תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

�×� �•�¢�” �‘�œ�ž�™�“�”

05/09/2007
עמודים אלול תשס"ז (716) 10
תנועה בלמידה
בית הספר שק"ד

שוקדים בשק"ד

משה (קינלי) טור פז[i]

 

על שנת רגיעה ותכניות חדשות בבית הספר שק"ד

 

בימים שלקראת סיום המחצית הראשונה בשנה הקודמת, אמר לי תלמיד במהלך שיחת חתך: "איזה מין בית ספר זה? אפילו להפגין כבר לא כיף פה! כשאנחנו יוצאים למחות על איזה דבר, אתם עומדים ומתמוגגים מעצם ההפגנה ואתה אפילו משתתף בה בעצמך. אתם שמחים על המעורבות שלנו ובכלל לא מתעצבנים, אז למה להפגין?!"

המשפט הזה של התלמיד המתוסכל מעודף פתיחותו של בית הספר, הוא בעיני דוגמה לדרך נכונה של בית ספר הבטוח בעצמו ומסוגל להכיל התנהגויות שונות שאינן מאיימות עליו.

 

בתחילת שנת הלימודים שעברה תלתה אחת המזכירות בבית הספר איחול על גבי שלט קטן על הלוח המופנה למורים ולתלמידים: "שתהיה לכולנו שנה רגועה ושקטה". רגיעה ושקט אינם בהכרח הדרך הטובה ביותר לקידום בית ספר. בית ספר טוב הוא מקום שבו שינוי רודף שינוי, רעיונות חדשים מרחפים בחלל האוויר וחלקם מגיע לידי מימוש. ואולם בית ספר שק"ד היה זקוק לשקט ולרגיעה שהיו מנת חלקו בשנת תשס"ז.

בכיתות הלימוד ובצוותים השונים התקיים במהלך השנה עיסוק נרחב ביחסים שבין אדם לחברו. נרקמו הבנות חדשות בין מורים לתלמידים ובין מורים להנהלה. נעשו פעילויות רבות לטיפוח הצוות, אשר הגיעו לשיאן ביומיים השתלמות מורים בסיום השנה במלון רמת רחל בירושלים (במימון קרן נדיבה התומכת במיוחד בטיפוח צוות בית הספר). התקיימה פעילות משמעותית עם מועצת התלמידים ובחצר בית הספר נשבה רוח נעימה וידידותית.

 

על שתי תוכניות חדשות ורחבות היקף שהתגבשו לקראת שנת הלימודים תשס"ח ברצוני להרחיב:

  1. תוכנית בית מדרש – התוכנית נוסדה על ידי המנהל הקודם – שלמה אילן, בכיתות ח' וט'. כהמשך וכצמיחה מתוכה הופכת התוכנית בשנה זו לשש שנתית ותקיף את כלל בית הספר. בכיתות ז-ח תתקיים התוכנית כשעות בחירה בלימודים חווייתיים של תנ"ך וגמרא. בשכבות ט' וי', קמו כיתות 'בית מדרש' לבנים ולבנות (סה"כ 4 כיתות) אשר כוללות תלמידים אשר בוחרים לאתגר את עצמם מבחינה דתית ואינם מתביישים מהתקדמות והצטיינות דתית. תלמידים אלו לומדים אחר צהרים, ערב (כולל לינה) ובוקר בישיבת מעלה גלבוע ובמדרשת הבנות בעין הנצי"ב. בשכבות י"א-י"ב יצטרפו תלמידים הבוחרים בכך ללימודי הערב בישיבה ובמדרשה. שיתוף הפעולה בין המוסדות הגבוהים של הקיבוץ הדתי לבין בית הספר הוא מלא ויפה ומהווה מקפצה ביכולתנו לתת לתלמידים תוכנית משמעותית ללימוד, חוויה וחיבור יהודיים. בנקודה זו אני רואה חידוש גדול, בעצם היכולת של תלמיד תיכון להשתלב על פי בחירתו בלימודים ברמה גבוהה המתבצעים 'לשמה'.
  2. תוכנית המועצות – תוכנית המיועדת לקחת את מודל מועצת התלמידים, ולהרחיב אותו לרבים מתלמידי בית הספר. כבר בשנה שעברה הרחבנו את פעילות המועצה לתחומים כמו יום מורים-תלמידים, שיח בין שכבות ועוד. בשנה זו תועצם מסגרת זו וברוב השכבות יפעלו מועצות פעילות, במסגרתן כל תלמיד יבחר תחום חברתי-לימודי-ערכי ובו הוא יפעל ויתנדב במשך שעה בשבוע, עם תלמידים מכיתות ושכבות אחרות. כל מועצה תייצר תוצר אשר ישתלב באירוע שיא לכלל בית הספר.

 

אציין לסיום כי עברתי לפני כשנה עם משפחתי מירושלים לקהילה החמה (תרתי משמע) של קיבוץ טירת צבי ושל יישובי עמק בית שאן וסביבותיהם. מצאתי בעמק ובאזור אנשים נפלאים, קהילות יציבות והרבה מאוד כוחות אשר חיבורם והפנייתם לחינוך ולהצמחת הדור הבא יכולים להצמיח תוצר איכותי הראוי לנחלת אבותיו.

 

ישנן הרבה מעלות טובות לבני ובנות הקיבוץ הדתי ולשותפים הבוחרים להתחנך בבתי הספר שלהם. את הצניעות, מוסר העבודה, יושר הדרך, החיבור לאדמה וערך ההתנדבות אנו שואפים לחבר אהבת תורה ויראת שמים, ללמידה משמעותית ולשאיפה להצטיינות בכל התחומים. בעזרת צוות מורים מצוין ותוך שותפות אמיתית עם הקהילות מסביב, בית ספר שק"ד מביט קדימה באמונה ובתקווה.

 

 



[i] משה (קינלי) טור-פז הוא מנהל בית הספר העל יסודי שק"ד, שדה אליהו

ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים

 

פותחים שנה

יואל קרצ'מר רזיאל

 

 

בשבוע שעבר החל 'זמן אלול' בישיבת הקיבוץ הדתי בעין-צורים

כמה חודשים לאחר שריחף סימן שאלה מעל עצם פתיחת שנת לימודים נוספת בישיבה

הרב יואל קרצ'מר רזיאל

על חשיבה מחודשת ותהליך לימודי

 

 

 

 

בשבוע שעבר החל 'זמן אלול' בישיבת הקיבוץ הדתי בעין-צורים; כמה חודשים לאחר שריחף סימן שאלה מעל עצם פתיחת שנת לימודים נוספת בישיבה, בית המדרש שוקק חיים. בזמן אלול מונה הישיבה קרוב לחמישים תלמידים, בעיקר תלמידי מסלול השילוב ובוגריו. לצערנו, המחזור הצעיר של השילוב (שילוב כ"ג) מונה שבעה תלמידים בלבד, אולם שאר הקבוצות גדולות מהרגיל.

הצורך בצמצום צוות הרמי"ם הביא לחשיבה מחודשת ולמספר שינויים בדרך הפעלתו של בית המדרש. בראש ובראשונה, הוגדר בית המדרש כ'חבורה לומדת', שבה האחריות לתוכן, לא פחות מאשר למנהלה, מוטלת על כתפי כל אחד מהשותפים. הוראת הגמרא מתבצעת בקבוצה אחת, ללא הבדלים גילאיים, כאשר בני החבורה, רמי"ם כתלמידים, אמורים להפרות זה את זה, ליזום וליצור. בהעדר ראש ישיבה, כל תלמיד אחראי כלפי עצמו וכלפי חבריו להתמדה, ליוזמה ולאיכות של בית המדרש. בינתיים מורגשת ההשפעה הטובה של האחריות הקבוצתית בנוכחות גבוהה בתפילות ובסדרים, ביוזמות לימודיות שונות ובאווירה טובה.

שעת המשבר בישיבה הביאה להתגייסות מרשימה של קהילת הישיבה הרחבה – בוגרים, הורים ואחרים – בהתנדבות לסיוע בתחומים שונים. בזכות קהילה זו אנו מקיימים השנה מערך של שיעורים תורניים והרצאות כלליות במגוון תחומים, להעשרת בית המדרש.

ב'זמן אלול' לומדת הישיבה את הפרק הראשון במסכת חגיגה. עיסוקנו הלימודי המרכזי הוא בראיית פני ה' – משמעות המצוות הקשורות לרגלים והבנת התופעה הדתית של עלייה לרגל. מתוך כך אנו מנסים ללבן את משמעותה של ראיית פני ה' לאדם בימינו, החי ללא מקדש. מיקוד נוסף אותו מציעה מסכתנו הוא מקומם של חברי קהילה בלתי נורמטיביים בעבודת ה'. האמנם באה המשנה להדיר ממצוות הרגל כל מי שאינו זכר בוגר ובריא בגופו ובנפשו? או שמא להיפך: המשנה מעניקה לאלה פטור פורמאלי, אך יוצרת ציפיה להשתתפות כוללת, בפתחה את הפרק 'הכל חייבין בראייה'.

מוסדות הקיבוץ הדתי שוקדים כעת על איתור מועמד מתאים לראשות הישיבה ועל בניית חזון להובלת הישיבה לשנים הבאות. אנו מקווים שפריחת בית המדרש ב'זמן אלול' הנוכחי תאפשר בניה מחודשת של הישיבה לשנים רבות של לימוד.

חסר רכיב