תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

�×� �•�¢�” �‘�×� �•�¢�”

21/10/2007
עמודים תשרי - חשון תשס"ח (717) 1
תנועה בתנועה
מחלקת משק

דובי מילר

האם הסלט שבפיתה נחתך מירקות של 'היתר מכירה' או 'יבוא'?

אם במקום יש הכשר  של בד"צ (למינהו) או אוצרות בית דין# כמו גם חלק מהכשרי הרבנות הראשית?

יש חשש שמדובר ב'יבוא' או ב'יבול נוכרים'?

דובי מילר מדווח על הסאגה הנמשכת של שנת השמיטה ועל עוד נושאים שוטפים

 

 

שנת שמיטה

הכנות מדוקדקות - למרות ההכנות לקראת שנת השמיטה והתקווה שהן החקלאים והן הצרכנים יוכלו, כל אחד לפי דרכו, לקיים את שנת השמיטה כהלכתה, לא הסתייע הדבר.

לפני קרוב לשנה החליטה מועצת הרבנות הראשית להמשיך בהסדר של היתר המכירה בשנת השמיטה כדרך לגיטימית וכשרה. הרב וייטמן, ולאחר מכן גם הרב אברהם יוסף, מונו ע"י הרבנות לטפל בכל הנושאים הקשורים בכך. במשרד החקלאות הוקמה ועדת שמיטה שבה היה גם לנו ייצוג. ההכנה הקפדנית עוררה תקווה שהדברים יבואו על מקומם בשלום, בעיקר לאור העובדה שנושא המכירה התנהל בצורה מדוקדקת הרבה יותר מאשר בשמיטות עברו, תוך התייעצות עם משפטנים ומנהל מקרקעי ישראל.

לא מכירים - למרות החלטת מועצת הרבנות, מספר רבני ערים הודיעו שאינם מכירים בהיתר המכירה ויסירו את תעודת הכשרות ממי שימכור בשנת השמיטה ירקות ופירות מהיתר מכירה. מדובר בכ- 10 רבני ערים המשרתים אוכלוסיה של כ-2 מיליון נפש, כלומר קרוב לשליש המדינה. ברור שבמצב זה עלולה כל החקלאות הצמחית במדינה להתמוטט, וזאת בנוסף לעובדה שכופים על האזרחים לצרוך תוצרת יבוא או גידול נוכרים בניגוד למצפונם ולהכרתם.

כן מכירים... בעצם לא...  - לאור מצב זה, החליטה מועצת הרבנות למנות רבנים מטעמה שידאגו לתת תעודות כשרות באותם ערים. החלטה זו החזיקה מעמד מספר ימים, אך עקב לחצים מצד גורמים שונים בוטלה ההחלטה בישיבה טלפונית, והרבנות הראשית החליטה שלכל רב עיר הזכות "להחמיר" ולא לסמוך על היתר המכירה, והרבנות לא תמנה אחר תחתיו לצורך מתן הכשר למוכרים תוצרת בהיתר מכירה.

פניה לבג"צ - התאחדות חקלאי ישראל, המועצה הצמחית ומספר סיטונאים הגישו תביעה לבג"צ כנגד הרבנות הראשית על מנת שזו תכפה את מרותה על רבני הערים המסרבים לאשר את היתר המכירה בהתאם להחלטה המקורית של מועצת הרבנות, או, לחילופין, לפתור את הבעיה על ידי מינוי רבנים שידאגו להכשר לסומכים על היתר המכירה. הרבנות השיבה בשלילה על הבקשה ונקבע דיון בבג"צ לאחר החג. אגב – היועץ המשפטי לממשלה סרב להגן על החלטת הרבנות הראשית והיא נאלצה לשכור שירות עורכי דין פרטיים.

יבוא ירקות? - משרד החקלאות, אשר הוצף בבקשות לאישור ייבוא לירקות, החליט, לאור עמדת הרבנות, להקפיא את כל יבוא הירקות והוא שותף מלא לעמדתנו הדורשת לאפשר לכל מגזר לנהוג לפי דרכו ולדרוש אישור היתר מכירה אשר משמש את רוב רובם של אזרחי המדינה. ראוי לציין את שיתוף הפעולה עם הנהלת המשרד, בראשות השר והמנכ"ל, לכל אורך שנת ההכנות לשמיטה.

כמה זה עולה? בוועדת המשנה לנושא שנת השמיטה, שהוקמה בוועדת הכספים, תוקצבו 103 מיליון ₪ לשנת השמיטה - חלקם לתפעול המערכת ברבנות, חלקם פיצוי לחקלאים משביתי משקים וחקלאים אשר עלולים להיפגע כתוצאה מסגירת שווקים בעקבות שנת השמיטה (כגון מגדלי החיטה שאינם יכולים לשווק את תוצרתם לטחנות הקמח שכולן בהשגחת בד"צ שאינו מכיר בהיתר מכירה), ועוד סכומים לנושאים שונים. לאור עמדת הרבנות החליטה ועדת המשנה להקפיא את כל הדיון בנושא עד לשינוי בעמדת הרבנות או, לחילופין, תקצוב נוסף עקב הנזק הצפוי לחקלאים בגין אי הפעלת 'היתר המכירה'.

ראויים לציון הם חברי הכנסת חיים (גו'מס) אורון ורובי ריבלין ושאר חברי ועדת המשנה של הכנסת לנושא השמיטה, שסייעו לנו במלחמה למען החקלאים וצרכני היתר המכירה.

מערכת חלופית - לאור סירובה של הרבנות לאפשר לכל אזרח לצרוך ירקות בהתאם לאמונתו (על ידי אי מתן הכשרים) ולאור העובדה שכל נושא מערכת הכשרות של הרבנות הראשית מתנהל בצורה שאין מה להתגאות בה במילים עדינות, חברנו אנו ורבני צוהר בניסיון להתמודד עם הבעיה, ואנו שוקדים על בניית מערכת חלופית בצורה שתאפשר קיום מערכת כשרות ראויה.

איננו יודעים כיצד תסתיים הסאגה בנושא השמיטה, אך אין ספק שאשראי גדול מגיע לרב וייטמן שבאומץ רב ניצב בחזית המלחמה הנמשכת בנושא היתר המכירה.

 

תנובה:

סגירת העסקה, שהיה מי שקיווה כי תיערך לפני החג, עדיין מתעכבת. יש בסיס לתקווה שבמהלך החודש הקרוב אכן תיסגר העסקה ותצא אל הפועל.

במקביל אנו מנסים להקדים ולסיים את ההסדר עם הסוכנות לגבי חובות המשקים המעוניינים להשתמש בתמורות מהעסקה על מנת להיפרד לשלום מהסוכנות.

 

שיכון:

לאחר דיונים פנימיים שערכו זמן רב (ויש הגורסים - רב מדי), הגענו להסכמות פנימיות לגבי הנוהל שהוצע במשותף עם משרד השיכון ועם הגורמים בתנועות שטיפלו בכך. הנוהל מחליף את שיטת הזכאויות שהייתה מקובלת עד כה ובשנים האחרונות לא תפקדה מסיבות שונות. עתה נותר לסכם את פרטי הנוהל ולהגיע להסכמות על הפעלתו עם משרדי השיכון והאוצר.

 

meshek@kdati.org.il

 

 

 

 

"לאפשר לכל מגזר לנהוג לפי דרכו"

על חשיבות 'היתר המכירה' וכשרותו ההלכתית הרחבנו בגיליון הקודם.

הרבנים שאינם מכירים ב'היתר המכירה' נמנים ברובם על הזרם החרדי. אלה מהם שמשמשים כרבני ערים – נמנעים לתת הכשר לכל אולם אירועים או דוכן שווארמה שבו נמכרים סלט או פשטידת תפוחי אדמה שגודלו על פי 'היתר המכירה'.

רובו של הציבור – שמעוניין בתעודת כשרות במקומות האכילה שלו, סומך על ב'היתר מכירה' ותומך בו ולכן תמיכת הרבנות הראשית ברבני הערים מפרה את זכותו של המגזר התומך ב'היתר מכירה' לאכול במקום כשר וכמובן מחבלת בסיכויי הפרנסה (של השנה והשנים הבאות) של המגזר המייצר – החקלאים.

 

מחלקת חברה

מנוחה זכאי

 

שלום חברים!

 

התחילה לה שנת תשס"ח על שלל פעולותיה. המזכירות הפעילה ישבה על המדוכה        ביום היערכות שהתקיים בקבוצת יבנה (אירוח מעולה, כרגיל), תהינו על דרכנו בשיטת הקואוצ'ינג  (coaching) בעזרת מנחים מבחוץ.

השפה הייתה קשה במקצת, אבל יצאנו עם כמה תובנות והעיקרית שבהן שעלינו לכוון את עבודתנו לפי היעדים שסימנו לעצמנו.

 

התקנון - מסמך ארכאי או מנוף להתפתחות? יום העיון בנושא זה התקיים בהצלחה רבה בבארות יצחק. נטלו בו חלק 50 איש מכל קבוצותינו. היום הוכן על ידי מחלקות משק וחברה וכוון הן למרכזי המשק והן למזכירים וצוותי השינוי.

במהלך היום הקיפו המרצים השונים את הנושא מכל צדדיו. המשתתפים ציינו כי היום היה דחוס וממצה וענה על ציפיותיהם (אל יקל בעיניכם הדבר לטפל בנושא שינוי תקנון באופן המתאים גם לקיבוצים שמרניים וגם למתחדשים וכל אלה שבדרך...).

 

קבוצות עמיתים: עם תחילת השנה חוזרת הפעילות הקבועה של המפגשים השונים:

מזכירים ומנהלי קהילות - נפגשו לפגישת עמיתים ראשונה השנה בהנחיית ענת רוזנבלט. הגיעו כמעט כל מזכירי הקיבוצים. העבודה הייתה מעניינת ומקדמת ואנחנו בהחלט מצפים להמשך.

מנהיגות צעירה צפון - בע"ה יוצאת לדרך בשבוע שאחרי סוכות וב"ה יש עודפי ביקוש ונאלצנו לדחות מספר פניות (הקבוצה גדולה ומלאה, ובכל זאת יש קיבוץ אחד שאין לו ייצוג וחבל...).

מנהיגות צעירה דרום – לצערי הרב נראה לי שהקורס לא ימריא, איך די נרשמים כדי לפתוח קבוצה וחבל לי מאוד לאכזב את הנרשמים המצויינים שישנם.

(באופן כללי קל יותר לגבש שיתופי פעולה בצפון מאשר בדרום. ניתן ליחס את התופעה לפיזור הגיאוגרפי או למבנה בתי הספר ובכל אופן הדבר ראוי לתשומת לב - כמובן שאין זה אומר דבר לגבי העבודה עם כל משק באופן פרטני בצפון או בדרום).

 

מקשרות השירות הלאומי –המפגש הראשון יתקיים אי"ה ביום שלישי י"א חשוון (23.10.07) בקיבוץ הדתי. מצפה להן סדנה בהנחיית דבורה אשל (מנחת קבוצות) וכמובן עדכונים וחילופי מידע.

 

צוות היגוי לחינוך הבלתי פורמאלי – צוות היגוי הכולל נציגים מקרב רכזי החינוך, רבנים, מזכירים ועוד, בהנחיית מכון פירם, ייפגש אי"ה ביום שני ג' חשוון 15.10.07 (סדר היום מצורף). היום מאורגן על ידי מחלקות חינוך וחברה.

 

סקר בנים – בימים הקרובים נתחיל לעסוק בהבנת תוצאות הסקר. אני מקווה שנוכל לצאת בקרוב עם תובנות לציבור הרחב.

 

 

 

chevra@kdati.org.il

צוות היגוי לחינוך בלתי פורמלי

בהנחיית: מכון פירם

 

בשנה הבאה עלינו לטובה אנחנו מבקשים לנהל שיח ציבורי על מקומו ואופיו של החינוך הבלתי פורמאלי בקרב קיבוצינו ולהעלותו  "על ראש שמחתנו".

 

עקב שינויים החלים בסביבתנו הקרובה והרחוקה כמו יום לימודים ארוך, שבוע לימודים קצר וכן שינויים מבניים בחלק מקיבוצינו נתכנס להכנת שיח ציבורי מעמיק ומשמעותי על השאלה – "בשביל מה צריך חינוך בלתי פורמאלי?" מתוך כוונה לסמן עקרונות משותפים שעליהם יש לשמור וכל קיבוץ יוכל להתאימם לצרכיו בווריאציה המתאימה לו.

 

בל נשכח את הקשר הישיר בין רמת החינוך הבלתי פורמאלי לבין המשיכה לקליטת משפחות בקיבוץ.

חלק מן הנקודות שעלו לדיון בסיעור המוחות שנערך יחד עם צימי ממכון פירם ועם נורית סבירסקי (מנחת קבוצת המזכירים ורכזי החינוך) הן:

  1. הקשר לתנועת הנוער (בנ"ע, צופים דתיים?)
  2. תפקיד בית הילדים ביום לימודים ארוך
  3. התמקצעות המערכת הבלתי פורמאלית ועובדיה
  4. קשרי הקהילה ומערכת החינוך
  5. קשר עם הענפים והמשק
  6. הבאת החינוך למודעות הציבורית ולסדר היום הציבורי

 

 

על בסיס ישיבת צוות ההיגוי, נחליט על המשך הדרך.

 

חסר רכיב