תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

רץ למרחקים ארוכים

18/08/2008
עמודים מנחם - אב תשס"ח 725 (9)
רץ למרחקים ארוכים
מושקו מושקוביץ מקבל את פרס 'עוז ציון'
אסי פליישמן

"הציונות עבורי היא תורת חיים, הציונות היא תנועת גאולה של עם ישראל
והגשמתה בעלייה, בהתיישבות ובחינוך
אלה האדנים שעליהם ביקשתי להציב את בנין חיי"
אסי פליישמן שוחחה עם מושקו – הוא מושק'ה בפי חברי משואות יצחק

עוז ציון
ביום ירושלים קיבל מושק'ה, בטקס מרשים בעיר דוד שבירושלים, את פרס "עוז ציון" הניתן מטעם קרן מוסקוביץ לציונות, וחשבתי שזו הזדמנות מתאימה "לעשות קצת סדר" ולשמוע ממושק'ה על פעילותו הרבה.
אחד מזיכרונות הילדות שלי הם הטיולים הרבים אליהם יצאו הורי וחברי המשק בהדרכתו של מושק'ה (כנראה רק במשואות יצחק הוא נקרא מושק'ה ולא מושקו..), ושתמיד חזרו מהם מלאי חוויות והתפעלות. כבר אז חשבתי, איך יש לו זמן גם לזה? נדמה, שעם השנים הולכת פעילותו ומתרבה, ומגיעה לפינות מגוונות בחיינו הציבוריים והלאומיים.
קשה להקיף את כל מגוון עיסוקיו ופעולותיו של מושק'ה, בעיקר בתחומי ההתיישבות והחינוך, ברשימה אחת, ובכל זאת, הנה מעט מן המובחר שמושק'ה הסכים "להסגיר" ולפרסם.

העליה לארץ
מושק'ה נולד ב-,1925 בפרסבורג ברטיסלבה, למשפחה ציונית. עם עליית הנאצים לשלטון החליט אביו שליהודים אין יותר מקום ושעליהם לעלות לא"י. ואכן, כשהיה מושק'ה בן עשר, עלו ההורים וארבעת ילדיהם ארצה.
בזמן לימודיו בבי"ס החקלאי 'מקווה ישראל', הקים עם חבריו את הגרעין המייסד של משואות יצחק – 'הגרעין הצ'כי'. חברי הגרעין עלו להכשרה בשדה אליהו ובטירת צבי, ושם קיבלו את השם "משואות" בתקווה שלפיד המשואה יאיר את הדרך לפליטי המלחמה מאירופה. הגרעין נדד עד אשר נקראו חבריו להקים את הקיבוץ השני בגוש עציון. שם, בגוש, עבד מושק'ה כעגלון בהובלת אבנים לבניית הטרסות.
מושק'ה: "שמחנו על הבחירה, כי גוש עציון הוא ליבה של מולדת העם היהודי, וממוקם בין עיר האבות – חברון, לעיר הנצח – ירושלים, ויושב על 'דרך העקידה' בה פסעו אברהם ויצחק."


בודד באי
בספטמבר 1947, נשלח מושק'ה ע"י הקבה"ד (במסגרת מכסה שהוטלה על כל הקיבוצים) לשליחות בקפריסין. השליחות, שהיתה אמורה להימשך שלושה חודשים, נמשכה מעל לשנה. באותו הזמן פרצה בארץ מלחמת השחרור, ועל גוש עציון הוטל מצור. מושק'ה, למרות רצונו, נשאר מנותק מאשתו ומבתו התינוקת בזמן נפילת הגוש והכרזת המדינה.
על נפילת הגוש שמע בו ביום ("באדיבות" הבריטים) ועולמו חרב עליו, מפני שלא ידע מה עלה בגורל חבריו ושאר אנשי הגוש. רק לאחר כמה ימים החלו לטפטף הידיעות על הליכת חברי משואות לשבי.
מושק'ה: "למרות הדאגה העצומה והחרדה לגורל החברים, ידעתי שאני צריך להמשיך ולמלא את תפקידי כשליח אצל העקורים. שרידי השואה בקפריסין ראו בשליח מארץ ישראל את הכתובת לתקווה ולפתרון הבעיות."
בקפריסין עסק מושק'ה בהכנת הפליטים לחיים בארץ ישראל. הוקמו שם בתי מלאכה, לימדו עברית, תנ"ך, ציונות, גיאוגרפיה של א"י, עסקו בארגון הנוער ועוד. הסיסמא היתה "קפריסין – ערב ארץ ישראל".
כנראה ששם נבטה במושק'ה המחוייבות לפעילות הציבורית המדריכה אותו מאז.
מושק'ה: "היום כשאני נושא נאומים ותיק, אני זוכר כיצד רעדו רגליי מאימת הקהל, בעמדי בקפריסין מול קהל האלפים המצפה למוצא פי".

מועצה אזורית שפיר
עם חזרתו מקפריסין מצטרף מושק'ה לנשות הגוש המחכות לבעליהן הנמצאים בשבי, ועליו מוטלת המשימה לדאוג לחבורה לאוכל ולפרנסה. כאשר חזרו השבויים, הוחל בהכנות לעלייה למשואות יצחק במקומה היום, בחבל שפיר. כאן החל לעבוד ברפת המשותפת עם עין צורים, וכעבור זמן קצר התמנה למרכז המשק.
עם בחירתו לראשות המועצה האזורית שפיר (תפקיד אותו מילא 27 שנים), יזם מהלך חדשני בראייה החינוכית- 'מִשכֵנות לשותפות'. במסגרת זו הוקם בית ספר אזורי משותף, שבו למדו בשילוב ילדי האזור יוצאי כל התפוצות (תימן, הונגריה, פרס, מזרח אירופה, מרוקו וכו'). בית הספר הוקם בסיוע חברים ממשואות ומהסביבה (לדוגמא - טובה אילן מעין צורים). מהלך זה יקרא לימים – אינטגרציה.
במקביל לפיתוח המשקי והחברתי, היה חשוב למושק'ה שהקו המנחה במועצה האזורית הדתית ישלב בין תורה לעבודה. לראשונה בארץ הוקם מרכז אזורי – מרכז שפירא, שבו התגוררו עובדי המועצה, ובו רוכזו כל שירותי החינוך, המנהלה, הבריאות ושאר שרותי המועצה. במרכז שפירא הוקמה, לראשונה ע"י ראשות מקומית, הישיבה התיכונית 'אור עציון', הפנימיה הצבאית וישיבת ההסדר, וכן בי"ס אזורי מקיף, כולל פנימיה מקצועית.

בדרך אפרתה
לאחר מלחמת ששת הימים, חוזר מושק'ה בהתלהבות למקום ומתחיל בפיתוח הגוש, מלווה בתחושה של "פעמי משיח".
באלון שבות, מקים מושק'ה מרכז אזורי במתכונת דומה למרכז שפירא, אלא שכאן התהליך הוא הפוך – המרכז מוקם למרות מיעוט התושבים, כדי שיהיה אבן שואבת ועוגן למתיישבים נוספים. מודל זה משמש מאז דגם ליישובים קהילתיים רבים בארץ. הקמת אלון שבות אושרה בישיבת הממשלה, כאשר מושק'ה, בסיוע שרי המפד"ל, פנה ליגאל אלון, אז סגן ראש הממשלה, ובטיוטה שהוגשה לאישור הקמת ישיבת ההסדר בגוש, הוא מוסיף גם את המילים: "הקמת ישוב". למעשה ניתן לומר שהישיבה הקימה את היישוב.
בראש הישיבה עמד הרב עמיטל, ומושק'ה עומד בראש הנהלתה מאז ועד היום.
מושק'ה לא עומד במקום, והוא ממשיך במרץ להגשמת החלום הישן – הקמת עיר בגוש עציון.
עשר שנים עברו מפנייתו הראשונה לממשלה ועד הנחת אבן הפינה של העיר אפרת, עשר שנים שבהן הקיש על כל הדלתות, ולמרות האכזבות לא איבד תקווה. כל טיול שמושק'ה ארגן לחברי משואות הסתיים איכשהו על הגבעות החשופות שעליהן הוקמה לימים אפרת, כשהוא מכריז – פה תקום עיר! החברים כבר התרגלו לנבואה ההזויה, עד שבשנת 1979 החלו בבניית העיר. פגישתו עם הרב ריסקין וגיוסו לרעיון העיר אפרת האיצו את פיתוח המקום, עם בניית מוסדות 'אור תורה' ועליית הקבוצה מארה"ב.
ארבע שנים כיהן מושק'ה כראש המועצה הראשון של אפרת, ולאחריהן העביר את התפקיד לתושב העיר.

חבר משואות מדליק משואה
לכבוד שנת היובל למדינה, כאות הוקרה על פעילותו הציונית, התכבד מושק'ה להיות אחד ממדליקי המשואות בהר הרצל ביום העצמאות.
הוא יו"ר וחבר בגופים שונים ומגוונים, העוסקים בעיקר בתחומי חינוך, השכלה והתיישבות, רשימה חלקית:
תימורה – עמותה המחזיקה שני מוסדות חינוך לנערים ונערות שנשרו ממוסדות החינוך ('יפתח' ביישוב אבנת, ו'מחול' במחולה).
היכל שלמה - את ניהול "היכל שלמה" קיבל עליו מושק'ה לפני שנים רבות, בעקבות פנייתו של ד"ר ורהפטיג. במקום הקים מושק'ה את 'המרכז העולמי למורשת היהדות'.
'מנורה' – עמותה שהקים מושק'ה לפני כ-20 שנה ששמה לה למטרה להעלות לארץ תכולה של בתי כנסת מתחסלים בחו"ל וכן תשמישי קדושה וספרי תורה ששרדו את השואה. את ספרי התורה מעבירה "מנורה" לבתי כנסת בארץ, להנצחת זכר הקהילות שחרבו. במסגרת זו העלה מושק'ה כ – 1000 ספרי תורה מהונגריה, צרפת, ליטא, רומניה, וכן מכמה ארצות האיסלם.
מכון צומת - יחד עם הרב ישראל רוזן הקים את מכון 'צומת' העוסק בפיתוח יישומים טכנולוגיים.
אקדמיה - מושק'ה הוא גם חבר במועצת המייסדים, בועד המנהל ובחבר הנאמנים של אוניברסיטת בר אילן. במסגרת זו הוא יו"ר החברה 'בר אילן למחקר ופיתוח', העוסקת ביישום מחקרים והבאתם למסחור, וכן עומד בראש עמותת 'שערי משפט' - המכללה למשפט שבהוד השרון.
מושק'ה: "בכל התפקידים הציבוריים אני חש כשליח של משואות יצחק, הבית שהקמתי ובו אני שותף כחבר פעיל, בחיי המשק בשיעורי פרשת השבוע, ובלימודי תנ"ך".
עשרות שנים מוציא מושק'ה גליונות עיון בפרשת השבוע לזכרה של אשת נעוריו, אורה ז"ל. בכל יום הוא ממשיך ויוצא לפעילותו, תמיד ממהר ומדייק בזמנים, ויחד עם זאת מאיר פנים לכל אחד ואחת בכל גיל, מנוער ועד קשיש.

תורת חיים
כל הנזכר לעיל, הרי זה רק 'על קצה המזלג' מעשייתו הרבה והמבורכת של מושק'ה ואנו מאחלים לו ולנו עוד שנים רבות של עשייה.
"...הציונות עבורי היא תורת חיים" אומר מושק'ה, "הציונות היא תנועת גאולה של עם ישראל והגשמתה בעלייה, בהתיישבות ובחינוך. אלה האדנים שעליהם ביקשתי להציב את בנין חיי. אני שמח ומודה לקב"ה שנתן בי כוח לנצל את כוחותיי הדלים לעשייה ברוכה בכל אחד מתחומים אלה...בשליחותכם, בשמכם ולמענכם, רעייתי, ילדיי, בני משפחתי, חברי במשואות יצחק, ידידי ומכירי עשיתי זאת... משחר ימיו, העם היהודי אף פעם לא רץ למרחקים קצרים, ריצתו – היא ריצה למרחקים ארוכים. ..אין לנו אלא להודות ולהלל את הקב"ה על כל הטוב אשר גמלנו עד כה, ולהמשיך להתפלל ולייחל לימים הטובים שעוד נכונו לנו".
(מתוך נאום התודה בקבלת הפרס)

משואות יצחק




חסר רכיב