תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

לזכרם

28/01/2008
עמודים שבט תשס"ח (720) 4
לזכרם
פני כהן ז"ל

נולדה: כ"ד בסיון תרפ"ד (26.6.1924)

נפטרה: ב' בכסלו תשס"ח (12.11.2007)

עין הנצי"ב

 

אמא,

כל כך הרבה פרידות נפרדתי ממך במהלך השנים. פרידות מסוגים שונים.

בשנים האחרונות היו מספר אירועים שחשבתי שהנה זה קורה ושרדת.

וכמה שחשבתי שאני מוכנה - לא הייתי מוכנה.

בשלש וחצי השנים האחרונות גרת לידינו באפרת ונדמה שזו ההחלטה הנבונה ביותר שעשינו בכל הקשור לכיבוד הורים. הקהילה שלנו באפרת קיבלה את פניך בחום דומה לו זכית בביקוריך בעין הנצי"ב.

 

לא דברת הרבה ובעיקר לא על השואה אבל לפני תשע שנים וחצי, ימים לפני שנסענו איתך להולנד ישבנו יחד דור שני ושלישי וסיפרת. מסיפור זה אני זוכרת במיוחד את הדברים הבאים: בברגן בלזן עבדת במחסן המזון של המחנה. הנאצי שהיה אחראי עליכם נתן לכם בפינה נסתרת במחסן הענק אפשרות לבשל אוכל. בערב, כשחזרת לחלק המחנה בו ישנתם, מסרת את מנת האוכל לאנשים אחרים. היו כאלה שסחרו באוכל הזה. את מסרת - ללא תמורה. שאלתי אותך אם נשארת בקשר עם אותם אנשים. ענית: "לא, בשביל מה?". וכזאת היית, בפשטות, בתמימות ובצנעה עשית את הדבר הנכון.

 

תודה - אחת המילים ששמענו ממך פעמים אין ספור. על כל עזרה, קטנה ככל שתהיה - תמיד הקפדת לומר תודה. זה לימוד חשוב עבורי לחיים -  לא לשכוח להגיד תודה אפילו על הדברים הקטנים.

היום אנחנו נפרדים ממך - אני מקווה ששם במרומים ליד כיסא הכבוד, עם אבא, הוריך ואחותך שולה שזה עתה מלאה שנה לפטירתה, את יושבת ומסנגרת עלינו כי אנחנו כל כך זקוקים למידת הרחמים.

אמא, אני בטוחה שלא מספיק פעמים הודינו לך על מה שעשית עבורנו. זו הזדמנות אחרונה להגיד לך תודה ולבקש ממך סליחה שלא תמיד היינו סבלניים כלפיך, שלא תמיד ענינו לך בכבוד.

 

תודה שהיית אמא  שלנו.

 

יסכה

עליזה גניאל ז"ל

נולדה: י"ז חשוון תרע"ב (8.11.1911)

נפטרה: ט"ז בטבת תשס"ח (25.12.2007)

טירת צבי

 

 

עליזה נולדה להוריה יהודה וטקלה ישראל, בבית מסורתי – יהודי גרמני.

בעיר הולדתה בורגשטיינפורט בגרמניה גרו כ-30 משפחות יהודיות בלבד. 

לציונות הגיעה דרך עיתון שהיה מגיע אל המורה, החזן בקהילה. היא ארגנה את פעילות הנוער המקומי אך הוזהרה שלא לעסוק בנושא הציונות.

עליזה, שהכינה  עצמה לעלייה לארץ ישראל, למדה להיות מורה לכלכלת בית. בתור מקצוע נדרש זכתה בסרטיפיקט ועלתה לארץ בשנת 1933. בתחילה הגיעה לקבוצת רודגס, משם נשלחה לקבוצת שח"ל ומשם לכפר יעבץ. בכפר יעבץ הכירה את אריה גניאל (קניגסהופר) ונישאה לו.

 ב-1937 הייתה בין ראשוני העולים לטירת צבי, ממייסדי הקיבוץ, יחד עם חבריה מכפר יעבץ. עליזה ואריה היו חברים בטירת צבי מיום העלייה לקרקע, עד לשנת 1953, בה עזבה המשפחה ועברה לימין אורד, שם ניהל אריה מוסד חינוכי לילדי עליית-הנוער. כעבור 10 שנים עברו לקריית שמואל. לפני 7 שנים נפטר אריה, ועליזה חזרה לטירת צבי, להיות סמוכה לבניה.

עליזה אהבה במיוחד לספר על הימים הראשונים שלה בארץ ישראל, ועל השנים הראשונות של טירת צבי. 

מזיכרונה הצלול והבהיר העלתה חוויות של צעירה מתלהבת - מהעלייה, כאם צעירה, וכמתמודדת יחד עם כולם בתנאים הקשים של ההתחלה. 

הייתה בין האמהות הראשונות שהתעקשו להישאר עם התינוקות שאך נולדו. לאורך חייה הדגישה עד כמה היא שמחה שהייתה לה הזכות להיות בין מקימי טירת צבי.

עליזה אישה חביבה מאוד. בשיחות הייתה אומרת מדי פעם, שהפסידה 40 שנה כשלא חייתה כאן. עליזה נפרדה מאיתנו בשיבה טובה, משאירה משפחה רחבה של בנים, בנות, נכדים ונינים.

 

                                                                                                            יהי זכרה ברוך.

                                                                                                                         

 

             

 

חסר רכיב