תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על המדף

26/02/2007
עמודים אדר תשס"ז (711) 5
על המדף - החצר הסגורה
החצר הסגורה - סטייה ופיקוח חברתי בקיבוץ
מאת: אפרת שֹהם
הוצאה: יד טבנקין, המכללה האקדמית אשקלון (2006)

תמורות העיתים בקהילה הסגורה

האם הקיבוץ בימינו חסין מפני עבריינות?
הערכים של החברה הכללית חלחלו לקיבוץ, ההגדרה של התנהגות כסטייה והנכונות לערבב גורמי חוץ, השתנו בהתאם. על מחקר מדעי ראשון בסוגיית העבריינות בקיבוץ קראה ומספרת רבקה שאול


מחקרים אקדמיים עשויים להיות בלתי ידידותיים בשל ההפשטה היתרה המאפיינת את השיח המחקרי בתקופתנו, והשימוש במושגים המוכרים רק לנמענים המקצועיים. לא כן הדבר בספר שלפנינו, שערוך וכתוב באופן בהיר, ויש בו עניין הן לאיש מדעי החברה והן לקורא המשכיל שאינו מקצוען.
"החצר הסגורה" הוא ביטוי מטונימי המביע את הקהילה הקיבוצית כמתבדלת מן החברה שמחוץ לקיבוץ, ומתבצרת בנורמות ייחודיות, תוך כדי פיקוח על התנהגותו של היחיד. בחברה זאת נתפסת העבריינות כעניין שאינו יכול להתקיים בכפיפה אחת עם חיים שיתופיים העומדים בסימן של אינטימיות רבה ושל מכנה משותף רעיוני בעל עוצמה. החברה תופסת את עצמה כחסינת עבריינות מכל סוג, ומעשים בלתי נורמטיביים של חבריה מוכתרים בשמות שיש בהם עידון וגם הכחשה של הסטייה המוסרית, כמו "סחיבה" במקום "גנבה".

שאלת המחקר של אפרת שֹהם היא, האם הקיבוץ בימינו חסין מפני עבריינות? שֹהם, חברת קיבוץ, פורשת מנעד רחב של מעשי סטייה שהתגלו בקיבוצים: עבירות רכוש, אלימות במשפחה, פגיעות מיניות, עבירות תנועה ועבירות מחשב. דרך סקירת התחומים הללו, מתגלה ונפרש השינוי שעבר על הקיבוץ, בעיקר מסוף שנות השבעים.
בראשיתו היה הקיבוץ "קהילה מתהווה" שבה, מטבע הדברים, קיימת לכידות גבוהה בין חבריה. עם השנים הפך הקיבוץ ל"קהילה מתפתחת" שמתנתקת בהדרגה מההנחות הרוחניות והחברתיות של הקהילה המתהווה. תהליכים שונים בארצנו ושינויים בעולם הערכים של החברה הכללית שחלחלו לקיבוץ, הובילו לעיתים ל"קהילה משברית", בעיקר על רקע בעיות כלכליות חמורות. ההגדרה של התנהגות כסטייה והנכונות לערבב גורמי חוץ, השתנו בהתאם.
שֹהם מציגה תמונה מורכבת ומאוזנת. היא מדגימה את הישגיו החברתיים של הקיבוץ מבחינת הטיפול בחריגים, הישגים האופייניים לתקופה של איתנות חברתית ושל נורמות מחייבות. בתקופת השגשוג הרעיוני והחברתי עסק הקיבוץ בשיקום אסירים במידה מרשימה של הצלחה, עניין שהחל להצטמצם בשנות התשעים המשבריות. שֹהם מתארת בפרוטרוט את מפעלו הייחודי של חרות לפיד, המבוסס על ההנחה שהימצאותו של האסיר בחברה ערכית ובריאה, עשויה להכחיד את סימני העבריינות. ואכן, הטבלאות המפורטות שמציגה המחברת משקפות יחס ישיר בין אורך הזמן של ההימצאות בקיבוץ לבין הצלחת השיקום, כאשר תקופה של שנה היא המינימום הנדרש לשיקום מוצלח, נוסף לתנאים אחרים. שֹהם מציינת שגם הקיבוץ הדתי עסק בשיקום אסירים, אמנם בממדים קטנים יותר, אך הצלחתו הייתה כמעט מוחלטת.
מעניין ביותר הוא תיאור פרויקט שיקום חולי נפש, המבוסס על ההנחה הסטרוקטורליסטית שפרט הוא חלק ממבנה, ומצבו של החולה מושפע מהחברה; זאת בניגוד לגישה הנקודתית, המדגישה את הפתולוגיה האישית, שאופיינית לממסד הפסיכיאטרי. בד בבד עם שיתוף הפעולה של תחנות בריאות הנפש הקיבוציות, הצליחו בקיבוצים שונים להיטיב את מצבם של חולי הנפש, להפחית אשפוזים, לצמצם טיפול תרופתי ולהעצים את יכולת התפקוד של החולה.
החל מסוף שנות השבעים מתגברים תהליכים אנומיים בקיבוץ (אנומיה – מצב של התפוררות הנורמות בחברה, על פי משנתו של הסוציולוג הצרפתי אמיל דורקהיים, מאבות הסוציולוגיה). תהליכים אלה חושפים את חוסר היכולת של הקיבוץ להתמודד עם סטיות חברתיות חמורות, מכיוון שלא הוכנו מנגנוני התמודדות מתאימים בשל ההנחה המוטעית שהחברה הקיבוצית היא "טפלונית", ופשעים אינם נדבקים אליה. שֹהם מראה שיחס הקיבוץ אל פשעים חמורים נגזר מדפוס הגנתי, כאשר המוטיבציה העיקרית היא להגן על הקיבוץ על ידי הכפשת הקורבן, הצגתו כחריג וכדומה. קיימת כמו כן נטייה להתייחס אל העבירות כאל "ייבוא" מבחוץ, ולהכחיש כל זיקה בין קיבוץ לבין עבריינות. החוקרת משווה בין תגובת העיתונות הקיבוצית לתגובת התקשורת החיצונית אל מעשי עבריינות מינית מפורסמים (האונס בשומרת כדוגמא טיפוסית). בעיתונות הקיבוצית השתדלו לצמצם את חומרת הדברים ולא להדגישם, כאשר יחסה של התקשורת הכללית אל אותם מעשים חמורים התפרש כמתקפה על הקיבוץ וערכיו!
נוכח תהליכי האנומיה המתוארים במחקר, בולט ייחודו של הקיבוץ הדתי. לדעת שֹהם לא הגיעה הקהילה הקיבוצית הדתית למצב משברי, והיא מתאפיינת ברמה גבוהה של לכידות, הקשורה למחויבות הדתית ולנטייה לאורח חיים שמרני יותר, למשל בתחום המשפחתי.
הספר, כאמור, ידידותי וקל לקריאה, ונותן תחושה של חיבור אל החיים. ראוי לציין שזהו המחקר המדעי הראשון בסוגיית העבריינות בקיבוץ. תרומתו של הספר, נוסף לעניין שבנושא עצמו, היא גם תיאורטית, בהבהרת מושגים כמו "קהילה סגורה", ובהחלת מודלים סוציולוגיים על תופעות שונות הקשורות לדפוסי חיים ולשבירתם.

רבקה שאול
משואות יצחק


חסר רכיב