תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

לזכרם

02/10/2008
עמודים אלול תשס"ח 726 (10)
לזכרם
אריה קרול ז"ל

נולד: כ"ט בחשוון תרפ"ד (8.11.1923)

נפטר: כ"ד בתמוז תשס"ח (27.7.2008)

סעד

 

א ר י ה

כבר שנה וחצי שאתה אתנו ואתה לא אתנו. שנה וחצי מאז התחלת את הליכתך בפרוזדור שהביא אותך אתמול לפרידה הסופית.

ח"י שנים קשרו את חיינו זה לזה. כל אחד מאתנו הביא את מטען חייו החיובי, ומן החיוב והכאב של חיים עברו היו לנו הרבה דברים משותפים, כגון דרכנו והשקפתנו לגבי הלכות המדינה. היו גם דברים שחלקנו עליהם, והם היו נושא לויכוח בין אנשים שנהנים מעצם היחד ובדו-שיח המשותף.

משום מה לא יכולתי לצאת מעורי וממקצועי, וראיתי באריה – מעבר לאישי – שזכיתי במעין פיקדון של עם ישראל, שקשרתי את גורלי בגורלו של אחד מענקי האומה בדורנו.

ענק האומה, בין היתר, בגלל חלקו באחד המאורעות המכוננים של העם היהודי בעשורים האחרונים, השבת "יהדות הדממה" לארצה, והדאגה לקליטתה. ענק האומה בגלל דרכו האישית ללא פשרות וללא רבב, הרחק מן השררה שהציעו לו ושהיה ראוי לה.

השנים האחרונות העמידו אותנו במבחן קשה, וכפי שאמרנו הרבה פעמים בינינו "בכוחות משותפים נתגבר". התגברנו עד כמה שהיושב במרומים נתן לנו, ואני מודה לו מעומק ליבי על כך.

שימשנו דוגמא לבנינו ולבנותינו האהובים, למשפחות קרול ושנקולבסקי על אגפיהם.

בנינו שוב בנין עדי עד.

תהיה מליץ יושר לכל אוהביך, מוקיריך ,ובעיקר לעם ישראל שכה זקוק לו, וכל כך הרבה עשית למענו.

יהיה זכרך ברוך.

סילויה

(הספד שנאמר בלוויה)


מעוז לוטן ז"ל

נולד: כ"ג כסלו תשמ"ז (25.12.1986)

נפטר: כ"ה באב תשס"ח (28.7.2008)

שירת ביחידה קרבית ונפל בעת מילוי תפקידו

שלוחות

 

 

מלב כואב לבן אוהב.

מעוז היקר שלנו, פרח יפהפה שנקטף כך פתאום!

השארת בלבנו חלל ענק, שלא יהיה קל לנו להתמודד איתו. לכל אדם יש שם, והשם שניתן לך התאים לך בצורה יוצאת מן הכלל.

מעוז, היית חזק ואמיץ, וידעת תמיד לחזק גם אותנו. לכל אדם יש יעוד, ונראה לנו שהיום אנו מבינים את היעוד שהיה לך בעולם הזה.

באת ללמד אותנו מה זאת אהבה, אהבת את המשפחה שלך מקטון ועד גדול, אהבה ענקית, עם חיבוקים ונשיקות, שלא הפסקת להרעיף עלינו. לימדת אותנו מה זו ענווה, הבאת לכולנו גאווה גדולה בשירותך הצבאי וגם לפני זה. אתה מעולם לא היית גאותן ולמדנו ממך מה זו ענוה ומה זו צניעות.

 

היית חכם ויפה תואר, עם חיוך מקסים ורצינות, כשצריך היה להיות רציני. כיבוד הורים ואנשים בכלל היו נר לרגליך. לעולם לא נשכח אותך ותמיד נאהב אותך – בן, אח ונכד יקר.

היה שלום מעוז היקר שלנו!

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.

 

אבא

(הספד שנאמר בלוויה)

 


אסתר (אסתי) תשבי ז"ל

נולדה:    כ"ט חשוון תשי"ב,  28.11.1951

נפטרה:  י"ט באב תשס"ח, 20.8.2008

קבוצת יבנה

 

 

"ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" (אסתר ב' - ט"ו), אומרים  חז"ל: ".... אדם האוהב כל, הינו גם אהוב על הכול".

אסתי אהבה בני אדם במלוא מובן המילה. אהבה המכילה קשת גוונים של חברים בקיבוץ, אהבה פשוטה ואמיתית, המאירה פנים לכל אדם. אהבה המסוגלת לקבץ סביבה קבוצת תמיכה של חברים להתמודד עם המחלה, אשר לה היא עצמה, לבסוף, לא יכלה.

אסתי בחרה בקיבוץ כדרך חיים. כנחלאית, פגשה באלישע ונישאה לו במעלה גלבוע. יחדיו עברו לבנות את ביתם בקבוצת יבנה.

 שנים רבות, אסתי, הקדשת לטיפול וחינוך בילדי הקיבוץ וגם בנוער נעל"ה. מטיפול מושלם המשכת לטיפול המשלים, בטיפולי הרפלקסולוגיה והשיאצו, שאותם הענקת במקצועיות רבה.

ברקמת חייך יש זכות ראשונים לחנות השימורים אותה הקמת, ולחנות הכל-בו, שאותה השארת מיותמת ממאור פנייך ומהחיבור האישי לכל הנכנס והיוצא בשערה.

ידעת לחבר ולגשר, בדיסקרטיות ניסית לזווג זיווגים, לחבר חיבורים, לבנות עוד בית בישראל.  גם חיבורים  רבים אחרים, אמיתיים, ידעת לחבר, לגשר, להשכין שלום...

יחד עם זאת, ידעת להישיר מבט מול עשייה שאינה לרוחך, לעמוד ולומר את אשר על ליבך, לנסות לתקן ללא חת. בביתך  המואר, המטופח, בארמונך שלך, ידעת לגשר בין הקיבוצי לאישי, למצוא את האיזון המורכב בין משפחתך לבין קיבוצך. מבית הורים ניצולי שואה שבו גדלת, ובמרוצת השנים  ניהלת, סעדת וכיבדת, בנית בית לתפארת. היית מאושרת בשלושת בנותייך ובנך יחידך, אותם אהבת בכל מאודך. ולצידך עמוד השדרה, אהבת חייך וכל עולמך - אישך אוהבך, אלישע.  

גם כשאפסו כוחותייך, אִפשרת לאלישע להמשיך בעשייתו הרבה כל כך במשק, בקיבוץ ובתנועה.

נוחי, אישה אמיצה, ומצאי מקומך תחת כנפי השכינה.

 

רבקית שריד

(מתוך דברי הספד)

חסר רכיב