תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

�“�¢�× �™�—�™�“

21/10/2007
עמודים תשרי - חשון תשס"ח (717) 1
דעת יחיד וכבוד האסיפה או כבוד החברים

הדהודים
בעלוני הקיבוצים עולה נושא אסיפות החברים, לרוב במחאה
אם נרצה נוכל לראות בזה סימן ל"חדש ימינו כקדם"
כשהאסיפה מנקזת אליה רגשות והרהורים ולא רק הצבעות של בודדים
שתי כתבות מתוך עלוני הקיבוצים בנושא


"דעת יחיד"

זה זמן רב שהשתתפות החברים באסיפה דלה מאוד (גם באסיפות חשובות בהן דנו בנושאים כמו ביטוח בריאות וקרן חיים הנוגעים לכולנו). כאשר מונים את 30 החברים הדרושים על מנת לפתוח אסיפה על פי התקנון, ראוי להוריד מסך כל החברים את חברי המזכירות ואת החברים הנוגעים בדבר, צוות/ועדה/צלם וכו'. מספר החברים הוא נמוך עד מאוד.
כשדברתי על הנושא עם אחד מבעלי התפקידים המרכזיים הוא ענה לי: "לחברים יש אמון מלא ולכן לא טורחים לבוא לאסיפה". אני מציע למוסדות לא "להתבשם" מהנחה זו, כי לי יש הרגשה אחרת. אני מציע לערוך בדיקה אמיתית ויסודית מה יחסם של החברים כלפי מוסדות הקבוצה. אני טוען שכשהמצב בסדר כלכלית וחברתית, אין בעיה. אבל אם חס וחלילה נקלע למשבר קשה נצטרך את מירב האמון ותמיכת החברים על מנת לקבל החלטות קשות.
הצעתי להביא לדיון באסיפה נושאים כמו חינוך - מצב בתי הספר שלנו ועוד נושאים החשובים לעתידנו, אבל התשובה שקיבלתי היא: "האם אתה רוצה שידונו בכך 45 חברים?!" חומר למחשבה.

עדו עפרוני
מתוך "קול השבוע", יבנה
חסר רכיב