תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דואר נע

24/05/2007
עמודים אייר תשס"ז (713) 7
דואר נע
על היש והאין
לעורכת, שלומות!

· על תרבות הפתיחות, והסובלנות לעת מחלוקות...
· על שיקול דעת לעת עריכת העיתון
· "עמודים" כביטאון תנועת הקיבוץ הדתי


בחודשים האחרונים התפרסמו בעמודים - בין השאר - כתבות "צבע" חביבות – גם אם לא חשובות במיוחד – במסגרת המדור "קו המשווה" ובהן הצצה על ההוויה המקומית של הקיבוצים, כגון, מי עונה לטלפון, היכן פינות החמד, מהם "המושגים המקומיים" ועוד.
והנה, אירוע אשר הרעיד את אחד הקיבוצים כלל לא הוזכר בדפי ביטאון הקיבוץ הדתי. 'עמודים' התעטף בשתיקה...
העיתונות הכתובה והאלקטרונית נדרשה בהרחבה לסוגיה, מי כמידע ומי כהבעת דעה.
הקיבוץ הדתי החליט – וטוב שכך – שלא לנקוט בעמדה פוליטית, ודאי בשאלות השנויות במחלוקת בציבור חבריו. אולם באירוע הנ"ל מדובר במערכת יחסים שבין אדם לחברו, בין משפחה וחברי קיבוצה.
הצטערתי על כך שמערכת עמודים לא מצאה לנכון להאיר את מורכבות הדברים.
משפחה החיה בקהילה כפרית, לא כל שכן קיבוצית מצויה במערכת כוּלית, חשופה לביקורת ואולי אף מעבר לכך, גם אם זו של מעטים: ציבור קטן, בית כנסת אחד, חדר אוכל אחד, "שביל אחד". הפרטיות הופכת לעיתים גם להיות הפרהסיה.
ספק אם יש לפרַט דרך להתגונן לנוכח מערכת "הוליסטית" בה הגבולות בין רשות היחיד ורשות הרבים, לא פעם, אינם חדים, ולעיתים, ספק אף אם קיימים.
להבדיל מסוגיות רבות המעסיקות אותנו תדיר, המחלוקת שהונחה לפנינו אינה על כח, אינטרסים או על כספים, אלא על דעות וערכים.
על כן סברתי שביטאון התנועה היה צריך לשאת בקול בהיר וצלול אמירה ערכית המחזקת פתיחות, סובלנות ומאור פנים, גם לעת מחלוקת, שלעניות דעתי, הייתה ועודנה לשם שמים.

אלי סומר

קב. כפר עציון peres@kfar-etzion.co.il -
דמותו של הביטאון עמודים
התיעוד של הצעטאלך
התיעוד של הצעטאלך ומשלוח הכבשים בסכנה
קרבן נוסף של ההפרטה: אין כסף לשימור ההיסטוריה החלוצית
דינה ספראי

בעקבות כתבה שפורסמה ב"הארץ" (מאת אלי אשכנזי, 30.3.2007) פנו אלי מספר אנשים שהיו מוטרדים ממצב הארכיונים בקיבוץ הדתי. בכתבה סופר על קיבוצים המזניחים חומר בעל ערך היסטורי לא יסולא בפז. דבריו הנוקבים של אורי גפן, מרכז ארגון הארכיונים הקיבוציים (בהתנדבות) צוטטו בכתבה: "ארכיונאים פונים אלי ומספרים לי איך הם נלחמים על קיומם, החל מקביעת גובה המשכורת ועד לאישור הוצאות שוטפות. אני דואג, זה חומר שאוצר בתוכו את תקומת העם היהודי! לפני מספר שנים קראו לי ליישוב בצפון, שם החליטו שלא רוצים ארכיון והוא נסגר. כשהגעתי, ראיתי יונים שהחלו לקנן בפנים. רק אחרי התערבותי חזרה מישהי לעבוד במשרה חלקית".
עוד נטען בכתבה שכניסת הארכיונים לעולם הטכנולוגי משאירה את ארכיוני הקיבוצים מאחור מסיבות תקציביות. ארכיונים שהיו ממוחשבים מתקשים אפילו לשדרג את התוכנה, שלא לדבר המרת חומר למדיה דיגיטלית.

אז מה באמת קורה בקיבוצים הדתיים?
אצלנו נושא הארכיונים סובל מההפרטה דווקא בקיבוצים ה"פחות ותיקים". שם אין ארכיונאי, ואין מי שמונע זריקת חומר חשוב, או הזנחתו במחסן שכוח. גם כאשר יש אחראי/ת על החומר – אין הקצאת זמן, מקום או הכשרה מקצועית בסיסית. בימי עיון שהקיבוץ הדתי ערך לארכיונאים – היו קיבוצים שאפילו ברמה התיאורטית לא הייתה בהם כתובת שאחראית על התיעוד. רק כשיגלו שם שאספות החברים הראשונות או משא ומתן על רכישת קרקע נעלמו,כורסמו או התפוררו – יקפצו חכמי ה"אמרתי לכם".
ברוב הקיבוצים הוותיקים אפשר למצוא ארכיונאים שעושים את מלאכתם נאמנה ויצרו ממלכות מטופחות ומקצועיות. בארכיון קטן, גם ברישום ידני אפשר להגיע לשימור "הזכרון המצטבר" של הקיבוץ ולהפוך אותו לזמין. מי שנכנס כיום לעבוד בארכיון זקוק למחשב, אבל לא בהכרח לתוכנה מורכבת ויקרה, הרי מדובר בכמות לא גדולה של חומר.

ומה יעשו אותם קיבוצים שאין בהם ארכיון?
האפשרויות הן –
* להקצות מקום ואדם שיקבל זמן והדרכה, כדי לשמור ולרשום את החומר.
* להעביר את החומר למגנזה בתשלום קבוע, או למועצה אזורית או לארכיון שמוכן לטפל בחומר תמורת תשלום.
* לא לעשות כלום. לעמוד מנגד עד שהחומר יתכלה מאליו.
אני פונה לכל בעלי מודעוּת לשימור, אל תרפו מן הנושא! תמיד יהיו תירוצים של תקציב, הפרטה, "עוד לא" – אבל אם אתם לא תדאגו לחומר, אף אחד לא יעשה זאת במקומכם.

ארכיון הקיבוץ הדתי
arckbd@kv-yavne.co.il





דמותו של הביטאון 'עמודים'
על דמות העיתון וחדרי הבית
עורכת 'עמודים' במכתב תשובה

אלי שלום וברכה,

אני לוקחת את ההזדמנות שהציב בפניי מכתבך כדי להרחיב ולהאיר סוגיה שאני מתלבטת בה רבות; מהי דמותו של הביטאון 'עמודים'?
מהי מידת הרצינות הראויה לו? ומה מידת הקלילות? מה מידת המעורבות בעולם הפוליטי? מה מידת המעורבות בעולם המעשה? ומה מידת המעורבות בעולם התורה?

אלו שאלות כלליות, אך הן נפרטות לשאלות של יום-יום שמגיעות ונוגעות.
מספר דוגמאות:
מערכת הבחירות – עד כמה לתת ביטוי לדעות הפוליטיות השונות? האם להפוך לבמה של 'תעמולת בחירות'?
בזמן שצעד מצעד הגאווה בירושלים, נשלחה למערכת כתבה בנושא ההומוסקסואליות והדת - האם נכון לפתח נושא זה ב'עמודים'?
בקיץ שעבר, במלאת שנה להתנתקות, עלו הקולות השונים: איזה משקל ראוי היה לתת?
(על מה מעידות ההערות, שלא לומר – נזיפות, שקיבלתי מכל הצדדים? שהיה איזון? שכל מה שנכתב לא היה ראוי?)
ואלו הן רק כמה דוגמאות.
הכתבות ה'קלילות', כפי שאתה מתאר, הן לטעמי חלק חשוב מייחודו של 'עמודים', שהרי מתחרים / דומים לנו יש לנו בכל מקום, וכל מי שמכיר את עולם הביטאונים יודע למה אני מכוונת.
הרצינות, הדיון המעמיק, הכותבים הטובים – נמצאים גם ב'דעות', 'ארץ אחרת' ודומיהן (ואף להם יתרונות על פנינו, הן ביכולת ההיקף, הן ביכולת הפתיחות והן ביכולת התיגמול).

ומה יתרון 'עמודים'? אני שואלת את עצמי בכל פעם שמגיע לתא הדואר שלי אחד מן המגזינים הטובים והמעניינים...
נתן אלתרמן כתב את השורות האלמותיות: "ישנן יפות יותר ממנה, אך אין יפה כמוה."
וזו גם התשובה (החלקית) שלי.
ביטאון 'עמודים' הוא ביטאון הבית, והבית זה גם המטבח וגם הסלון, גם ארון הספרים וגם חדרי החדרים. הקטעים ה'קלילים', כתבות ה'צבע' אותן כינית 'לא חשובות', הן בחלקן כתמונה בבית המוסיפה חן, ויש בהן חשובות, גם אם לא 'הרות גורל'. גם בביתנו, לא תמיד נפתח את חדרי החדרים בפני כל. גם במשפחתנו הפרטית יש מילים שנתאפק מלהגיד שלא נפגע.

'עמודים' הוא ביטאון הקיבוץ הדתי, ובכל זאת כשזכיתי וקיבלתי על עצמי את תפקיד העורכת, לא מצאתי לצדי מערכת או צוות היגוי. כמובן שבשאלות חשובות אני מתייעצת עם המזכ"ל, עם חברי המזכירות הפעילה ואף עם קודמתי לתפקיד, אך לטוב ולרע, וגם שאני משתדלת ל'אוביקטיביות' ורוחב יריעה, דמות העיתון היא דמותי, ועם כך, כלומר עם דמותי, קשה להתווכח.
עם כל זאת, בהיות 'עמודים' ביטאון הקיבוץ הדתי, מוזמנת כל חברה ומוזמן כל חבר, להגיד את אשר על לבו. יעידו החברים שכותבים - שהצנזורה אינה כבדה, היא נעשית בדין ודברים ורוב רובה בכדי שלא לפגוע בבני הבית. וכדרך אגב אומר שבמקרה היחיד בו מאמר נגנז כולו, הסכים, בסופו של דבר, הכותב לדעתי.

לסיכום יש לומר, שהביטאון הוא של כולנו, וכל מי שחושב שיש נושא הראוי להגיע לדיון, מוזמן להעלותו תוך לקיחת אחריות (כלומר – כתיבה ולא אמירה). אשמח לשמוע מן הקוראים כיצד הם רואים את 'דמותו של עמודים' ומה הם הנושאים הראויים בעיניהם לעלות על דפיו.

בברכה,
גילה קפלן
עורכת עמודים


חסר רכיב