תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

כולנו ביחד?

18/08/2008
עמודים מנחם - אב תשס"ח 725 (9)
'כולנו' ביחד?
משה גלס

"יש להקים גוף ציבורי חוץ פרלמנטרי, שייצור לובי של חברי כנסת שונים, בעלי עניין
בשימור הממלכתיות הדתית בחינוך ובמוסדות הממלכתיים"
משה גלס, מציע דרך אחרת

לאחרונה אנו קוראים על התארגנות של פלגי הציונות הדתית, אשר הקיבוץ הדתי נוטל בה חלק פעיל, ותמהני על כך. הסיסמא של איחוד ללא כל תכנית וללא קוים מנחים נראית לי לא נכונה. האם באמת יש לי, כיהודי דתי ציוני, מכנה משותף עם חותכי הצמיגים של רכבי צהל, עם רבנים הקוראים לסירוב פקודה, עם אלה הרודפים את קציני צה"ל אל תוך בתי הכנסת?
האם הם רוצים להיות שותפים שלי? באחד מגליונות "מעייני הישועה", מתבטא הרב אבינר, אחד מחשובי הרבנים ביו"ש, כנגד האיחוד.
אין לי ספק שכדי להגיע לאיחוד בעתיד, אי אפשר להתעלם מן הסיבות שהביאו לכך שהציונות הדתית המאורגנת מסביב למפד"ל נחלשה ואינה מהווה היום גורם מרכזי.
אין זה הזמן והמקום להתחיל בדיון מעמיק על כל הסיבות שהביאו לכך. אני מבקש להדגיש שתיים מהן:
א. לאחרונה, הצטיירה המפד"ל כתנועה שהנאמנות היא ממנה והלאה. בכל הממשלות האחרונות שבהן השתתפה, היתה המפד"ל מהראשונים לנטוש את הקואליציה. יתר על כן, חברי הכנסת שלה לשעבר מפוזרים בתנועות שונות. לעיתים נדמה שמוסדות הקיבוץ הדתי נאמנים למפד"ל יותר מחברי הכנסת שלה.
ב. לפני כ-,15 שנה אמר זבולון אורלב, מפעילי המפד"ל ועדיין לא חבר כנסת, שהתנועה העמידה בראש סדר היום הציבורי את ההתיישבות מעבר לקו הירוק, על חשבון נושאים אחרים. הוא אף ציין שהרבנות יוצאת מתחת לידיה, והביע חשש לפגיעה בחינוך הדתי הלאומי. לצערנו, הנבואה התגשמה.

כדי לבנות עתיד טוב יותר לציונות הדתית, צריך לזכור את מה שידעו מנהיגינו בשנים הראשונות לקום המדינה. שהישגים משיגים מבפנים, ולא באופוזיציה החרדים למדו זאת, וזה משרת אותם היטב, ולעיתים גם בניגוד לתפיסה ממלכתית דתית. (למשל: הגיור, קבלת סיוע ממשלתי לחינוך שלהם ללא לימוד ערכי הליבה, הרבנות ובתי הדין הרבניים ועוד)
על כן, אני מציע את הכללים הבאים כבסיס ראשוני לתנועה מעין זו שמנסה לקום:
1. התנועה החדשה, אם תקום, תכריז שמגמתה היא להוות חלק מן הקואליציה, תילחם על עמדותיה מבפנים, ולא תפרוש מהממשלה גם אם דעתה לא תתקבל בנושאים המדיניים.
2. יקבע סדר יום חדש לציבור הדתי הלאומי כדלקמן:
א. חינוך דתי לאומי פתוח לכל, שבו תודגש הממלכתיות הדתית.
ב. טיפוח הלאומיות במוסדות הדת הממלכתיים.
ג. פיתוח חברה צודקת ע"פ חזון נביאי ישראל.
ד. נושאים מדיניים כפי שיקבעו בצורה דמוקרטית ע"י חברי התנועה.

כיוון שאינני מאמין שרוב אנשי הציבור מן הציונות יהיו מוכנים לכך, נדמה שצריך ללמוד את המציאות ולנהוג על פיה. המציאות היא שיש כיום מספר גדול של חברי כנסת דתיים לאומיים, אשר אינם חברים במפלגה אחת. יש להפסיק לבזבז זמן ומשאבים על תכנית, שלענ"ד, ולדעתם של חברים נוספים בקיבוץ הדתי, לא תצלח.
יש להקים גוף ציבורי חוץ פרלמנטרי שמטרתו לשמר את ערכי החינוך הממלכתי-דתי ואת המוסדות הממלכתיים הדתיים. גוף זה ייצור לובי של חברי כנסת מכל סיעות הבית, שיש להם עניין בשימור הממלכתיות הדתית בחינוך ובמוסדות הממלכתיים (רבנות ראשית, מועצות דתיות, בית הדין הרבניים ועוד). אני כמעט בטוח שלגוף כזה יצטרפו חברי כנסת דתיים וחילוניים אשר פני מדינת ישראל בהווה ובעתיד חשובים להם.

קבוצת יבנה




חסר רכיב