תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תנועה בתנועה

25/11/2008
עמודים תשרי - מרחשוון תשס"ט (727) 1
תנועה בתנועה
אגף המשק - כנס היערכות להשפעות המשבר הכלכלי

עקיבא פלק 

 

כנס הערכות להשפעות המשבר הכלכלי על המגזר הקיבוצי

 

צפיפות של חגים ושבתות לא הרתיעה את ראשי האגף מלכנס את אנשי הכלכלה והחברה של קיבוצי הקיבוץ הדתי, לצורך הערכות, לאור המשבר הכלכלי העולמי. על מה שהיה בכנס אולי קראתם בעיתונות, ואם לאו הרי הסיכום לפניכם:

 

תנועת הקיבוץ הדתי ערכה כנס הערכות להשפעות האפשריות של המשבר הכלכלי על הקיבוצים ועל מפעלי התעשייה הקיבוצית. בכנס, שנערך בקיבוץ בארות יצחק, השתתפו מאה ועשרים נציגי קיבוצים ומפעלים, ונשאו בו דברים מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' בן ציון זילברפרב; יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן מלמד; פרופ' אברהם פולובין מאוניברסיטת בר אילן; ד"ר איתי גלילי מהבנק הבינלאומי, ואישים נוספים.

 

מנהל אגף המשק בקיבוץ הדתי, עקיבא פלק, מיוזמי הכנס, אמר שמדינת ישראל, על כל מרכיביה הכלכליים, לא תוכל להתחמק מהשפעות המשבר העולמי הפיננסי, והשאלה היא רק המינון ומשך הזמן של ההשפעה. בימים אלה עורכים הקיבוצים את התכנון לשנת ,2009 ומטרת הכנס הייתה להזין את מקבלי ההחלטות במידע ובהערכות על ההשפעות הצפויות, אשר יסייעו להם בקביעת המדיניות ותקציבי הפעילות לשנה הבאה. לדבריו, הקיבוץ הדתי הוכיח חוסן במשברים שהיו בעבר, ובעזרת לכידות והערכות נכונה יעברו הקיבוצים גם את המשבר הנוכחי.

 

פרופ' בן-ציון זילברפרב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אמר ש- 40% מהתוצר של מדינת ישראל הולכים ליצוא, ובוודאי שהאטה בעולם תשפיע עלינו. מי זוכר שרק לפני כחודש חששו באוצר מהתגברות הלחצים האינפלציוניים? כעת התהפכה המגמה. הוא ציין שבחמש השנים האחרונות עלה התוצר בכל שנה ביותר מ- 3%, ולכן כלכלת ישראל נכנסת למשבר מתוך איתנות כלכלית.

אחוז האבטלה ירד משיא של 10.7% במיתון 2001, ל- 5.9% ברבעון השני של 2008; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא בעלייה מתמדת; הגרעון ירד והחוב הציבורי פחת: הוא ציין שהחוב החיצוני נטו של מדינת ישראל הוא מינוס 4%! במילים אחרות, העולם חייב לנו יותר ממה שאנו חייבים לו. בשורה התחתונה, כלכלת ישראל בשנים האחרונות היא בריאה מאד, ומנוהלת בצורה אחראית מאד.

 

עם זאת, ציין פרופ' זילברפרב את הסכנות המרכזיות שבמשבר: המשק הישראלי חשוף מאד לנעשה בעולם. היבוא והיצוא ביחד מהווים כ- 90% מהתוצר. כאשר המשק האמריקאי והאירופי נכנס להאטה ומיתון – זה חייב להשפיע על כל הסחר העולמי, ואין ספק שמדינת ישראל תיכנס להאטה כלכלית. הוא צופה שנה קשה להיי-טק, ללא השקעות זרות, וירידה בתיירות חוץ לאחר שנת שיא ב- 2008. צריך לזכור שחלק גדול מהמשבר הוא פסיכולוגי, בשל אבדן האמון במערכת הפיננסית, אך בנק ישראל עובד נכון מאוד מהבחינה הזו.

שבע השנים הטובות

יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן מלמד, אמר שלמשבר העולמי יש קווי דמיון למשבר הקיבוצים בשנות השמונים, ובמרכזו -  צריכה מעבר ליכולת הכלכלית. לדבריו, שבע השנים האחרונות, שהסתיימו לקראת סוף שנת 2007, היו שנים של צמיחה ושגשוג בתעשייה הקיבוצית  ובתעשייה בישראל: חלק מן הנתונים החיוביים קשורים לחגיגה בכלכלה העולמית, כתוצאה, בין היתר, מהפיתוח המואץ בסין סביב ההכנות למשחקים האולימפיים, והצמיחה בהודו - שתי ענקיות עם משקל סגולי עצום. לכולם הייתה אשליה שהגרפים ימשיכו וימריאו באותו קצב.

עבור התעשייה, החל המשבר כבר לקראת סוף שנת 2007, עם עצירה משמעותית בשווקי היצוא  של התעשייה הישראלית וירידת ערך הדולר, שאליו הצטרפו גם הלירה שטרלינג וכעת האירו. חלק

מההשפעה האמיתית טושטשה בשל כללי הנהלת החשבונות החדשים, שאפשרו חופש משחק מסוים בדו"חות הכספיים.

מלמד המליץ לקיבוצים ולמפעלים לנקוט במספר פעולות חשובות, כמו לדוגמא; להקטין הוצאות; לבחון פעם נוספת את תוכניות ההשקעות; לבצע הגנות על מטבעות התקבולים של העסק  מול השקל; לשמור על "כרית מזומנים" כרזרבה.  אם אין מזומנים – לגייס  הלוואה לזמן ארוך ולשמור על מזומנים נזילים. מלמד הוסיף שקיימת סכנה של נפילת עסקים ועל כן יש לפקח על הגביה ולתת תשומת לב לאיתותים מהשוק המרמזים על יציבות של עסקים ושל בנקים.

הרחבת שיתופי פעולה וניצול הגודל מקטינים גם הם את הסיכונים. לצד ההשפעות הקשות, המשבר יוצר גם הזדמנויות שכדאי להיות ערים להן ולדעת לנצל אותן.

  

ד"ר איתי גלילי, מנהל המרכז לבנקאות פרטית בבנק הבינלאומי, הדגים את הפסיכולוגיה בהשקעות, באמרו שמחקרים הוכיחו שהציבור נוטה לברוח, תוך 80 יום בממוצע, מאחזקות פיננסיות כאשר הן מרוויחות, ולעומת זאת להמשיך ולהחזיק מניות מפסידות במשך 155 יום בממוצע. גם הנהלות ממשיכות להשקיע כאשר יש הפסד, מתוך תקווה שהגלגל יתהפך, אבל לרוב קורה ההיפך מהציפיות. 61% ממשיכים להשקיע מתוך הפסד, ורק 39% מתוך רווח.

 

פרופ' אברהם פולובין מאוניברסיטת בר אילן, חבר קיבוץ בארות יצחק, ניתח את מצבם הכלכלי של הקיבוצים, ואמר שהבעיה המרכזית בקיבוצים היא שהם אינם יכולים לספק עבודה רווחית לאחוז גבוה יחסית מהחברים המבוגרים והצעירים. מן המחקר התברר, שהריבית הגבוהה והחוב הענק לא היו הגורמים המרכזיים לצורך בהסדר הקיבוצים, אלא התוצר הנמוך לנפש. הצריכה הייתה דומה למקובל באותה תקופה בחברה הישראלית, אבל ההכנסה הייתה פחות מהמקובל במדינה. יש קיבוצים שרק 30% מרמת חייהם ממומנת ע"י הכנסה מעבודה ישירה של החברים, והשאר בא מתאגידים שמחזיק הקיבוץ, ורמת הסיכון של מקור הכנסה זה היא גבוהה. מחקרים הוכיחו, שככל שהקיבוץ שיתופי יותר, כך הוא נוטה לקחת על עצמו יותר סיכונים, ובמשקים המופרטים יורדת רמת הסיכון.

פרופ' פולובין אמר שבעת משבר, על הקיבוצים לשתף כמה שיותר חברים בתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. הורדה משמעותית של רמת החיים אין לה משמעות זהה מבחינה כלכלית, והיא פועלת רע מבחינה פסיכולוגית. צריך לזכור שהסדר קיבוצים חדש לא יהיה, ועלינו לחלץ את עצמנו מהמשבר.

 

(מתוך ההודעה לעיתונות)

 

בפתיחת הכנס הכלכלי

דברי עקיבא פלק בפתיחת הכנס

 

אלה ימים שבין חגי תשרי.

אין בנו שאננות ודחייה ל"אחרי החגים"  בין הימים הנוראים, ימים של דין ליחיד,לאומה ולעולם, ובין הימים של חג ושל שימחה בה'. "ושמחת בחגך והיית אך שמח". ימים של זכר ליציאת מצרים ושל ישיבה בסוכה של ענני כבוד.

התכנסנו כאן, שבת אחים, ללמוד את המצב, לחשוב יחד ולקדם פני הבאות.

חג הסוכות המתקרב, יותר מכל חג אחר, קורא לנו קריאה של אחדות, של רעות ושל אמונה. היהודי נקרא לצאת מביתו, ממבצרו ולחסות בצילא דמהמנותא = בצל האמונה, בסוכה שכולה ארעי.

 

"עתה ידעתי" – אמרו: מתחילה לא היה עבד יכול לברוח ממצרים, שהייתה סגורה ומסוגרת ועכשיו – הוציא שישים ריבוא בני אדם ממצרים!" (מכילתא יתרו).

גם ישראל שבאותו הדור כבר רפים היו באמונתם כי כבר שקעו במ"ט שערי טומאת מצרים ויאמינו כי לגיבורים הכוח ולעשירים הביטחון ולעריצים הממשל. לא ביקשו ישראל אלא להסיר מעליהם את השעבוד מעט ויהיו כמו כל המצרים. אז שמר הקב"ה את הבטחתו לאברהם ליצחק וליעקב אבותיהם, ויוציאם ממצרים בכוח גדול ... ויראה להם יד ה' המושיעה וגואלת שהיא "נאדרי בכוח – יותר מכל אדירי הכוח  שבעולם. תקיפי עולם נשברו לפני ישראל וגם כל איתני הטבע נכנעו מלפניהם..."

 

היאור אינו אלוהיהם – שכבר עלה בו דם

הבית אינו מבטח – שכבר נמלאו בתיהם צפרדעים.

המקנה = הקניין אינו מעוז – שכבר הייתה יד ה' בכל מקניהם...

ואתם, בניי אהוביי, לא עובדי פרעה אתם, ולא עבדים לכל אליליהם ולא משועבדים לאמונותיהם, עבדיי אתם ואוציאכם מיד פרעה ... וייסעו בני ישראל מרעמסס סוכתה...

 

אנו בעת משבר עולמי, שמשפיע כבר על הבורסה בארץ. הפגיעה בקיבוצי הקבה"ד מתבטאת בתחום הפיננסי – פגיעה בחסכון לפנסיה, בקופות הגמל ובנזילות.

זכורים לי הימים הקשים בשנות השמונים, שבהן האינפלציה הגיעה אף ל 30% בחודש. רבים בארץ, וביניהם הקיבוצים והתנועות, לקחו הלוואות לזמן ארוך בהנחה שהאינפלציה תשחק ותישחק לטובתם.

התוצאה הייתה שמי שלא עמד בפיתוי, נקלע לצרות צרורות, ועד היום, למרות הסדרים שכללו מחיקת מיליוני ₪,  רבים-רבים מהם לא השתחררו מנטל החוב הרובץ על כתפיהם, נטל שגרם בראש ובראשונה להרס חברתי.

מנהיגי הקבה"ד בעת ההיא עמדו בפרץ, ועם הנושאים בנטל האחריות בקיבוצי הקבה"ד הצליחו לא להיקלע להרפתקאות.

וכך, כתוצאה משלוב הידיים, לא נזקקו קיבוצי הקבה"ד להסדרים ולמחיקות, ונשמרה איתנות כלכלית שאפשרה להערכתי גם איתנות חברתית.

 

והיום, יתכן שאנו בפתחה של תקופה שונה משידענו בשנים האחרונות. הלוואי שאתבדה, אך עלינו להתכונן לרע ולקוות שיהיה טוב, ולא, חלילה, להיות שאננים ולגלות שיכולנו למנוע קשיים ולא עשינו את המרב. לפיכך ראינו לנכון, נחמיה, אלי, יענקל'ה ואני עם כל המזכירות הפעילה, חובה לכנס כנס חרום, ואנו מודים מאד לחברים שהגיעו לכנס ומודים מאד-מאד לאורחינו שניאותו להיות איתנו בהתכנסות חשובה זו.

 

אנו, בקבה"ד, נעשה כל שיידרש כדי להמשיך בדרך קודמינו, ונקווה שנצליח לצפות את הנולד, לראות את ה "מלחמה" הבאה ולא את הקודמת, ולשכנע את כל המנהיגות החברתית והכלכלית בקבה"ד, להימנע מהרפתקאות בעת הזו.

מחלקת החברה

מנוחה זכאי

 

לחברים שלום רב!

זהו, חזרנו לשגרה והשנה נפתחת ב"ה במבול של פעילות שוטפת (גם קצת "מבול אמיתי" בקיבוצי העמק שלנו – בעיקר בשדה אליהו וטירת צבי – נקווה שיהיה זה פתח לעוד הרבה        גשמי ברכה).

הפורומים כולם, יצאו לדרך – קבוצות המנהיגות בצפון, בדרום ובגוש עציון, פורום המזכירים, ואני תקווה שגם פורום הרבנים ימשיך ויפרח.

שבת רבנים ומזכירות פעילה – השנה מארח את הפעילות קיבוץ מעלה גלבוע. משתתפים בשבת - רבני הקהילות וראשי המוסדות של הקבה"ד עם בני משפחותיהם, ועם חברי המזכירות הפעילה ומשפחותיהם. המשתתפים ילונו בפנימיית הישיבה.

נושאי הדיונים המרכזיים הם: "מקומו של הרב בתוך חברה הנמצאת בתהליך" ו"אתגרי האינטרנט לקהילה ולרב", מלבד "בנק רעיונות" ומבחר של שיעורים לקהילה על כל רבדיה.

קיום אירוע גדול כזה (מעל 100 איש) במעלה גלבוע, קיבוץ מתחדש ומופרט, מציב אתגרים רבים בפני אנשי המקום. החברים הרימו את הכפפה, ואין לי ספק שתהיה זו שבת מוצלחת ומהנה לאורחים ולמארחיהם.

ביום שישי מתוכננת במקום סדנה לנשות הרבנים בנושא "יכולת לחולל שינוי בשיחה" בהנחיית הפסיכולוג דני פרנק (מירב), ובזמן זה יטיילו הרבנים עם ילדיהם (בתקווה שגם מזג האוויר יתחשב בתוכניותינו...).

 

מחלקת היכרויות – המזכירות הפעילה החליטה לסגור את המחלקה. מזה שנים רבות אין אנו זוכים לשמוח בחתונות שנולדו מפעילות המחלקה, על אף ההשקעה הרבה של רכזת ההיכרויות לאה ריידר, בעבודתה ובקשריה המצוינים עם משרד השידוכים "ישפה" (מכוחותינו), הנחשב למשרד טוב ומצליח.

בדקנו אפשרויות לפתוח אתר היכרויות משלנו באינטרנט, והוחלט שיש די אתרים אחרים ואין בו צורך. תם פרק. הרבה תודות ללאה.  

מחלקת החינוך

ציפי סטרשנוב

 

פיזמונסניף:

ביום רביעי, איסרו–חג סוכות, התקיים הפזמונסניף התשיעי של סניפי בני-עקיבא בקיבוץ הדתי. שמחנו לקיים פזמונסניף זה, לאחר שנדחה פעמיים בשנה שעברה.

וזו גם הסיבה שרוב שירי הפזמונסניף, עסקו בנושא "60 שנה למדינת ישראל.

משואות יצחק ארחו את הפזמונסניף "כיד המלך" ממש, מה שתרם רבות להצלחת  האירוע . בפזמונסניף  השתתפו שנים-עשר סניפים  מקיבוצינו, ואלה הם:

עלומים, סעד, עין- צורים, משואות יצחק(כמובן), יבנה, כפר עציון, בארות יצחק,

שלוחות, עין הנציב, שדה אליהו, מעלה גלבוע ולביא. כל סניף קיבל תעודת הצטיינות בתחום שבו הצטיין.  תעודת הצטיינות כללית קיבלו משואות יצחק, ולביא - יישר כוח!

לצערנו הרב, לא הגיע אף נציג מבני עקיבא לכבד אותנו בנוכחותו.

 

נפגשים ונערכים: בתחילת שנת הלימודים, קיימנו ימי היערכות אזוריים עם מכון פיר"ם. בצפון מתקיימים ימים אלה כבר מספר שנים. בדרום ובגוש עציון, הייתה זו הפעם הראשונה.

לפני ראש השנה, הספקנו לקיים מפגש ראשון לרכזי תיכון וחטיבה, והתחלנו את סדרת המפגשים השנתית של פורום רכזי חינוך.

 

יום עיון בנושא: "מניעת התאבדות": יום העיון יתקיים ביום רביעי – ו' כסלו תשס"ט (3.12.08), בבארות יצחק. יום העיון מיועד לבעלי תפקידים בקיבוצים – מנהלי קהילות, רכזי חינוך, רכזי תיכון וחטיבה, ועדות צעירים וועדות בנים, צוותי צח"י ונציגי בתי הספר. יום העיון יפגיש אותנו עם היבטים שונים של התופעה: פסיכולוגיים, חינוכיים, קהילתיים, הלכתיים, התייחסותה של המערכת הצבאית ועוד. יום העיון הוכן בשיתוף פעולה של מחלקות החינוך, החברה והצעירים.

 

תודה ובהצלחה: בימים אלה ממש, אני נמצאת בתקופת חפיפה עם מיכל ליברמן אחיטוב מקיבוץ סעד, שתחליף אותי  בריכוז מחלקת החינוך של הקיבוץ הדתי.

במהלך החפיפה, אנו נפגשות גם עם רזי בן יעקב מכפר עציון, שיתחיל לרכז את "נוער הקיבוץ הדתי". ומה במגירה? שבת סמינר לי"ב (חוב מהקיץ), מפגש לקומונריות של הקיבוץ הדתי, הקמת "פורום רכזי תיכון וחטיבה דרוציוני" (דרום,+ גוש עציון), המשך פעילות הפורום הצפוני של רכזי תיכון וחטיבה (במתכונת דומה לזו של השנה שעברה), והכנת מפגשים נוספים של "פורום ארצי של רכזי תיכון וחטיבה", טורניר כדורסל לנוער בחנוכה, והקמת פורומים אזוריים של נוער.

בגיליון הבא יופיע, אי"ה, ראיון לסיום התפקיד.

בינתיים, אני רוצה להודות לכל הקוראים המאירים, המעירים והמפרגנים, שתרמו לחשיבה ולהרגשה טובה. וכמובן, לאחל למיכל ולרזי בהצלחה.

 

 

 

מחלקת משימות

יהושע מוזט

 

משימות מיוחדות

לפני כחודשיים הצטרפתי למזכירות הפעילה. הוטל עלי לעסוק במשימות מיוחדות.. עם הצטרפותי, השתתפתי ביום ההיערכות של המזכירות הפעילה. יום זה לווה ע"י גורם מקצועי ושמטרתו הייתה לגבש את תכנית העבודה של כל מחלקה. יום ההיערכות חשף אותי לעשייה המבורכת  של המזכירות הפעילה, כל אחד בתחומו, ולפתע התגלתה לי משמעות האמירה תנועה בתנועה הלכה למעשה. אכן התנועה פעילה והמשימות רבות ומגוונות. ואכן, גם במחלקת המשימות המיוחדות צריכים להתמקד במספר תחומים ע"פ סדר עדיפויות.

 

תקנון הקיבוץ:

אחד היעדים שמחלקת המשימות המיוחדות קבעה לשנה הקרובה הוא לקיים סדרת פגישות עבודה ודיונים בנושא 'תקנון הקיבוץ' (החוברת האפורה). הוקם צוות אשר ילווה את העבודה שמטרתו, בין השאר, לעורר דיונים גם בקיבוצים. תקנון זה אינו רלוונטי לרוב (כל?!) הקיבוצים. משימת הצוות היא לנסח מספר עקרונות ליבה של התקנון ולסייע לקיבוצים לעדכן אותו ולהתאימו למציאות המשתנה בחצרם. מתוכננות פגישות עם מזכירי פנים ומנהלי קהילה של קיבוצי התנועה במטרה להציג את הנושא, להציפו,  ולהעביר את חשיבותה של מלאכה זו. עדכון תקנון הקיבוץ "תקנון הקבוצה" אמור להוביל את הקיבוצים לדיונים חשובים ובסופו של דבר, לאירוע תנועתי משמעותי.

 

מועצה:

נחמיה רפל הקים צוות מתוך המזכירות הפעילה שיעסוק בהכנה של המועצה הבאה .

חברי הצוות הם: עקיבא פלק, אלי סומר , מיכל אחיטוב ואנוכי שאמור לרכז את הצוות.

הצוות ייפגש בימים הקרובים כדי לקבוע תאריך יעד למועצה ולעבוד על תוכנה. מועצה תנועתית היא אירוע חשוב לתנועה. סביר להניח שבמהלך ההכנה נשתף חברי תנועה רבים נוספים. קיום המועצה ותכניה יאושרו במזכירות הפעילה ובמוסדות כמקובל.

 

 

קיבוצים בתנועה:

במסגרת המשימות המיוחדות בימים אלה אנו מעמיקים קשרים עם מספר מצומצם של קיבוצים שעברו או שעומדים לעבור תהליכים/שינויים. עשייה זו תדרוש  למידה  כדי שנוכל לתרום את חלקנו לטובת אותם קיבוצים. חשוב להתבונן במודלים שונים הקיימים כיום בתנועה וללמוד את היתרונות שלהם  כדי למצוא דרך אפשרית למקומות אחרים.

 

 

מחלקת משימות:

בימים אלה התחלתי חפיפה עם רוברט ברל, שאמור לסיים את תפקידו במחלקת המשימות בשבועות הקרובים. בשלב זה אני לומד את מגוון הנושאים והמשימות המונחות על שולחנו ומודה לו על האכפתיות בהעברת התפקיד על הצד הטוב ביותר .   

 

 


יהושע מוזט – נעים להכיר

עולה חדש: עלה מצרפת בשנת 1983.

נשוי: לשמחה, בת שדה אליהו ואב לחמישה.

קיבוצניק: יהושע עבד בענפי החקלאות והתמקצע בענף המים.

חברתי: היה מדריך חברתי בהאחזות ברוש.

ריכז ועדות ופרויקטים חברתיים ותרבותיים בשדה אליהו.

מזכיר: היה חבר מזכירות מורחבת של הקב"ה, וכן מזכיר פנים של קיבוץ שדה אליהו בשנים 2001 - 2005 

משווק: בשלוש שנים אחרונות היה מנהל שיווק במפעל התבלינים.

.





אגף המשימות

 

רוברט ברל

עשרים וחמישה צעירים מקהילת בני מנשה מהודו

השלימו לימודיהם באולפן לעברית בקיבוץ שדה אליהו

 

קבוצה של עשרים וחמישה צעירים מקהילת בני מנשה מהודו השלימו לימודיהם באולפן לעברית בקיבוץ שדה אליהו. ג'וני קרדש, מרכז האולפן, שיבח את החניכים על השקעתם ועל מסירותם, שהביאו אותם להישגים יוצאי דופן.

 

קהילת בני מנשה היא חלק מעשרת השבטים שגלו מזרחה בגלות אשור, וגרו בסין ובהודו. ההתבוללות באזורים אלה הייתה מהירה, בגלל הנתק הגדול שהיה ביניהם לבין שאר עם ישראל, ובעקבות מיסיונריות נמרצת במאתיים השנים האחרונות. רוב המסורת הועברה בעל-פה ועל ידי כוהני השבט, וכל מי שדבקו בדת האמינו שיום יבוא ויחזרו למולדתם ולשורשי היהדות. הקבוצה הגיעה ממדינת מניפור שבצפון מזרח הודו לפני כשנה. לכולם רקע של חיים יהודיים מלאים. רוב חברי האולפן באו ממשפחות גדולות הגרות באזורים כפריים, עובדות בחוות האורז המשפחתיות ומנהלות חיים צנועים. הרבה מהם בעלי תעודת בגרות מלאה ולחלקם אף תעודת השכלה גבוהה.

בחמישים השנים האחרונות החלו בני השבט במסעם חזרה לשורשים, ליהדות ולארץ ישראל. מרכזי גיור ולימוד הוקמו במניפור ובארץ ע"י הרבנות הראשית וארגון "שבי ישראל". חברי השבט למדו עברית, יהדות וכיצד לבסס חיי קהילה יהודית בריאה ותוססת.

 

הקבוצה הגיעה לאולפן בקיבוץ שדה אליהו לאחר שהייה בת שמונה חודשים במרכז קליטה בפרדס חנה. העולים התקבלו בחום רב ע"י חברי הקיבוץ אומצו ע"י משפחות, ולמדו ועבדו לסירוגין, יום עבודה בקיבוץ בחקלאות או בענפי השירותים ויום לימודי עברית ויהדות, וכך הכירו מקרוב את החברה הקיבוצית הישראלית. ענפי הקיבוץ נהנו מעבודתם של בני מנשה והעריכו את מסירותם הרבה לעבודה.

תוכנית הלימודים כללה שיעורי תורה ופרשת שבוע, פעילויות חברתיות וטיולים לחלקי הארץ השונים. צוות האולפן נפעם לראות את ההתלהבות של בני מנשה בכל הטיולים, ובמיוחד את ההתרגשות הרבה שאחזה בהם בעת הטיול בעיר העתיקה בירושלים.

עם סיום הלימודים חזרו החברים כל אחד לקרוביו או לחבריו הגרים בקהילות בני מנשה הקיימות ברחבי הארץ, בקריית ארבע, בכרמיאל ובמעלות. הצעירים יתגייסו לצבא או לשירות לאומי, והמבוגרים יותר יתחילו ללמוד מקצוע ולבסס את חייהם כאזרחים ישראלים. 

מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, אמר שהקיבוץ הדתי חרט על דגלו, כערך מרכזי, לפעול למען החברה בישראל, ואולפני העברית והגיור הם מהפעילויות הבולטות. היכולת הייחודית של הקיבוצים הדתיים לתת מענה גם בתחום הלימודי וגם בתחום התעסוקתי, והכול בתוך בית יהודי שומר מצוות וכשרות, מושכת אלינו בכל שנה מאות צעירים מכל רחבי העולם, ומן הניסיון אנחנו יודעים שהרוב המוחלט נשאר בארץ, מתגייס לצבא ונקלט היטב בחברה הישראלית.

 

(מן העיתונות)

חסר רכיב