תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

משואות ליצחק

24/06/2007
עמודים תמוז תשס'ז (714) 8
משואות ליצחק
ישראל זיסק

ביום הזיכרון ה-48, ובמלאת 70 שנה לעלייתו לארץ ישראל של
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל
מצייר ישראל זיסק, קווים לדמותו של
הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל
שעל שמו נקראת - משואות יצחק

"אני בטוח ביטחון גמור ומוחלט שלא יבוא האויב בשערי הארץ, שכן מאמין אני באמונה שלמה כי לאחר שהארץ חרבה פעמיים, לא יבוא עוד עליה חורבן והבית השלישי לא ייחרב לעולם" (מדברי הרב הרצוג זצ"ל בימי מלחמת העולם השנייה, כאשר חיילי הצבא הגרמני עמדו בפאתי ארץ ישראל - במצרים).
החודש יחול יום הזיכרון ה-48 לפטירתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, מי שהיה הרב הראשי לישראל מ-1936 ועד יום מותו ב-1959, ביום שבת קודש, י"ט בתמוז תשי"ט. בשעה בה המוני בית ישראל קראו בפרשת "פנחס" את הפסוק: "ונאספת אל עמיך גם אתה", השיב הרב הרצוג את נשמתו לבוראו.

הרב הרצוג זצ"ל נולד בפולין בשנת 1888 ונתחנך באנגליה ובצרפת.
ב-1908, בהיותו בן 20, הוסמך לרבנות. קיבל תואר דוקטור לספרות באוניברסיטה של לונדון. בשנים 1915-1919 היה רב בעיר בלפסט שבאירלנד. ב-1919 נשא לאישה את שרה לבית משפחת הילמן, שהייתה אישיות בזכות עצמה והייתה לו משענת חזקה בדרכו הציבורית. נולדו להם שני ילדים: חיים הרצוג ז"ל, שהיה אלוף בצה"ל ונשיא המדינה בשנים 1993 – 1983 ויעקב הרצוג ז"ל, שעל שמו נקרא "מרכז יעקב הרצוג" בקיבוץ עין צורים.
בשנים 1919-1936 שימש כרב של דבלין, בירת אירלנד, ומשנת 1925 היה גם רבה הראשי של אירלנד. בשנת תרצ"ז (1937), לאחר פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, נקרא לעלות לירושלים ולכהן כרב ראשי לארץ ישראל.
בתקופת השואה (ת"ש - תש"ה) פעל גדולות ונצורות להצלת יהודים ובייחוד להוצאת ילדים מן המנזרים שבהם הוסתרו, כדי להצילם מן הטבח.
הופיע בכבוד לפני אומות העולם ומנהיגיהן, הביא את זעקת בני העם היהודי להצלה ולבית לאומי ועמד לימין היישוב העברי ומגיניו במלחמת השחרור.
עם הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, היו הרב הרצוג ז"ל יחד עם הראשון לציון הרב בן-ציון חי עוזיאל זצ"ל לרבנים הראשיים למדינה. הרב הרצוג כיהן כרב ראשי בעשור הראשון למדינה (תש"ח-תשי"ח), שהיה העשור האחרון בחייו. זו הייתה תקופה חדשה שהביאה התמודדויות שונות וגורליות לפתחה של הרבנות הראשית לישראל.

הקשר המיוחד שבין הרב הרצוג למשואות יצחק
ב-ל' בתשרי תש"ו (1945) הוקם בגוש עציון קיבוץ על שמו של הרב הרצוג, כהוקרה על פעולותיו בהצלת יהודים בתקופת השואה – הוא קיבוץ משואות יצחק.
התעניינותו של הרב הרצוג במשואות יצחק נבעה מאותו יום שהחליטה תנועת "המזרחי" להנציח את שמו וכהוקרה על פעולותיו בהצלת יהודים בתקופת השואה, על ידי קריאת אחד מהיישובים הדתיים על שמו.
הרב הרצוג נהג לפקוד רבות את המקום. הוא נהג להשתתף בכל שמחת מצווה, כמו הכנסת חתן וכלה תחת החופה, קיום ברית-מילה ועוד.
במלחמת השחרור פעל הרב רבות להצלת גוש עציון. בזמן המצור, שלח מברק למגיני הגוש בו נאמר: "חזקו ואמצו כי ישועת ה' קרובה לבוא. ועתה כל מה שהנכם מוצאים לנחוץ בעניין ההגנה, עשו. בנו כל הדרוש, ואל תתחשבו בשבת קדושא, זה לא רק מותר אלא אף חובה לעשות, וה' יגן עליכם ויחיש את ישועתו".
בשנת תש"ט (1949), לאחר נפילת הגוש, הוקמה משואות יצחק מחדש על אדמות שפיר.
לרגל יום הולדתו השבעים של הרב הרצוג, הוחלט להקים ביישוב בית כנסת מפואר שישא את שמו.
בתשי"ט נפטר הרב הרצוג זצ"ל והוא בן 71 במותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין סנהדריה שבירושלים. בית הכנסת נחנך במלאת שנה לפטירתו, בהשתתפות הרב הראשי לישראל והראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל, משפחת הרצוג וחברי המשק.
חיים הרצוג ז"ל, לימים, נשיאה השישי של מדינת ישראל, שהיה באותם ימים קצין בדרגת אלוף משנה בצה"ל, נשא דברים בשם המשפחה:
"נכון וטוב והולם שנחנך בית כנסת ביישוב על שמו, כי רבים הרגעים הגדולים, הנעלים והנערצים בחייו המגוונים, הסוערים והנעימים התהוו דווקא בתוך בתי כנסת. זיכרונותיי של אבא בימי ילדות תמיד מחזירים אותי לבית הכנסת כאשר הוא עומד עטוף בטלית ליד ארון הקודש ודורש ונואם ומטיף, ומספיד ומעודד, ושופע אוצרות של חכמה, תורה והשכלה.
אבא נח בגן עדן ולבו ער ופועם וחי בבית הכנסת אשר הקדשתם על שמו.
בשם אמי, אחי יעקב וכל בני המשפחה, אני מודה לכם ולכל מי שקשור במפעל גדול זה".

משואות יצחק


חסר רכיב