תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

�¢�œ �”�ž�“�£ 2

05/09/2007
עמודים אלול תשס"ז (716) 10
על המדף 2
"לווית חן" לר' לוי בן אברהם

איכות הנבואה וסודות התורה

בעריכת פרופ' חיים קרייסל

הוצאת: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשס"ז

 

ר' לוי בן אברהם היה אחד מגדולי הראשונים ששמו אבד ונשכח

ציטוטים רבים מספרות חז"ל שהוא מצטט אינם בידנו,

וכפי הנראה היו בידו ספרים ונוסחאות שאין בידנו.

לאחרונה, נטל על עצמו פרופ' חיים קרייסל להוציא לאור חלק מהמפעל העצום

מכתביו של ר' לוי בן אברהם

 

 

ר' לוי בן אברהם היה אחד מגדולי הראשונים ששמו אבד ונשכח. בספרו "מורה נבוכים" דן הרמב"ם בסוגיות תורניות ופילוסופיות ומנסה להציג בפני הקורא הנבוך שלמד תורה ופילוסופיה את הדרך לדבוק בתורה המסורה לנו מדור לדור, למרות לימוד הפילוסופיה. את הצעד הבא והמיוחד במינו עשה ר' לוי. ר' לוי שילב שליטה ובקיאות יוצאות מן הרגיל בתורה, כך שהוא שט בקלילות מדהימה בין אלפי מאמרי חז"ל הפזורים בכל המקורות וקושר ביניהם, לצד היכרות רחבת אופקים של הספרות הפילוסופית של זמנו. ר' לוי היה הראשון ואולי אף היחידי בין הראשונים שניסה לשלב בין התורה ובין הפילוסופיה של תקופתו, ולהסביר סוגיות שלמות מספרות חז"ל (בבלי, ירושלמי, מדרשי הלכה ואגדה) לאור ההגות הפילוסופית שהייתה בדורו. ספרו ""לווית חן"" הוא אנציקלופדיה אדירת מימדים שנועדה להסביר מחדש אלפי מקורות בספרות חז"ל מתוך תפיסה המשלבת יחדיו תורה ופילוסופיה. טענתו של הרמב"ם שחכמי ישראל היו פילוסופים גדולים, מקבלת משמעות מחודשת לאחר עיון בספרו של ר' לוי, בו הוא מראה כיצד דיונים תמימים לכאורה בספרות חז"ל מלאים עומק ותוכן פילוסופי הגותי. לאחרונה, נטל על עצמו פרופ' חיים קרייסל מאוניברסיטת בן גוריון להוציא לאור חלק מהמפעל העצום מכתביו של ר' לוי בן אברהם, וזהו הספר השני היוצא לאור מכתביו.

ר' לוי בן אברהם נולד בין השנים 1245-1250. דודו היה ר' ראובן בן חיים, מורו של המאירי, ואביו, ר' אברהם בן חיים, היה כפי הנראה בין חכמי נרבון. הוא התחבר לר' משה אבן תיבון. בספרו הוא מצטט ספרים אחרים שכתב, וביניהם גם ספרי הלכה, ואף מתעד שאלות שנשלחו אליו על ידי חכמים שונים. ברם, ר' לוי נולד בדור שהפולמוסים סביב "מורה נבוכים" שכתב הרמב"ם היו במלוא עוזם. חיבורו ""לווית חן"" שנכתב בסוף המאה הי"ג בפרובנס עורר את זעמו של הרשב"א. הרשב"א הכתיר את ר' לוי בתור רבם של כת המתפלספים, והטיל חרם על לימוד ספריו. מדברי הרשב"א ניתן להבין שהייתה קבוצה של חכמים מהראשונים (כת) שתמכו בדרכו של ר' לוי ללמוד את התורה, וכי ר' לוי היה המנהיג הרוחני של אותה קבוצת ראשונים. הרשב"א התנגד לדרכו של ר' לוי משום שהוא סבר שישנה סכנה משמעותית לפרש את התורה בצורה משלית משום שכך עשו הנוצרים. המעיין בספרו של ר' לוי יכול לראות כי החשדות נגד ר' לוי כמי שמזלזל בתורה רחוקים מלהיות נכונים, ור' לוי עצמו בספרו תוקף בחריפות את הנוצרים, וגם את אלו שרוצים ללכת בגישה הנוצרית ומסבירים את התורה כמשל. לכן, נראה כי קיים ספק גדול האם הרשב"א אכן קרא את ספריו של ר' לוי או שמא הוא רק ניזון משמועות אודותיו.

ר' לוי בן אברהם פותח את ""לווית חן"" בספר מוסר ומידות ובהמשך עוסק במספר נושאים מרכזיים: הנבואה, דחיית הנצרות, מצוות התורה וסיפורי התורה. בסיום הספר, מופיע שירו יוצא הדופן של ר' לוי: 'בתי הנפש והלחשים' בו הוא מאגד ומסביר בחרוזים, בקיצור ובחדות נפלאה עשרות מהרעיונות השוזרים את הספר. הספר נפתח בהקדמת המהדיר, פרופ' חיים קרייסל עם הערות ומקורות, כדי להקל על הקורא להיכנס לעולמו המיוחד של ר' לוי בן אברהם.

כאמור, ר' לוי היה אחד מחכמי ישראל הגדולים בתקופת הראשונים שאבד זכרו. ציטוטים רבים מספרות חז"ל שהוא מצטט אינם בידנו, וכפי הנראה היו בידו ספרים ונוסחאות שאין בידנו. על אף בקיאותו העצומה בתורה על כל חלקיה ושליטתו בה באופן מוחלט, אין כמוהו בענווה ובהכרת מקומו, הניכרת בין דבריו השונים הפזורים בספר. מפעלו החלוצי של פרופ' חיים קרייסל להוציא את הספר ראוי להוקרה והערכה רבה. יתן השם, ונזכה ליהנות מאורו המיוחד של הספר ""לווית חן"" לר' לוי בן אברהם.

 

הרב דוד בן זזון

עין צורים

 

 

 

חסר רכיב