תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תנועה בתנועה

24/12/2008
עמודים כסלו תשס"ט (728) 2
תנועה בתנועה

על שולחנו של המזכ"ל

 

פוליטיקה

מהלכי האיחוד של כל זרמי הציונות הדתית, מהלכים בהם היינו מהשותפים הבכירים ומהדוחפים הראשיים, נשאו פרי, וכל ארבע המפלגות שיצרו בכנסת את סיעת "המפד"ל – האיחוד הלאומי" התפרקו, וחתמו על הסכם להקמת מפלגה חדשה. לא כל ההצעות שהעלינו בדרך לַהתחדשות הפוליטית התקבלו הלכה למעשה, אבל בשורה התחתונה רשמנו הצלחה: נוצר איחוד פוליטי של כל אנשי "הציונות הדתית והמזדהים עם דרכה", והמפלגה החדשה יצאה לדרך. לצורך הדיוק ראוי לציין שבמפלגה החדשה, שכבר נבחר לה שֵם: "הבית היהודי", לא שותפים הקצוות משני צדדי המפה הפוליטית: לא אנשי "מימד" בראשות חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור, ולא אנשי הימין בראשות חבר הכנסת אפי איתם, ובוודאי שלא הימין הקיצוני בדמותו של ברוך מרזל.

האם יש סיכוי למפלגה החדשה? האם היא נושאת בשורה חדשה או שזו מפד"ל ממוחזרת? האם היא תסחוף את ההמונים, ותביא לידי ביטוי בכנסת ישראל את משקלם האמיתי ומספרם העצום של אנשי הכיפות הסרוגות? אין ספק שהאיחוד נעשה הרבה יותר מאוחר מהרצוי, אך האם הוא נעשה מאוחר מדיי? התשובות לכל השאלות הללו יינתנו כנראה רק בקלפי, ביום הבחירות, וכל האמירות המוקדמות הן השערות וספקולציות.

כעת, לאחר שנולדה המפלגה החדשה, נשאלת השאלה כיצד עלינו, חברי הקיבוץ הדתי, לפעול כדי להגביר את כוחנו הפוליטי ולהיות בעלי השפעה על המרחב המדיני והציבורי. על המדוכה הזו יושבת הוועדה הרעיונית-מדינית של הקיבוץ הדתי.

כידוע, בשלבי ההקמה של "המועצה הציבורית" להכנת רשימת המועמדים לכנסת מטעם המפלגה החדשה סוכם שייערכו פריימריז לראשות המפלגה, וש"המועצה הציבורית" תקבע רק את שאר מועמדי "הבית היהודי" לכנסת. לאחר תחילת עבודתה של "המועצה הציבורית" היא שינתה את הסיכומים המוקדמים, והחליטה לא לקיים את הפריימריז לראשות המפלגה, וזאת משני נימוקים עיקריים: א) עלותם הגבוהה, ב) החשש שבמאבק לראשות המפלגה ייצא רפש על המועמדים שיזיק למפלגה ביום הבחירות. לדעתנו, אלה נימוקים כבדי משקל, אבל ביטול הסיכום המוקדם, שפורסם ברבים ונועד לשתף את הציבור הרחב בקביעת נבחריו, מחזיר אותנו לימים שבהם ברחו מצביעי המפד"ל מהמפלגה מטעמים ידועים ומוכרים; שוב אומרים העסקנים לציבור דבר אחד, ואחר כך נכנסים למטבח הפוליטי ומבשלים משהו אחר. בנוסף, מכיוון שהציבור שלנו איננו מוּדָע למפלגה החדשה, והוא קר ומנוכר כלפי העולם הפוליטי, הערכנו שהפריימריז יאפשרו לנו להעיר ולעורר את הציבור, ולהביאו לקלפיות. עם יד על הלב, מי מאתנו יודע שיש אתר אינטרנט למפלגה החדשה? מי מאיתנו יודע שכדי להשפיע על רשימת המועמדים לכנסת עליך להיכנס לאתר האינטרנט של "הבית היהודי", לקבל סיסמא סודית ולהצביע? לענ"ד מעטים מאוד.

עם כל זה, במידה ונידרש, אנחנו ערוכים למבצע גדול שיביא את מירב בעלי זכות הבחירה מההתיישבות הציונית-דתית אל הקלפיות. אם יתברר שיש לנו נציגים מתאימים בין המועמדים לכנסת במסגרת מפלגת "הבית היהודי" – נשנס מותניים, ונפעל כדי להביא את מלוא כוחנו הציבורי לידי ביטוי ביום הקובע, יום הבחירות הארציות לכנסת.

 

 

חילופי אישים ושינויי תפקידים

 

לא רק בעלי התפקידים במזכירות הפעילה מתחלפים. שינויים נערכים גם בדגשים ובתכולת התיקים, כמתחייב משינויי העיתים, וכפי שיבוא לידי ביטוי מלא בתקציב 2009.

רוברט ברל, מנהל מחלקת המשימות, נבחר לכהן כמזכיר הקהילה בקיבוצו, עין הנצי"ב, ומכאן שלוחים לו איחולים כפולים: תודה על עשייה מפוארת במזכירות הפעילה לאורך שלש שנים, וברכה להצלחה בתפקיד החדש. רוברט ימשיך לטפל בענייני האולפנים שבקיבוצינו, ובכך הוא מצטרף לשני חברים נוספים המופקדים על משימות מוגדרות: יאיר נוי מעלומים מקשר בין הקיבוץ הדתי לבין העיר שדרות, ומוריה קסטרו מבני-דרום מחברת את המזכירות העולמית של בני-עקיבא אל מזכירות הקיבוץ הדתי ואל כל קיבוצינו.

יהושע מוזט משדה אליהו מחליף כעת את רוברט בריכוז התשובות שאנו נותנים לפניות הרבות והמגוונות המגיעות למחלקת משימות, וזאת בנוסף למהלכים ארוכי טווח שהוא מוביל, כפי שפירט בדיווח שלו, בעמודים תשרי-חשוון.

בעז"ה, לאחר חנוכה הבעל"ט יצטרף רזי בן-יעקב מכפר עציון למזכירות הפעילה, והוא ירכז את הפעילות התנועתית עם הנוער בגילאי בית הספר העל-יסודי ואת פעילות דור ההמשך, בוגרי מסלולי השירות והלימוד, דהיינו גילאי 25 עד 35.

שינוי פרסונאלי נוסף נשלם בימים אלו: מיכל אחיטוב מסעד נכנסת לריכוז מחלקת החינוך והיא מחליפה את ציפי סטרשנוב מלביא, שעשתה עבודה נהדרת במשך כחמש שנים. פירות חריצותה ותבונתה של ציפי ניכרים בשטח, והם מפורטים במקום אחר בגיליון זה. תודה לך ציפי על שנים רבות וארוכות של פעילות ציבורית משובחת!

כל השינויים האלה יאפשרו לנו להעמיק ולהרחיב את עשייתנו גם בתחום המשימתי, ובעיקר בנושאי החינוך והצמיחה הדמוגרפית. יש להניח שבשלבי החפיפה יהיה גידול מסויים במספר הפעילים במזכ"פ, והוא יצומצם על ידי הקטנת הפעילות בתחומים אחרים. באמצע 2009 נחזור בעז"ה להיקף הקבוע של פעילים וימי פעילות ציבורית.

 

שבת הארגון

בכל קיבוצינו נשמעה בשבת הארגון שירת "קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה", וכולנו עומדים משתאים לנוכח התעצמות פעילות ילדינו במסגרת "בני-עקיבא". ההתחברות שלנו לעשרות אלפי חניכי בני-עקיבא המצויים בכל אתר ואתר מביאה עמה ברכה רבה לנו ולכולם, וראוי לומר יישר כוח גדול לכל העושים במלאכה!

במליאת "הנהלה הארצית של בני -עקיבא", בה חברים אמנון שפירא מטירת צבי, יוחנן בן-יעקב מכפר עציון והח"מ בתוקף תפקידו כמזכ"ל הקיבוץ הדתי, התעורר לאחרונה וויכוח עמוק וחריף על ההמשכיות וההגשמה. לנו, חברי הקיבוץ הדתי, נראה כנכון לראות את תנועת הנוער לא רק כמנחילה ערכים לגילאים הנמוכים במסגרת פעולות בשבתות ובחופשות, אלא גם – ובעיקר – כדוחפת את תלמידי התיכון ובוגרי הישיבות והמדרשות להגשמת ערכי "תורה ועבודה" בחיי היומיום שלהם. הדיון חם, מעניין ומאתגר, ונשמח להרחיב את היריעה בהזדמנות אחרת.

 

פגישות

בשעות הבוקר של היום השמיני של חנוכה, "זאת חנוכה", ייערך בעז"ה טורניר הכדורסל המסורתי של ילדי הקיבוץ הדתי, ואנחנו מצפים למאות שחקנים ואוהדים. בערב של אותו יום אנחנו מקווים להיפגש עם מאות חברים וחברות מכל הגילאים שיבואו לקבוצת יבנה לכנס חגיגי של לומדי תורה בקיבוץ הדתי לרגל סיום מסכת קידושין וסדר נשים על ידי מתמידי "הדף היומי". בשבת פרשת משפטים נשמח לשבות במלון מעלה החמישה עם למעלה מ- 50 המשפחות שנרשמו לסמינר "אמת מארץ תצמח". בין לבין ניפגש בימי עיון מגוונים שמארגנות המחלקות השונות במזכירות הפעילה. פעילות ענֵפה ומבורכת!

 

 

 

מהשטח הפוליטי

ב' זה בית?

עוד חודשיים בחירות – אתם מוכנים? 

בית יהודי

המפד"ל נעלמה. בשקט בשקט התפרקה המפלגה שבמשך עשרות שנים היוותה עבורנו בית פוליטי. האם לא נצביע יותר "ב"? עבור רבים מחברי הקיבוץ הדתי זוהי רעידת אדמה אמיתית, הרפתקה מסוכנת.

ארבע המפלגות שהרכיבו יחד את הסיעה בכנסת "המפד"ל – האיחוד הלאומי" החליטו על פירוק מרצון, כאשר כולם ידעו שהליכה לבד של כל מפלגה לא תעבור את אחוז החסימה, והליכה משותפת נעשתה מיום ליום יותר ויותר בלתי אפשרית.

רשימת מועמדים

בימים אלה מפרסמת "המועצה הציבורית", שבראשות האלוף (במיל.) יעקב עמידרור, את רשימת המועמדים לכנסת מטעם המפלגה החדשה - "הבית היהודי". יש להניח שפעולותינו, בזמן הקרוב, בתחום הפוליטי, יושפעו מהאישים שיעמדו בראש הרשימה. במסע נמרץ ביקשנו בימים האחרונים מכל חברינו וידידינו להיכנס לאתר האינטרנט, להצביע ולהשפיע על מיקום נציגינו ברשימה המתהווה בימים אלה, ואנו מקווים שנראה פירות למאמץ שהשקענו.

בהחלטותיה הראתה "המועצה הציבורית", המובילה ומנווטת את שלבי ההקמה של מפלגת "הבית היהודי", שהיא מנצלת את מלוא המנדט שניתן לה, והיא עצמאית לגמרי בהתנהלותה. כרבים אחרים גם אנחנו הופתענו מהעמדתו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ בראש הרשימה, וכעת אנחנו לוקחים בחשבון שנופתע פעם נוספת לכשתפורסם רשימת המועמדים לכנסת.

תוצאות הפריימריז של המפלגות האחרות מעוררות הרבה עניין, ובמיוחד יש לשים לב למספר הגדול של חובשי הכיפה הסרוגה מבין המועמדים "הריאליים" לכנסת מטעם הליכוד. על מרקע הטלוויזיה בלטו הדתיים שעמדו בתור הארוך להצבעה הממוחשבת של הליכוד, וברור שאת כולם נוכל להחזיר הביתה, אל "הבית היהודי", רק אם תהיה לנו רשימה אטרקטיבית של מועמדים לכנסת.

נותרו לנו כחודשיים עד הבחירות שבהם אנו חייבים להעלות את "הבית היהודי" על המפה, להוציא את פרופ' הרשקוביץ מאלמוניותו, ולאפשר לנבחרת החדשה להוביל את "הבית היהודי" להישג משמעותי בקלפיות.

מחלקה משימתית - ראיון סיכום עם רוברט

"קולט עליה"

גילה ו. קפלן

 

"תמונה אחת שווה אלף מילים", נהוג לומר. ומה על סדרת תמונות נעות?

צער רב הצטערתי שאין 'עמודים' דומה לעיתונים בממלכת הקסמים של הארי פוטר, שם הדמויות מרקדות ושרות מתוך דפי העיתון. אולי זו החגיגיות של רגעי הסיום, ואף כי רשימת ה- "to do" המונחת על שולחנו של רוברט כוללת כשלשה דפים, את הדקות שהוא מקדיש לראיון הסיכום הוא ממלא בחינניות ובחיוניות המוכרות שלו. ובכן, הזמן קצר והעבודה רבה – אז נגש יש לעניינים: רוברט ברל, נשוי לפרן ואבא לאריאל, ימית, קשת וייטב, הינו חבר קיבוץ עין הנצי"ב. לרוברט היה חשוב לסיים את הקדנציה לאחר שלש שנים: "אני מאמין בקדנציות וזו הייתה התקופה שהתאימה לי", הוא מסביר. בזמן שאתם קוראים שורות אלו, רוברט מתחיל בקדנציה שונה במשרדו החדש, משרד מזכיר-מנהל הקהילה בקיבוצו.

 

ספר קצת על הרקע שלך

לפני 19 שנים עליתי לארץ מברוקלין, ניו יורק. כבחור צעיר הייתי פעיל בתנועת בני-עקיבא ארה"ב, שם הייתי, בן השאר, מזכיר גליל– ניו יורק במשך שלש שנים. לפני עלייתי לארץ הייתי סמנכ"ל של המצעד הידוע למען ישראל בשדרה החמישית בניו יורק ובמשך שלש שנים שמשתי כמנכ"ל תנועת עלייה של הסוכנות היהודית. גם בעין הנצי"ב לקחתי על עצמי תפקידים מאתגרים כמו מדריך הכשרה (תפקיד אותו עשיתי במשך שלש שנים) ורכז תרבות (גם כן במשך שלש שנים). יצאתי לשליחות חינוכית מטעם הקק"ל באנגליה, אירלנד וסקוטלנד, במשך שלש שנים. ראיתי בשליחות אתגר ומשימת המשך לתפקיד מדריך ההכשרה האנגלית; הייתה זו סגירת מעגל והמשך לעידוד החבר'ה לעלות ארצה. פרן, אשתי, שמשה במקביל כנציגת "תהילה" – ארגון לעולים דתיים, כך שהבית שלנו היה תמיד פתוח לחברי התנועה ולמתעניינים בעלייה. עם חזרתנו לארץ נקלטתי בעבודה בסוכנות היהודית, כשהעיסוק המרכזי שלי היה ניהול מרכזי קליטה. הקמתי וניהלתי את מרכז הקליטה לעולי אתיופיה במרחביה ומשם עברתי למרכז הקליטה בנצרת עלית. את מרכז הקליטה בנצרת עלית הסבנו למרכז קליטה המתמחה במסלולים חינוכיים, כמו עדכונים מקצועיים, השלמת שנות לימוד ועוד. במרכז הקליטה היו עולים מכל רחבי תבל – רוסיה, אתיופיה, דרום אמריקה, צרפת, ארה"ב ועוד.

 

מה היה המניע שלך לעזוב את הסוכנות ולעבור למחלקה המשימתית בקיבוץ הדתי?

כל חיי עסקתי בחינוך יהודי ובעלייה וקליטה, לפני עלייתי לארץ ואחריה. מאוד אהבתי את העבודה בסוכנות – לעזור לאנשים להיקלט בארץ ולממש את החלום שלהם.

אולם לאור הקטסטרופה של קליטת עלייה גדולה של אנשים שאינם יהודים (רוב העולים בשנים האחרונות אינם יהודים כהלכה), שאלתי את עצמי - האם זה הדבר הנכון לעשות?.

אם האתגר שהצבתי לעצמי הוא עיסוק בחינוך יהודי, ואם משימת החיים שלי היא קליטת עלייה – האם אני עושה את הדבר הנכון? לא הייתי שלם עם עצמי(אפילו שבמרכז הקליטה שלי היו אחוזי הגיור הגבוהים ביותר בין מרכזי הקליטה, עדיין הייתה זו טיפה בים...)

שמעתי ממנהל הקהילה היוצא של עין הנצי"ב, גדעון ישראלי,  על המשרה שהתפנתה במזכירות הקיבוץ הדתי, ביררתי מה משמעותה, והגעתי. אני יכול להגיד שבהחלט שמחתי להכיר את התנועה מבפנים ולחוש את הכבוד לייצג את התנועה.

 

מה החוויה המרכזית שלך מן העבודה?

המפגש והעבודה עם חברי הקיבוץ הדתי. עד שהגעתי לקיבוץ הדתי, הכרתי רק את קיבוצי העמק. זו הייתה הזדמנות להפגש עם אוכלוסיה רב-גונית, ולעבוד תוך שיתוף פעולה עם חברי ותושבי יישובי הקיבוץ הדתי, שהאידיאולוגיה והמטרה שלהם בחיים דומה לשלי. מאוד נהניתי מהמפגש והעבודה עם האנשים...

 

מהי מחלקת המשימות? ספר על חלק מן הפרויקטים בהם עסקת?

כפי שאני רואה זאת מחלקת המשימות של הקיבוץ הדתי היא הגורם המחבר בין אנשי יישובי הקיבוץ הדתי לחברה היהודית בארץ ובחו"ל. היו פרויקטים רבים בהם עסקתי, חלקם היו מענה שלנו לצורך שהגיע מן השטח, כמו סיוע ותיאום אירוח לאנשי צפון הארץ בזמן מלחמת לבנון השנייה, וחלקם היו פרויקטים יזומים. יש לציין שהיו גם פרויקטים שניסיתי להריץ ולא כל כך הצליחו (כמו פרויקט החונכות של אור ירוק). בין הפרויקטים אני רוצה לציין את המשימות הבאות:

  • סיוע לאנשי גוש קטיף – נכנסתי לתפקיד כבר לאחר הגירוש. הסיוע לאנשי גוש קטיף הוא פרויקט נמשך (לצערי, עדיין יש הרבה מה לעשות, עד שיגיעו אל המנוחה ואל הנחלה). הרגשתי חלק ממשהו חשוב.
  • החתמה על כרטיס אד"י - עשינו מבצע גדול של הרשמה. ומי שעוד לא חתם – שירוץ לחתום.
  • מפעלי חינוך – חלק חשוב וגדול מן העבודה היא עם גופים חינוכיים; אולפני הגיור ואולפני העברית, קבוצות בני-עקיבא מחו"ל, גרעיני צבר, מציאת מקום למתנדבים ולזמניים. זו משימה שמאוד אהבתי לעסוק בה. אני מרגיש סיפוק אישי שאנחנו (הקיבוץ הדתי) מהווים חלק מן החוויה הציונית והישראלית של הצעירים שמגיעים לארץ.
  • "בשביל ישראל" – הקיבוץ הדתי שיתף פעולה במשך שנתיים במסע שיזמה משפחת אופנר. צעידה בשביל ישראל, מלווה בפעילויות שונות ודיונים המקשרים בין דתיים וחילוניים.
  • סמינרים של שנת השבע – קיימנו ששה סמינרים, בהם השתתפו רבים מחברי הקיבוץ הדתי. אני חושב שהסמינרים היו מוצלחים והשאירו טעם טוב ואני מקווה שתמצא הדרך (והמימון) לכך שהפרויקט הזה יוכל להמשך.
  • דף פרשת השבוע – בשיתוף פעולה עם ג'רמי מייזל – אחראי אתר האינטרנט ויהודית גורפיין-לייש שהייתה דוברת הקיבוץ הדתי, יצא המיזם של "דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי" המתפרסם באתר האינטרנט. ייחודו של דף פרשת השבוע, שהוא נכתב על ידי חברים שונים בקיבוץ הדתי, המביאים לפרשה את תחומי העניין המיוחדים שלהם. הדף מופיע כמעט שלש שנים ברציפות, בלי שהחסרנו שבת אחת.
  • קליטה בקיבוצים - כיום אין לקיבוץ הדתי מחלקת קליטה, והמשימה הזו נפלה בחלקה של מחלקת המשימות. אני מראיין את האנשים הפונים לקיבוץ הדתי, ומעביר את הטפסים לקיבוצים.

 

יש לציין, כי בעקבות קשריו הטובים של רוברט הוא ימשיך להיות נציג הקיבוץ הדתי בנושאים הקשורים לאולפני גיור ואולפני עברית, יעמוד בקשר עם הסוכנות היהודית ובני-עקיבא עולמי.

 

 

עם מי עבדת?

חלק חשוב מאוד בעבודתי היה הקשר עם יישובי הקיבוץ הדתי, מה שהצריך שעות נהיגה רבות. שיתוף הפעולה היה עם גורמים שונים, בהתאם לפרויקט. כמובן שעמדתי בקשר רציף עם מזכירי הפנים והרבנים, וכן מנהלי האולפנים, רכזי התוכניות השונות (כמו גרעיני צבר, תוכנית כולנו ועוד).

 

אז מה הלאה???

היום אני מסתגל לתפקיד החדש. אני רואה בו אתגר נוסף בחיים.

בעין הנצי"ב יש קהילה רב גילאית, הניצבת לפני אתגרים רבים. חשוב לי לקחת חלק בקביעת עתיד הקהילה. החזון המרכזי שלי מדבר על קליטה של משפחות צעירות, של בנים חוזרים, של עולים חדשים, ועל מציאת דרך שתוכל להכיל את כל הקצוות וליצור מקום בו יכולים לשכון יחד חברי המשק ה'קלאסיים', תושבים, ובני המשק, שהם הרבה פעמים בוגרי מכינות וישיבות. חשוב לי גם שהקהילה תגיע להתייעלות כלכלית.

 

כמה מילות סיכום...

סך הכל, מאוד מאוד נהניתי מהעבודה, התחברתי לשורשים ולאידיאולוגיה שגרמו לי לעלות ארצה – לקיבוץ. עבדתי עם אנשים שהיה כיף ומעניין לעבוד אתם.

ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל חברי יישובי הקיבוץ הדתי, שללא עזרתם ושיתוף הפעולה המתמיד שלהם, לא הייתי יכול לעשות את התפקיד.

וכמובן, ברצוני להודות למשפחתי היקרה שללא תמיכתם לא הייתי יכול להתפנות בכל לבי לתפקיד.

 

מח' חינוך - ראיון סיכום עם ציפי סטרשנוב

גילה קפלן

 

על כוס קפה באמצע הדרך אנחנו יושבות לסיכום הקדנציה של ציפי סטרשנוב כמרכזת מחלקת החינוך של הקיבוץ הדתי.

ציפי, חברת לביא, נשואה לחן ואם לארבעה בנים, נשאה בתפקיד החשוב במשך חמש שנים ארוכות (אורך הקדנציה הוא על פי רוב 3 עד 4 שנים) ובזאת נוגעת שאלתי הראשונה:

קדנציה של חמש שנים זה הרבה זמן – מה היתרונות בקדנציה כזו ואיך מצליחים להמשיך ברעננות ובמרץ?

ציפי: "מערכת החינוך עובדת בצמוד ללוח השנה ולשנת הלימודים...

כל שנה הייתה עבורי למידה לקראת השנה הבאה ובעקבותיה תכננתי את השנה הבאה. בתחילת הקדנציה השתתפתי בקורס לייעוץ ארגוני למערכות חינוך של התק"צ. יחד עם כלי העבודה שנתן לי הקורס התפתחה בי ההבנה ש'ריכוז חינוך' הוא מקצוע לטווח ארוך יותר ממה שהיה מקובל עד כה (מה שבתחום הכלכלי מובן מאליו, בדרך כלל). כל שנה בתפקיד מלמדת הרבה מאוד. אחד הדברים הייחודיים לנו בעבודתנו בקיבוץ הדתי, זו העובדה שאנחנו צריכים להיות כל הזמן רלוונטיים לקיבוצים. ככל שבעל התפקיד מנוסה יותר, יש לו יותר כלים ויכולת לתת מענה רלוונטי. אני הרגשתי שמשנה לשנה הרלוונטיות שלי כלפי השטח עולה. לאור ניסיוני אני מסיקה היא כי אורך הקדנציה במחלקת החינוך צריך להיות בין 6 לשמונה שנים.

 

מה התחומים העיקריים בהם עוסקת מחלקת חינוך?

תחומי האחריות של מחלקת החינוך היא כל ילדי הקיבוץ הדתי מגיל לידה ועד סיום י"ב. באופן ישיר עסקתי בגילאי א'-י"ב ובעקיפין בגילאים הצעירים, דרך רכזת הגיל הרך (רבקה סלייטר מעין צורים), המסיימת בימים אלה את תפקידה. זו הזדמנות להודות לה על התמדה של מעל תשע שנים בתפקיד,במהלכן תרמה רבות לקידום והתמקצעות מערכות גיל הרך בקיבוצנו.

עיקר עבודתה של מחלקת החינוך היא מול צוותי החינוך – ובעיקר מול רכזי החינוך.

כמו שאני רואה זאת - תפקידה המרכזי של מחלקת החינוך הוא לתמוך, לחזק ולהעצים את מערכות החינוך הבלתי פורמאליות בקיבוצינו. על כן, אחד הדברים עליו שמתי דגש עם כניסתי לתפקיד הוא טיפוח פורום רכזי חינוך על ידי יצירת מסגרת קבועה הנפגשת בתדירות קבועה (אחת לחודש) ובהנחיה מקצועית. לקח לי שנתיים עד שהצלחתי לבסס את הפורום, כקבוצת עמיתים מחייבת שהפכה לפורום משמעותי מאוד. במפגשים, מעלים דילמות ונושאים משדה החינוך, חולקים ומשתפים וברוב המקרים גם חוזרים לשטח מחוזקים ועם רעיונות חדשים להתמודדות.

 

בפורום יושבים רכזי חינוך מקיבוצים בהתנהלות שונה, איך מגשרים על הפער?

לפני כשלש שנים ערכתי מפגש לרכזי החינוך של הקיבוצים המשתנים בנושא "דילמות חינוכיות ייחודיות שעלו בעקבות אורח החיים של הקיבוץ המשתנה". ביום זה התייחסנו גם לנושא התמחור. הנושאים הללו לא עלו על הפרק במרבית הקיבוצים שהתייחסו לחינוך בצורתו השמרנית (כיום יש לציין כי יחד עם תהליך ההשתנות הרחב, החלו הקיבוצים לתמחר את המערכת בקפדנות רבה יותר, עובדה זו מצריכה אותנו להיות יעילים ובעיקר מקצועיים, כדי שנוכל לתת מענה מקצועי בעלות אפשרית ומותאמת). כיום, במסגרת הפורום הקבוע של רכזי החינוך, יש מקום לכל סוג של בעיה ודילמה לעלות על השולחן ולקבל התייחסות בלי קשר מאיזה קיבוץ הרכז מגיע. הפורום מהווה קבוצה תומכת, מתייעצת ומייעצת.

פורום נוסף אותו טיפחתי הוא פורום רכזי התיכון והחטיבה. קושי גדול בריכוז הפורום נובע מכך שגודל המשרה של רכזי התיכון שונה מאוד מקיבוץ לקיבוץ. בחלק מן הקיבוצים המדריכים הם סטודנטים או שהם בעלי משרה משמעותית נוספת, ולכן קשה מאוד לכנס אותם בתדירות שבה הפורום יוכל להוות קבוצת תמיכה. יחד עם זאת מצאנו מספיק נוכחים לצורך קיום פורום משמעותי שנפגש מספר פעמים (6-8) בשנה, ועוסק בסוגיות חינוכיות שונות הנוגעות להתמודדות עם גיל ההתבגרות. פורום זה הינו בעל חשיבות בשל ההתמודדות הייחודית שלנו עם ההיבט הדתי והקיבוצי בגיל ההתבגרות על יתרונותיו וקשייו. בשנתיים האחרונות קיימנו גם חלק מהמפגשים בשיתוף עם מחלקת הביטחון. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין המחלקות בתכנים רלוונטיים חשיבות רבה, היות והבוגרים עוברים עם סיום י'ב לוועדת צעירים, וחשוב שעבור הבוגר יהיה רצף במעבר מוועדת חינוך לוועדת צעירים.

גם עבור מדריכי הגיל הצעיר יותר (א'-ו') – ראיתי לנכון לקיים השתלמויות. בתחילת הקדנציה קיימתי עבורם השתלמויות בנות יומיים בשיתוף עם מרכז הרצוג וכן השתלמות נוספת לקראת החופש הגדול. אף כי ברורה חשיבות מפגשים אלו, לאור ההשתתפות הבלתי רציפה בהשתלמות, יש צורך לבדוק מהם המינונים ובאיזה אופן אפשר להעשיר את צוותי ההדרכה של גילאים אלו.

 

מה החשיבות של מפגש עם הנוער עצמו? האם יש קשר בין בני הנוער מן הקיבוצים השונים?

הדבר החשוב בעיני הוא ליצור אצל הנוער תחושת הזדהות והשתייכות לקיבוץ הדתי. לצורך זה עלינו לפתח מגוון פעילויות שיהיו מכוונות אל כלל הנוער שלנו. אמנם, עם חלק מן הנוער אני נפגשת בסמינרים השונים, בהם אני רואה חשיבות גדולה. אך מעצם מהותם הסמינרים אינם מיועדים לכל בני הנוער.

הפעילות הראשונה שקיימתי לכלל הנוער הייתה 'מרחב פתוח לנוער' בשנת ה- 75 לקיבוץ הדתי. הנושא היה: "לאיזה קיבוץ תרצה לחזור כשתהיה גדול?". זו הייתה פעילות מוצלחת ורבת משתתפים, שהוכנה בקפידה ובשיתוף הנוער. הלקח שנלמד היה, כי פעילות שמתקיימת עבור כלל הנוער כשהוא שותף בארגון – יכולה להיות מנוף לגיבוש והזדהות. עם זאת, הכנת פעילות בה הנוער שותף להכנה דורשת זמן רב.  

מסקנה זו הצטרפה להכרה שהתחזקה בי במשך שנות עבודתי במחלקה כי פעילות הנוער דורשת זמן והתמקדות של אדם שזה עיקר עניינו. היום אני שמחה לבשר כי בשעה טובה יש לנו רכז נוער - רזי בן יעקב מכפר עציון, שתמיד היה שותף אכפתי לנוער הקיבוץ הדתי. אני מאחלת ומייחלת שיצליח בתפקידו - כי הצלחתו הצלחתנו.

 

בחמש השנים בהן עסקה ציפי במערכת החינוך הקיבוצית חלו שינויים רבים בשטח.

ראשית לכל, ההפרטה. אם לפני עשור היו קיבוצים בודדים (וקטנים) שהתמודדו עם בעיית הפרטת מערכת החינוך – היום הדילמה מגיעה במידה זו או אחרת לרוב הקיבוצים ובהם גם הגדולים. שינוי נוסף שחל בשטח הוא יום הלימודים הארוך (כן או לא) וסגירת בתי הספר בימי שישי (ופתיחתם מחדש – בחלק מן המקומות). תהליך השינוי הוא לא תהליך פשוט, ומערכת החינוך צריכה להוכיח את נחיצותה.

 

מדוע בכלל צריך מערכת חינוך בלתי פורמאלי? ומה חשיבותה?

התשובה לשאלה  זו היא כתבה בפני עצמה, אך בקצרה אומר שמערכת חינוך בלתי פורמאלי בקיבוץ שפועלת בצורה נכונה ומקצועית, באופן שבו ניתן לילד מענה לצרכיו ההתפתחותיים, מהווה תרומה משמעותית לאיכות הקהילתית המייחדת עדיין את הקיבוץ, לעומת דגמים שונים של יישובים וקהילות הקיימים היום.

דווקא כיום, עם הארכת יום הלימודים, החינוך הבלתי פורמאלי חשוב אף יותר. יש לזכור כי החינוך הפורמאלי מתמקד בתחומים מוגדרים, הדורשים יכולות מסויימות, עובדה המעוררת תסכול אצל חלק מן הילדים (לרוב אצל אלו החלשים יותר ביכולת הללו, אך לאו דווקא). החינוך הבלתי פורמאלי הוא רב מימדי ולכן מאפשר לילד לפתח יכולות אחרות שאינן באות לידי ביטוי בחינוך הפורמאלי, ולחוות הצלחות התורמות להתפתחות הדימוי עצמי החיובי שלו שכל כך חיוני להתפתחותו התקינה. בית הילדים מאפשר לילד התנסויות חברתיות בתוך "קבוצת השווים" עם תיווך מותאם של המדריך, ההופך התנסויות אלו למשמעותיות ביותר עבור הילד. כמו כן, בית הילדים מהווה גורם מרכזי לטיפוח הקשר בין הילד לקיבוץ.

מערכת החינוך בקיבוץ, אחראית לכל ילדי הקיבוץ. גם לילדים "מאתגרים", שבמסגרות אחרות היו אולי נושרים והופכים להיות "מטרד קהילתי" - על כל המשתמע מכך. קיומה של מערכת חינוך בלתי פורמאלי מקצועית  בקיבוץ, מונעת ומצמצמת התפתחותן של כל מיני תופעות לא רצויות שכאלו, שלולא קיומה, הקיבוץ היה נדרש לעסוק בהן (ולשלם עליהן ...תרתי משמע...).

 

מערכת יעילה או בזבזנית?

לעיתים יש בציבור תחושה שמדובר במערכת בזבזנית, שרוב עם ישראל מסתדר בלעדיה.

למי שרגילים למדוד את הערכתם למערכות כלשהן בתפוקות ברורות, קשה לתת את המקום הראוי למערכת שהיא במובן מסוים "שלח לחמך...", שהתפוקות בה אינן מידיות ומדדי ההצלחה אינם מתמטיים.

עבודת החינוך דורשת מסירות רבה והיא עבודה קשה מאוד, גם אם הזיעה אינה מרטיבה את החולצה, ובמיטבה העובדים נראים שמחים ומאושרים. לצערי, לא תמיד מקבלים עובדי החינוך את ההערכה הראויה.

בשנה שעברה קיימנו יום עיון משותף לרכזי חינוך ומנהלי קהילות (הוזמנו גם רכזי משק, אך בפועל הגיע רק אחד ותמחירנית אחת). מטרת היום הייתה להגיע להבנות משותפות בנוגע לחשיבותו של החינוך הבלתי פורמאלי, ללמוד על קיומם של מודלים שונים, ולקיים דו שיח איכותי בין הנהלות הקהילה ומערכות החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ. חשוב שלנושא זה יהיה המשך מתמיד של דו-שיח ובדיקה מתמדת שתביא להתייעלות והתמקצעות.

 

באיזה תחושה את עוזבת את דובנוב 7?

היו אלו שנים בהן פגשתי אנשים איכותיים, גם בקיבוץ הדתי וגם בקיבוצים השונים, אנשים שמוכנים לתרום ממרצם מתוך תחושה של שליחות ויעוד. זו הייתה "סביבת עבודה" מדהימה.

לסיום, ברצוני לומר כי מאוד נהניתי מעבודתי ואני מאחלת לרזי ומיכל הנאה מרובה. אני מודה לשולחיי על ההזדמנות והזכות שניתנו לי לעבוד בתפקיד, שנתרמתי ממנו מאוד גם באופן אישי. אני מרגישה שגם אצלי, באופן אישי, התפקיד חיזק את תחושת השייכות לקיבוץ הדתי ואת גאוותי על השתייכותי לתנועה.

ותודה כמובן, למשפחתי היקרה, על תמיכתם, סבלנותם וסובלנותם לאורך כל הדרך.

 

 

חינוך - מיכל ליברמן אחיטוב

בימים אלה אני עומדת לסיים את החפיפה עם ציפי, וזו הזדמנות להודות לה מעל גבי העיתון על חמש שנים של מסירות, מקצועיות, יוזמה, דאגה והקשבה לקולות המגוונים המגיעים ממערכות החינוך בקיבוצים, וכמובן לאחל בהצלחה רבה בתפקידיה החדשים בביתה בלביא.

 

נוער: עם כניסתו של רזי בן יעקב כרכז נוער של הקבוץ הדתי, אנחנו מגבשים במשותף יעדים ומטרות בעבודה עם הנוער, וכבר טורניר הכדורסל השני של נוער הקבוץ הדתי יוצא לדרך ב"זאת חנוכה" ביבנה. על המלאכה מנצחים רזי ועמית פורשר, מדריך חטיבה מבארות יצחק. בשנה שעברה הגיעו בני נוער רבים, וההנאה הייתה רבה. ואני מאחלת לכולנו שנמשיך במסורת נאה זו.                                    

 

שבתון לבוגרי סמינר "חברותא" מבני י"ב: מתוכנן שבתון בשבת פרשת 'וישב' בשדה בוקר. נושא השבתון - "מאין באנו?", ומטרתו העיקרית היא לבחון את מידת היכרותם של בנינו עם התנועה על ערכיה ודגליה, ואת מידת הזדהותם עם ערכים אלו. את השבתון מארגן רזי.

 

יום עיון לקומונריות של הקיבוץ הדתי: התקיים ביום חמישי, י"ד כסלו (11.12) בקיבוץ הדתי. מטרתו של יום זה הייתה להכיר וללמוד במשותף את תפקיד הקומונרית בקיבוץ כחלק מהמערכת החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ.

 

שבת ארגון: ההדים שהגיעו מהשטח עד כה חיוביים מאוד. עם זאת יש להזכיר שברקע ישנם קשיים רבים בתקשורת בין התנועה לשטח. נושא זה מונח על סדר היום שלנו, ואנחנו מקווים שנמצא דרך לתקשורת ושקולו של הקיבוץ הדתי יחזור להיות משמעותי בתוך התנועה.

 

מניעת אובדנות: יום עיון בנושא התקיים בבארות יצחק, בהשתתפות רבת עם. ביום העיון שמענו מהם הסימנים וגורמי הסיכון, עבדנו בסדנאות, למדנו על תפעול נכון של המערכת הקיבוצית, למדנו על האיסור מפי חז"ל ושמענו על הנעשה בצבא בתחום. היה זה יום מועיל ופוקח עיניים – והלוואי ולא נצטרך.

את יום העיון הכינה מחלקת חינוך (בראשות ציפי) בשיתוף פעולה עם מחלקת ביטחון (עדי שגיא) ומחלקת חברה (מנוחה זכאי) – ואני רוצה להודות להם בשם המשתתפים, על שהרימו את הכפפה וארגנו את היום בנושא החשוב והקשה הזה.

 

"לאן נכוון את בנינו": יום עיון בנושא זה קורם עור וגידים בתכנון משותף עם עדי שגיא ממחלקת ביטחון.

שרשרת זהב: כניסתי לתפקיד בקיבוץ הדתי מסמלת עבורי המשכיות וזיכרון לפועלו של אבי, אריה קרול ז"ל, שנשא בתפקידי מפתח בתנועה; מרכז אגף משק, מזכ"ל ופעיל שנים רבות למען יהודי רוסיה.

 

 

(במסגרת קטנה)

מיכל ליברמן–אחיטוב 

נעים להכיר

 

ההתחלה: קיבוץ סעד, 1951

הורים: רחל ואריה קרול ז"ל

אמא: רחל, המורה הראשונה בסעד, חינכה במשך 30 שנה את בני הקיבוץ.

אבא: אריה, ממייסדי הקיבוץ ובוניו, איש ציבור רב פעלים שהקדיש את רוב חייו למען יהדות הדממה, על פועלו זה קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים.

משפחה: מיכל נשואה לבני אחיטוב. הם חברי קיבוץ סעד. אמא לששה וסבתא לתשעה חמודים.

מחנכת: מיכל היא מורה ומחנכת המתמחה בלמודי סביבה וחינוך מיוחד.

מרכזת: בשש השנים האחרונות שילבה את עבודתה בבית הספר עם החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ, ובשנתיים האחרונות ריכזה את מערכת החינוך בסעד.

 

 

 

מח' צעירים וביטחון וי"ג

מכינות מדרשות וישיבות

"אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו" (תהלים כ"ז).

בתקופה האחרונה ביקרתי במכינות ביתד (עצמונה), בקשת, בעלי, במעלה אפרים ובבית ישראל, בישיבות עתניאל ,שבי חברון ואיתמר, וכן במדרשת נוב.

בקשת, מעלה אפרים ויתד יש לנו מעל עשרה בוגרים בכל מכינה.

מחמם את הלב לראות את החבר'ה של שנה ב' שממשיכים לחצי שנה נוספת של לימודים ולמעשה מהווים דוגמה טובה לחבר'ה שמגיעים לשנה הראשונה.

רובם הגדול מציינים את המעבר מספסלי בית הספר למכינות כמעבר קשה ומשמעותי, כאשר הקושי הגדול הוא להיכנס ליום לימודים תורני מלא.

השנה אנו מתכננים ארבעה ימי עיון ומפגש לבנים ובנות הלומדים במסגרות התורניות.

הראשון שבהם מתוכנן להתקיים בכ"א כסלו (18/12/2008) בירושלים, וכותרתו - "כי נר מצווה ותורה אור", לקראת חנוכה. נשמח מאד בהגעתכם.

 

יג"ל (י"ג לקהילה)

עדי יפה (עין צורים) היא האחראית על פעילות כל גרעיני יג"ל השנה. אחת לשבועיים מגיעה עדי לכל גרעין ומבקרת את החבר'ה.

נתנאל זקרי (עין צורים) הצטרף אלינו לשלשה חודשים למטרת גיוס מתנדבים מחוץ לשורות הקיבוץ הדתי במטרה לסייע בבנייתם של הגרעינים לקראת השנה הבאה.

סמינר יג"ל: לאחרונה התקיים בעין צורים סמינר בן שלושה ימים למתנדבי יג"ל.

בסמינר עסקנו במגוון תחומים רחב. להלן חלק מן הנושאים: סדנא בנושא 'תקשורת יוצרת ומקדמת לעומת תקשורת עוצרת' הועברה על ידי ענת רוזנבלט; על זיהוי מצוקות אצל ילדים שמענו מהפסיכולוגית איריס ישראלי, לאלכוהול ולמחיריו התוודענו דרך ההצגה "משקה משקר". שיחה על  משמעות השמחה העבירה לנו ברוריה רבינוביץ' שסיפרה על בתה, דסי ז"ל, שנפטרה ממחלת הסרטן.

הפעילות בסדנאות השונות נועדה להעשיר את כלי העבודה של מתנדבי הי"ג. החבר'ה עברו בסדנאות שעסקו בכלים לשיחה אישית (מנחה: ויקטור גרינוולד), במתודיקה ועמידה מול קהל (מנחה: חגית בר) ובשימוש בכלים מעולם האימון לשיפור ביצועים (מנחה: רות גנאל). סדנה נוספת נגעה בניהול תקציב – נושא עמו מתמודדים הי"גימלים, לעיתים בפעם הראשונה בחייהם. עוד נפגשנו בימי העיון עם צוות של בית נעם ודיירי הבית, עם אניטה טוקר ממפוני גוש קטיף ועם אושי גרוס והצגתו "אין דבר כזה ילד רע", המתארת את התמודדותו עם קשיי קשב וריכוז והדרך בה התגבר על קשיים אלו.

סיום הסמינר היה בהרצאה מרתקת של הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון, שעסקה במנהיגות ובצורך להשפיע בכל תחומי החיים .

האווירה בסמינר הייתה טובה מאוד והמשובים של החבר'ה היו גם הם חיוביים.

זה הזמן והמקום להודות לענף האירוח בעין צורים על הכנסת האורחים הלבבית.

 

ערבי הורים:

בשנתיים האחרונות התקיימו ערבי הורים לצורך הסבר על תהליך הגיוס ופירוט מסלולי הי"ג השונים בכל קיבוץ. לאור ניסיון העבר והנוכחות הדלה ברבים מן הקיבוצים, הוחלט במזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי כי ערבי ההסברה יהיו אזוריים.

מפגש להורי י"א בצפון התקיים בבית הספר שק"ד, ומפגש לתלמידי גוש עציון ולהוריהם התקיים במגדל עוז.

המפגשים הבאים:

צפון: הורי י"ב - י"ט כסלו, 16/12/08, בשעה 19:45 בבית המדרש בית הספר שק"ד .

דרום: הורי י"א' וי"ב – ד' טבת, 31/12/08, בבית הספר בקבוצת יבנה.

הזמנות תשלחנה בדואר.

 

צבא:

קיימנו ביקור בלשכות הגיוס תל השומר וטבריה ובבסיס הטירונים של גולני.

בתקופה הקרובה מתוכננים ביקורים בעוד בסיסי טירונים.

טיפול בנפגעים ובפרט: אבישי טבת מגן שמואל ממשיך ללוות אותנו מקרוב בסיוע לחיילים ומועמדים לגיוס בסוגיות שונות.

 

החלמה מהירה

איחולי החלמה מהירה שלוחים למור יפה, שהייתה פעילה במחלקה לפני מספר שנים. מור נפגעה בפיגוע הדריסה בירושלים במהלך סיור סליחות עם קומונה שליוותה.

 

 

 

 

 

 

בני עקיבא עולמי

מחלקת עולים - בוגרים

מוריה קסטרו

 

התחדשות

מה כבר יש לנו לחדש?

עלינו ארצה? עלינו.

התחלנו ללמוד כאן? התחלנו.

רכשנו כמה חברים חדשים? כן כן.

אבל, האם מרגיש לנו משהו שחסר?

אולי תחושה של בית? שייכות? אולי גם הדבר הזה, הניצוץ הזה שעורר ודחף אותנו להתקדם הלאה, עם כל הפחדים, מבלי להסס, למען הכול, למען הכלל? איפה כל זה?!

מבולבלים קצת? הרשו להסביר;

בשבת פרשת חיי שרה התארחו במשק בני דרום כ-25 סטודנטים,בוגרי תנועת בני-עקיבא העולמי ויבנה העולמי, שהחליטו לחיות את חייהם כאן בארץ. הגיעו חבר'ה ממגוון מדינות; ארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, בלגיה, הולנד, דרום אפריקה וניו-זילנד.

נושא השבת היה "התחדשות- renewal".

הם התקבצו ובאו, אחד בא בעקבות חבר, אחד כי לא היה לו איפה להיות בשבת ואחד כי סתם היה נשמע לו מעניין. במשך השבת התארחו הסטודנטים אצל משפחות בבני דרום.

איני יודעת על מה שוחחו בכל בית, אך השיחה שנסובה סביב שולחן סעודת השבת בביתי כללה דיונים סוערים בנושאים כמו ציונות, פניה של מדינת ישראל, הגשמה, תסכול ועוד. הרגשתי שיש לנו כאן אנשים שאפשר לדבר אתם, אנשים עם המון רוח, המון אמונה, המון כאב.

עונג שבת מתחיל בשירה אדירה. ניגוני השבת מקרבים ופותחים את החבורה שעדיין לא מכירה כל כך אחד את השני. המשך הערב בהנחיית סיגל לוי, מנחת קבוצות (וגם במקרה בת דודתי). אנחנו מתמקדים בנושא הזהות היהודית. כל אחד מספר מנקודת מבטו ואין סיפור הדומה למשנהו. זה היה מרתק.

בין לבין שרנו שירים והתחילה לה התגבשות.

אל תוך הלילה, התיישבו החבר'ה קבוצות קבוצות, מה שנקרא בעגה העברית החדשה - "התערבבו".

האנגלי עם הצרפתייה (כן, כן!), הבלגי עם האמריקאי, ניו-זילנדית עם קנדית וכו' וכו'...

דיברו, התבדחו, אפילו הייתה אחת שהתחילה להפעיל במשחקי מחנות!

 

ובבוקר, בסעודת שבת משותפת עם הסטודנטים מבני דרום, היה טבעי, אך קצת מאכזב, לראות את החבר'ה נחלקים לשתי קבוצות – הבני דרומים  והאורחים. אך כשהתחילה השירה - איזו אחדות! שוב, כוחם של ניגוני שבת! כמובן שגם המש-קה לא אכזב ופתח עוד רווח קטן בלב...


מזג האוויר היה מושלם. שמים בהירים עם מעט עננים, רוח קלילה, ריח של ירוק ולחות קלה והמון נעימות מאווירה טובה עם החבר'ה. אחרי טיול של שבת, התיישבנו יחד לרביצה על הדשא הגדול שליד בית הכנסת והשיחה זרמה לה. באופן טבעי עלו נושאים מעניינים כמו החבובות ועוד תוכניות שעברו מהעולם ומשם בדבר נושאים הקשורים למשק - החיים השיתופיים, הרעיון הקיבוצי שקצת נעלם מעיניהם, פעילות התנועה ועד כמה הם היו רוצים לעשות משהו אך אין להם את ה"איך" לעשות את זה כאן בארץ. אם שם בבית בחו"ל הכול היה ברור ומובן, כאן ישנה תחושה שיש כל כך הרבה אנרגיות אך אין איפה לשחרר אותן.

משם, באופן טבעי, עברתי לדבר על מחלקת עולים/בוגרים של תנועת בני-עקיבא העולמית, שלחלקם עדיין לא יצא לשמוע עלייה. ענייני סיוע לעולים בוגרי התנועה, ליווי בצעדים הראשונים בארץ ולאחר מכן נושא גרעיני התיישבות עבור סטודנטים במסגרת התנדבותית, כאופציה לניתוב אותן אנרגיות שדוברו קודם לכן.

 

בשיחה מרגשת עם רב היישוב, הרב שלמה וייס, כבר הרגישו החבר'ה די בטוחים לדבר על מה שפחות נוח ויותר קורה במציאות – הבדידות.

מי שרצה סיפר על רגע ההחלטה לעלות.

היה מרתק לשמוע על הצעד הנועז הזה, כל אחד וסיבותיו; "אני מרגיש אחריות", "פה יש לי תחושה של בית", "אין מקום אחר לחיות בו", "החלטתי כבר בגיל 5 שכאן אחיה" – תשובות פוקחות עיניים למי שנולד כאן והכול ברור לו מאליו, שכאן נולדתי וכאן אחיה וכאן אמות כי זאת הארץ שלי. לא?

דיברנו גם על הקושי - תחושת הזרות, פער מנטאלי, פער תרבותי, ואז אמר מישהו - "אולי כאן המקום, בעצם, להתחדשות?"  התחדשות במחשבה, בגישה, באופן בו אנו מסתכלים על המציאות הזאת, הכל כך שונה ממה שחונכנו אליה.

בסיום השבת נפגשנו לשיחה עם נחמיה רפל מזכ"ל התנועה, בנושא שסיכם את השבת - "עלייה +",

על המשמעות של עלייה עם מוטיבציה, על היכולת להיות חלק מן העשייה והבניה.

יצאנו עם הבטחה שזה לא הסוף - אלא רק ההתחלה.

 

קרן הקיבוץ הדתי

אלי סומר 

 

כפי שמסרתי בדיווח קודם, צמצמתי את היקף עבודתי במזכירות הפעילה בשליש.

בימים אלו אני מסיים העברת האחריות המעשית שלי כמנכ"ל שיבולת ליענקל'ה רוט. אמנם היו באוקטובר האחרון תשואות לא טובות לשיבולת אולם אין זה קשור לא אלי ולא אל מחליפי... וכן, רבים אומרים לי שהיו משיקים כוסית או שתיים לו תשואות "שיבולת" במבט רב-שנתי היו מנת חלקה של קופת הגמל שלהם...

 

ערבויות לשיכון: התחלנו לטפל הלכה למעשה בהסבת הערבויות שניתנו בעבר לקיבוצים בגין הלוואת שיכון למסלול אחר וזאת באותם קיבוצים שמבקשים לקדם שיוך דירות.

 

המשביר המרכזי – משקי התק"מ – משקי הקיבוצים: יש ואין קשר בין תאגידים אלו. אחד הקשרים הוא שלרוב קיבוצינו יש אחזקות בתאגידים האלו, וחשוב לשמור מכל משמר על האינטרסים של כולם עד לבוא היום המיוחל בו יבוצעו בתאגידים הנ"ל השינויים המתחייבים – לענ"ד. ראשון בהם המשביר המרכזי המכנס בקרוב ועידה המבשרת מפנה.

 

אנחנו מלווים באופן צמוד את פעילות 'מיזם אבישי טבת' אותו הקמנו לאחר שהתק"צ הסיר את חסותו. בקרוב נקיים דיון אסטרטגי לקראת היערכות בתחום זה לשנת 09.

 

סוגיית מיסוי התושבים בקיבוצים אינה יורדת מסדר יומנו. גובשו חלופות, והם יובאו במזכירות המורחבת הקרובה.

 

בחינת הוצאות הקהילה: הפרויקט מתקרב לישורת האחרונה. דו"ח קיבוץ סעד סוכם ומחכה לקביעת דיון עם הציבור. השבוע יוצג הדו"ח בניר עציון. דו"ח וניתוח כפר עציון מצפה לתאריך הדיון. דו"ח לקיבוץ עין צורים גם הוא ממש לקראת סיום. מכאן שיש להניח שנוכל בראשית השנה האזרחית הבאה לזמן כנס בו נמסור דו"ח מסכם על תובנותיו.

שלב נוסף של עבודה זו תתייחס להוצאות הקהילה בסעיף הבריאות.

 

תקציב התנועה: בימים אלו נאספים מלוא הנתונים להכנת התקציב לשנת 09. צפויים שינויים משמעותיים הן בערכים הכספיים וכן בצורת הגשה לציבור.

 

מרכז יעקב הרצוג: חברת מידות, "אנליסטים חברתיים" מטעם ג'וינט ישראל ובית ההשקעות מיטב, הגישו לפני כמה ימים דו"ח המנתח את החוזקות והחולשות של מרכז יעקב הרצוג. הציון שניתן מחמיא לצוות 'הרצוג', הגם שמצביע על סוגיות הראויות תיקון.

 

 

 

מח' חברה

 מנוחה זכאי

 

לחברים, שלום רב!

 

שבת הרבנים – התקיימה בשבת פרשת וירא. השתתפו בה כ-110 איש שהתארחו בקיבוץ מעלה גלבוע ובבנייני הישיבה במקום.

השבת מזמנת יצירת קשר אישי חשוב ומפרה בין הרבנים לבין עצמם ובינם לבין חברי המזכירות הפעילה וראשי המוסדות. אין תחליף לקשר זה – זה לא המייל!

גם המפגש עם המשק המארח בסיור והשיחה עם החברים, חשובים ביותר ומוסיפים רבות לאווירה ולתחושת השייכות הכללית.

השנה השתתפו בכנס גם נציגי מדרשת הבנות ומרכז הרצוג, ומסקנה שעלתה היא כי בהכנת השבת כדאי לתת להבא מקום גם להיכרות מעמיקה יותר עם אחד ממוסדותינו.

הנושאים שנבחרו הביאו לדיונים ערים וגם בנק הרעיונות "התמלא והתעשר", עד שעה מאוחרת בליל שבת. על הכל ניצחו חברי מעלה גלבוע שכמו גמדים קטנים הגיעו, סידרו, ניקו ומילאו צלחותינו בכל טוב ולקחו את ילדינו לפעילויות – והכל במאור פנים. יבורכו!

 

טיול לבנות השירות לאומי – הטיול השנה יתקיים אי"ה בימים רביעי-חמישי, י"ז-י"ח בשבט (11 – 12 בפברואר). הוא יהיה בדרום הארץ בהדרכת בית ספר שדה כפר עציון.

מקומות העבודה הרלוונטיים - אנא רשמו לפניכם.

 

קמפ מושבה – מתגבשת קבוצה של בוגרי צבא/שירות לאומי, שתצא להדרכה           בקמפ-מושבה בקיץ. פרטים על כך במודעה נפרדת.

 

כנס למניעת התאבדויות

 

אגף חברתי

יום עיון בנושא מניעת התאבדויות

הודעה לעיתונות

 

תחת הכותרת: "כל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם ומלואו" התכנסו קרוב ל-100 אנשי חברה וחינוך של הקיבוץ הדתי ליום עיון שעסק ב"מניעת התאבדויות". "יום העיון הוא אחד מתוך סדרה ארוכה של דיונים והשתלמויות בנושאים מרכזיים" - אמר נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי – "ואיננו מקיימים אותו בעקבות מקרה מסוים אלא בכדי למנוע אובדנות. הציבור הרחב והמגוון שבא כדי לשמוע ולהשמיע – מחנכים ומחנכות, יועצים ויועצות, מזכירי קיבוצים, מנהלי קהילות וחברי ועדות צעירים – מייצג את הפנים המגוונות של הקהילה המתגייסת כולה בשעת משבר".

 

יוכי סימן-טוב, מנהלת היחידה למצבי לחץ חירום ואובדן במשרד החינוך, הדגישה בדבריה את היכולת והצורך בפיתוח "שומרי סף". ישנם סימנים מוקדמים המעידים על המצאותו של צעיר בסיכון גבוה: היעדרויות מבית הספר, ירידה חדה בלימודים, התנהגויות שיש בהן סיכון (סמים, אלכוהול, הימורים, משחקי רולטות, כת השטן), דיבורים על רצון למות ועוד.סימן-טוב הדגישה כי התאבדויות ניתן למנוע ולצמצם, על ידי מתן חיבוק, שאלה פשוטה כמו "מה שלומך", התעניינות אמיתית, לכידות חברתית והענקה לזולת. כל אלה ועוד מונעים אובדנות.

 

עירית דרור, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית עמק המעיינות, תיארה התמודדות של קהילה בשעת משבר, כאשר אין זמן ואין יכולת להיכנס לדיונים ארוכים. כל קהילה צריך להיות נוהל פעולה בשעה קשה, וכל אחד מבעלי התפקידים צריך לדעת מראש מהי האחריות שלו".

 

הרב יהודה גלעד, רב קיבוץ לביא, הציג את הדילמה של יחס החברה למתאבד בשעות הקצרות שבין המעשה הנורא לבין הקבורה, על רקע ההלכה הפסוקה. הרב התייחס לפסוקים בתורה הנוגעים לפרשת עגלה ערופה, ואמר: "כאילו אין את מי להאשים בדבר הנורא מכל, בשעה שמצאנו מת ואיננו יודעים מי הרגו. אבל מחובתנו כציבור וכפרטים לשאול את עצמנו עד כמה 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'". חכמי ישראל קבעו לקבור את המתאבד "מחוץ לגדר", בכדי להוקיע את המעשה, ולסייע לחברה בשמירה על בניה, והנוהג הקיים היום המבוסס על הזדהות עם כאב המשפחה איננו מיטיב עמנו. "מחובתנו" – הוסיף הרב גלעד – "לחשוב מראש על טכס הקבורה של המתאבד, ולבנות אותו כך שיהיה בו ביטוי גם להתנגדותנו הנחרצת כלפי המעשה וגם לאחריות החברתית של הקהילה".

 

אל"מ ד"ר גדי לובין, ראש מערך בריאות הנפש בצה"ל, הציג את מערך הסיבות שמביאות נער להתאבד כפאזל מורכב מחלקים רבים. "נטרול אחד ממרכיבי הפאזל הינו מספיק בשביל למנוע את המעשה הקשה ויכול לחסוך חיי אדם. אנחנו יודעים שניתן לצמצם את שיעור ההתאבדויות על ידי טיפול באחד מהגורמים ואין צורך לפתור את כל הבעיות בפניהן ניצב הצעיר שבסיכון". טיפול מקצועי מותנה בשיתוף פעולה שלעיתים קשה מאוד להשגה. במקרים רבים, מי שמטפל במועמד הוא חברו הקרוב, שלא עבר הכשרה מוקדמת.

 

נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, בירך על ההתכנסות, והדגיש שאילמות מובילה לאלימות. דיבור עם הצעירים, התעניינות בעולמם ומתן משמעות לחייהם, ימנעו את האובדן והצער הכרוך בו.

 

חסר רכיב