תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שותף של אמת

27/07/2009
עמודים תמוז תשס"ט (734) 8
שותף של אמת

על כנס לזכרו של משה אונא
דינה ספראי

בכנס שנערך במכון "יד בן צבי" הועלו קווים לדמותו של משה אונא
במלאת 20 שנה לפטירתו
האם יש דורש למשנת הקיבוץ הדתי?

האם יש סיכוי למלא אולם, או שאין? שאלה טכנית זו מטרידה את מארגניו של כל כנס, אבל כשמדובר בכנס לכבודו של משה אונא, מנהיג והוגה דעות פורה של הקיבוץ הדתי, בעיית 'מילוי האולם' טומנת בחובה את השאלה: האם למשנתו של הקיבוץ הדתי – יש דורש? כדי לא להשאיר את הקורא במתח נספר כי האולם הקטן במכון "יד בן צבי", היה בתפוסה מלאה בחלק לא מבוטל מהזמן. במרכז יעקב הרצוג ובקיבוץ הדתי - יוזמי הכנס חשו הקלה.
בכנס באו לידי ביטוי צדדים שונים בדמותו של אונא; נחשון ה'יֶקים' ממייסדי הקיבוץ הדתי, הוגה הדעות המרכזי, וחבר כנסת במפד"ל. הרקע ההיסטורי שפרש פרופ' גיא מירון, מיקם את אונא בזרם 'הקהילתי' של יהדות גרמניה, שהגיב על המודרנה לא בהסתגרות אלא באחריות כלפי 'כלל ישראל'.
נחום ברוכי, חוקר הקיבוץ הדתי בשנות החמישים, ציין כי אונא היה הוגה דעות ומנסח אהוד של ערכי הציונות הדתית והקיבוץ הדתי. אונא הגדיר, במשפטים מורכבים אמנם, אבל בחדות ובאופן מקיף, את היסודות, התפקידים והמטרות. הוא התנגד לתנופה החפוזה של ההתיישבות של הקיבוץ הדתי בשנת 49'. בדיון בשנות החמישים טען כי עד עכשיו עסקנו בבניין ובגיבוש המסגרות שלנו והגיעה העת להגשים את החזון שלנו: הקמת חברת מופת ליהדות דתית מתוקנת. המצב הקיים היה בשבילו נתון שיכול להשתנות, וכשיבואו משימות חדשות יהיה צורך לבצע אותן. אונא גיבש את מוסד "הסמינרים הרעיוניים של הקיבוץ הדתי" כיוון שראה בחינוך הערכי משימה ראשונה במעלה של הקיבוץ הדתי. בישיבות הקיבוץ הדתי, מדרשות ומרכז יעקב הרצוג רואה ברוכי תולדה של שימת הדגש על "יצירת חברת מופת ערכית" .
ד"ר ניר קידר תיאר את הקשר בין בן גוריון לאונא, קשר שהתאפיין מחד בלא מעט מחלוקת כלפי חוץ, ומאידך בבסיס משותף של הערכה אישית הדדית, ומצע עקרוני משותף ביחס לממלכתיות, ולאחריות המשותפת לכלל. על אונא הפוליטיקאי דיבר ד"ר יהודה בן מאיר, שכיהן במפד"ל לצידו של אונא וסימל את שלב חילופי הדורות במפד"ל. "הרגשנו כלפיו דיסטאנס", אמר. לדבריו, משה אונא, הדוקטור יוסף בורג וזרח ורהפטיג - מייסדי המפד"ל, יצקו בקפדנות ובמתינות את היסודות הראשוניים של איך תיראה המדינה היהודית. כך ציין את יושרתו של אונא: "לא רק שאי אפשר היה לגנוב אתו סוסים, גם אי אפשר היה לקנות אותם אתו...".
מיכאל בן אדמון, חבר שדה אליהו שהגיע לקיבוץ (גם) בהשראת כתביו של אונא, הגיע אל יום העיון מתוך תחושה שיש לעשות מעשה כדי לקרב את 'משנתם של ראשונים' ומעשיהם לבני הדור הצעיר. הוא ציין את תחושת ההכרח של המהפכה בעולם היהודי בגרמניה של תחילת המאה הקודמת, התודעה שהתחדשות התורה תמומש על ידי התחדשות הלאומיות. הם שאפו להבליט את הממד החברתי של הדת ואת הממד הדתי של החברה, באמצעות יצירת תאים חברתיים ראשוניים בהם חברה ודת ילכו יחדיו; תחילה על ידי התבדלות מן החברה הסובבת, כדי למצוא את הפתרונות היהודיים, ולאחר מכן על ידי ניסיון להוות דגם לכלל החברה. לשם ביסוס התפיסה הדתית-חברתית, הציע משה אונא פרשנות מחודשת של רעיונות מסורתיים, בין היתר הוא ראה בתלמוד תורה ערך חברתי המתנגד למושג ה'לשמה'. אונא פיתח וניסח את הרעיון של "חברה דתית המושתתת על התאמה בין ערכי הפרט לערכי הכלל".
חלקו השלישי של היום עסק בעתידו של הקיבוץ. ד"ר אודי מנור הציג את החברה בכלל ואת הקיבוץ בפרט כמענה לארבעה נושאים הנוגעים לחיי אדם: חברה, תרבות, כלכלה ופוליטיקה. התשובות שהקיבוץ נתן לארבעה נושאים אלה הן, לטעמו, חלקיות. ד"ר יפתח גולדמן בחן אם תהליך הקהילתיות העובר על הקיבוץ הוא סוג של שקיעה או דמדומי שחר. גם לו לא הייתה תשובה לשאלה זו.
כנציגת ארכיון הקיבוץ הדתי, הבאתי תעודות פיקנטיות מעזבונו של אונא, ושלומית אונא יום- טוב, נציגת המשפחה, סקרה את עקרונות הקיבוץ הדתי שרבים מהם נוסחו והותוו על ידי אביה, ובחנה אחד לאחד את מימושם כיום. דבריה ראויים לפרסום נרחב.

קבוצת יבנה


חסר רכיב