תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

החזן "הצרוד"

26/11/2008
עמודים תשרי - מרחשוון תשס"ט (727) 1

 

מחברו של ה"קדיש החסידי" יעקב גוטליב

ד.נ (מכתבים למערכת)


ועוד על מחברו של ה"קדיש החסידי"
כנינו של החזן יעקב גוטליב (יענקל דער הייזעריקער = הצרוד) מצאתי עניין רב בכתבה של בועז פלדמן (עמודים, אלול תשס"ח). באשר לנסיבות צרידותו, קיימות גרסאות שונות, כולל ניסיון הרעלה על ידי חזנים מתחרים ("קנאת חזנים" אינה תופעה בלתי ידועה לחלוטין, אפילו בימינו!), אולם מסתבר שהאמת פרוזאית יותר. בשעת אחד הפוגרומים ביהודי רוסיה, הוא הסתתר במרתף, והרטיבות והטחב גרמו להתקררותו ולפגימה במיתרי קולו.
פרסומו של סב אבי בא לו בעקבות הקומפוזיציות והמלודיות המקוריות (ומתוכן "הקדיש החסידי" לימים הנוראים) שהלחין ועִבֵּד לארבעה קולות עבור מקהלה. כתבי היד שלו (השמורים עדיין אצל בני המשפחה) מיוחדים במינם: הוא נקט באמצעי זהירות קיצוניים כדי למנוע "גניבות" על ידי חזנים אחרים, שמא ייחסו יצירותיו לעצמם, ולכן לא ציין את שמה של היצירה אלא כתב אותה מגילות-מגילות, ומִספֵר אותה בקוד שרק הוא ידע לפענח.
ברשות המשפחה רבים מכתבי היד ללחניו. לחנו ל"הנרות הללו" מוכר ופופולארי מאד בארץ, וזאת כיוון שאחת מבנותיו הייתה גננת ולימדה אותה באחד מגני הילדים באודסה. בין בני טיפוחיה היו כאלה שבבגרותם עלו ארצה כחלוצים, והפיצו את המנגינה.
הוא נולד בשנת 1852 באודסה, בשם יעקב מילמן. אביו היה השוחט הראשי של הקהילה. כיוון שברוסיה היה רק הבן הבכור פטור משרות צבאי, אימץ יעקב, הבן השני במשפחה, את השם גוטליב, ומסר לשלטונות שנולד בקונסטנטינופול (איסטנבול של ימינו), כדי שלא יצטרך לשרת בצבא הצאר. בהיותו בן שמונה עשרה לקחו גביר אחר כבוד והשיא לו את בתו, בתנאי שיפרוש מחזנות וישיר רק מ"טוב לב". אולם כעבור זמן איתרע מזלו, וחותנו ירד מנכסיו.
האברך נאלץ להתפרנס מחזנות, קודם באודסה, לאחר מכן בביילצרקוב ולבסוף באקרמן שבבסרביה (אוקראינה של היום). במשך מחציתה של כל שנה היו הוא ומקהלתו נוסעים בכרכרה מיוחדת לאורכה ולרוחבה של רוסיה, ומנעימים את תפילותיהם של קהילות רחוקות. הופעותיהם זכו להדים עזים (יש לזכור שאז היהודים כמעט ולא נחשפו למוזיקה כל שהיא, ובוודאי לא למוזיקה מקהלתית במסגרת תפילה בבית הכנסת, ועבורם זו הייתה חוויה מסעירה).
'יעקב הצרוד' נפטר בקייב בגיל 47, בעמדו לפני התיבה, באמצע תפילת "אב הרחמים". בנו אהרון דב שימש חזן אחריו, ומשם עבר לסדיגורה (בוקווינה) אונגוואר (הונגריה), ולבסוף לניוקאסל שבאנגליה. שם, בין היתר, הוא הפיץ את ניגון הקדיש המפורסם, שעקב כך זכה גם לכינוי ה"קדיש האנגלי".
אני מצרף תצלום של "יעקב הצרוד" ומקהלתו. (הוא הגבוה, הממושקף, אוחז בשרביט הניצוח, הקיצוני מימין, גוי בעל הכרכרה המסיעה אותם ממקום למקום, התלוצצו שהוא נכנס לתמונה כיוון שכך המקהלה גדלה. משמאל, שני בניו של יעקב ובהם סבו של דוב שהיו חזנים בעצמם. התמונה צולמה ברוסיה, בסוף המאה ה-19).

דב גוטליב
משואות יצחק
חסר רכיב