עקיבא פלק
כנס הערכות להשפעות המשבר הכלכלי על המגזר הקיבוצי
צפיפות של חגים ושבתות לא הרתיעה את ראשי האגף מלכנס את אנשי הכלכלה והחברה של קיבוצי הקיבוץ הדתי, לצורך הערכות, לאור המשבר הכלכלי העולמי. על מה שהיה בכנס אולי קראתם בעיתונות, ואם לאו הרי הסיכום לפניכם:
תנועת הקיבוץ הדתי ערכה כנס הערכות להשפעות האפשריות של המשבר הכלכלי על הקיבוצים ועל מפעלי התעשייה הקיבוצית. בכנס, שנערך בקיבוץ בארות יצחק, השתתפו מאה ועשרים נציגי קיבוצים ומפעלים, ונשאו בו דברים מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' בן ציון זילברפרב; יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן מלמד; פרופ' אברהם פולובין מאוניברסיטת בר אילן; ד"ר איתי גלילי מהבנק הבינלאומי, ואישים נוספים.
מנהל אגף המשק בקיבוץ הדתי, עקיבא פלק, מיוזמי הכנס, אמר שמדינת ישראל, על כל מרכיביה הכלכליים, לא תוכל להתחמק מהשפעות המשבר העולמי הפיננסי, והשאלה היא רק המינון ומשך הזמן של ההשפעה. בימים אלה עורכים הקיבוצים את התכנון לשנת ,2009 ומטרת הכנס הייתה להזין את מקבלי ההחלטות במידע ובהערכות על ההשפעות הצפויות, אשר יסייעו להם בקביעת המדיניות ותקציבי הפעילות לשנה הבאה. לדבריו, הקיבוץ הדתי הוכיח חוסן במשברים שהיו בעבר, ובעזרת לכידות והערכות נכונה יעברו הקיבוצים גם את המשבר הנוכחי.
פרופ' בן-ציון זילברפרב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אמר ש- 40% מהתוצר של מדינת ישראל הולכים ליצוא, ובוודאי שהאטה בעולם תשפיע עלינו. מי זוכר שרק לפני כחודש חששו באוצר מהתגברות הלחצים האינפלציוניים? כעת התהפכה המגמה. הוא ציין שבחמש השנים האחרונות עלה התוצר בכל שנה ביותר מ- 3%, ולכן כלכלת ישראל נכנסת למשבר מתוך איתנות כלכלית.
אחוז האבטלה ירד משיא של 10.7% במיתון 2001, ל- 5.9% ברבעון השני של 2008; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא בעלייה מתמדת; הגרעון ירד והחוב הציבורי פחת: הוא ציין שהחוב החיצוני נטו של מדינת ישראל הוא מינוס 4%! במילים אחרות, העולם חייב לנו יותר ממה שאנו חייבים לו. בשורה התחתונה, כלכלת ישראל בשנים האחרונות היא בריאה מאד, ומנוהלת בצורה אחראית מאד.
עם זאת, ציין פרופ' זילברפרב את הסכנות המרכזיות שבמשבר: המשק הישראלי חשוף מאד לנעשה בעולם. היבוא והיצוא ביחד מהווים כ- 90% מהתוצר. כאשר המשק האמריקאי והאירופי נכנס להאטה ומיתון – זה חייב להשפיע על כל הסחר העולמי, ואין ספק שמדינת ישראל תיכנס להאטה כלכלית. הוא צופה שנה קשה להיי-טק, ללא השקעות זרות, וירידה בתיירות חוץ לאחר שנת שיא ב- 2008. צריך לזכור שחלק גדול מהמשבר הוא פסיכולוגי, בשל אבדן האמון במערכת הפיננסית, אך בנק ישראל עובד נכון מאוד מהבחינה הזו.
שבע השנים הטובות
יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן מלמד, אמר שלמשבר העולמי יש קווי דמיון למשבר הקיבוצים בשנות השמונים, ובמרכזו - צריכה מעבר ליכולת הכלכלית. לדבריו, שבע השנים האחרונות, שהסתיימו לקראת סוף שנת 2007, היו שנים של צמיחה ושגשוג בתעשייה הקיבוצית ובתעשייה בישראל: חלק מן הנתונים החיוביים קשורים לחגיגה בכלכלה העולמית, כתוצאה, בין היתר, מהפיתוח המואץ בסין סביב ההכנות למשחקים האולימפיים, והצמיחה בהודו - שתי ענקיות עם משקל סגולי עצום. לכולם הייתה אשליה שהגרפים ימשיכו וימריאו באותו קצב.
עבור התעשייה, החל המשבר כבר לקראת סוף שנת 2007, עם עצירה משמעותית בשווקי היצוא של התעשייה הישראלית וירידת ערך הדולר, שאליו הצטרפו גם הלירה שטרלינג וכעת האירו. חלק
מההשפעה האמיתית טושטשה בשל כללי הנהלת החשבונות החדשים, שאפשרו חופש משחק מסוים בדו"חות הכספיים.
מלמד המליץ לקיבוצים ולמפעלים לנקוט במספר פעולות חשובות, כמו לדוגמא; להקטין הוצאות; לבחון פעם נוספת את תוכניות ההשקעות; לבצע הגנות על מטבעות התקבולים של העסק מול השקל; לשמור על "כרית מזומנים" כרזרבה. אם אין מזומנים – לגייס הלוואה לזמן ארוך ולשמור על מזומנים נזילים. מלמד הוסיף שקיימת סכנה של נפילת עסקים ועל כן יש לפקח על הגביה ולתת תשומת לב לאיתותים מהשוק המרמזים על יציבות של עסקים ושל בנקים.
הרחבת שיתופי פעולה וניצול הגודל מקטינים גם הם את הסיכונים. לצד ההשפעות הקשות, המשבר יוצר גם הזדמנויות שכדאי להיות ערים להן ולדעת לנצל אותן.
ד"ר איתי גלילי, מנהל המרכז לבנקאות פרטית בבנק הבינלאומי, הדגים את הפסיכולוגיה בהשקעות, באמרו שמחקרים הוכיחו שהציבור נוטה לברוח, תוך 80 יום בממוצע, מאחזקות פיננסיות כאשר הן מרוויחות, ולעומת זאת להמשיך ולהחזיק מניות מפסידות במשך 155 יום בממוצע. גם הנהלות ממשיכות להשקיע כאשר יש הפסד, מתוך תקווה שהגלגל יתהפך, אבל לרוב קורה ההיפך מהציפיות. 61% ממשיכים להשקיע מתוך הפסד, ורק 39% מתוך רווח.
פרופ' אברהם פולובין מאוניברסיטת בר אילן, חבר קיבוץ בארות יצחק, ניתח את מצבם הכלכלי של הקיבוצים, ואמר שהבעיה המרכזית בקיבוצים היא שהם אינם יכולים לספק עבודה רווחית לאחוז גבוה יחסית מהחברים המבוגרים והצעירים. מן המחקר התברר, שהריבית הגבוהה והחוב הענק לא היו הגורמים המרכזיים לצורך בהסדר הקיבוצים, אלא התוצר הנמוך לנפש. הצריכה הייתה דומה למקובל באותה תקופה בחברה הישראלית, אבל ההכנסה הייתה פחות מהמקובל במדינה. יש קיבוצים שרק 30% מרמת חייהם ממומנת ע"י הכנסה מעבודה ישירה של החברים, והשאר בא מתאגידים שמחזיק הקיבוץ, ורמת הסיכון של מקור הכנסה זה היא גבוהה. מחקרים הוכיחו, שככל שהקיבוץ שיתופי יותר, כך הוא נוטה לקחת על עצמו יותר סיכונים, ובמשקים המופרטים יורדת רמת הסיכון.
פרופ' פולובין אמר שבעת משבר, על הקיבוצים לשתף כמה שיותר חברים בתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. הורדה משמעותית של רמת החיים אין לה משמעות זהה מבחינה כלכלית, והיא פועלת רע מבחינה פסיכולוגית. צריך לזכור שהסדר קיבוצים חדש לא יהיה, ועלינו לחלץ את עצמנו מהמשבר.
(מתוך ההודעה לעיתונות)
