תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תו חברתי

25/12/2007
עמודים טבת תשס"ח (719) 3
"תו חברתי"

יעל ידידיה וגילה קפלן

בבתי עסק בירושלים, בתל אביב ולאחרונה גם בעמק המעיינות
מוצגת תעודת "התו החברתי"
מי מעניק תעודה זו ולשם מה?
נפגשנו עם מוריה לנדאו (טירת צבי) ואסתר פישר (מירב)

כשאנחנו נכנסים לבית מזון, ברחובה של עיר, דבר ראשון משוטטות העיניים בחיפוש אחר תעודת כשרות. יש והעין המשוטטת נתקלת בעובדת תשושה, בקופאית עומדת ללא מנוחה, במדרגות בלתי עבירות לנכים ועוד תקלות. העין המשוטטת אינה יכולה לפלוש למקומות בהם מונח תלוש השכר ולראות - האם שולם ביטוח לאומי? האם השכר הניתן הוא שכר המינימום (לפחות)? האם נרשמות השעות? ועוד.
בעמק המעיינות, הוא עמק בית שאן, ייתכן וראתה העין המשוטטת תעודה נוספת – "תו חברתי"; שורת הלוגו על התעודה מראה את לוגו המועצה האזורית, לוגו המדרשה באורנים ולוגו הקיבוץ הדתי.
עשר תעודות של התו החברתי חולקו בעמק בין השאר ל"ביו תור" בשדה אליהו, לנופש הכפרי בשלוחות, ל"מקור החסידה" – בכפר רופין, ל'מוזה על המים' בניר דוד ולמפעל פלצי"ב בעין הנצי"ב.
מהן התעודות הללו? על מה הן מעידות? נפגשנו עם מוריה לנדאו (טירת צבי) ואסתר פישר (מירב), לשמוע על פרויקט התו החברתי.


צדק צדק תרדוף...
לפני שנתיים או יותר, חולקו בקיבוצים הדתיים, כמו גם בבתי עסק שונים (בירושלים בעיקר) תעודות התו החברתי. היוזמה הייתה של חבורת מתנדבים, צעירים ירושלמים נמרצים שניסו לתרגם את המושג "צדק חברתי" לעשייה חברתית. המודל נבנה אז, התו החברתי מאשר שבתי העסק להם מוענק התו – מתנהלים בצורה הוגנת הן מבחינת יחסי עובד ומעביד והן מבחינת נגישות לנכים. הכוונה הייתה ליצור שיח ציבורי וכן לחץ צרכני על בתי העסק השונים. עמותת "מעגלי צדק" ממשיכה בפעילותה בירושלים ואף מרחיבה לאזור המרכז ובאתר שלהם הם מדווחים כי "פרויקט התו החברתי הוענק עד כה ליותר מ-300 עסקים ברחבי הארץ". התעודות שבקיבוצים, לעומת זאת, פג תוקפן (קיבוצי העמק וההר מוזמנים לחדשן דרך המועצה האזורית). בכדי לשמור על הרלוונטיות של תעודת התו החברתי יש צורך להמשיך במעקב תוך כדי התפתחות והגברת המודעות בציבור; ובדיוק על צורך זה באה לענות היוזמה של הענקת תו חברתי בבתי העסק במועצה האזורית עמק המעיינות.

שלשה שותפים לו... לתו החברתי
שלשה חברו יחדיו לקידום הרעיון ולהענקת התו החברתי בעמק המעיינות ואלו הם: המועצה האזורית, הקיבוץ הדתי והמדרשה באורנים.
המדרשה באורנים משמשת כמרכז חינוכי להתחדשות החיים היהודיים בישראל, ובד בבד עם הפצת תכנים לימודיים היא מעמידה את שאלת היישום של ערכים יהודיים העולים בבית המדרש. "מה גדול ממה – תלמוד או מעשה", שנו חכמים ומסקנתם כי "תלמוד גדול מפני שמביא למעשה..." ברוח זו חיפשו אנשי המדרשה מעשה - פרויקט ייחודי שנותן מענה לבעיות אקוטיות בחברה. במחלקה המשימתית של הקיבוץ הדתי נענו לאתגר במסגרת הפעילות הענפה הקשורה למעורבות בחברה הישראלית והצטרפו לפרויקט כפיילוט - דגם שיהווה דוגמה לפריסה רחבה יותר בקיבוץ הדתי.
המועצה האזורית עמק המעיינות והעומד בראשה – דני תמרי (שדה אליהו) רואים לנכון לעסוק בנושאים ערכיים, מעבר לנושאים המוניציפאליים השוטפים וכך נרתמה לנושא המועצה.
המועצה האזורית ולצידה הקיבוץ הדתי תורמים משאבים לקיום הפרויקט וזו אמירה חשובה, כי מי מאתנו לא תהה בקול או בשקט – האם לא הגיע הזמן שהמדינה תטפל? שנעסוק לא רק בצדקה כי אם גם בצדק? וזה השדרוג של התו החברתי. כאן, המועצה אומרת (ומתחייבת בממון): "אנו אחראיים לצדק החברתי באזור ויחד עם בעלי העסקים והצרכנים – נשנה את איכות החיים וניצור סטנדרטים חברתיים ראויים".

בצוות המוביל מיוצגים שלשת השותפים באזור:
מהמועצה האזורית – עירית דרור, יו"ר ועדת ההיגוי, ומוריה לנדאו (טירת צבי) – רכזת פרויקט התו החברתי;
מהמדרשה באורנים – אסתר פישר (מירב) ואיתמר לפיד;
ומהקיבוץ הדתי – רוברט ברל ובני אפל (עין הנצי"ב).

איך זה עובד?
לפני כשלשה חודשים מונתה מוריה לנדאו, בת טירת צבי, נשואה לחובב (בן סעד) ואמא לארבעה, לרכזת הפרויקט בחצי משרה. מוריה היא האחראית על יישומה של התכנית בשטח, ובפגישה היא מסבירה:
"כשנכנסתי לתפקיד, ערכנו מיפוי ראשוני של העסקים באזור. בשלב הראשון אני יוצרת קשר עם בעל העסק. שלב זה לא תמיד פשוט, כי יש הקושרים את התעודה באופן ישיר לרישוי עסק, תעודת כשרות וכו' למרות שאין כל קשר, ולכן יש כאלה שמאוד חוששים מהפגישה אתי. משנוצר הקשר, אני מגיעה לפגישה ועורכת ראיון ראשוני בו אני מבררת את מעמדם של העובדים, תנאי העסקתם ועוד. בנוסף אני נפגשת עם מספר עובדים (אקראית), משוחחת אתם על התנאים ובודקת תלושי שכר וקריטריונים שונים המהווים את תמצית הדרישות של התו החברתי.
הדרישות הן בשני נושאים עיקריים:
האחד: יחסי עובד-מעביד – כולל את הפרטים: תשלומי ביטוח לאומי; אי-הלנת שכר; עמידה בשכר מינימום; תשלום הוצאות נסיעה; תשלום מלא עבור שעות נוספות ועבור שעות התלמדות; ורישום מדויק של שעות עבודה. הנושא השני הוא נגישות לבעלי מוגבלויות - חניית נכים, נגישות נכים לעסק, שירותים לנכים וכדומה".
בשלב הבא, עסק שעומד בתנאים, חותם על הצהרות עקרונות ועל התחייבות. בעל העסק מתחייב לשמור על כל חובותיו כלפי עובדיו ולאפשר נגישות לכל אדם – הכל כמתחייב מערכיה של מורשת ישראל, חוקי המדינה, הוראת הדין ותוך שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו.
את תעודת התו החברתי, מתחייב בעל העסק לתלות במקום בולט, בכדי לידע הן את הציבור והן את עובדיו. כמו כן הוא מתחייב להסכים לבדיקה של מתנדבים מוסמכים מטעם המועצה על כך שהעסק מקפיד על עמידה בדרישות התו, שאם לא כן, תישלל ממנו התעודה.
לצורך מעקב אנו מקימים, בימים אלו, קבוצת נאמנים – מתנדבים, וזה המקום להזמין את תושבי המועצה האזורית "עמק המעיינות" להתנדב לפרויקט קהילתי זה החשוב לכולנו.

מה ייצא לי מזה?
מה יגרום לבעל עסק להסכים להכניס אליו אנשים שיבדקו ויאשרו? למה לו כאב הראש הזה? אסתר פישר (מירב), רמי"ת במדרשה לבנות בעין הנצי"ב, חברת "המדרשה" באורנים ונציגתה בפרויקט שבעמק בית שאן מסבירה:
"יש כמה יתרונות לתכנית, מנקודת המבט של בעל העסק.
הראשון שבהם הוא צדק חברתי! בעל העסק המחזיק בתו החברתי מצטרף למהלך של עשייה חברתית ההולך ונרקם בכל רחבי הארץ: בירושלים, תל אביב, עמק יזרעאל, רמת ישי ועוד.
ומוריה מוסיפה: "אי אפשר להתעלם גם מנושא הפרסום! המועצה והמדרשה דואגות לפרסם את רשימת המקומות המחזיקים בתו החברתי בכל פרסומיהן, ואף בפרסומים יזומים נוספים.
אנו עובדים על תדמית חברתית שתגרום לציבור הולך וגדל, להגיע למקומות בעלי התו החברתי, ובכך ירוויח בעל העסק לקוחות פוטנציאליים נוספים (לדוגמה: במדריך 'עכבר העיר' הירושלמי, לצד נתוני בית העסק, כגון כשרות, מצויין גם ת"ח – כלומר - תו חברתי).
ומה ייצא לקהל הלקוחות? זה הרי ברור! אחרי הכל, מי אינו מעוניין בהוגנות, בצדק, באיכות חיים עסקית וחברתית תקינה בקהילה בה הוא חי?
אסתר פישר מדגישה: "ההוצאה מן הכוח אל הפועל של התכנית לא תתקיים ללא הקהילה. קהל צרכנים שידרוש מבעל העסק להיות בעל תו חברתי – הוא החוליה החשובה (וההכרחית) לקיום התכנית".

לימוד ומעשה
בכדי לצרף את הלימוד למעשה נפתח לאחרונה בית-מדרש לצדק חברתי - קבוצת לימוד של תושבי המועצה, בשיתוף המדרשה באורנים ותנועת הקיבוץ הדתי. הקבוצה תלמד ביחד סוגיות של צדק חברתי מהמקורות, תוך שיחה ובירור לגבי השלכותיהן של אלו להיום. הלימוד מיועד לכל אחד, דתיים וחילוניים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים. הפגישות נערכות בימי ראשון בשבוע בשעות 20.30-22.30 במכינת העמ"ק בתל-תאומים.
זו ההזדמנות להזמין את הקהל להצטרף לבית-המדרש, וכן להתנדב למעקב אחר התכנית.
עסקים המעוניינים להיכנס לתכנית המקנה תו חברתי, מוזמנים אף הם להתקשר.
טלפון למעוניינים ולבירורים: מוריה 054-8171933.

חסר רכיב