תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קו המשווה

15/07/2009
עמודים סיון תשס"ט (733) 7
קו המשווה
מווו נשמע ברפת?

"אז מה נשמע ברפת?" (בלדה לעוזב קיבוץ / יענקלה רוטבליט)
לא רע, אפילו טוב...
תודה ששאלתם
בארות יצחק

דגש מיוחד על שיתוף הנוער בנעשה בענף

רפת שיתופית לא משותפת, בעלת מכסה של כשלשה מיליון ליטר. מספר הפרות הנחלבות משתנה לאורך השנה, על פי הצורך ביצור.

בשנת 2008 פרה ברפת בארות יצחק הניבה בממוצע כ-12,000 ק"ג חלב.

עובדים ברפת חברים (חברי קיבוץ), זמניים, ונערים בגילאים שונים. דגש מיוחד מושם על שיתוף הנוער בנעשה בענף כל השנה ולא רק בחופשות בית הספר. הנוער שם יד בכל מיני פרויקטים המתקיימים במשך השנה (גילוח זנבות, חליבות, ניקיונות ופיתוח סביבתי) וההרגשה היא שכאן הם מרגישים בבית.

אפשר לומר שההישג המשמעותי ביותר של הרפת בבארות יצחק הוא עצם קיומה, דבר אשר אינו מובן מאליו באזורנו ובזמננו.

הרפת בבארות יצחק אינה בעלת התוצאות המקצועיות והכלכליות הטובות ביותר, אבל היא כן הכי לומדת ובוודאי שהיא הרפת הכי טובה בבארות יצחק.

בית רימון

בית רימון – "רפת נטופה"

הזבל מטופל בשיטת הרדוף

 

במערב רכס טורען, בגובה 400 מטר מעל פני הים, שוכנת לה בנוף משגע רפת נטופה. הרפת מאגדת 3 קיבוצים - בית רימון, גשר ואשדות יעקב איחוד. עירוב של דתות ואמונות, אנשי הכפר והקיבוץ, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים עובדים בהרמוניה וביחסים טובים.

ונוף משגע כבר אמרנו?

מצפון ניתן לראות את בקעת בית נטופה ורכס יודפת

מדרום נשקפים בקעת טורען, הרי נצרת, הר יונה, המהד וכפר כנא.

ממזרח - מצפה נטופה, וממערב הים, הקריות, הכרמל והמוביל הארצי.

הרפת מכילה כ-820 חולבות ו-600 עגלות, עם מכסה של 9.3 מיליון ליטר. עובדים בה 17 אנשים, מתוכם ארבעה מבית רימון, אחד מגשר, אחד מאשדות יעקב איחוד והיתר מהכפרים מסביב לבית רימון.

 

כל פעילות הרפת נמצאת בבית רימון, כולל שלוחת העגלות, ששכנה בעבר בגשר. העגלים גדלים עד לגמילה ונמכרים לגידול בנהלל וכפר יהושע.

העגלות גדלות במלונות אישיות במשך 60 ימים ואז עוברות לסככה החדשה להמשך גידולם. מאז שעבר גידול העגלות לבית רימון אנו רואים שיפור ניכר הן בגידולן והן בתנובות החלב.

 

הזבל מטופל בשיטת הרדוף. בשיטה זו מטפלים בזבל בתוך המרבצים; על ידי קלטור המרבץ מצניעים את הזבל הגולמי שעובר קומפוסטציה ומשתמשים בו כדי לזבל את השדות. אכן, שיטה זו מחייבת עובד נוסף שמטפל אך ורק בזבל אך חוסכת הרבה כסף, לעומת האלטרנטיבה של הוצאת הזבל לאתרי קומפוסט למיניהם. כך הופכים

את הזבל לאגף כלכלי, ובמקום לשלם לאתר קומפוסט שיקח את הזבל, נשאר רווח מייצור עצמי של קומפוסט.

אנחנו מייחלים להמשיך ולהשתפר, ולהפוך לרפת מובילה ומצטיינת בארץ.

 

רנן אשכנזי – מרכז הרפת

יבנה

התנין המליטה שלישיה

 

רפת יבנה מונה נכון להיום קצת יותר מ-300 נחלבות. המכסה השנתית היא קצת מעל 4 מליון ליטר. הרפת אינה משותפת.

העובדים הם ברובם חברי יבנה ונוספים להם שני שכירים. ברפת אין עובדים זרים.

באופן חלקי עובדים ברפת גם חברי אולפני עברית / גיור במקביל ללימודיהם בקיבוץ, וכן רבים מנערי/ות הקיבוץ בגילאי חטיבה ותיכון, העובדים ברפת בעיקר בחופשים וכמובן בתורנויות שבת.

לפני שבועות נולדה שלישיה לפרה 1817 שזו לה המלטה שביעית. זוהי פרה ייחודית, וכפי שניתן לראות בתמונות הרגליים הקדמיות שלה "יוצאות" מהגוף הצידה, מה שגורם לה להיראות נמוכה ורחבה במיוחד ולפיכך זכתה לכינוי "התנין". 

משקלם הכולל של שלושת הוולדות (2 זכרים ונקבה) היה מעל 100 ק"ג(!), והם שמחים וערניים.

הרפתנים וחברים נוספים שעוקבים, מחכים בכליון עיניים להמלטה הצפויה של פרה 504. 504 היא בת יותר מ-15 שנה, וזו תהיה ההמלטה ה-13 שלה.

לביא

 

נשארת במקום ולא מתאחדת עם השכנים

 

 

המגיע לרפת לביא, מתרשם, דבר ראשון, מהנוף היפה הנשקף לעיניו. קרני חיטין,  טבריה עילית, הכנרת והרי הגולן מעבר לכנרת. הרפת ממוקמת על פתחו של נחל יבנאל והמבנה הנופי מנקז אליו משבי רוח המקלים על הפרות בקיץ הישראלי החם, כך שאנו נהנים ממיקום מוצלח של הרפת.

בתחילת העשור התנהל ויכוח האם עוברים לרפת נטופה בבית רימון או נשארים במקום. בסופו של דבר הוחלט להישאר במקום. השקענו כסף רב בסככות התורמות לרווחת הפרה ועומדות בתקני איכות הסביבה המחמירים.

היום הרפת מסודרת ועונה לרוב הצרכים של העובדים והפרות.

גודל הרפת שלנו הוא גודל ממוצע של רפת קיבוצית, מכסה של כשלשה מיליון ליטר חלב.

270 חולבות ושבעה עובדים, מתוכם חמישה חברים ושני שכירים.

המנהל הוא אילון זאבי.

הבעיות המטרידות אותנו הן הבעיות המעסיקות את כלל העובדים בענף:

  1. דור המשך בעבודות הרפת
  2. חליבת שבת על ידי חברים או שכירים
  3. ההתרחבות וההתכווצות בייצור החלב, ענף לכאורה מתוכנן.

יחד עם זאת, בע"ה אנו רואים ברכה בעמלנו והרפת מובילה את ענפי החקלאות בתרומה ישירה לרווחי המשק.

 

עוזי ע.

 

מגדל עוז

שיט-סקיינג למהדרין

 

ברפת שלנו שוכנות 250 חולבות ועוד כהנה וכהנה עגלות ועגלים. פרות אלו מייצרות כ-2.8 מליון ליטר בשנה, ואותן משרת צוות בן 6-7 עובדים. כל העובדים ברפת הם יהודים, כמחציתם חברים ובני קיבוץ ומחציתם שכירים. בעוונותינו הרבים מתבצעת החליבה בשבתות על ידי עובד זר, שאיננו עובד בימות החול ברפת, ועל ידי תורן מן הקיבוץ (כל חבר וילד מכיתה ט' ומעלה). בחגים ובמועדי ישראל (כולל יום העצמאות ופורים) מתבצעת החליבה על ידי שני עובדים זרים. הבעיה העיקרית של רפת מגדל עוז הינה אי קביעות הצוות, בעיה הנמשכת מיום הקמת הרפת – לפני 19 שנה – ועד היום (כיום, איש הצוות הוותיק ביותר בענף הינו רפתן 5 שנים בלבד).

סיפור משעשע: באחת מחליבות הערב הבחין אחד מן החולבים כי שותפו לחליבה בושש לשוב מן החצר. לאחר שמילאה דאגה את לבו פנה והלך לחצר וראה שם את שותפו קושר חבל לרגליו המבצבצות של וולד שהמלטתו החלה. מיד לאחר שהסתיימה קשירת החבל קמה הפרה הממליטה על רגליה והחלה לצעוד לכיוון המדרך, כשהחבר האוחז בשני החבלים (בחוזקה) מחרה מחזיק אחריה. בהגיעה למדרך פנתה הפרה שמאלה, והחלה לפסוע במהירות על המדרך, ולאחר מספר צעדים נוספים הגבירה את מהירותה. אזי, נאלץ האוחז בחבלים להחליט בין שחרור החבלים מידו, שתוצאתה תהיה נפילה לאחור על המדרך מכוסה הזבל, לבין נעיצת מגפיו במדרך, מתיחת החבלים שבידו, וביצוע גלישת זבל (שיט-סקיינג) למהדרין. הוא בחר באפשרות השנייה...

מעלה גלבוע

ברפת מעלה גלבוע, "רפת מעג"ל" בלשון המקומיים, יש 250 חולבות. זוהי רפת לא משותפת. בעבר נעשו מספר ניסיונות שידוך עם רפתות אחרות, אבל בסופו של דבר, הסתבר שהעדר שלנו נקי ממחלות ולכן הטילו השירותים הווטרינריים 'וטו' על האיחוד, כדי לא לזהם את העדר.

על אף היותנו קיבוץ מופרט, הצוות כולו מורכב מאנשי המקום: חברים, תושבים ובני משק. כל החליבות מתבצעות על ידי הצוות הקבוע בעזרת סטודנטים ונוער. בשבתות ובחגים אנחנו נעזרים מעט בעובדים זרים מענפי השדה, אבל רוב רובן של החליבות נעשה על ידי תורנים.

בדומה לרפתות מצוינות נוספות בקיבוץ הדתי, המופיעות תמיד בצמרת "ליגת החלב", גם הפרות שלנו התברכו בתנובות חלב גבוהות מאוד, והן גאות בתנובה שנתית של 13,000 ק"ג לפרה.

הייחודיות של רפת מעג"ל היא בכוח ההישרדות ואריכות הימים לה זוכות הפרות. במשך שנים יש אצלנו, באופן קבוע, מעל מניין פרות שתנובת החיים שלהן היא יותר מ-100,000 ליטר. המפורסמת בהן היא פליקס (6492), שהלכה לעולמה לפני שנה, לאחר שהניבה מעל 200,000 ליטר במשך 17 שנות חייה, ב-13 תחלובות. זהו שיא בקנה מידה עולמי. אהבנו והערכנו את פליקס מאוד, הן בשל הישגיה והן בשל אופייה המיוחד. לאחרונה התעניינו אנשי משק החלב של הולנד בפרטיה של פליקס, לאחר שהסיקו שהיא הפרה הטובה בעולם.

סיפור מרגש מן הרפת שלנו: בקיץ שעבר חלתה הפרה "כפר" (7811) מאוד לאחר המלטה. במשך שבועיים הייתה בטיפול רפואי מסור של הצוות וללא הועיל. 'כפר' רבצה ללא כוחות ולא הצלחנו להקימה ובוודאי שלא לחלוב אותה. בצער רב החלטנו שעלינו להרדימה, ולשחררה מייסוריה. קראנו לווטרינר לביצוע המשימה הלא נעימה.

ברגע שניגש אליה הווטרינר והמזרק בידו, קמה 'כפר' על רגליה, ותוך מספר ימים התאוששה לחלוטין. היום, 300 ימים אחרי האירוע, 'כפר' מניבה יותר מ-50 ק"ג חלב ביום ונראית מצוין – טפו, טפו, טפו – בלי עין הרע.

 

לני – מרכז רפת מעג"ל

עין הנצי"ב

רפת רווחית בזכות ראשונים

 

רפת עין הנצי"ב היא רפת בודדת (מבין הגדולות ברפתות הלא משותפות בארץ) והיא הענף החקלאי הגדול והרווחי בקיבוץ.

הרפת מתחלקת לשתיים:

·        רפת חלב המונה 385 חולבות ומכסה של מעל 4 מיליון ליטר.

·        רפת בשר (פיטום עגלים) - 700 ראש.

לפני שלש שנים סיימנו את תהליך הרפורמה שכלל פירוק שתי סככות ישנות ובניית שתיים חדשות, שדרוג ארבע סככות נוספות ושדרוג חצר ההמתנה.

סביב הרפת התפתחו ענפים נוספים שמסייעים לנו: מכון תערובת, מעבדה לבדיקת מזונות לבע"ח, ומכון 'יציב' שהקים זאב שרף המספק שרותי אחזקה למכוני חליבה ברחבי הארץ וכמובן גם לרפת עין הנצי"ב.

שיתופי פעולה נוספים יש לרפת גם עם ענפי החקלאות השונים; בית האריזה לתירס מספק לנו שאריות, והגד"ש מספק מזון ומשתמש בזבל של הרפת לזיבול השדות.

 

ברפת עובדים שישה חברים קבועים בכל תפקידי הניהול וארבעה שכירים. עובד זר עוזר לנו בחליבות שבת. לכל אלו מצטרפים הילדים שעובדים ברפת ותורני השבת (וזו גם הזדמנות להודות לחברי הקיבוץ שעשו ועדיין עושים תורנות חליבה באמצע השבוע ובשבת).

 

בשנים הראשונות של הקיבוץ היה ויכוח האם הרפת כלכלית וצריך להמשיך ולהחזיק בה. בזכות הרפתנים הראשונים, שהתעקשו שכדאי וצריך להשאיר את הרפת, הגענו למקום בו אנו היום.

רפת עין הנצי"ב מצליחה בשנים האחרונות להיות באופן קבוע בשלישיה הראשונה ברווחיות בסיכומים הכלכלים האזוריים.

 

אמיר – מרכז הרפת

עין צורים

הענף שב להיות רווחי לאחר קטרת העור שתקפה את העדר לפני שנתיים

רפת עין צורים הוקמה ב-1950. זוהי רפת יחידה ללא שותפים.

כיום יש ברפת כ-300 פרות ועוד כ-200 עגלות. את העגלים מוכרים בגיל שבוע.

החמ"מ השנתי לפרה הוא  כ-11,800 ליטר חלב.

בשנת 2006 תקפה את הרפת מחלת "קטרת העור", שגבתה השמדה של כ-200 ראש. מאז הצליחה הרפת להתאושש, וכיום היא ענף רווחי ביותר.

העובדים ברפת הם חברי קיבוץ ולצידם צעירים שנמצאים 'בין לבין', וגם תיכוניסטים.

 

עלומים

פרה יבשה עם גנטיקה טובה

בשביל החלב...           

הרפת שבקבוץ עלומים הינה רפת לא מאוחדת, מתקיימת לבדה עם מכסה קבוצית מורחבת של כ– 3.5 מליון ליטר.

בתקופת הרפורמה הייתה מחשבה לאיחוד, אך הוחלט במוסדות הקיבוץ שתנאי הכרחי לכך הוא קיום הרפת בעלומים. משלא נמצא שותף כזה, נכנסה הרפת למהלך ברפורמה. היום הרפת מסודרת עד רמת הקצה, קרי, מרמת שיכון הפרות ועד פינוי זִבְלָן.

צוות הרפת מונה 3 חברים ותיקים בענף. אבי הינו המרכז, סטיבי משמש כאחראי תפעולי וכן כאחראי על הבריאות, ויעקב אחראי ההזנה והפוריות. הצוות עובד בהרמוניה מלאה ובראש אחד. כמו כן, ישנם 3 שכירים ברפת, הנושאים בעיקר בנטל העבודה השוטפת.

לאחרונה קלטה הרפת "יונקיסטית" שמתחילה להשתלב בעבודה.

רמתה המקצועית של הרפת גבוהה כבכל אזור הנגב המערבי והישגיה נאים.

סיפור מיוחד שמעסיק אותנו בימים אלו הוא סיפורה של פרה זקנה, שחלבה יָבָש, אך ערכה הגנטי לא יסולא בפז ולכן אנו מנסים שוב ושוב לשאוב ממנה עוברים ו"לשותלם" בפרות אומנות – אירוע לא שגרתי לפרה בת גילה, והלוואי ונצליח!

שאלת דור ההמשך הינה בעייתית ברפת בכלל ובעלומים בפרט; אין צעירים הבאים ואומרים, אפילו ברמת הצהרת כוונות - "זהו עתידי!", כך שעתיד כח האדם ברפת לוט בערפל, וזו אגב בעיה עולמית די מובנת.

 

מי ייתן וימשיכו לשתות חלב ולא יקשיבו לרוחות הרעות הנושבות פה ושם, והענף הזה ימשיך לצעוד קדימה.

 

אבי פריימן 

ראש צורים

פרה ממש אוצר

 

רפת ראש צורים הוקמה ב-1975, בגובה של 900 מטר; הפרות נהנות ממזג אוויר נעים בקיץ ומנוף מדהים.

ברפת כ-280 פרות, מתוכן 240 נחלבות. סך כל העדר כולל 540 ראש.

הרפת בראש צורים, לשביעות רצוננו, אינה משותפת, ואף מחזיקה מרכז מזון עצמאי להאבסת העדר.

צוות העובדים כולל שני חברי משק, ארבעה תאילנדים, שכירים לפי הצורך, ובני משק מהם אנו נהנים לסירוגין לפני ואחרי צבא.

מבנה הרפת מיושן, בעל גגות נמוכים ותאי רביצה. תנאים אלו מכתיבים יותר כח אדם, ובכל זאת, החלב המיוצר – איכותי.

במסגרת הרפורמה הקמנו בקצה כל סככה מאצרות לאיסוף וייבוש הזבל מהטפחות.

למעשה, היום כל הרפת  יושבת על בור ענק, 70 מטר אורכו ו -35 מטר רוחבו. המאצרות הן  מאגר גדול של זבל נוזלי אותו ממצקים על ידי זבל עופות ושארית רפד.

 

סיפור מיוחד: באחד הבקרים, כשהגיעו חולבי הבוקר לרפת – לא מצאו את הפרות, שיצאו, דרך שער פתוח, לטיול לילי בחיק הטבע. הפרות, שנהנו מהנוף ומתחושת החופש התפזרו לכל עבר ואף הגיעו לגדר המערכת. בכוחות משותפים של הרפתנים והשומרים נאספו הפרות חזרה. בתום החליבה התברר שחסרה לנו פרה!!

פרה חמודה אחת יצאה לטייל ולא חזרה. חיפשנו אותה בכל האזור ולא נמצאה האבדה.

אז חשבנו...

אולי הגיעה לכפר השכן וכבר חוגגים עליה במנגל ריחני??

אולי נפלה לתעלה או בור ולא הצליחה לצאת??

כעבור עשרה ימים, לאחר שכבר התייאשנו מהחיפושים, הגיע אחד הרפתנים בריצה וסיפר ששמע געיות מתוך בור הטפחות!! רצנו לאזור ואכן מתוך הבור נשמעו געיות מצוקה קורעות לב. במהירות התחלנו להרים את הטפחות באזור ומתוך הזבל צצו אוזניים וראש של פרה - הפרה שחיפשנו כל כך הרבה זמן!

במאמץ רב הצלחנו לחלץ את פרתנו האבודה. כל כך שמחנו לראות אותה ולא האמנו למראה עינינו .הפרה שלנו נכנסה למאצרה ובמקום לצאת, יצאה למסע בתוך הזבל. כ-60 מטר הלכה במשך עשרה ימים בניסיון למצוא את דרכה החוצה.

איך שרדה? מה אכלה ושתתה? מה שבטוח, הזבל שמר על חום גופה, והאוכל שנפל דרך הטפחות שימש אותה. ועל המים - עדיף לא לחשוב מה שתתה...

הוצאנו אותה, כולה רועדת ורזה, בוכה מרעב וצמא, אבל שמחה לראות אותנו!!

אנחנו כל כך התרגשנו ושמחנו למצוא אותה בחיים!

לאחר טיפול מסור ותרופות מתבקשות, חזרה להיות פרה נחלבת ובריאה.

אך לא נראה לי שבפעם הבאה שהפרות יצאו לטייל היא תצטרף אליהן. לדעתי תעדיף את התנאים הנעימים יותר בחלק העליון של הבור...

 

שלוחות

מ'שקטה' ועד צלופחת – אלה תולדות


הרפת בשלוחות נוסדה בשנת 48'. זקנת העדר היא הפרה "שקטה", שהובאה מן המחנה הזמני בפרדס חנה. אחריה נקנו עגלות אמריקאיות שהיוו את הגרעין של העדר(!).
כיום בעדר כ-330 חולבות (מגזע הולשטיין מקומי) וכ-250 עגלות לתחלופה.
למעט תאילנדי אחד שהצטרף לאחרונה, רפת שלוחות מתגאה בכך שהיא מושתתת בעיקר על חברי ובני המשק - צוות מסור, מקצועי ונאמן!
לרפת תוצאות כלכליות ומקצועיות טובות, ועם זאת החבר'ה לא "שוקדים על השמרים" ומוסיפים לחשוב על דרכים נוספות ליעול המערכת.

רפת שלוחות היא רפת מודרנית וירוקה, נאמנה לאיכות הסביבה ולא שוכחת להשקיע הן ברווחת הפרות והן ברווחת העובדים.
סיפור מיוחד:
ברפת שלנו פרה מיוחדת - הפרה צלופחת (4131) והיא שיאנית הארץ במספר תחלובות.

 עד היום המליטה צלופחת 14 ולדות חיים ובריאים(!!!), ועל כך פורסמה בכל רשתות התקשורת. צלופחת נולדה ב–7.11.1992  ומאז ועד היום הניבה כ-163 אלף ליטר חלב!
בגילה המתקדם היא לא צפויה להתעבר, ולמרות שהיא נותנת מעט חלב היא מקבלת את הכבוד הראוי לה ברפת הממליטות (תנאים משופרים)... מה שנקרא - זוכה להזדקן בכבוד.

צורי ביאלה

ניר עציון

רפת "ניר בכרמל"

ענף מעניין, דינאמי, מלווה בהרבה טכנולוגיה ומחקרים וכמובן אהבת בעלי חיים

מומלץ!

 

רפת "ניר בכרמל" היא שיתוף של רפתות עין כרמל וניר עציון, שתי רפתות ותיקות. בשנת 2005, בעקבות הרפורמה בענף החלב (מהלך בו המגדלים והמדינה השקיעו כספים רבים על מנת לשדרג את המבנים ולהקטין את הפגיעה באיכות הסביבה) התאחדו שתי הרפתות ונבנתה רפת כמעט חדשה בניר עציון. האיחוד הוכיח את עצמו והרפת נחשבת מהמובילות באזור.

מכסת החלב הינה כ-6 מליון ליטר. ברפת ישנן כ-550 פרות חולבות וסה"כ כ-1,200 ראש (כולל מפטמה). בשנתיים האחרונות, כאשר מחירי החלב בעולם היו גבוהים וניתן היה לייצר חלב חופשי חרגנו בשיווק החלב מעל המכסה. השנה התהפכה המגמה, מחירי החלב בעולם בירידה, הצטברו עודפים והתמורה עבור חלב מעבר למכסה הינה מזערית.

לרפת מרכז מזון עצמי שהוכיח כדאיותו מול רכישת מזון מבחוץ.

הרפת מייצרת חלב בד"ץ (המגזר החרדי הינו היחידי שצריכת החלב שלו ממשיכה לגדול כל הזמן).

הצוות הקבוע ברפת מונה 8 עובדים, מתוכם 4 חברי ניר עציון, 2 חברי עין כרמל ו-2 שכירים (אין ברפת עובדים זרים).

הענף משמעותי לשני המשקים ומניב רווחיות גבוהה לאורך זמן. למען האובייקטיביות ראוי לציין שעיקר הרווחיות הינה תוצאה של מדיניות שמירה הדוקה על מכסות הייצור ועדכון מהיר של מחיר המטרה.

אנחנו משתדלים להשפיע על הרווחיות על ידי התייעלות ושמירה על רמת הוצאות נמוכה.

הבעיה המרכזית הינה בחוסר ההצלחה למשוך חברים צעירים לצוות הענף לאורך זמן וחבל.

הענף הינו מעניין, דינאמי, מלווה בהרבה טכנולוגיה ומחקרים וכמובן אהבת בעלי חיים. מומלץ!

 

נחמיה רסל – מרכז הרפת

 

 

 

חסר רכיב