תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ארז חסון

28/01/2008
עמודים שבט תשס"ח (720) 4
ארז חסון

יפת ועופרה שדיאל
על צמיחה ולבלוב
התחדשות מתוך שורשים עמוקים

טוביה קושניר הי"ד נולד ביום ב' חשון תרפ"ג (12.8.1923) בירושלים להוריו, חקלאים מכפר יחזקאל ומחלוצי העלייה השנייה. כבר בילדותו גילה חיבה רבה לסביבתו הטבעית בכל מה שקשור לחי והצומח. עם סיום בית הספר היסודי במקום מגוריו, הגיע לפנימיה שבבית הספר ביגור, שם שקע כולו בעולם הצומח ובחיי הטבע. פינת החי שסידר בבית הספר הזה, הייתה הראשונה בשרשרת מיזמים שליוו את עיקר פעילותו כחוקר, וצעד ראשון בדרכו אל מה שהפך למרכז עולמו - לימודי הטבע של ארץ ישראל. טביעת עינו הרגישה סייעה בידו רבות בגילוי צמחים בלתי נודעים עד אז. חיבה מיוחדת הייתה לו לפרחי צמח האיריס באזורי ארץ ישראל. בעת לימודיו באוניברסיטה העברית שבהר הצופים, ייחד לו פינה בגן הבוטני שבו נשתלו כל עצי החורש של ארץ ישראל, בידי אלכסנדר אייג ז"ל אשר הניח את היסודות למחקר הבוטני בארץ ישראל. בחלקה זו שתל טוביה את פרחי האיריס לסוגיו השונים ואף ביצע הכלאות בין מינים שונים בהצלחה רבה. טוביה הי"ד נפל ב-ה' שבט תש"ח, בקרב הגבורה של מחלקת הל"ה שחשו לעזרת גוש עציון.
תשע עשרה שנה הייתה בירת ישראל חצויה כשהר הצופים והמוסדות שעליו - ביה"ח הדסה בו נולד טוביה, והאוניברסיטה העברית בה למד, נטושות ושוממות במובלעת ישראלית בשטח ירדני. מאותו היום בו נקראו טוביה וחבריו הסטודנטים להגן על ארץ ישראל וירושלים, נעזבה חלקת האירוסים שטיפח בשנות לימודיו באוניברסיטה.
יהושע כהן ז"ל, שהיה חבר קיבוץ שדה בוקר, זכה לחשיפה נרחבת כידידו הטוב ומלווהו הקבוע של דוד בן גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים כשכבר החלו הניסיונות לממש את חידוש ההתיישבות בכפר עציון, התרוצץ יהושע ונפגש עם כל מי שרק יכול היה לסייע בידו לקדם את רעיונו להקים בית ספר שדה בכפר המתחדש. לכל מי שבא אתו בדברים בנושא הסביר כי זו הדרך היעילה להנחלת מורשת גוש עציון, שתכלול את ההיסטוריה שמחברת אותו לעם היהודי מני אז ועד לגבורת המגינים במלחמת העצמאות. "זהו חוב של כבוד שכולנו חייבים לנופלים ועלינו לפרוע אותו", כך הסביר לבני כפר עציון שהיו טרודים בעשייה מרובה במקום המתחדש. התעקשותו נשאה פרי ובית ספר שדה כפר עציון של היום הוא שם דבר ובעל מוניטין רב בעשייה. גם האופן בו בחר יהושע כהן את ראשוני המדריכים ואנשי הצוות היא סיפור בפני עצמו ועל כך ניתן לקרוא בהרחבה בספרו של יאיר שלג, "רוח מדבר", על קורותיו של יהושע כהן. בצוות המקים של בית הספר הייתה גם מישהי בשם עפרה.
הקשר בין עפרה המדריכה בבית ספר שדה וביני החל בכפר עציון המתחדש. לאחר שנישאנו, רצינו מאוד שילדנו ישאו שמות הלקוחים מהטבע של ארץ ישראל. לאחר נישואינו, באחת החופשות שלנו בירושלים, נודע לנו כי החלו בשחזור הגן הבוטני באתר האוניברסיטה בהר הצופים. הגן, שמרבית שיטחו היה ממוקש בתשע עשרה השנים עת היה מובלעת, ניזוק קשה בעת פינוי המוקשים לאחר המלחמה. בכל זאת לא יכולנו להתאפק ויצאנו לשם. רצינו בעיקר לראות את חלקת האירוסים של טוביה קושניר. משהגענו, נותרנו מאוכזבים כשהתברר לנו שהאיריסים טרם הועברו לחלקת ההצלה שהוקמה בעבורם בשטחי האוניברסיטה בגבעת רם. לעומת זאת בלטו בשטח כמה עצי ארז שהצליחו לשרוד את שתי המלחמות והימים המשמימים שביניהן. בין ערימות העפר שנערמו בעת פינוי המוקשים ובין השבילים החדשים שהיו באמצע סלילתם, עמד עץ ארז אחד חסון וחזק ונראה שכל הפגעים, ההרס והעזובה שמסביב לא יכלו לו. כך, בחירת השם לבננו השני הייתה קלה יותר, קראנו לו ארז. אחיו הבכור קרוי ע"ש סבו הי"ד שנפל בקרב האחרון בכפר עציון בד' אייר תש"ח ושלוש אחיותיו נושאות שמות של פרחי ארץ ישראל.

בארות יצחק
חסר רכיב