תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מבט אל שיר

15/07/2009
עמודים סיון תשס"ט (733) 7
מבט אל שיר

 

תעלומת המילים - עיון בשיר

 עיון בשיר מאת אסתר ראב ממחזור השירים "מילים כציפורים"[i]

רבקה שאול בן צבי

על עולם פנימי ויוצא דופן

ושימוש חדפעמי במילים של יומיום

 

התהייה על מקור היצירה העסיקה משוררים ופילוסופים. שירים אינספור נכתבו על תהליך היצירה, כאשר ברבים מהם חוזר הרעיון שמקור האמנות עלום ומסתורי. בדיאלוג מפורסם של אפלטון בשם "איאון" אומר סוקרטס[ii] שהאמנות אינה באה מידיעה כל שהיא, כי אם מהשראת המוזה.

דיון בשירה קשור בדיון במילים, כי המילים הן המדיום של השירה. אך זהו מדיום בעייתי, כפי שכתב ביאליק וכתבו אחרים. המילים משומשות ועשויות להרכיב שיר רק כאשר המשורר מצליח לייחד אותן מהשימוש הרגיל הנעשה בהן. הן שונות למשל מצלילי המוסיקה הטהורים, שלא נעשה בהם שימוש בדיבור היומיומי.

 

מילים עפות אלי

אסתר ראב מתארת את בריאת שיריה כתהליך מסתורי שאינו ניתן להגדרה. המשוררת אינה יושבת ליד שולחן הכתיבה ומחפשת מילים, אלא המילים הן אלה שבאות אליה, ואין זה ברור מהי סיבת בואן.

בשורות הראשונות מעוצבות המילים כישויות בלתי רגילות – ציפורים נדירות. תהליך הכתיבה אינו רציונאלי אלא "מעבר להכרה", ושובל האור המלווה את הציפורים מרמז על עולמות נסתרים. המילים עפות – הכורח לכתוב מציף את האישיות, ותודעתו הפתוחה של המשורר מכילה את הבלתי מובן. כל מי שזכה לכתוב שיר אמיתי, מכיר את הכפייתיות ואת ההרגשה הסהרורית, כאשר מילים נוחתות בנפשו ללא סיבה נראית לעין.

בהמשך מתפרטות המילים לסוגיהן. הרי כל מילה בשיר היא מיוחדת, ויש צורך בסוגים שונים של מילים על מנת להביע את רחשי הנפש המגוונים; ולכן יש מילים זוהרות ומילים עמומות, חלקן מצלצלות וחלקן מרשרשות, אך תמיד הן חריגות, מדגישה המשוררת.

חדפעמיות

בביטוי "מוזרות חדפעמיות" אין המשוררת מתכוונת למילים נדירות שקשה להבין את משמעותן. הרי שירתה אינה מפוארת במילותיה, אלא פשוטה יחסית וספונטנית. כוונתה לתהליך שבו מילה, כל מילה, כאשר היא חלק משיר, הופכת למילה מיוחדת. ובמגע המילים המיוחד הזה נפרש הלא, שהוא מקור השירה. השיר מסתיים במילים

"כמגע לא מזה

עִם אחד פֶּלְאִי"

שורות אלה מעלות על הלב את הסיפור של ביאליק "ספיח", שבו מופיע אדם פלאי כדמות המייצגת את העולם הפנימי ויוצא הדופן של המשורר. וגם בשירנו, ההשראה מתוארת בשיר כאילו היא באה מבחוץ, מעולמות כלשהם, אך למעשה היא באה מבפנים, מהנפש הפלאית.



1 אסתר ראב, כל השירים, זמורה, ביתן – מוציאים לאור, 1994 . עמ' 135.

[ii] סוקרטס מופיע כדמות ספרותית המיוסדת על דמותו של סוקרטס ההיסטורי.

חסר רכיב