תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

לכרוךזה לחבר

15/07/2009
עמודים סיון תשס"ט (733) 7
"לכרוך זה לחבר..."
הילה אונא

בחדר קטנטן בקצה הקיבוץ
יושבת רחל קמינסקי, מוקפת חומרים וספרים
"נעים להווכח שגם בדור האינטרנט והטלוויזיה, שמור מקום של כבוד לספר"
היא אומרת להילה אונא

ריח חזק מקבל את פניי בכניסה לכריכיה – ריח של ספרים, של דבק, של צבעים...
ורחל אומרת: "ריח של יצירה, של עשייה".
בחדר קטנטן ב"קצה הקיבוץ" היא יושבת, מוקפת בחומרים ובספרים. הספרים הכרוכים עוברים במהירות מצידו האחד של ארון קטן שבחוץ (ספרים מקולקלים) לצידו השני (ספרים מתוקנים).
הכריכות השונות מעידות על התוכן עליו הן שומרות... רחל מזהה את הספרים ותוכנם לפי כריכתם: "כריכה עבה ומוקפדת מעידה על ספר רציני ומכובד, ספר שמשתמשים בו הרבה... ספר קריע לא יכול להיות קריא!".

מאז ומתמיד אהבה לקרוא. היא גדלה בבית שטיפח מאוד את הקריאה, נישאה לאוהב-ספר וגידלה את ילדיהם על סיפורים וספרים כמתנות, בבית מלא ספרים מקיר לקיר. אך מאז שהיא עובדת בכריכייה – מזה כ-9 שנים – היא מתחברת לספרים בדרכים נוספות.
"לכרוך זה לחבר וכריכת הספרים מחברת אותי ליצירה, לידע ותרבות ולאנשים...", היא מתארת את החיבור המשולש. "העבודה שלי היא עבודת אמנות ויצירה. וככזו, היא דורשת השקעה ותשומת לב לכל פרט ופרט. בתיווכה של נעמי בשיא התחלתי ללמוד לכרוך מעמוס גיל. מהר מאוד גיליתי שהוא צדק כשאמר 'כל ספר שתקחי ליד – את תחליטי לבד איך לתקן אותו'. הכל מתבסס על ניסיון, על יצירתיות ועל... אהבה.
אני לא מתחילה לתקן ספר לפני שאני מעלעלת בו קצת כי התוכן, כאמור, קשור ומשפיע על הכריכה. התמחיתי בקריאה מהירה... כך אני נפתחת לתחומי ידע רבים ומגוונים".
רחל מדגימה לי זאת בעזרת הספרים המונחים על שולחנה – ספר מתכונים מוכתם מרוב שימוש, ספר ילדים קלאסי, סידורים... גם כריכת העבודות של הסטודנטים, ברמות השונות, היא מקור להעשרה בתחומים רבים.
דרך הספרים השונים רחל מתחברת לאנשים שונים: "הורים שמביאים את ספרי הילדים של ילדותם, או ספרים שהם שומרים ומעבירים מילד לילד. סטודנטים, אשר משקיעים בלימודיהם ובעבודתם, ואנשים מבוגרים אשר מביאים לכריכה ספרי קודש עתיקים שמעוררים בי יראת כבוד והתרגשות. הספרים האלה הם אוצרות אמיתיים ומפני שהיו שנים בידי הבעלים, הם משקפים אותם, את כל מה שהם...".
עד שהגיעה לכריכייה עבדה רחל בטיפול בקשישים ובתינוקות, "זה דומה...", היא אומרת, "הטיפול האישי, תשומת הלב, הרצון לסייע ולשפר, ובעיקר התרוממות הרוח כשהכל בא על מקומו בשלום, כשהכל מתוקן ומטופח...".

העבודה בכריכייה היא עבודה של נתינה. רחל תורמת מזמנה ומיכולותיה בכריכת ספרים בהתנדבות למקומות שונים. היא מנצלת את ההזדמנות גם כדי להזכיר ולהודות למי שנותן לה: "אבא של איתן ראש מאוד מתעניין בנושא, והוא תמיד מביא לי פטנטים יעילים, סלילי בד דביק מחו"ל וגם עצות טובות...".
"אני שמחה לעזור במקומות אחרים כשצריך... אבל הכריכיה היא העבודה שלי, היא נותנת לי טעם, משמעות והנאה, ואני מנסה גם שתהפוך ליזמות רווחית. יש כמה בנות משק שמביאות לי ספרים, ומביאים גם מהקיבוצים באזור, אבל מורגש שיש עכשיו הפרטה בכל דבר...".

משמח להיווכח שגם בחברת השפע שלנו, גם בדור האינטרנט והטלוויזיה, שמור עדיין מקום חשוב לספר. "היחס המכבד לספר נשאר כמו שהיה...", רחל מסכמת, "ואני שמחה שנפלה בחלקי הזכות לתרום ולעזור בכך, לכרוך, לחבר ולהתחבר...".











חסר רכיב