תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דואר נע

30/03/2007
עמודים ניסן - אייר תשס"ז (712) 6
דואר נע
למרים גיסתי היקרה

למרים גיסתי היקרה
שלום רב
וברכות מקרב לב,

בחרתי הפעם להודות לך מעל דפי העיתונות עבור אירוע מופלא שזיכית בו את הרבים, שכן סבור אני שאבטא במכתב זה את תחושותיהם של כל מי שנכח בחדר האוכל של שדה אליהו בפורים השתא.
החלטת להעלות את המחזה הנודע "כנר על הגג" על פי סיפורו של י.ל. פרץ. החלטה זו יש בה תעוזה רבה. הקהל הרי מכיר היטב את הגרסה הבימתית הבלתי נשכחת של המחזה בכיכובו של חיים טופול. הקהל מכיר ומוקיר ומצפה להופעה שתגיע לרמה בת השוואה למקור. ולכן הציפיות מן הגרסה שאת בחרת, ומן הלהקה שאת הקמת – גבוהות ביותר. ומכאן התעוזה, כי הציפיות של הקהל הן שיקבעו את תגובותיהם ואת הערכתם. התעוזה שלך אכן הצדיקה את עצמה במלואה. כגודל התעוזה כך גודל החוויה. היה זה ערב יוצא דופן באיכותו, ולכן ראויה את למלוא ההערכה.
זאת ועוד, העובדה שבחרת להעלות את המחזה על ידי להקה המורכבת כולה מאנשי שדה אליהו, אנשים נשים וטף, כולם עסוקים יום-יום בענייניהם ומתפנים בערבים להכנות ולחזרות – בודאי יש בה תרומה חשובה ביותר לחיי החברה. תרומה זו אני יכול להעריכה בלבד כי לא הייתי שותף להכנות; מכל מקום כמי שמכיר, אמנם מבחוץ אבל מקרוב, חיי קיבוץ בימינו אין לי ספק כי הדבר היה לא קל מצד אחד, ומאידך – חשיבותו ותרומתו לגיבוש חיי החברה רבות לאין ערוך. מרשימה במיוחד הייתה העובדה שאנשים רבים כל כך נטלו חלק בבצוע, הן אלו שהופיעו על הבמה והן הצוות הטכני והארגוני שהפעלת בכשרון רב כך.
ברור לי שאת מודעת היטב לערך החברתי של המבצע הזה שהרי גם קטעים שאיכות ביצועם הייתה נמוכה מן הרמה הכללית של המופע כולו לא נפסלו, אלא הועלו כמו שהם, והכל כדי לשתף מספר רב ביותר של שחקנים בהרכב רב גילי. על החלטה זו מבקש אני לשבח את תבונתך.
התזמורת, המורכבת בעיקרה מאנשי שדה אליהו ומילדי המקום בתוספת תגבורת מיישובי הסביבה וללא נגנים מקצועיים שעיסוקם בכך, תרמה תרומה משמעותית להצלחת הערב. כמובן ששמתי לב לבנך הצעיר, ברק, שנטל חלק בתזמורת והברק שבעיניו היה בולט לעין. אי אפשר היה להתעלם מפער הגילים המרשים שבין הנגנים. האם נכון הדבר שהיו שם נגנים מגיל עשר ועד גיל שישים? אולי טעיתי בכמה שנים לכאן או לכאן אבל בודאי שאין בידי טעות חמורה.
התפאורה והתלבושות השרו אוירה מתאימה עוד קודם לתחילת המופע עצמו. התפאורה החלה כבר באולם הכניסה, ואפילו ברחבה הגדולה שלפני חדר האוכל. דקות רבות לפני תחילת המופע פגשנו כבר פנים מוכרות של שחקנים וזמרים העתידים להופיע במחזה כשהם מלובשים באותן תלבושות שבהן הם יעלו לבמה. עם כניסת הקהל לאולם עצמו, לא נתקלו עיניו במסך כבד שאמור להיפתח עם תחילת המופע, אלא כל התפאורה הייתה פתוחה לפניו מראש. השחקנים והזמרים שעתידים היו להופיע על הבמה לא נמנעו מלהסתובב בין חבריהם בתוך הקהל לבושים כבר באותם תלבושות שישמשו אותם במחזה. גם התפאורה והתלבושות היו, כפי ששמעתי, פרי תכנון וביצוע מקומיים, וגם עבור זה ראויים אתם לשפע ברכות. איני סבור כי תפאורן מקצועי היה מוציא מתחת ידיו תוצרת מעולה יותר ממה שראינו בעינינו.


בקיצור, כגודל הציפייה – כך גודל החוויה.
יישר כוחך.
עלי והצליחי.


ברכות מקרב לב לך ולמשפחתך ולכל אחד ואחד מן הנוטלים חלק בחוויה מרנינה זו.
ראובן קמפניינו, ירושלים

חסר רכיב