תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

�×� �•�¢�” �‘�×� �•�¢�”

05/09/2007
עמודים אלול תשס"ז (716) 10
תנועה בתנועה
המזכ"ל

משולחנו של המזכ"ל היוצא

יאיר ריינמן

ארבע שנים פעלתי בשליחותכם, קיבלתי המקל מנחום ברוכי

כעת אני מעבירו לנחמיה ומאחל לו הצלחה רבה

יאיר ריינמן מסכם ארבע שנים

 

חברי – חברי הקיבוץ הדתי, תם ולא נשלם. פעלתי בשליחותכם בארבע השנים האחרונות, קיבלתי המקל מנחום ברוכי וכעת אני מעבירו לנחמיה ומאחל לו הצלחה רבה. היכולת להנהיג ולהוביל תלויה בגורמים ובמשתנים רבים. אך תנאי ראשון והכרחי אשר בלעדיו לא ניתן לפעול הוא גיבוי וסיוע מצד השותפים אשר פעלו לצדי. על הסיוע והעשייה המשותפת אני חייב תודה ענקית לפעילי המזכירות הפעילה, לדנה ולעדנה מזכירותינו הנאמנות , לעובדות דובנוב 7 ולכל אחת ואחד מכם אשר נתן מזמנו וממרצו לטובת המפעל המשותף לכולנו.

איני מסיים את פעילותי עייף ומותש, אפילו לשעות הנהיגה הרבות כבר הסתגלתי, וגם בבית כבר מקבלים – גם אם לא באהבה רבה – את הצורך לוותר על שעות "בית". ויחד עם זאת אני מכיר בחשיבותה (וגם במחיריה) של הרוטציה ושלם לחלוטין עם העובדה כי ניתנה לי תקופה קצובה לעמוד בראש הקיבוץ הדתי.

 

הדרך עודנה נמשכת...

במסגרת הדברים שנשאתי במועצת הקיבוץ הדתי הכ"ז במעלה גלבוע ניסיתי לצייר את קווי הפעולה על פיהם בקשתי להוביל את הקיבוץ הדתי, ונדמה לי כי ראוי שסיכום התקופה יעשה על רקע דברים אלו :  

"במבט לאחור ניתן להגדיר את 15 השנים האחרונות כתקופה בה תנועתנו הלכה והתכנסה לתוך עצמה תוך עיסוק באורחות החיים, בתהליכי השינוי שהלכו ותפסו צורה, ובהתמודדות עם משברים כלכליים, חברתיים, ודמוגראפיים בחלק מקבוצותינו (אגב, ההתכנסות והעיסוק פנימה לא הגבירו את הזיקה וההזדהות של חברי הקיבוץ הדתי עם קיבוצם ותנועתם).

בה בשעה וכפועל יוצא, הלכנו והתרחקנו ממעורבות והשפעה בחברה הסובבת אותנו, ובמיוחד בכל האמור לציבור הציוני דתי בישראל. הסתיימו להם ללא תחליף מפעלי הנח"ל וההכשרות אשר אפשרו לחשוף את צורת החיים הייחודית לנו בפני אלפי צעירים , קטנה מאוד מעורבותנו בבני-עקיבא,  ניתקנו עצמנו מעשייה פוליטית, ונדמו קולם של יוזמות ופריצות הדרך בנושאי חברה, דת, חינוך, התיישבות וכו',  אשר כה אפיינו את דרכה של תנועת הקיבוץ הדתי. 

ממועצה זו עולה הקריאה, עד כאן!! עלינו החובה, ורק לנו היכולת לעצור מגמה זו לאלתר. תהליך זה במידה וימשך לאורך זמן עלול שלא להותיר תוחלת ועניין להמשך קיומה של מסגרת תנועתית.

במידת הצניעות והזהירות הראויה אומר כי אפשר שחזרנו לנקודת הראשית בה עלינו להגדיר לעצמנו ולשותפינו, טעם קיומנו כתנועת התיישבות שיתופית – ציונית - דתית.

אני סבור כי על אף הכאב האישי של רבים מאיתנו, ועם כל הקושי אנו חזקים מספיק על מנת שניטול על עצמנו סיכון מחושב, במסגרתו נהיה נכונים לשנות חלק מההסכמות הפנימיות ומתפיסות העולם שליוו את התנועה והקיבוץ במשך שנות דור. כל זאת  בתמורה לגיבוש זהות תנועתית מחודשת אשר תוביל לקיומה של תנועה משגשגת וצומחת, הרלוונטית לחברה הישראלית בכלל, ולחברי התנועה בפרט".

 

מעגלים מתרחבים

מתוך תפיסה זו ולאחר שהגדרנו לעצמנו מחדש את ערכי הליבה התנועתיים, פעלנו לחיזוק הקיבוצים כפרטים (חברתית וכלכלית) ולחיזוק היחד התנועתי (אירועי ה- 75, כנס סוכות בגוש עציון, כנסים שונים וכו') .

התחלנו במימוש עקרון ה"מעגלים המתרחבים" על ידי צירוף המושבים השיתופיים ועוד היד נטויה,  עסקנו בחיזוק ובפיתוח "מוסדותינו" ופעילותם הפריפריאלית, והגדרנו לעצמנו מחדש את מרחב הפעילות המשימתית כנגזר מרצוננו לחזק ולחדש הקשר עם ארגונים וקבוצות אוכלוסיה שונות בחברה הישראלית ובעם היהודי.  

משימה מרכזית בה ביקשנו לעסוק, ומסיבות שונות אנו רק בראשית הדרך למימושה, הינה סוגיית הצעירים והקליטה לקיבוץ.

יזמנו סקר עמדות רחב בקרב הצעירים (אני מקווה כי ממש בשבועות הקרובים ניתן יהיה להפיץ את סיכום הנתונים) והתחלנו לגבש תהליך בחינה במרכזו תעמוד סוגיית החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוצים (לדעתי יהיה צורך להתייחס ולהתמודד עם כל הגורמים הרלוונטיים לעניין זה – בית ההורים, הרחוב הקיבוצי, בתי הספר, הסביבה, וגם אך בודאי לא רק – מערכת בתי הילדים).

תובנות ורעיונות שיעלו אגב שני תהליכים אלו, צריכים לשמש נדבך מרכזי בתהליך החשיבה והעשייה לעניין קליטת דור צעיר בקיבוצים (וכוונתי דווקא לקליטת חברים בקיבוץ ולא בדרך של תושבות או משתכנים בשכונת מגורים בצד הקיבוץ).

הטלטלות בחברה הישראלית ובמרכזן פינוי גוש קטיף ומלחמת לבנון השנייה, לא פסחו גם עלינו והעמידו את החוטים המקשרים בינינו במבחן קשה מנשוא, ויחד עם זאת נדמה לי כי עמדנו ואולי אף התחזקנו ממבחנים אלו.

 

תהליכים היסטוריים וערבות הדדית

הפילוסופיה של ההיסטוריה עוסקת בשאלה מי הם המייצרים תהליכים היסטוריים. האומנם אלו הם אנשים יחידים המקבלים על עצמם לפעול, לשנות, ולפרוץ דרך חדשה, או שמה המציאות ותהליכים שהבשילו הם המייצרים ומצמיחים אנשים המוציאים לפועל את אשר אמור לקרות.

אנו, החברים בתנועת התיישבות דתית, פועלים מתוך אמונה כי הדברים שלובים זה בזה. לצד ההשגחה המכוונת את מציאות חיינו, מוטלת האחריות על שכמו של כל אחד לפעול בסביבתו הקרובה והרחוקה למען קיומה של חברה צודקת ויוצרת.

ספר דברים שזור בביטויים ופרשיות המדגישות ומחדדות את המתח, את האחריות ואת הערבות ההדדית שבין הפרט לבין החברה בתוכה הוא חי, ושל החברה כלפי כל יחיד ויחיד בתוכה.

סיומו של הספר פותח בקריאה - " אתם ניצבים היום כולכם" : לא מנהיגות נבחרת, לא רבנים, ולא מתווכים אחרים, עומדים כתווך בין העם לבין "ה' אלוקיכם". אתם ניצבים -  מראשי שבטיכם ועד חוטב עצך ושואב מימיך.

לכלל ולפרט, למנהיגות ולפשוטי העם, תפקיד זכות ואחריות ליצירת המארג החברתי, אין האחד מוציא חברו ופותרו מעשייה ומאחריות.

שתהיה לנו ולכל עם ישראל שנה טובה.

מחלקת החינוך

ציפי סטרשנוב

 

השתלמות גננות של הקיבוץ הדתי: בהשתלמות לקחו חלק כ-40 גננות מקיבוצינו, והיא עסקה בנושאים הייחודיים לאקולוגיה שלנו.

את ההשתלמות פתח הרב מאיר נהוראי (משואות יצחק) בנושא של "חינוך למצוות באהבה", נדבך כל כך מהותי כבסיס לחינוך הילד. ההרצאה הייתה מאוד רלבנטית ונוגעת. הרב נהוראי השתמש בדוגמאות מחיי היום יום וניכר עד כמה הוא מחובר וחי את הנושא של הגיל הצעיר.

בהמשך ריתקה אילה צרויה את המשתתפות בנושא של סיפורי תורה, שימוש בתמונות, מדרשים ועוד.

את חלקו האחרון של היום חתמה כנרת שליאן בנושא של מדרש מחול שכלל התנסות וחלק תיאורטי שנתן לגננות חומרים לשימוש בעבודתן היומיומית.

ההשתלמות הייתה מוצלחת ומעשירה.

מפגש רכזות הגיל הרך: התקיים בערב ט' באב. במפגש זה, בהשתתפות רבקה סלייטר - רכזת הגיל הרך של הקיבוץ הדתי, רצינו לבחון בצוותא מה משמעותו הייחודית של הגיל הרך בקיבוץ הדתי. מרבית קיבוצינו מחוברים לרשת הגיל הרך בתק"מ ודרכם מקבלים מענה מקצועי לנושאים הפסיכו-פדגוגיים ולצרכים ההתפתחותיים של הגיל הרך. במפגש נוכחנו לדעת שהנושאים הייחודיים לנו, כחברה דתית, עולים כבר בגיל הצעיר ויש חשיבות למפגש והתייעצות. לאור הדברים, ננסה לגבש פורום לרכזות הגיל הרך בשיתוף עם רבקה סלייטר, שייפגש בתדירות כזו או אחרת.

השתלמות מורים: השתלמות המורים שהייתה אמורה לעסוק בזהותם של בוגרינו, לא יצאה אל הפועל בשל אילוצים שונים של בתי הספר. אני מצרה על כך ומקווה שיוזמות של בתי ספר אולי יצליחו להניב בהמשך מפגשים מפרים.

סמינרי "חברותא": קיימנו 3 סמינרי "חברותא" במקביל, בשבת פרשת דברים למסיימי כיתות ח', ט' ו- י'. הסמינרים התקיימו בישיבת כפר הרא"ה על ידי "עמיעד". לכל כיתה הייתה תוכנית נפרדת לחלוטין. בסך הכל השתתפו 140 ילדים בשלושת הסמינרים. הגודל של הסמינר הקשה מאוד על ההתארגנות והלוגיסטיקה, מה שמצריך חשיבה לגבי אופן התנהלותם של הסמינרים בהמשך.

התכנים היו טובים ומרביתם של החניכים היו מרוצים מאוד מהתוכנית והאווירה. בסמינרים אלו כל קיבוץ יצא עם מדריך, דבר שתרם מאוד להצלחת הסמינרים.

אני מקווה שעל בסיס קבוצות אלו שהתכנסו והתגבשו, נצליח לקיים מפגשים שכבתיים גם לאלו שלא השתתפו בסמינר, במטרה ליצור זיקה והשתייכות בין הנוער לקיבוץ הדתי.

 

chinuch@kdati.org.il

מחלקת משק

דובי מילר

 

שמיטה: הגענו לישורת האחרונה לפני שנת השמיטה בתקווה לסיים את הנדרש עד לראש השנה. עם תחילת שנת השמיטה, ביום שני ה' בתשרי (17.9.07), נערוך כנס אשר יסכם את ההכנות לשנת השמיטה ויציג את התוכניות למהלך השנה.

לצערנו בנושא יש הרבה יותר פוליטיקה מאשר מצוות ואנו נאלצים להילחם על מנת שכל המגזרים יוכלו לפעול על פי אמונתם ודרכם.

תקציב המדינה: בימים אלו עוסקים בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים. בסך הכל הגזירות בתחום החקלאות פחות קשות מבעבר, אם כי עד לסיום התהליך עלולות לצוץ הפתעות.

ענף החלב: ממשיכה פעילות ערה בטיפול בקידום חוק החלב. עלה נושא מסחור במכסות חלב שכרגע נוגע בעיקר במשק המושבי, אך ברור שלכל מהלך בענף ישנן השלכות על כל מגזר החלב. בימים אלו נקבעות מכסות הייצור לשנה הבאה; מדובר על הגדלה במכסות במספר אחוזים (כ-3%), עובדה אשר תוסיף לרווחיות הענף.

חשוב לזכור שהעליות במחירי החלב ליצרנים ובעקבות כך גם לצרכנים עדיין מפגרות אחרי התייקרות מחירי המזון, דבר הנובע מעליית הצריכה בסין והפניית כמויות גרעינים גדולות לשוק הדלק (אתנול). בחודשים האחרונים נשחקה רווחיות הענף וההתייקרויות האחרונות מפצות במידת מה על השחיקה.

 

meshek@kdati.org.il

 

 

מחלקת חברה

 מנוחה זכאי

 

שלום חברים!

 

אנחנו בתקופה של "רגל פה ורגל שם", כלומר - עדיין מסכמים את אירועי השנה שחלפה ובפתח שנת פעילות חדשה.

מאחר וגם חלק מקברניטי התנועה נמצאים בתנועה, קרי, נחמיה רפל נכנס לתפקיד המזכ"ל במקום יאיר, ועקיבא פאלק עתיד להצטרף בחודש ינואר לתפקיד מרכז המשק במקום דובי, ומידי פעם חשוב וטוב לנער אבק משגרת העבודה, נערוך יום היערכות למזכירות הפעילה  שיתקיים אי"ה ביום ראשון כ"ו אלול (9.9.07).

בהזדמנות זו תודה והערכה רבה ליאיר שסיים ובהצלחה לנחמיה.

 

פורום המזכירים / מנהלי קהילה יצא לדרך לשנת הפעילות תשס"ח - אי"ה ביום שלישי ו' תשרי תשס"ח (18.9.07). הפורום ייפגש גם השנה באופן קבוע בימי שלישי, לעבודה סדנאית בהנחיית ענת רוזנבלט (מנחת קבוצות), עד השעה 13.00 ולאחר מכן לעוד כשעתיים של מפגשים עם פעילים, לעדכונים ודיונים פנימיים.

 

יום עיון בנושא "תקנון הקיבוץ - מסמך ארכאי או מנוף להתפתחות?!" - יתקיים אי"ה ביום שני כ' באלול תשס"ז (3.9.07) במועדון בבארות יצחק. הוספנו ליום גם פגישה עם         גדעון פלס - יו"ר אהד"ה שידבר על הצורך בעדכון התקנון לגבי בעלי צרכים מיוחדים.

 

chevra@kdati.org.il

 

מחלקה משימתית

מחלקה משימתית

רוברט ברל

 

 

"חנוך לנער על פי דרכו...":

אני מבקש לפתוח בברכת הדרך לעשי ודינה פשחור, חברי קיבוץ עין- הנצי"ב, הסנוניות הראשונות שהתנדבו לצאת בשנה הבאה לכפר הנוער- הודיות, לפרוייקט ש.ש. לגיל השלישי.

אנו מברכים את עשי ודינה בהצלחה רבה, שנה של משימתיות והתגשמות.

 

חיילים בודדים:

מפעל אירוח חיילים בודדים מכל קצוות העולם בקיבוצים ובבתי חברי הקיבוץ הדתי ממשיך. החיילים הללו עוזבים את בתיהם בחו"ל, עולים ארצה ומתחילים את דרכם בישראל בשירות צבאי מלא.

המוטיבציה והרצון שלהם לשרת בצה"ל מביאים אותם להישגים גבוהים.

מח' משימות של הקיבוץ הדתי יחד עם מדור אימוץ חיילים בודדים – "בית חם לחיילים בודדים" של התנועה הקיבוצית, דואג שלכל חייל דתי שמבקש להיות בקיבוץ דתי, תהיה האפשרות לקבל מיטה בבית ראשון בישראל.

 

התו חברתי:

בימים אלו אנו מתחילים בפרויקט לקראת שנת השמיטה. ה'תו החברתי' מתקיים במועצה האזורית בקעת בית שאן, בשיתופה ובשיתוף המדרשה באורנים, מעגלי צדק והקיבוץ הדתי.

ה'תו החברתי' הוא פרוייקט שהחלו בו חברי "מעגלי צדק" והוא ניתן  לבעלי עסקים, מוסדות וקיבוצים המכבדים את זכויות עובדיהם ומאפשרים גישה לאנשים עם מוגבלויות.

ה'תו החברתי' הוענק לכל חברי הקיבוץ הדתי ולעשרות בעלי עסק במרכז הארץ.

הפרוייקט בבקעת בית שאן בנוי לתת מענה למועצות אזוריות וליישובים בפריפריה.

המועצה אזורית של עמק בית שאן היא פיילוט לחינוך והדרכה בכל יישוב ויישוב, הבונה בסיס להמשכיות דרך לחץ חברתי פנימי בכל יישוב ויישוב.

הרעיון הבסיסי הוא שלאחר חצי שנה הפרוייקט ימשיך לגדול, ראשית בקיבוצים של הקיבוץ הדתי ובהמשך בכל הארץ וביישובים הסמוכים לקיבוצינו.

 

 

תמיכה במפוני גוש קטיף:

בחודש האחרון פנו חקלאים ממפוני גוש קטיף לקיבוץ הדתי לעזרה בהקמת אוהל מחאה בירושלים מול גן הוורדים. חברי בני דרום – ויוני קלר בראשם הושיטו יד ושלחו כלי חקלאי לתהלוכה שיצאה ממוזיאון ישראל ועד לאוהל המחאה.

חברי בארות יצחק דאגו לסנדביצ'ים לאורך כל השבוע לחברי גוש קטיף.

כמו כן לאורך כל השבוע ביקרו חברי הקיבוץ הדתי את המפונים, תמכו ועודדו.

הקיבוץ הדתי ממשיך לתמוך בחברינו מגוש קטיף בכל קריאה ובקשה מול מוסדות לאומיים וכד'.

אני חושב ומאמין שאנו צריכים להמשיך ולהתפלל שהשנה הבאה עלינו לטובה תביא לכל עם ישראל שלום, שקט וביטחון ובית נאמן לכל אזרח במדינת ישראל.

 

mesimot@kdati.org.il

חסר רכיב