אגף חברה ומשימות

יהושע מוזט

CHEVRA@KDATI.ORG.IL

 

בשבועות האחרונים זכיתי לחפיפה ממצה של אגף החברה ממנוחה זכאי. החפיפה כללה בין השאר ביקורים בכל קיבוצי התנועה. עם העברת התיקים של אגף החברה אלי נחשפתי לפעילות הרבה בה עסקה מנוחה בארבע השנים האחרונות; מפניות פרטניות, עד קורסי מנהיגות וכנסים רבים, דרך ימי עיון במגוון נושאים, קיום פורומים שונים ועוד... ברצוני להודות למנוחה על פעולתה הברוכה באגף החברה בשנים האחרונות ועל החפיפה היסודית והנעימה.

כניסתי לאגף החברה עברה בצורה קלה יחסית כיוון שמזה מספר חודשים אני פעיל במחלקת המשימות. בתקופה זו השתלבתי במזכירות הפעילה וזכיתי להכיר מקרוב את קיבוצי התנועה. במקביל עבדנו על ארגון מחודש של אגף החברה; מחלקת המשימות עברה התארגנות מחודשת והיא מצורפת לאגף החברה. חלוקת המטלות של מחלקת משימות מאפשרת עשייה בכל התחומים באופן מקצועי יותר; הכשרות בני-עקיבא, קליטה ופניות להתנדבות בקיבוץ עברו למוריה קסטרו ולרזי בן יעקב. האולפנים נשארו בטיפולו המסור של רוברט ברל ושאר המשימות עוברות לאגף החברה. אנו יוצאים לדרך כאשר לכל אחד מאתנו משימות רבות במגוון נושאים. בהצלחה לכולם!

 

לקראת השנה הבאה: בימים אלה אנו מכינים את פורום המזכירים של השנה הבאה אשר יתחדש מיד אחרי החופש הגדול. גם הכנה לשבת רבנים יחד עם המזכירות הפעילה בעיצומה, וכן קורס מנהיגות אמצע החיים שיפתח בע"ה אחרי החגים בקיבוצי הדרום. על כל אלה ועוד נרחיב בגיליונות הבאים.

 

ביקורים של המזכירות הפעילה בקיבוצים: המזכירות הפעילה חידשה את הביקורים בקיבוצי התנועה - מטה מול מטה. עד כה ביקרנו בקיבוץ שלוחות, עלומים ולביא. בימים הקרובים נבקר במירב ועוד היד נטויה. המטרה העיקרית של הביקורים היא  לפגוש את ציבור החברים ולקיים הדברות עמם על המעסיק אותם. למפגשים עם ציבור החברים/תושבים והמזכירות הפעילה יש תרומה גדולה לחיזוק הקשר בין הציבור לתנועה, ובנוסף, עולים בהם תכנים משמעותיים. הביקורים מתחילים ומסתיימים בפגישה עם המזכירות/הנהלת הקיבוץ המקומית. הציבור מוזמן לקחת חלק פעיל בביקורים הבאים.

 

אירועי שנת ה-80 של התנועה: רכזי התרבות של קיבוצי התנועה התכנסו לחלוקת משימות ותכנית עבודה לקראת אירועי ה-80, כפי שפורסם בגיליון חודש אייר. רכזי תרבות התמקדו, בין השאר, בפעילות שתתקיים בע"ה, ביום שני,  ב' דחוה"מ סוכות, י"ז בתשרי תש"ע (5.10.2009) בשעות  אחה"צ. באותו יום נערוך ביקורי גומלין בכל קיבוצי התנועה (קיבוץ יארח קיבוץ – קיבוץ יבקר קיבוץ). פרטים על האירוע יפורסמו בקרוב, בינתיים רשמו את התאריך לפניכם! עוד באותו עניין, בשעה טובה נבחר לוגו לשנת ה-80 של התנועה. בגיליון עמודים של חודש אייר פורסמו שלש הצעות ללוגו, ברוב גדול הציבור בחר בלוגו מספר 2, מזל טוב!

 

ביקור בשדרות: בהובלתו של יאיר נוי (עלומים) סיירנו במספר מקומות בעיר שדרות. ראשית ביקרנו בבית תמחוי אשר נקלע לקשיים כלכליים אחרי מבצע עופרת יצוקה. יישר כח לקיבוצי התנועה שתרמו ביד נדיבה לבית התמחוי, דבר שמנע את סגירתו. בעת הביקור מרגש היה לראות כעדות חיה את משמעות בית התמחוי המהווה פתרון קיומי לאנשים מתקשים. בהמשך, יאיר לקח אותי למרכז החסד בשדרות אשר מופעל על ידי קבוצת מתנדבים מ'אפיקים בנגב' - הגרעין התורני בשדרות אשר מחלק מזון לנזקקים. לבסוף נפגשנו עם משפחה בעלת צרכים מיוחדים שרוצה להקים חדר כושר לאנשים מוגבלים. זו הייתה פגישה מרגשת ומרתקת. תודה ליאיר נוי על כל עשייתו המבורכת למען תושבי שדרות.

 

פרידה ממשפחת פשחור ב"הודיות": אחרי שנתיים של שליחות בכפר הנוער "הודיות" חזרו עשי ודינה פשחור לביתם שבקיבוץ עין הנצי"ב. ביוזמתו של אלי שטיין, מנהל הכפר, התקיימה מסיבת הפתעה בראש פינה למשפחת פשחור בנוכחות כל הנהלת הכפר, נציגי התנועה ובני משפחה. דברי תורה ותודה רבים נאמרו באותו אירוע מרגש.

דני ונילי שור ימשיכו בתפקיד סבא וסבתא בכפר בשנה הבאה (שנה  שנייה). במקביל אנו עושים מאמצים גדולים לגייס משפחה נוספת במקום משפחת פשחור לכפר הנוער. למרות הרצון הטוב של הקיבוצים עדיין לא מצאנו משפחה לשליחות זו. אנו ממשיכים במאמצינו. המתעניינים מוזמנים לפנות אלינו.

 

 

חברה

מחלקת חברה (לשעבר)

מנוחה זכאי

 

אמרנו שהיא חסרת מנוחה?!

והנה ההוכחה...

 

שלום חברים!

הבטחתי בדיווח שעבר שהוא האחרון, החזיקו מעמד בבקשה לעוד קול קטן מהאוב...  לסיכום פעילויות החודש האחרון, שהיה שופע במיוחד.

כנס מזכירויות: התקיים בטירת צבי בהשתתפות 75 איש. האירוח היא מכובד, כמקובל בטירת צבי. הדיונים בכנס נסבו על פניה השונות של המנהיגות והתובנה החדשה אתה יצאנו מהכנס היא שמנהיגות בקיבוץ כיום חייבת לעבוד באופן משתף ומשקף, בין אם מדובר בקיבוץ שיתופי או משתנה. יצאנו גם עם תחושה מחוזקת לגבי ערכה הרב של המשפחתיות בתנועתנו.

פורום המזכירים: התקיים מפגש סיכום שנה מפנק ומהנה במשואות יצחק שאירחו אותנו כיד-המלך. בפורום, נפרדנו מענת רוזנבלט והנחייתה המצוינת, וממספר מזכירים שמסיימים ומתחלפים, וכן ממני.

פורום הרבנים: קיים אף הוא מפגש לסיום השנה. נפרדנו מהמסיימים, קבענו קווים לשבת הרבנים, ראשי המוסדות והמזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי בשנת תש"ע. השבת תתקיים אי"ה בפרשת נח, ו' חשוון (24.10.09) בכפר עציון, הנוגעים בדבר יכולים כבר לרשום לעצמם...

הועלו רעיונות לנושאים שיידונו בשבת ואת העיבוד המפורט יעשה בהמשך יהושע מוזט – מחליפי, יחד עם צוות מקרב הרבנים וראשי המוסדות.

הובעה שם כמיהה לחזור לפורום המונחה, אך יש לבדוק את העניין מבחינה מספר הרבנים שיוכלו להתחייב להשתתף בפורום.

יום עיון על עבודה ופרנסה לגילאי 50+: יום העיון התקיים (כרגיל) בבית שפירא בבארות יצחק בהשתתפות כ-40 איש. את התכנים העבירו מיטב האנשים בתחום – החל באסטרטג שהציג מבט חובק עולם בנושא זה עם מגמות עתידיות וכלה באנשי מקצוע מהשטח בתחום המשפטים (עו"ד נעמי אשחר), תמחור (דליה פת), השמה ויזמות (רוזי אפרתי ואיריס מסד). התקיימו גם דיונים מפרים בין המשתתפים, בעבודה בקבוצות בהנחיית ענת רוזנבלט.

המשתתפים יצאו נשכרים ביותר – עם הרבה חומרים למחשבה ועבודה (הסיכומים יופצו בין המשתתפים).

מרכז הקונגרסים של הקיבוץ הדתי: בהזדמנות זו ברצוני להודות לקיבוץ בארות יצחק, אותו הפכנו ב-4 השנים האחרונות למרכז התכנסויותינו. כמעט כל ימי העיון של הקיבווץ הדתי מתקיימים בו, בנוסף לפורומים שונים (חינוך, רבנים) וישיבות בהשתתפות חברים מקצוות הארץ. לנורית סוקולובסקי הדואגת בטוב טעם לכל מחסורנו, לעזי פלדמן – מארגן האולם, לשורי אמיר – מתאמת חדר הישיבות ולסנייק-טיים – ספקי הכריכים הטעימים, הם בפרט וכל חברי בארות יצחק, המאירים לנו פנים – בכלל, יבואו על הברכה.

 

תמו דיווחי למחלקת חברה, היה נעים, להתראות ותודה – מנוחה זכאי

ביטחון ויג"ל

מחלקת ביטחון ויג"ל

עדי שגיא

 

סוף השנה

לקראת סיום השנה הספקתי לבקר במכינה באדרת, וכן אצל מספר בנים המשרתים בשירות הלאומי. הגעתי גם למספר ערבי פרידה שנערכו לגרעיני היג"ל במקומות השירות.

בכל המקרים הובעה הערכה רבה לפעילותם המרשימה של חברי הגרעין.

במפגש פרידה שלנו, מחלקת הביטחון והקיבוץ הדתי ממתנדבי היג"ל, שהתקיים ביום חמישי י', בתמוז נסענו למופע "הזמנה לשקט" המתקיים במוזיאון הילדים בחולון – זהו מופע חוויתי המועבר על ידי מדריכים חרשים ולקויי שמיעה. המסרים העוברים מן המופע משמעותיים עוד יותר לאחר שנת היג"ל. לאחר מכן התכנסנו במושב חמד, על הדשא של עדנה גולניסקי, המזכירה המסורה שלנו, חגגנו בדברי פרידה וחלוקת שי צנוע – ספרם של עופר רגב והדס רגב-ירקוני - "בת קול ברוח" (וכמובן, שהיה גם 'על האש'). אנו מאחלים לכל החבר'ה הצלחה רבה בקיץ ולקראת גיוסם הקרוב. במפגש זה נפרדנו בברכות ותודות מעדי יפה שלוותה את גרעיני היג"ל בשלוש השנים האחרונות. עדי הרבה הצלחה לך בהמשך הדרך – מכולנו.

ועם הפנים קדימה - בחודש הקרוב נקיים ביקורי הכנה לגרעיני שנת תש"ע.

 

 

טקס הוקרה למתנדבי שנת שירות תשס"ט

במעמד סגן שר הביטחון ח"כ מתן וילנאי, נציגים ממשרד החינוך, מזכ"לי תנועות הנוער     וכ-200 צעירים וצעירות שייצגו את 2,500 מתנדבי שנת השירות, נערך במשרד הביטחון טקס הוקרה למתנדבים.

במהלך הטקס הקריאו נציגים מתנועות הנוער השונות קטעים קצרים על העשייה המיוחדת שלהם. את הקיבוץ הדתי ובני-עקיבא ייצג יהודה מדר ממושב מחולה, חבר "גרעין נדב" שבשדרות, שתיאר את פעילות גרעיני הקיבוץ הדתי ובתוכם הגרעין בשדרות. בין השאר אמר יהודה: "גרעין נדב הוא גרעין חדש, והוא הראשון מטעם הקיבוץ הדתי שפועל בשדרות. הגרעין נקרא על שם רס"ן נדב מילוא ז"ל מקיבוץ שדה אליהו, אשר נהרג בפעילות מבצעית בלבנון, והיווה עבורנו בחייו ובמותו דמות מופתית... הסיבה העיקרית בשלה החלטנו להגיע לשדרות היא המצב הביטחוני. הרגשנו צורך להזדהות עם תושבי העיר ולתת להם הרגשה שאנו איתם, שאזרחי המדינה לא שכחו אותם. הגענו כדי לחזק אותם ולתת להם תחושה של אחדות והזדהות. באמצע כתה י"ב, בזמן שהיינו צריכים להחליט מה עושים בשנה הבאה, הופצצה שדרות חדשות לבקרים. הייתה לנו תחושה של חובה מוסרית לעשות משהו. היה קשה לראות את המצב ולהישאר אדישים לו. לא באנו כדי להציל את העולם ולהפסיק את הקסאמים, הגענו כדי לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור לתושבי העיר לחיות חיים שגרתיים".

 

בסיום הטקס חולקו תעודות הוקרה למתנדבים, ומתן וילנאי ברך את המתנדבים באמרו: "אתם הסיירת שמובילה את הזכות לפני שירות החובה. יש הרבה אנשים שמדברים על מה שצריך לעשות, ואתם עושים במקום לדבר. השנה שסיימתם היא התחלה נפלאה לעשייה החברתית שלכם בהמשך הדרך בצבא ובשירות הלאומי. אתם 'הנשק הסודי' של צה"ל והחברה הישראלית".

וילנאי סיים בהבעת תקווה שמספר המתנדבים ילך ויגדל, וברוח זו פועלת מזכירות הקיבוץ הדתי בקרב הנוער הנפלא של תנועת בני-עקיבא.

 

גרעין יפתח

בטקס פרידה מרגש שנערך לעשי ודינה פשחור עם סיום שנתיים של שירות סבסבתא בהודיות, הוכרז שמו של גרעין יג"ל המיועד להגיע למקום – "יפתח" על שם סגן יפתח פשחור ז"ל, בנם של עשי ודינה שנפל במלחמת לבנון הראשונה.

 

דור צעיר

מחלקת י"גל וביטחון  ומחלקת דור צעיר

עדי שגיא                      רזי בן יעקב

 

 

אנה אפנה? אנא אבוא?

מה תפקידה של ועדת צעירים בימינו?

להלן סיכום הכנס שהתקיים בבארות יצחק, בארגון מחלקת ביטחון ומחלקת דור צעיר.

לכנס הגיעו כ-40 נציגי ועדות צעירים, בנים, קשר והשתלמויות.

פתח את היום נחמיה עם סדרת שאלות ששואלים צעירים לאורך כל הדורות, כשאת התשובות הוא הטיל על המשתתפים למצוא.

עמיקם אסם, פעיל ותיק בתחום הצעירים והצמיחה הדמוגרפית בתק"צ וחבר קיבוץ אפיקים, הציע כיווני חשיבה חדשים לגבי היחסים בין חברי הקיבוצים לבניהם המתבגרים. בשיחתו שתובלה בהומור בריא הדגיש עמיקם שמוקד הרעיון השיתופי הוא ה"שש-בש", כלומר "שיתוף, שוויון בין שונים", כשהדגש הוא כמובן על המילה האחרונה. עמיקם טוען שיש לראות את רעיון השיתוף (כל שיתוף בין בני אדם) כשיא התפתחותו החברתית של האדם. ומכך נגזר שיש הכרח לאדם לתרגל ולשמר כל העת את היכולת לייצר שותפות עם אחרים. עמיקם הציע רעיון שמהותו הפוכה מהמחשבה בה אנו מורגלים לגבי בני הקיבוצים: הרעיון ממומש בקיבוץ נען ועיקרו הוא שהצעיר צריך להודיע על החלטתו לעזוב את הקיבוץ, וכל עוד לא הודיע על כך הרי שהוא בפנים – כמובן על פי כללי המקום. בתחום השיח עם הצעירים קובע עמיקם שכשמדברים על קיבוץ, יש לדבר עם הצעירים עלינו ולא עליהם. אנו צריכים להציע להם את מה שאנו מאמינים בו. לדבריו, חשוב עד מאוד לא להציע להם את הקיבוץ "כי זה שווה להם". לבסוף הוא הציב משפט שהמשמעויות ממנו ברורות: "צורך תובע סיפוק. ערך תובע מחיר".

עינת נעמן-שפיגלר, מחלקת צעירים בתק"צ לשעבר, הנחתה סדנה ובה בחנּו יחדיו מהם תפקידיה של ועדת צעירים בימינו. הדעות היו מגוונות, אך בהחלט נשמעה יותר הגישה שעל הוועדה לעסוק הרבה יותר בקשר, בהכוונה, בליווי, בחיזוק ההזדהות וברתימת למעורבות. בתמצית: על הוועדות לעסוק יותר בצעדים מחוללי קליטה. הובהר בסדנה שישנן לא מעט ועדות שלא פועלות לאור מטרה/ייעוד ברור ומוסכם. ברי שללא ידיעת המטרה לא ניתן להשיג אותה, ולפיכך אנו מקווים שהסדנה תביא את הוועדות להגדיר לעצמן טוב יותר מה תפקידן ומהו ייעודן.

עדי שגיא העביר שיחה על משמעותה של שנת הי"ג כמעצבת דרך לחיים. בשיחה הוצגו מסלולי הי"ג האפשריים על יתרונותיהם וחסרונותיהם. הובהרו חידושה ויתרונה של שנת יג"ל (י"ג משימתי) לציבור רחב מאוד של צעירים. עדי הדגיש שלגרעיני יג"ל צריכים להגיע החבר'ה ה'חזקים' ביותר. אלו שבשמינית עדיין מתלבטים על אורח חייהם – מוטב שילכו לקבל הכרעות במכינה זו או אחרת. אך אלו שכבר הכריעו בסוגיה, אלו שברור להם מיהם ומהם, אלו שכבר יודעים ללמוד דף גמרא, הם אלו שצריכים להוביל את גרעיני יג"ל, ולהיות נושאי דרכה של התנועה במשימות הרבות הקיימות כיום.

ביום העיון הוצגו כמה "סיפורי הצלחה" עם צעירים בקיבוצים שונים. נטע שפירא, רכז ועדת צעירים לשעבר מקיבוץ עין השופט, הציג גישה עקרונית שהנחתה אותו: לצעיר תמיד יש מקום אצלנו. לשם כך קיימת נכונות בקיבוץ למתוח את גבולות מסלולי הצעירים באופן די מרחיק לכת (ודי משגע את ועדת הצעירים). ישנו רצון למצוא תעסוקה מאתגרת בתוך הקיבוץ לצעירים ולכן במפעלים שלהם מכהנים בתפקידי מפתח וניהול רבים מהצעירים. נבות נאור ודורון נדיב מקיבוץ משמר העמק הציגו פעילות תרבותית-חינוכית-חברתית מעניינת המתקיימת בקיבוצם: לאחר סמינר קיבוץ בן יומיים שכלל, חוץ מכיף וחוויות, גם מעט עיסוק בשאלות זהות ודרך, הוקם "הפרלמנט". מדובר באספה/שיחת קיבוץ של הצעירים, במקביל לזו של המבוגרים. בפורום זה דנים הצעירים בסוגיות שונות הנוגעות להם ולקיבוץ בכלל. לא פעם המבוגרים התחשבו בהכרעות שהתקבלו ב"פרלמנט הצעירים". עצם קיומו מביא את הצעירים לשיח רעיוני וערכי שכולנו מייחלים לו. אורי אופיר, רכז צעירים במטה השיתופי הדגיש גם הוא את ההכרח להביא את הצעירים לשיח ערכי. הוא סיפר על פעילויות של המטה השיתופי שעיקרן ליצור שיח כזה בין הצעירים.

המשתתפים ביום העיון קיבלו דיסק ובו השוואת מסלולי צעירים בין הקיבוצים וכן תקנוני ונוהלי צעירים מקיבוצים שונים. חומר ללמידה.

היום נחתם במשוב חיובי מצד מרבית המשתתפים. משוב אחד ראוי לציון מפורט, בחינת "יגעת ומצאת – תאמין!". שלמה אניקסטר, מרכז ועדת צעירים מקבוצת יבנה התקשר כמה ימים לפני הסמינר: "יצאתי מספר מוות להשתתף ביום העיון", הוא אמר. אמרתי לו שאם אינו מרגיש צורך – שלא יבוא. הוא הגיע. בסיכום אמר בערך כך: "יצאתי מספר מוות. הגעתי אך לא ציפיתי לכלום. חשבתי שזה יהיה עוד יום עיון. אבל קיבלתי הרבה חומר למחשבה, הרבה רעיונות חדשים. היה חשוב שבאתי". לאחר יגיעה ומציאה, אין לך אמונה גדולה מזו.

 

בני עקיבא עולמי ועולים בוגרים

מוריה קסטרו

 

באופן קבוע וחד פעמי – או בקיצור, סיכום שנתי ...

לפני למעלה משנה נפתחה מחלקת עולים-בוגרים בתנועת בני-עקיבא העולמית בשיתוף עם תנועת הקיבוץ הדתי. מטרת הקמת המחלקה הייתה חיזוק הקשר והעשייה המשותפת בין תנועת הקיבוץ הדתי לבין בני-עקיבא העולמית, הכרות וחשיפת פעילות הקיבוץ הדתי לעולים חדשים, חניכי הכשרות ומתנדבים שונים.

 

אז מה היה לנו?

חניכי הכשרות: תוכנית ההכשרות פועלת כבר קרוב ל-10 שנים ומביאה ארצה כל שנה מאות חניכים בוגרי תנועת בני-עקיבא העולמית לשנה חוויתית הכוללת הכרות עם הרבדים השונים של ארצנו הקטנה.

במהלך התוכנית מגיעים החניכים לתוכנית התנדבות בקיבוץ לתקופה של 2-3 חודשים.

בשנה החולפת התנדבו 120 חניכים בקיבוצים השונים.

תוכנית ניסן: חניכים המגיעים מחו"ל לתוכנית שנתית בישיבות ובמדרשות, באים להתנדב בקיבוצים בראשית חודש ניסן ועד חג הפסח (תקופת "בין הזמנים"), תקופה בה סגורים מוסדות הלימוד..

החניכים, המרוחקים ממשפחותיהם, מוצאים בקיבוצים "בית חם" וגם מתנסים בחיי "תורה ועבודה" הלכה למעשה. החניכים התארחו בליל הסדר אצל משפחות מאמצות, ושבו ללימודיהם לאחר החג.    

השנה התנדבו 111 חניכים בקיבוצים השונים.

חיילים בודדים: עולים, בוגרי הכשרות, בוגרי ישיבות ובוגרי התנועה העולמית בכלל, שנשארים בארץ או מגיעים במיוחד לשרת במסלולים השונים של צה"ל לתקופה שבין שנה ל-3 שנים.

השנה זכינו למספר סיפורים מרגשים של עולים שהתגייסו לצה"ל, ביניהם יונתן מילשטיין, עולה מגרמניה, אשר הגיע במיוחד ארצה בכדי להתגייס לצה"ל.

יונתן משרת היום בחטיבת הנח"ל ומסיים בקרוב את מסלול הטירונות.

הוא מאומץ אצל משפחת שמוליק ואיילה גביר ממשואות יצחק.

אנו רוצים להודות בהזדמנות זו לכל המשפחות המאמצות על הליווי והבית החם שאתן מעניקות לכל חיילינו באשר הם נמצאים.

השנה מאומצים 60 חיילים בודדים בקיבוצים השונים, ביניהם 3 בוגרי תנועת בני-עקיבא העולמית.

תוכניות קיץ: לאחר שנה של פעילות בסניפים השונים בחו"ל, קבוצות של חניכים מגיעות למחנה קיץ חוויתי בישראל. במהלך התוכנית, מתארחים החניכים בשבת בקיבוצים השונים בארץ.

השנה אנו מצפים ל-50 חניכים מאיטליה בליווי השליחים נורית ושריה פרידמן, אשר יתארחו בשבת פרשת "עקב" במושב בני דרום.

 

עולים: בשנה האחרונה זכינו לקבל קרוב ל-100 עולים חדשים, בוגרי תנועת בני-עקיבא העולמית ממדינות שונות בעולם.

אנו מלווים אותם בצעדיהם הראשונים כאן בארץ מול המערכות הבירוקרטיות, המנטאליות, השפה וכן ביוזמות שונות של אירועים, מפגשים ושבתונים.

השנה ארחנו כ-30 עולים סטודנטים בשבת פרשת "חיי שרה" במושב בני דרום. אנו מלווים סטודנטים אלו במהלך לימודיהם ומגבשים יחד אתם תוכניות שונות להמשך.

מועדון בוגרים: בשנה האחרונה הוקמה בתנועת בני-עקיבא העולמית מחלקת פיתוח ופרויקטים מיוחדים. המחלקה פתחה "מועדון בוגרים" – בוגרי התנועה העולמית בארץ ובחו"ל מגיל 30 ומעלה – במטרה לשמור, לחזק ולהעצים את הקשר עם הבוגרים.

אנו רוצים שהבוגרים ייקחו חלק ויהיו שותפים פעילים בנעשה בתנועה העולמית  - במתן עצות, רעיונות וזמן פעילות לפרויקטים השונים של התנועה.

המחלקה פועלת בגיוס כספים ופיתוח פרויקטים מיוחדים לרווחת בוגרי התנועה בארץ ובחו"ל. כמו כן, המחלקה שוקדת על הקמת בית חדש לתנועה העולמית – "בית בני-עקיבא" אשר עתיד להבנות בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.

המעוניינים להיכנס למאגר הנתונים של מועדון בוגרים מוזמן לפנות לראש המחלקה, גבי שיין מרקוביץ':  פל'- 052-6070336,  מייל - gaby@beitbnei.org

 

ומה צפוי לנו בהמשך?

אנו מקווים להמשיך בדרך זו של שיתוף פעולה בין התנועות.

בשנה זו, זכינו לחשוף מספר רב של בוגרי התנועה לפעילות הקיבוץ הדתי והמודעות לתנועה עולה יותר ויותר בקרב הבוגרים בארץ ובסניפים השונים בחו"ל.

ככל שירתמו יותר אנשים לעשייה הגדולה - נזכה לקבל ולעזור ליותר חניכים ובוגרים המאמינים כמונו בחיי "תורה ועבודה" הלכה למעשה.

 

חינוך

מחלקת חינוך

מיכל ליברמן-אחיטוב

 

החופש בא, נצא לדרך: תקופת החופש הגדול מהווה את גולת הכותרת בעבודה החינוכית של צוותי החינוך במערכות החינוך הבלתי פורמאליות בקיבוצים. המפגש היומיומי עם הילדים מהווה הזדמנות חשובה ומאתגרת להעמיק את הקשר בינם ובין המדריכים וכן חיזוק הקשר לקיבוץ, גיבוש חברת הילדים והתמודדות עם מגוון הילדים השייכים אליה, העצמת הפרט, עיסוק בערכים כגון אהבת הארץ, עשייה למען הקהילה ולמען החברה הישראלית ועוד. עם זאת יש לציין שבימים אלו בהם ברוב המשקים אנו נדרשים "להדק את החגורה"  מוטלת על צוותי החינוך משימה מורכבת יותר והיא הכנת תוכנית חופשה המבוססת יותר על הפעלת כוחות פנים ופחות שימוש בתוכנית חיצוניות. רכזי החינוך מדווחים על הכנת תוכניות מגוונות ומושקעות ברוח זו. יישר כוח לכל צוותי החינוך!!

           

עבודת ילדים: בפורום הקבוע של רכזי החינוך הנפגש אחת לחודש אנו מלבנים ומבררים סוגיות העולות מעבודתו של רכז החינוך. אחד הנושאים שמעסיק את רוב הרכזים הוא  עבודת הילדים. כפי שקראתם במדור "קו המשווה", עבודת הילדים מהווה נדבך חשוב בחינוך הנוער לאחריות, להעמקת הקשר לקיבוץ בהווה ולעיתים אף בעתיד. דוגמאות אחדות הממחישות זאת הן עבודה במשק הילדים, בגד"ש, ברפת ובענפי השירותים. עם זאת, ישנם הבדלים בין הקיבוצים השיתופיים ובין הקיבוצים המתחדשים לגבי חובת העבודה, מקומות העבודה, שעות העבודה והתמורה לעבודה. העיסוק בעבודת הילדים מוטל בעיקר על רכז החינוך ומדריך התיכון וברוב הקיבוצים זוהי משימה מאוד מורכבת. דיון משותף ולמידה מניסיונם של הקיבוצים מקל במידת מה את ההתמודדות עם נושא חשוב זה. ראוי לציין שבכל הקיבוצים בני הנוער מתגייסים להפעלת קייטנת איל"ן במהלך החופש הגדול, ומשלבים שעות עבודה ושעות התנדבות בפעילות חשובה זו.

איחולים להמשך חופשה נעימה ומועילה, ולצוותי החינוך - הרבה כוחות לעמוד בכל המשימות!!

 

                                

קרן הקיבוץ הדתי

קרן הקיבוץ הדתי

אלי סומר

 

ישיבת הנהלת קרנות הקיבוץ הדתי כונסה לאחרונה. חברים בפורום חשוב זה אנשי הצוות הכלכלי במזכירות התנועה (נחמיה, עקיבא, יענקל'ה ואני) ונציגי בעלי מקצוע בכירים: יהודה אפרתי (קבוצת יבנה), מיכה אוברמן (לביא), ידידיה צור (עין הנצי"ב) וחנן קסלר (סעד). נמסר לחברים דו"ח מפורט על פעילות הקרנות, צללים (שוק ההון 08) ואורות (מצב כלכלי משתפר ברוב רובם של הקיבוצים).

 

ביקורים בקיבוצים: הפעם ביקרנו בשדה אליהו, עלומים, כפר עציון, מירב ומעלה גלבוע.

 

בריאות: התקיים כנס אנשי ביטוח בו הוצגו הפרמטרים להתאמת הפרמיה לביטוח בריאות בהתאם לחוזה מול חברת 'הראל'.

 

בריאות 2: בהמשך להצגת המידרוג (סיכום בדיקת הוצאות הקהילה ב-13 מקיבוצי הקיבוץ הדתי), התחלנו להעמיק בסעיף הוצאות הבריאות. וזאת יש לדעת: האומדן שלנו הינו שקיבוצינו מוציאים מדי שנה למעלה מ-35 מיליון ₪ בסעיף הוצאות בריאות...

 

בנקים: ביזמת בנק לאומי, נערכו לאחרונה מספר פגישות עם גורמים בכירים בבנק. הכוונה מצדם להרחיב את השיווק של הבנק בתחומי פעילות שונים: אשראי, משכנתאות, כרטיסי אשראי, עמלות שוטפות. מצדנו, להגביר תחרות ולנסות ולהשיג תנאים ראויים יותר לקיבוצים.

 

המרכז לייעוץ ושיקום של התנועה הקיבוצית: תאגיד זה מפעיל כ-25 דירות הוסטל באזור הרצליה לכ-120 חוסים, ביניהם בני התנועה הקיבוצית. הפעילות חשובה מאוד, מנוהלת היטב ומתפתחת באופן הדרגתי. הקיבוץ הדתי מיוצג בהנהלת תאגיד זה על ידי 3 נציגים.

 

 

משק

עקיבא פלק

 

ביקורים בקיבוצים: בחודש האחרון ביקרנו בקיבוצים מירב ומעלה גלבוע.

התרשמנו מאוד לטובה מהצמיחה הדמוגרפית בשני הקיבוצים. בשניהם יש מגבלות ביכולת היישוב לבנות עבור אוכלוסיה חדשה; הבעיה חמורה יותר במירב. אנו מחפשים דרכים לסייע בעזרת משרדי הממשלה ומוסדות אחרים המטפלים בנושא זה.

הנתונים הכלכליים בשני היישובים טובים; שניהם מתפרנסים היום רק מחקלאות, וניכרת יזמות מבורכת בתחום זה, דוגמת גידולים חדשים – שקדים וכרם יין.

בשני המשקים מצאנו יכולות גבוהות. משניהם, יוצאים מרכזי ענפים להדריך ולייעץ למגדלים בעמק ובמקומות נוספים, בין היתר בתחום המטעים, הלול והרפת.

האגף מאחל לשני קיבוצים אלה המשך התרחבות, קליטת אוכלוסיה חדשה והצלחה בעשייה הרבה המתבצעת בהם.

 

תעשיה: בשנה האחרונה היו אלינו שתי פניות של בעלי מפעלים, בבקשה לבדוק אפשרות של העברת הבעלות חלקה או כולה לקיבוץ מקיבוצי התנועה. שתי הפניות היו של מפעלים בסדר גודל בינוני, בבעלות פרטית או משפחתית, שבעייתם העיקרית הינה מחסור בדור המשך המעוניין לעסוק בתחום.

לפניה הראשונה לא הייתה הענות מצד מי מקיבוצינו. לפניה השנייה, שהגיעה רק השבוע, יש היענות ראשונית ואנו מטפלים בה כמתווכים.

  

שגרה: פעילות אגף המשק בשגרה כוללת קשר רציף עם מספר קיבוצים, ותמיכה בתחומים בהם הקיבוץ מבקש סיוע או שנעתר להצעתנו לסייע. בין היתר אנו מקדמים בדיקות כלכליות, פיתוחים עסקיים, שינויים במבנה הניהולי של הקיבוץ ועוד.

 

אדמה: צוות הקרקעות – נחמיה רפל, יונתן בשיא, דובי מילר, יאיר ריינמן ואנוכי התכנס בחודשים האחרונים פעמים רבות ועסק בעיקר ברפורמה המתוכננת במינהל מקרקעי ישראל והשלכותיה על ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל. השתדלנו להשפיע במקומות הנכונים. תוצאות פעילותנו, אם יהיו, יוודעו במועד מאוחר יותר.

 

מים: הקיץ פרץ במלוא עוצמתו המהממת אך לא השתחררנו מצרות החורף. על פי הצעת רשות המים והמלצת משרד החקלאות, חלק מהקיבוצים שלנו החליטו לוותר על מכסות מים תמורת תשלום נאות. השתתפנו בהתלבטויות ועזרנו לקיבוצים להחליט באיזו דרך לבחור. היום אנו עוקבים אחר הביצוע באמצעות קשרינו עם משרד החקלאות ורשות המים.

 

שיכון: בשעה טובה הסתיים תהליך לשינוי נושא זכאויות לשיכון שהובל זמן רב על ידי חברנו דובי מילר. אם יתקבל אישור משרד האוצר לרעיון, נהיה כאחד העם בתחום הזכאויות. בהזדמנות זו נודה לדובי על המאמץ הרב והסבלנות האין-סופית שהשקיע למען קידום הנושא החשוב הזה.

מספר בודד מקיבוצינו עדיין לא העבירו נתונים ואנו קוראים להם מעל גבי "עמודים" לסייע לנו לסייע להם.

 

המשבר העולמי: המשבר פוגע ברוב קיבוצינו, בתעשיה ובחקלאות. לשמחתנו הקיבוצים שלנו נקטו ונוקטים בפעולות מגוונות למזער את הנזק. הפעולה המיידית והקלה היא צמצומים בהוצאות הקהילה, דחיית השקעות והתמקדות בהשקעות מניבות בזמן קצר.

אנו ממשיכים לעקוב ולהתייעץ עם מומחים בכל תחום אפשרי - בנקאות, תעשיה, חקלאות ועוד ומעבירים את העצות לפעילים בקיבוצים.

 

חסר רכיב