תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

רכבת הרים

05/10/2006
עמודים תשרי תשס"ז (707) 1
רכבת הרים
ביקור בבית ספר שדה כפר עציון
גילה קפלן

בסופו של הביקור, כשאנו בדרך חזרה מסיור הבזק בשבילי ובמשעולי גוש עציון שערך לי ירון רוזנטל – מנהל בית ספר שדה כפר עציון, אני מאזינה לו מן הצד מנהל שיחת טלפון עם מי מחבריו ואומר: "בטח שיש חידושים, אם מחר נקום ליום שיהיה כמו היום שחלף – מה הטעם?", ומבינה מה מניע את האיש הזה.
כזה הוא ירון רוזנטל, יליד מעלה גלבוע שעבר עם הוריו לכפר עציון כשהיה בן שש. בשנת הי"ג הדריך בבית ספר שדה – מתוך אידיאולוגיה שהמדריך האמיתי הוא איש המקום ולא מי שלמד עליו בקורס בן חודשיים, ולאחר שחרורו מהצבא חזר להדרכה, עבר לריכוז הדרכה והיום הוא מנהל בית ספר שדה הצעיר ביותר ויחד עם זאת, לאחר חמש שנים בניהול הוא גם המנהל הוותיק ביותר מבין מנהלי בתי ספר שדה.

בית ספר שדה כפר עציון
"בית ספר שדה כפר עציון נוסד סמוך לחידוש היישוב היהודי בגוש עציון, מיד לאחר מלחמת ששת הימים. בית הספר הוקם על ידי קבוצת כפר עציון בשיתוף החברה להגנת הטבע, ביוזמתו של יהושע כהן ז"ל, שניסח את מטרותיו:
א.לפרוע חוב לאומי וחברי לנופלים במערכות גוש עציון.
ב.חינוך על ברכי מופת המעש החלוצי–התיישבותי ופרשיות הגבורה האישית.
ג.יצירת מגע אישי–חווייתי–לימודי עם הר חברון – ערש האומה העברית.
ד.השתלבות אורגנית בפיתוח גוש עציון מן ההיבטים החינוכיים והמשקיים"
זהו ציטוט מתוך אתר האינטרנט המושקע של בית ספר שדה כפר עציון (ירון: "אני עובד תמיד עם הכי טובים, זה עולה כסף אבל מחזיר את עצמו").
בית ספר שדה כפר עציון הוא בית ספר שדה פרטי (שאינו שייך לחברה להגנת הטבע, כמו שאר בתי הספר), השייך לכפר עציון - ירון, המתגורר בקיבוץ כתושב עובד כשכיר של כפר עציון.

היכן מטיילים עם בית ספר שדה כפר עציון?
"בית ספר שדה כפר עציון ממוקם במרכז הרי יהודה, על גב ההר – קו פרשת-המים הארצית, כ-20 ק"מ דרומה לירושלים. מרחב הסיורים משתרע על פני כל ארץ יהודה; הר, שפלה ומדבר, כולל העיר ירושלים וסביבותיה. מסלולי הסיורים פרושים מירושלים ונחל פרת (ואדי קלט) בצפון עד בקעת ערד בדרום, ומשפלת יהודה במערב עד בקעת ים-המלח במזרח" (מתוך האתר באינטרנט).
ירון: "מטרות בית ספר שדה כפר עציון לא השתנו מאז שיהושע כהן הקים את בית הספר. אזור יהודה הוא איזור חשוב מאוד מבחינת המשמעות שלו הן מבחינת התהוות העם והן מבחינת גיאוגרפית – זהו אזור שניתן ללמוד בו הרבה על חקלאות עתיקה, זהו אזור בו הדברים נשמרו במידה רבה כבעבר. באזור שלנו אין עוד מי שמטייל ולכן מטרה מרכזית שלנו היא להביא את הציבור לטייל באזור שלנו ולהכיר אותו, את יופיו ואת משמעותו, את ההיסטוריה שלו, לצורך כך אנחנו יוצאים בפרסומים רבים ועומדים בקשר עם עיתונות ארצית, הפונה לקהל הרחב ולא רק לקהל הדתי. אין לי ספק שאלמלא בית ספר שדה כפר עציון, פחות אנשים היו מגיעים לאזור שלנו. מבחינת מספר ימי הדרכות, אנחנו בית הספר הגדול בארץ".

מי מטייל? כמה ולמה?
"כל בתי ספר שדה, מטיילים בעיקר עם תלמידי בית ספר. עם הכנסי לתפקיד, עשינו הערכת מצב, וזיהינו שתי מגמות חשובות: הראשונה היא שבתי הספר מקצצים בתקציבי הטיולים (וגם נכונות ההורים לשלם עליהם יורדת) והשנייה - אם כבר יוצאים לטיול, מדובר בטיולי אטרקציות תיירותיים, ולא בטיול שיש בו תהליכים ומגמות חינוכיות. יש לציין שבולטים לטובה הם הקיבוצניקים (הדתיים והחילוניים) וכמובן שישנם עוד בתי ספר שאצלם טיול הוא ערך חינוכי חשוב. לאור הערכת המצב, חיפשנו פלחי שוק נוספים ובעקבות כך פתחנו מחלקה של סיורי משפחות ומבוגרים, יש לנו שישה קורסים לקהל הרחב במשך השנה ובכל יום ששי אנחנו מטיילים עם משפחות. בחול המועד יוצאים מכאן בכל יום בין 12-15 טיולים, בהם מטיילים 800 עד 1,000 איש (בכל יום, להזכירכם). עוד פעילות שאנו עורכים היא קמפוס נודד, בו יוצאים למחנה למידה של 3 ימים בנושא מסוים. כהכנה לקמפוס, מוציאים חוברות עם חומר רקע וגם זו עבודה שלנו. לדוגמה: 'בתי כנסת עתיקים בארץ יהודה', מחורבן שומרון לתקומת יהודה' ועוד. בסך הכל עוברים במשך השנה בבית הספר שלנו כ-100,000 (מאה אלף!) איש, כששני שליש מתוכם הם ילדים. בהקשר זה נכון להזכיר גם את האכסניה שהייתה ענף עצמאי בקיבוץ והיום היא בניהול בית ספר שדה".


צוות ההדרכה
"היתרון המרכזי שלנו הוא צוות ההדרכה שלנו; לצד המדריכים הצעירים עומדים גם וותיקים ומבוגרים – בראשם אריה רוטנברג שמדריך בבית ספר שדה משנת 1969. אריה הוא איש אלון שבות הנשוי לבת הראשונה של כפר עציון. כמו כן מלווים ומנחים אותנו ד"ר דוד עמית ויוחנן בן יעקב שמצטרף למחקרים ואף לסיורים. נוכחות הצוות הוותיק נותנת את כובד המשקל להדרכה שיש בה יסוד של עומק ורצינות. בנוסף יש לנו 11 מדריכים צעירים המקבלים את הכשרתם הבסיסית דרך החברה להגנת הטבע (אצלנו בבית ספר שדה) ואנחנו מוסיפים ומשקיעים בימי הדרכה והעמקה בחומר. כמובן, שאין לשכוח את שאר הצוות המסור שלנו, שגדל ממזכירה בשלושת רבעי המשרה שעשתה הכל, לארבע נשים במשרד שעוסקות בהזמנות, הנהלת חשבונות, עבודת מזכירות ועוד.

הכל פוליטי?
אני שואלת את ירון ומרחיבה: מיקומו של בית הספר מזמן הקשרים פוליטיים?
ירון מתקומם לשמע שאלתי והוא מדגיש: "בשום פנים ואופן, האידיאולוגיה שלנו היא שאנשים יבואו ויכירו את הגוש, אנחנו מתאימים לכל ציבור שרוצה לבוא ולטייל. אחת המטרות המרכזיות שלנו, לדוגמה, היא מניעת פגיעה בטבע. אנחנו הארגון הירוק היחיד באזור ולצורך הצלת ואדי פוקין חברנו לגופים שונים ובהם ידידי כדור הארץ, בית הספר שלנו וערבים המתגוררים בואדי למאבק משותף על מנת להביא את הנושא לידיעת הציבור. ואדי פוקין הוא מקום יפיפה אשר נפגע כתוצאה משפוכת של הישוב בית"ר עלית על אזורים בהם מתקיימת חקלאות שלחין כמו בימי קדם. כארגון ירוק הגשנו את הבג"צ הסביבתי הראשון – וזכינו; מדובר בבג"צ נגד תוואי גדר ההפרדה, והעברתו למיקום מתאים יותר הן מבחינת תנאי השטח והן לתושבי האזור היהודים והערבים. בנוסף אנחנו משתתפים במחקר מדעי של האזור כמו חפירות ארכיאולוגיות, מחקרו של יוחנן בן יעקב על שיירת הל"ה שנעשה בקשר עם בית ספר שדה וסקרים על מיני בעלי חיים וצמחים באזור.
מה שנכון הוא, שכאשר מטיילים במקומות כמו חברון, קשה יותר לברוח מן האקטואליה וגם נכון שמי שמטייל באזור הזדהותו עם המקום מתחזקת.

ירון, השתתפת בקורס 'מנהיגות צעירה' של הקיבוץ הדתי, האם אתה מרגיש שהקורס תרם לך? ובכלל, איך זה מרגיש להיות מנהל ותיק בגיל כל כך צעיר, לאן ממשיכים מכאן הלאה?
הניהול הוא אתגר שונה מההדרכה, אתגר שעבורי הוא מעניין מאוד. יש לי בנק של רעיונות להתפתחות וכל עוד ארגיש שיש לי מה לתת ושעוד לא מיציתי אני אמשיך כאן.
הקורס למנהיגות צעירה שהשתתפתי בו, בהנחיית יאיר שביט, היה מצוין עבורי, הן בתזמון, שהיה שנה וחצי לאחר כניסתי לתפקיד והן מבחינת המנחה שנתן לי כלים מנהיגותיים והפך עבורי לחבר ושותף. הניהול הוא תחום שמעניין אותי מאוד בכל תחום הקשור לחינוך ולקשר עם הקהילה.

אני נפרדת מירון, שממהר לדרכו ורץ לפגישה נוספת עם יזם נוסף לקדם רעיון חדשני שגם עליו בטח עוד נכתוב...
חסר רכיב