תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תנועה בתנועה

27/12/2006
עמודים טבת תשס"ז (709)3
תנועה בתנועה
מחלקת משק
דובי מילר

תנובה: הרוחות מסרבות להירגע בעקבות הצעת הנהלת תנובה לוועידת תנובה, האמורה להתכנס בעוד כארבעה חודשים, למכור את השליטה בחברה לחברת אייפקס.
מרכזי המשק נאספו גם לפני הדיון בהנהלת תנובה וגם לאחריו, קיבלו סקירה מפי בעלי דעות שונות ודווחו לאחר קבלת ההחלטה. במקביל הקמנו "פורום חלב" המלווה את המהלכים בנושא. עמדת רוב הדוברים הן בפורום החלב והן בין רכזי המשק היא שיש לתת עדיפות ראשונה לאפשרות רכישת השליטה בתנובה לרפתנים. במידה ומהלך זה לא ימומש, רוב הדוברים תמכו בקבלת הצעת הנהלת תנובה והתנגדו לגיבוש מיעוט חוסם בוועידה. קשה להפריז במשמעויות המהלך ובהשלכותיו. יש לעשות את המרב על מנת להגיע להצעה מוסכמת על ידי כל הגורמים. כל חלופה אחרת עלולה להסב נזק לכולם.
ועוד בתחום החלב: לאחר שבשנה שעברה קוצצו מכסות ייצור החלב, חלה השנה תפנית בביקוש וישנה כוונה להגדיל את מכסות הייצור לשנה הבאה. גם בתחום זה מתגלע ויכוח בין התומכים בהחזרת המכסות בהתאם לגובה הקיצוץ (בשנה שעברה קוצצו מכסות החלב ב-40 מליון ליטר), דרך שנראית לי הגיונית וצודקת, לבין כוונה להפריש חלק מתוספת המכסה לחלוקה לפי מפתח שונה.

זיהוי סיכונים ו"ניתוח של החקלאות במשקים – הצעה לעבודה"
לאחר שבצענו במשקים עבודה בתחום זיהוי הסיכונים, בה נבדקו ברוב הקיבוצים סיכונים שונים העלולים לפגוע במשקים מבחינה כלכלית והומלץ על צעדים שונים על מנת להתמודד עם סיכונים אלו, אנו בודקים, כהמשך והשלמה, ביצוע עבודה בתחום "בדיקת ענפי החקלאות במשקים". כידוע, ענפי החקלאות מהווים מרכיב מרכזי בכלכלת קיבוצינו ומטרת העבודה היא לגרום להיערכות מתאימה של המשקים לנוכח השינויים שחלו, ויש להניח שימשכו לחול בתחום. מתווה העבודה הוצג במפגש רכזי משק על ידי גדי רוזנטל שבנה את המתווה. במידה ויהיו מספיק משקים מעוניינים בעבודה, ניגש לביצועה.

ארגוני הקניות הארציים: במפגש מרכזי המשק שהוזכר לעיל, נמסר גם על הרעיונות השונים שעלו בנושא תפקוד "משקי התק"מ". "משקי התק"מ" הינו ארגון קניות ארצי שחברים בו קיבוצי התק"מ והקיבוץ הדתי (ואינו כולל את קיבוצי הקיבוץ הארצי). עם איחוד התנועה הקיבוצית הוקם ארגון קניות "משקי הקיבוצים" הכולל את כל הקיבוצים ומטפל בחלק גדול מהנושאים שטופלו במסגרת "משקי התק"ם". 'חברת תואם' המטפלת ביבוא חומרי גלם לתעשייה הקיבוצית, עדיין מתפקדת במסגרת "משקי התק"מ". השינויים הללו מחייבים חשיבה לגבי תפקידו העתידי של הארגון וזכות קיומו בתנאים החדשים. הנהלת הארגון גיבשה מתווה הצעה לשינוי המצב והנושא יעלה באספת משקים שתתכנס בתחילת השנה האזרחית.
שנת השמיטה הולכת וקרבה ואמנם לאט ובאיחור הטיפול בהכנות נכנס להילוך גבוה. בישיבת מועצת הרבנות הראשית מונה הרב זאב וייטמן לטפל בנושא. ההחלטה כוללת המלצה לצמצם ככל הניתן בהיתר המכירה, אך ההיתר ימשיך להיות נדבך מרכזי בהיערכות בנוסף לאוצר בית דין ופתרונות נוספים.
בימים אלו יחלו לעבור במשקים על מנת להיערך בכל משק בהתאם לתכנית הגידולים שלו לביצוע "היתר המכירה", "אוצר בית דין" או כל פתרון אחר שיתברר כמתאים למשק.
הנושא כולו מטופל על ידי ועדת השמיטה של משרד החקלאות בה חברים כל הגורמים העוסקים בנושא.

הסכם המים: בטכס שהתקיים במשרד החקלאות נחתם הסכם המים. מטבע הדברים תמיד יש חשש והתלבטות בטרם חתימה ולעיתים שוכחים שהאלטרנטיבה טומנת בחובה איומים גדולים יותר, למרות שלעיתים נוח להתעלם מהם.

מועצה צמחית: ועדה שהוקמה על ידי שר החקלאות לבדיקת התנהלות "המועצה הצמחית" (המועצה הצמחית היא, כזכור, איחוד של מועצת הירקות, מועצת הפירות, מועצת פרי ההדר ומועצת הפרחים) סיימה את עבודתה. מנכ"ל המשרד, יעל שאלתיאלי, שעמדה בראש הוועדה הציגה את המלצותיה. מקריאה ראשונה נראה שרוב העיוותים והתקלות שנגרמו בעקבות איחוד מועצות היצור – תוקנו. בהמלצות יש תקווה שנוכל גם ליהנות מפירות ההתייעלות שאיחוד המועצות גרם ולתקן את הבעיות בתפקוד המועצה, עובדה אשר בצד קבלת שירותים ראויים על ידי המועצה תחסוך גם כסף רב לחקלאים על ידי צמצום משמעותי של העמלות הנגבות על ידי המועצה.
מחלקת חינוך
ציפי סטרשנוב

שבת ארגון: קבלנו דיווחים ממרבית הקיבוצים על שבת ארגון לתפארת. כידוע, ברובם הגדול של הסניפים אין לנו השנה קומונריות של בני עקיבא. רוב הסניפים מינו קומונר או קומונרית מתוך הקיבוץ או מבאי הקיבוץ.
נושא חודש הארגון היה "מגשימי חזון". את אותו נושא ממש בחרנו ל"פזמונסניף" של הקיבוץ הדתי. במהלך הפזמונסניף המלהיב שהתקיים בשנה שעברה בסעד, פנתה שדה אליהו בהצעה לארח השנה את הפזמונסניף אצלם, ואכן ביום רביעי י"ב בשבט תשס"ז (31/1/07) נקיים את הפזמונסניף בשדה אליהו.
הרצון של הקיבוצים לארח את הפזמונסניף ולהשקיע סביבו - מרגש מאוד. השנה למשל הייתי צריכה "לאכזב" קיבוץ אחר שרצה אף הוא בכל מאודו להרים פרויקט זה ולארחו. לא נותר לי אלא לקוות שבשנה הבאה נוכל להיענות לבקשתם.

"שנת בר/בת מצווה"
ביום רביעי ט"ו כסלו (6.12) התקיים מפגש בנושא שנת הבר/בת מצווה, מטרת היום הייתה:
א. לבחון מה המשמעות של "קבלת עול מצוות" באותה נקודת זמן בה נמצאים הילדים בגילאי 12-13, "ערב" גיל ההתבגרות.
ב. אפשרות ללמוד אחד מהשני התייחסויות שונות הקשורות לשנת בר מצווה, כמו חידוש מול מסורת - מנהגים מקומיים, אירוח קבוצות חילוניות באופנים שונים ועוד.
ג. חשיפת מודלים של קיבוצים שטוו תוכנית מובנית עם רציונאל שלם מאחוריה.

בשעה טובה נקבע תאריך לסמינרי "חברותא"
הסמינרים יתקיימו בסופשבוע של שבת משפטים. התוכנית מבוססת על זו שהייתה אמורה להתקיים בקיץ ונדחתה עקב המלחמה.
סמינר "חברותא" א' מיועד לנוער בכיתה ט' וסמינר "חברותא" ב' מיועד לנוער בכיתה י'. אני מקווה שאכן כל המשתתפים שנרשמו להשתתף בקיץ, יוכלו להשתתף במועד החדש.

מחלקת חברה
מנוחה זכאי

שלום חברים!
קיבוץ 'ראשית'-. הוגש מטעמנו ל"פרס זוסמן" של הג'וינט ואף זכה בו. עוד על המקום המיוחד הזה, בכתבה נפרדת בגיליון.
"מקשרת יחידים" ("שדכנית" בלעז) - פנינה אפלבוים מעלומים שמילאה את התפקיד באכפתיות ובחום במשך 15 השנים האחרונות, ביקשה לסיים את עבודתה. בימים אלה היא עורכת חפיפה עם לאה ריידר מבארות יצחק שנכנסת לתפקיד עם הרבה מוטיבציה. לידה תסייע שורקה שטרן מלביא. לאה ושורקה תעבודנה כצוות לפי חלוקת עבודה שתיערך ביניהן. היקף המשרה הרשמי (יום בשבוע ללאה ויום בחודש לשורקה) הוא רק הבסיס לעבודה שמתפרסת על פני ערבים רבים במשך השבוע.
הן תתכננה יום למקשרות היחידים בקיבוצים. רשימת המקשרות עברה רענון ועדיין יש צורך בשיחה אישית עם כל מקשרת. בגדול, הכוונה היא להפעיל את המקשרות בצורה פעילה יותר. לאה בודקת אתרי שידוכים דתיים באינטרנט, מכינה רשימה של האתרים עם הוראות הכניסה אליהם. רשימות אלה יחולקו למקשרות המשקים שימסרו אותן לידי הלקוחות שיותר ויותר (בעיקר הצעירים שבהם) מעדיפים גלישה עצמאית. לאה גם תעמוד בקשר עם "ישפה", משרד שידוכים דתי-לאומי בירושלים. היא תקים ותטפל ב"מחלקת הקיבוצים" אצלם. נראה לנו לנכון להתמקד בטיפול בגילאי 28 ואילך וכן לתת דגש מיוחד ל"פרק ב'" – כלומר, אלמנים/ות, גרושים/ות ובבעלי צרכים מיוחדים.

ניתן לפנות אל לאה ושורקה ישירות:
לאה ריידר: 050-6415892
שורקה שטרן: 050-3231362

צוות "קמפ מושבה ס"ז" יוצא לדרך: מתקבלים בוגרי צבא וש.ש. – המתאימים מוזמנים להציע את עצמם. (ראו גם מודעה בנושא)
סדנא להתמודדות ההנהגה חברתית בקיבוץ עם מצבי מחלה ומשבר – בהכנה. מתוכננים יומיים נפרדים, המהווים חטיבה אחת בנושא זה – הסדנא מיועדת למזכירים / מנהלי קהילה, רבנים, ועדות חברה–פרט וגורמי בריאות. הסדנא תתקיים בימי שלישי, בתאריכים: ד' שבט (23/1/07) ו- כ"ה שבט (13/2/07). אנא שריינו תאריכים אלה. פירוט נוסף ישלח בהמשך.
מנהיגות צעירה
מדווחים מן השטח
קורס מנהיגות צעירה צפון ודרום בעיצומו
חוויות מן השטח – דיווח מתוך אתר האינטרנט


מנהיגות צעירה צפון
חבורה שכזאת
מדווחת: פסית שיח
מזה כחודש וחצי שאנו, המכונים צעירים, תושבי קיבוצי הצפון, 13 במספר (+ מנחה אחד, תינוקת אחת וכמובן מנוחה אחת) נפגשים מדי שבוע במועדון אסתר שבעין הנצי"ב למשך ארבע שעות אינטנסיביות בהן אנו משוחחים, לומדים, חושבים וגם מתנסים בפעילויות שונות ומשונות במסגרת קורס מנהיגות.
על הפעילויות הביזאריות יכולים להעיד תושבי עין הנצי"ב, שחזו בתופעה המוזרה של אנשים קשורי עיניים מובלים על ידי חבריהם, אנשים עם כתרים על הראש מסתובבים ברחבי הקיבוץ ועוד כהנה וכהנה.
לשם מה כל זאת? אתם ודאי שואלים.
ובכן, גם אני שאלתי.
בהתחלה חשדתי שכל זה קונספירציה של הקיבוצים, שכן כחלק מהקורס התבקשנו כל אחד ואחת מאיתנו לארגן ולהפעיל פרוייקט כלשהו במסגרת הקהילה הקיבוצית אליה אנו משתייכים. אך האמת היא, שזהו רק חלק קטן מהקורס.
המטרה המרכזית היא פשוט להעשיר אותנו בכלים שונים שעשויים לעזור לנו לארגן פרוייקטים בעתיד, אולי גם לשמש כמנהיגים פוטנציאליים, אך בעיקר – להיות בני אדם שמתקשרים טוב יותר עם הזולת ומבינים טוב יותר אותו ואת עצמנו.
אחד מההישגים הנלווים של הקורס, הוא ההיכרות שלנו זה עם זה.
אני, לדוגמה, לא הכרתי איש מהמשתתפים קודם לכן, ואני מאוד שמחה על ההזדמנות להכיר מקרוב שכנים מהקיבוצים לידי. עכשיו אני יודעת שלייעוץ משפטי אפשר לפנות לאפרת מלביא, בענייני מזגנים – פונים רק לשמוליק מעין הנצי"ב, ואילו בתחום הנקניקים – לשחר מטירת צבי. בקיצור, משתלם ליצור חברים חדשים...
כשאחד מאתנו התלבט בהתחלה האם כדאי להישאר בקורס, אמר לו אחד החברים, שכדאי להיות בקורס ולו בגלל שיושבים כאן 13 אנשים שבפוטנציאל עשויים אולי להיות מזכירי קיבוץ ביום מן הימים, וכדאי לשמור אתם על קשרים...
רק אוסיף תודות:
תודה רבה לשמעון פאר, המנחה האגדי, שפשוט יודע להנחות ולהוביל. כיף לקחת ממנו דוגמה במנהיגות.
תודה רבה לקיבוץ עין הנצי"ב על האכסניה הנוחה והמאורגנת.
תודה רבה לקיבוץ טירת צבי על הנקניקים (במיוחד אלה החדשים, עם הפלפלים – מומלץ!)
וכמובן תודה רבה למנוחה שטרחה וראיינה כל אחד מאתנו, אספה, ארגנה ויזמה, ובלעדיה לא היינו מגיעים עד הלום.
בתקווה שנזכה להשתמש בכלים שאנו רוכשים לטובת הציבור. אמן.


קורס מנהיגות צעירה דרום
מדווח: צביקה בלומנשטיין
את הקורס מנחה ניתאי מלמד שהוא – רב, פסיכותרפיסט, עוסק בפסיכודרמה ומנחה קבוצות. בקורס משתתפים 13 חברים ומנוחה זכאי. חברי הקבוצה מגיעים מקבוצת יבנה, עין צורים, מגדל עוז, כפר עציון, בארות יצחק, משואות יצחק ,סעד ועלומים.
הקורס כולל 2 ימי הכנה והיכרות, ועוד 10 מפגשים בני 4 שעות. כל המפגשים מתקיימים בקבוצת יבנה.
בקורס אנו לומדים מיומנויות ניהול ומנהיגות. נושאים כמו הקשבה, נתינת משוב, התנהלות בתוך קבוצה ועוד.
הקורס כולל גם פרויקט, כל משתף בוחר פרויקט הקרוב ללבו ומיישם בו את הכלים שהוא רוכש.
נבחרו פרויקטים כמו – בניית אתר אינטרנט לקיבוץ, הקמת ועדה לאיכות הסביבה בקיבוץ, הקמת בית מדרש אזורי לצעירים, הקמת מועדון לתיכון בקיבוץ, הקמת שיעור ערב לצעירים בקיבוץ ועוד.


מחלקה משימתית
רוברט ברל

שנת שמיטה – לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה אנחנו נמצאים בעיצומן של ההכנות ליום עיון בנושא, המיועד לכל חברי הקיבוץ הדתי. בהכנת היום עסוקים בשיתוף פעולה מחלקת המשימות, רבני הקיבוץ הדתי וישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. ביום העיון נעלה נושאים רלוונטיים לכולנו יחד, ולקבוצות מקצועיות לפי ענפי עבודה, לחוד.
שנת השמיטה היא לא רק שנה של איסור מלאכה, אלא שנה שנותנת לנו את האפשרות לחשבון נפש אישי וקהילתי. אני מאמין שמאז שנת השמיטה האחרונה חלו שינויים רבים בחיים האישיים של כל חבר וחבר וכן בקהילות הקיבוץ הדתי.
שנת השמיטה היא גם זמן ללימוד, פיתוח וקידום החיים התורניים, וכקהילה – פתח להמשיך ולהיות פעילים בכל משימה ומשימה.
אני מקווה ששנת השמיטה תביא אותנו למקום יותר מגובש ביכולת שלנו לתרום ולהיות כולנו יחד חלק ממשהו יותר גדול.

בין סעד לעלומים - בחודש האחרון עברו חברינו בדרום, באזור עוטף עזה, טלטלות. כל אירוע ביטחוני גורם לשינויים בחיי המשפחה הקטנה וחיי המשפחה הרחבה. בשבת פרשת "ויצא" אירחו חלק מקיבוצי הצפון בנות מחברת הנוער בקיבוץ סעד וכן חלק מחברי סעד.
הבקשות לאירוח היו קטנות מהמוכנות והרצון של החברים בצפון לתת ולעזור. הקשר של חברי הקיבוץ הדתי בין איש לרעהו והרצון להושיט יד בכל עת – מביאה אותנו תמיד להבנה כי הכלל חזק מהפרט וזה היתרון הכי חזק שיש לנו.

אולפנים - אולפני הגיור ותוכניות הגיור בקיבוץ הדתי: זה שנים שהקיבוץ הדתי עובד ונותן מענה לעולים חדשים שרואים את ישראל - ביתם. היום קיימים בקיבוץ הדתי שלושה אולפני גיור מסורתיים, בהם התלמידים עובדים ארבע שעות ביום ולומדים ארבע שעות, לתקופה של שבעה חודשים. התוכנית כוללת לימודים אינטנסיביים ביהדות, ליווי צוות אולפן גיור ומשפחות מאמצות עד בית הדין לגיור. אולפני הגיור של הקיבוץ הדתי נמצאים בקיבוץ עין הנצי"ב, קיבוץ שדה אליהו וקבוצת יבנה.

נמשך שיתוף הפעולה של הקיבוץ הדתי עם המכון ליהדות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומשרד הקליטה בתוכנית "נתיב", לחיילים בשירות צבאי הנמצאים בהליכי גיור, בקיבוצים עלומים וסעד ובבית ספר שדה כפר עציון.
בנוסף, נמשך פרויקט סל"ה (סטודנטים לפני הורים) של הסוכנות היהודית. הסטודנטים מגיעים לקיבוצים בחודשי הקיץ ללימודים פורמליים ולימודים על אורחות החיים היהודיים.

נושא הגיור הוא אחד מהבעיות הקשות שלנו כעם, וללא טיפול אינטנסיבי מתמיד הוא יכול לשנות את תדמית מדינת ישראל לדורות. הקשר שלנו לפרוייקטים של גיור חייב לעבור רענון ובדיקה מחודשת.

קרן הקיבוץ הדתי
אלי סומר

ביטוח בריאות - בחודשים האחרונים עסקנו שעות רבות בהכנת המתווה לחידוש ביטוח הבריאות לחברי הקיבוץ הדתי. לפני מספר ימים הוצגו הדברים בפני ציבור גדול בכינוס שנערך באולם "בית ציוני אמריקה". זאת, כיוון שהאולם בקיבוץ הדתי היה צר מלהכיל את המתעניינים. על הקיבוצים ללמוד את התנאים שהשגנו, ולהחליט אם הם מתאימים לצרכים שלהם. כזכור, הביטוח שיהיה בתוקף מ-1.1.07 מציע רובד נוסף לביטוח הבריאות הממלכתי כאשר הפרקים העיקריים מתייחסים לניתוחים והשתלות (אין יותר כיסוי ל"עזיבה" כפי שהיה בעבר).

הסדר עין צורים - הסוגיות המורכבות אינן יורדות מסדר היום של הצוות הכלכלי. אנחנו עוסקים כעת יחד עם נציגי עין צורים והיועצים המשפטיים בניסוחים של מערכת ההסכמים, ואי"ה נוכל בקרוב לברך על המוגמר שעיקרו חילוץ הקיבוץ מהמצוקה הכלכלית בו נתון.

עמודים - הפקת עמודים היא סעיף הוצאה נכבד בתקציב התנועה. לאחרונה עודכנה מערכת ההפצה למנויים וידידים שמחוץ לקיבוץ הדתי. כמו כן נערך מעין מכרז לגבי ההפקה עצמה. לאחר שנבחנו מספר הצעות ולאחר משא ומתן עם "סטודיו קסם", הוחלט להמשיך בשיתוף הפעולה הטוב עם אנשי קיבוץ סעד.

תקציב 2007 - בימים אלה נערך תקציב התנועה לשנת 2007, והוא יידון בישיבת המזכירות המורחבת הקרובה. חברים שיש להם הצעות או השגות מוזמנים להציע ולהעיר.

קרנות פיננסיות - הטיפול בהפקדות הקיבוצים בקרן עתודות עלה על סדר יומנו, והתקווה שנגיע להסכמות ראויות.

הקיבוץ הדתי כמעסיק - התנועה מעסיקה באופן ישיר עשרות רבות של עובדים, בעיקר במוסדות: בישיבות, במדרשה ובמרכז הרצוג. לאחרונה אנחנו בוחנים את עצמנו אם אמנם נושא התנאים הסוציאליים המוענקים לעובדים מתבצע לפי המיטב, אם מבחינתו של המעסיק, ואם מבחינתו של המועסק. לטיפול בסוגיה זאת השלכות רוחב אשר עשויות להביא אותנו להציע מודלים להתנהלות גם בקיבוצים.

הוצאות אחזקת אדם - החלטנו לקדם הכנת מודל סכמאטי לבחינה ומעקב מקצועי בסוגיה המורכבת. בשלב ראשון, מתבצע פיילוט באחד הקיבוצים. המטרה להגיע למידע שניתן יהיה להצליב או לעמת אותו מול הוצאות המשפחה כפי שעולה מהסקרים התקופתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כאשר יהיה הפיילוט "מבצעי" נציעו לקיבוצים נוספים.

"בדיקת סיכונים" - רוב הקיבוצים נבחנו על ידי צוות כלכלנים, והוצגו בפניהם בדיקת עומק של המציאות הכלכלית הרב שנתית שלהם בדגש על ניתוח המגמות. הושלמה לאחרונה העבודה בקיבוץ לביא וכעת נבדקים נתוני כפר עציון.

מיזם כרטיסי אשראי - אנחנו מקדמים במרץ שיתוף פעולה עם מועדון "אור" המנפיק כרטיסי אשראי לציבור הדתי-לאומי. הכוונה להגיע לכך שהנחות והטבות יתמקדו – מעבר לצריכה השוטפת הרגילה – גם באותם בתי עסק ובאותן פעילויות שהציבור הדתי נזקק להם. פרטים בהמשך.

קד"מ – קרן הערבויות של הקיבוץ הדתי - בהתאם למדיניות שנקבעה, אנחנו ממשיכים לצמצם את הערבויות שניתנו בעבר למימון שוטף וזאת על מנת לשמר את כספי הקרן לפעילות התואמת את הייעוד המקורי, והוא סיוע בהשקעות לייצור.

איגוד התעשייה הקיבוצית - האיגוד מקיים פעילות ענפה כמייצג את מפעלי התעשייה הקיבוצית אם בהתאחדות התעשיינים ואם במשרדי הממשלה הרלוונטיים. לאחר שנים לא פשוטות, ביצע הארגון מהלכי התייעלות והוא עומד בכוחות מחודשים לרשות המפעלים. המעוניינים בפרטים מוזמנים לאתר: www.kia.co.il.

הלוואות לשיכון - לנוכח ביטול המענקים וצמצום הלוואות לשיכון על ידי הממשלה, ולאחר מאמץ ממוקד, אנחנו מקווים להגיע בזמן הקרוב להסכמות עם אחד הבנקים בעניין זה. לב הבעיה הינו בהעמדת בטוחות ראויות לגורם המלווה. שלוחות ועין הנצי"ב נבחרו כסנוניות לבחינת הניסיון הזה.

יש עוד הרבה מה למסור ולספר... אשמח תמיד להתייחס לשאלות.


keren@kdati.org.il




"מקשרת יחידים"

לא טוב היות האדם לבדו
ראיון עם פנינה אפלבוים
עם סיום תפקידה כ"מקשרת יחידים" בקיבוץ הדתי
גילה קפלן

לאחר 15 שנים בהם מפגישה פנינה איש ואישה
היא פורשת מתפקידה בקיבוץ הדתי
אבל היעוד והשליחות ממשיכים

"לאהוב, פירושו להתאים את עצמך לזולתך ולא על ידי קיצוץ בליטותיו!
עליך לקדוח חור כדי לקלוט ולשבץ אותו בתוכך ועל ידי זה שאתה מחבר אותו אליך -
אתה מחובר אליו!
לאהוב - פירושו להתאים את עצמך לזולתך. כשאתה אוהב מישהו, תאהב אותו על כל יתרונותיו וחסרונותיו והוא יאהב אותך על יתרונותיך וחסרונותיך...
אנו מקבלים את האהובים עלינו כמו שהם" (החוזה מלובלין)
בציטוט זה מדברי החוזה מלובלין נפרדה פנינה אפלבוים, עם סיום עבודתה, מחברי המזכירות הפעילה בקיבוץ הדתי. זהו חלק מן ה'אני מאמין' שלה.
עוד לפני כן, נסעתי לשוחח עמה. בדרך (הארוכה) מן הצפון לעלומים, אני מהרהרת בתפקיד ממנו פורשת פנינה: שדכנית? מקשרת יחידים? מה ההבדל ואיך בכלל מקשרים בין בני אדם?
אני פוגשת את פנינה מחוץ לביתה הנושק לשדות עלומים ומרחבי הנגב.
בביתה היפה והמטופח, על כוס קפה (ותוספות...) ובין צלצול טלפון אחד לשני אנחנו מתפנות לשיחה בענייני נשים, גברים ומה שמחבר ביניהם.
כמה שנים את בתפקיד ואיך הגעת לכך?
בתפקיד "מקשרת יחידים" של הקיבוץ הדתי התחלתי לפני 15 שנה, כשנעניתי לפנייתו של מיכה רוזנטלר ז"ל, שהיה אז מרכז ועדת חברה בקיבוץ הדתי. לפני כן הייתי מקשרת כאן, בעלומים, וגם עכשיו אני מתכוונת להמשיך להיות המקשרת של עלומים.
עבורי, תפקיד "מקשרת" – הוא שליחות ומילוי צוואה. אלה נשמעות מילים גדולות, אך כך אני מרגישה. אבי ע"ה, שנפטר לפני 24 שנים, חיפש תמיד בני זוג לרווקים וגם מאתנו, בנותיו, ביקש שנדאג לאחות הרווקה שטיפלה בו בבית החולים. אני מרגישה שזו צוואתו וזו דרכי להמשיך אותו.
"מקשרת" אצלי זה "איבר בגוף", משהו שפועל כחלק מן המערכת וגם כחלק מאמונתי כי "לא טוב היות האדם לבדו". היקף המשרה היה בתחילה יום בשבוע, ולאחר זמן מה, כשדני תמרי היה מזכ"ל הקיבוץ הדתי ועדה חפץ ריכזה את ועדת חברה, לאחר שנה בה חיתנתי שבעה זוגות, הוסיפו לי עוד חצי יום בשבוע, אבל גם זה קומץ שאינו משביע...
מה עושה מקשרת יחידים? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? ואיך אפשר למדוד הצלחות?
כשנכנסתי לתפקיד אמרתי למיכה, שאני רואה את תפקידי כמקשרת יחידים, וכוונתי לעסוק רק באחד מול אחד, ולא בארגון של סופי שבוע, דבר שהיה נהוג עד אז. היום, לאחר ניסיון מצטבר ורב, אני מקבלת כל מי שמעוניין לריאיון בתל אביב. אגב, הפניות אלי היו של בני 21 ועד בן 74 אך אני מאוד מקפידה ולעולם לא אראיין "פרוד" לפני גירושין.
בעבר הייתי נוסעת לקיבוצים ומראיינת שם, היום כבר לא. מלבד הזמן ואי הנוחות, הגעתי לתובנה שהמאמץ בנסיעה עד לתל אביב, הוא חלק מן המוטיבציה שצריכה להתעורר. אני לא צריכה לרדוף אחריהם.
הריאיון – חשוב לי לראות את האדם בעיניים. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא אמינות לא לזייף בפרטים הקטנים, כמו גיל, גובה, מצב דתי ועוד. לאחר שאני משוחחת זמן מה עם המרואיין אני שואלת אותו את מה שהכי חשוב בעיניי: "מי אתה באמת ומה אתה מחפש" וזה חשוב מאוד כי לעולם לא אפגיש שני אנשים אם אין לפחות 50% התאמה לבקשותיהם. (וזאת בניגוד ל"משרדי שידוך" מקצועיים שמפגישים בכל מחיר).
ההצלחה בעיניי היא לא כמות הזוגות שנישאו, אלא כמות המפגשים שאנשים יצאו אליהם. מגיעים אלי אנשים שהרבה פעמים הם מיואשים או מרגישים חסרי ערך, לאחר גירושים ועוד. הדייט הוא התנסות שעוזרת ללמוד גם על העצמי וגם על צפיותיי מן הצד השני.
פעמים רבות תפקידי הוא לשקף להם, לאחר הדייטים, מה קרה ומה 'לא תקין' (לדוגמה: להגיע בבגדי עבודה לדייט, או להגיע ללא מספיק מזומנים ועוד). לעולם לא הטפתי מוסר או נכנסתי לויכוח או עימות (גם אם מישהו ביקש "רק בחורה יפה ואשכנזיה"). הרבה פעמים אני ממשיכה ללוות ולסייע בזמן בניית הקשר ויש כאלה ששומרים אתי על קשר לאורך שנים. קהל הלקוחות הוא מגוון ולא מדובר רק ב'קיבוצניקים'. יש אנשים שמגיעים אלי ממקומות שונים ואין לי מושג איך שמעו עלי. בנוסף, אני, וגם לאה מחליפתי, עומדות בקשר עם משרדי שידוכים שונים.
מה מקום "מקשרת היחידים" בעולם האינטרנט המודרני?
זו שאלה טובה שנשאלת רבות, ואכן האינטרנט יש לו בהחלט זכויות וכמה זוגות ברקורד, אך ישנם את אלו שנכוו, כיוון שבאתרי האינטרנט המידע לא תמיד אמין. כמו כן למחשב אין את היכולת לעודד ולתת לאדם את הכח והעצמה שיאמין בעצמו.
עגנון כתב ב'עד הנה': "כל אדם נועד לו להכיר את מי שיכיר ובאיזה זמן יכיר אותו ובאיזה סיבה יכיר אותו...", וזה אולי קצת מבטל את תפקיד השדכנית, לכן איני רואה בעצמי שדכנית אלא מקשרת יחידים; תפקידי הוא להפגיש ולחבר קצוות, את השידוך והקשר האמיתי עושים בני הזוג והקב"ה ואני במידה מסוימת שליחתו לעניין.
חסר רכיב