תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על המדף

24/06/2007
עמודים תמוז תשס'ז (714) 8
על המדף - הסיפור בכתבי הקודש
מאת: יוספה רחמן
הוצאה: "ספריית הילל בן חיים" הקיבוץ המאוחד

תורת הסיפורת בהיכל התנ"ך

האם ניתן לשלב ניתוח ספרותי של התנ"ך עם זיקה לקדושת המקור?
רבקה שאול על ספרה של ד"ר יוספה רחמן

שילוב בינתחומי של שיח מחקרי מאפיין את תקופתנו. לא עוד הפרדה קפדנית בין תחומי הידע, אלא העשרה והרחבה על ידי החלת עקרונות מתחום אחד על משנהו. ניתוח ספרותי של התנ"ך על פי תורת הספרות שייך אף הוא לקטגוריה זאת.
ואולם, התנ"ך אינו תחום בין התחומים אלא ספר הספרים, המקור לאתוס היהודי, ונדרשת זהירות גדולה מאוד כאשר מעיינים בו בעזרת כלים הלקוחים מתורת הספרות. לחוקר החילוני, הרואה בתנ"ך יצירה ספרותית בלבד, אין כל בעיה בניתוח נרטולוגי, ואף אין חידוש בדבר. אולם, החוקר הדתי נדרש לעיון מסוג אחר, הכורך הבחנות אסתטיות עם זיקה לקדושה של המקור. נראה לי שיוספה רחמן עמדה בהצלחה רבה במבחן זה.
נקודת המוצא של רחמן היא קדושת התורה ומקורה המטפיסי. ספרה משקף לא רק את אמונתה הדתית, אלא גם את יכולתה לעגן את אמונתה ביופי האסתטי וביסודות הספרותיים, ולהעצימה דווקא מתוך העמידה על הדקויות הסגנוניות שבתורה ובנביאים.
אכן, היופי הצורני שבספרי התנ"ך הינו מן המפורסמות, וההתייחסויות אליו מקובלות גם במחקר התנ"ך האורתודוכסי. ברור גם ההבדל הדרגתי שבין התורה לבין הנביאים והכתובים. ניתן לדבר על "מְסַפֵּר" בספר שמואל, למשל, מבלי לצרום את אוזן המאמין. לא כן הדבר לגבי ספר "בראשית". אמנם, נחמן פותרת מראש את הבעיה בכך שהיא מזהה את המושג הספרותי "מספר" עם בורא העולמות, אך יש טעם של צרימה בביטוי זה, וגם חשש שיובן שלא כהלכה.
מעבר להסתייגות זאת, אני רוצה לציין את יופיו ועושרו של הספר המעניין הזה, שגם מי שבקיא בפרשנות התנ"ך יגלה בו חידושים למכביר שמעוגנים בניתוח הספרותי.
בפרק המבוא עוסקת המחברת בחמשה היבטים הקשורים לסיפור המקראי, וכל היבט מודגם על ידי ניתוח קטעים ועניינים מהכתוב. העיקרון המבני, לדוגמה, מודגם על ידי סיפור הבריאה, סיפור בלעם וסיפורי שאול ודוד. פרק בפני עצמו במבוא הוא הדיון בערכים האופייניים לתנ"ך, כמו למשל עקרון ההיבדלות מהרשע המתבטא בשלילת הנישואין עם בנות כנען בסיפור יצחק ורבקה. דיון נועז במיוחד עוסק בפרשת קברות התאווה. יוספה נחמן מתארת את משה רבנו כמי שעובר משבר קשה עקב התנהגות העם, ואילו הקב"ה בחוכמתו מפעיל עליו אסטרטגיות טיפוליות – פסיכולוגיות!
הפרק השני מעמת את סיפור הבריאה המונותיאיסטי עם סיפור הבריאה הבבלי. נחמן מביאה טיעונים רבים להוכחת השוני העקרוני שבין שני הסיפורים, כמו למשל, הגסות והרצחנות שבעלילה הבבלית העומדות בניגוד לרמזנות ולעידון שבתיאור הבריאה בתורה, ובכך מערערת טיעונים המנסים להיתלות במיתולוגיות העתיקות כאמצעי להטלת ספק באמיתות התורה.
הספר גדוש בדוגמאות הממחישות דקויות ספרותיות רבות כגון: היחס לחיצוניות במקרא, משמעותה של שתיקה, כינויים שונים בהעדר ובהופעה, סיבוך והתרה, חשיבותו של מספר סמוי ועוד. בספר מופיעים ניתוחים מוצלחים של סיפורי דוד וגולית, משפט שלמה, סיפור סדום ועמורה וחלומות פרעה. בניתוחיה משלבת רחמן באופן אינטגראלי את המקורות הפרשניים הקלאסיים, ומעגנת את דבריה במחקרים ספרותיים של התנ"ך. יחד עם זאת, אישיותה המקורית בולטת מאוד.
"הסיפור בכתבי הקודש" הוא ספר של מורה מובהקת, (הכותבת היא מרצה במכללות אחדות), והדבר ניכר בחתירתה של המחברת לבהירות ולמובנות ובאמצעים רטוריים שונים המאפיינים את עבודת המורה. כמו כן, נחמן כותבת בנימה אישית, ומשתפת את הקורא בתהליכי החשיבה שלה. בולט גם הרגש הרב שהיא יוצקת בכתיבתה; מעבר לכך, ניכרת בספר חתירתה של נחמן להסקת מסקנות כוללניות אודות טקסטים, כמו למשל עיוניה בנושא היופי, והעמדת "שאר הרוח" כמושג חשוב בספרה. אין ספק, זהו ספר מצוין, מרתק ומהנה, חשוב מבחינה מחקרית ומרגש מהבחינה הנפשית.

ד"ר רבקה שאול
משואות יצחק
חסר רכיב