תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על המדף - 1

28/01/2008
עמודים שבט תשס"ח (720) 4
על המדף (1)
קובץ מאמרים לזכרו של דב רפל

"זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ"

סקירה על ספר, לזכרו המבורך של דב רפל

קובץ מאמרים

עורך: שמואל גליק

הוצאה: מכללת ליפשיץ ואוניברסיטת בר אילן

 

 

"הרינו לבקשכם לקבלו בסבר פנים יפות... שכן כדאי והגון לכך ..."

נכתב על ידי הנהגת השומר הדתי לתנועה בתל אביב, על דב רפל

על אישיותו המיוחדת של דב רפל כפי שעולה מתוך אסופת מאמרים לזכרו

 

ספר הזיכרון לדב רפל, "זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ" שיצא לאור לפני כשנה, הוא מצד אחד אוסף של מחקרים אקדמיים בארבעה תחומים בהם עסק דב, ומאידך הוא מכיל קטעים אישיים ועדויות מרגשות, שבהם נתמקד בשורות הבאות.

כבר בשם הספר ישנה אמירה מאד אישית: המילה הראשונה, "זְכֹר", רומזת לעובדת היות הספר ספר זיכרון; המילה השנייה, "דָּבָר" היא ראשי התיבות של דב רפל; והמילה השלישית, "לְעַבְדֶּךָ", הופכת את הכותרת לאמירה אישית, שהרי היא פסוק מספר תהלים, שהוא אחד ממושאי אהבתו ובקיאותו של דב, ובו-זמנית היא מבטאת היטב את תחושתו של דב בעומדו לפני ריבונו של עולם.

"לא אדבר על דב כמי שאיננו – פותח את דבריו פרופ' אלעזר טויטו – בשבילי הוא נמצא מאוד. אדם שהיה דמות מופת איננו נעלם מן העולם". המחשה אחת לאמירה זו מביא פרופ' טויטו, שהיה בשעתו מהמורים המרכזיים בגבעת וושינגטון, מישיבות המחנכים בהנהלתו של דב: "באחת הישיבות נידון הבזבוז שנהגו התלמידים בחדר האוכל; הכל הסכימו שיש למצוא דרכים שונות למנוע השחתת האוכל. לאחר שכל הדוברים אמרו מה שהיה להם לומר, אמר דב: חברים, הביאו בחשבון שבין תלמידינו יש בני עדות שונות. אצל אחדים מהם זהו נוהג מקובל להשאיר מעט אוכל בצלחת, ככתוב: "וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִירוּ כִּדְבַר ה'" (מלכים ב, ד, 44). לדידם זהו סימן ברכה וביטוי להתרחקות מזוללנות. בהערה קצרה זו דב לימד אותנו גם פרק חשוב בשונה ממך וגם פתיחות, ואולי אפילו נכונות לאימוץ נהגים שלא היינו רגילים בהם". 

גם מאמרו של יוחנן בן יעקב נפתח בעדות מרגשת וכך הוא כותב: "בכ' באלול תרצ"ו (7.9.1936) שיגרה הנהגת 'השומר הדתי' בוורשה הודעה 'אל הנהלת הברית העולמית לתנועתנו (היא תנועת "תורה ועבודה") בתל אביב, שנאמר בה: "מחר עולה לארץ-ישראל אחינו הרב דב רפל ... שהיה מיוצרי הכנסת שלנו ונמנה לאחד מטובי מנהליה ומדריכיה. הוא שניהל פעולה רבת-ההיקף והאחריות בכנסת מיום הראשון להיווסדה, ותמיד הקדיש את מיטב כוחותיו לעבודת התנועה ... הרינו לבקשכם לקבלו בסבר פנים יפות, ולעזור לו בכל מה דאפשר לשם סידורו בא"י, שכן כדאי והגון לכך ...". "באחת השיחות האחרונות שקיימתי עם דב רפל בביתו בקבוצת יבנה", ממשיך יוחנן בן יעקב, "הבאתי לו מסמך זה, שהיה בלתי מוכר וידוע לו, וההתרגשות ניכרה על פניו".

נגיעות אישיות מצויות במאמרים נוספים בספר, אך דומה שהמרגשות ביותר הן מילותיו של דב, בכתב ידו, המצולמות ומוגדלות בספר, והנושאות את הכותרת: "אלה המנהגים שהנני נוהג בלי נדר", ושם הוא מונה ומזכיר: "לצום בד' בתשרי במקום בג' בו... להיות בירושלים בחוהמ"ס... לצום ביום י"א בסיון שבו זכיתי לחזור לעיר העתיקה... לאכול בשר רק בימים שהיו מקריבים בהם קרבן מוסף – זכר למקדש..." (ראו תמונה). במילים אלו מתגלה לנו טפח מאישיותו המורכבת והמיוחדת.

המאמרים בספר מחולקים לארבעה תחומים: החינוך היהודי והגותו; תנ"ך – מדרש ופרשנות; עיונים בתפילה ובמנהג; הגשמה חלוצית בארץ ישראל. בין 30 הכותבים ישנם פרופסורים חתני פרס ישראל, וחוקרים מובהקים שקנו להם שם מכובד בכותל המזרח של האקדמיה. אנחנו נציין רק את שמות חברי הקיבוץ הדתי, בניו ומוריו, שתרמו לספר מפרי עבודתם: יוסק'ה אחיטוב; יעקב אמיד; אליעזר בשן; מרדכי זלקין; יצחק לב-רן; אמנון שפירא; אורי ארליך ויוחנן בן יעקב.

 

מערכת עמודים

 

 

חסר רכיב