תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

15/01/2018
ר"ח שבט, תשע"ח, 17.1.2017
גיליון מס' 593
פרשת בא
"שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" – מעבודת פרך לעבודת הקודש!
מאת הרב יהודה טרופר, שדמות מחולה


שמונה פעמים בספר שמות, חוזר צו ה' לפרעה: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (ד', כג. ה', א. ז', טז כו. ח', טז. ט', א יג. י', ג).

משפט תמציתי זה: "שלח את עמי" מוכר לרבים מאתנו מימי המאבק להצלת אחינו שבברית המועצות בשנות ה-60 עד שנות ה-90. משפט זה בתרגומו לאנגלית הפך גם לשיר ידוע "Let my people go", שיר שביטא את שאיפת החירות הכלל-אנושית.

עיון בהקשרים בו הוא מופיע בחומש שמות מעלה שני היבטים משמעותיים.

ראשית, בניגוד לשיר האמריקאי, ובניגוד לסיסמת המאבק למען היהודים שמעבר למסך הברזל, הרי שהתורה מציבה יעד וייעוד ליציאה לחירות. לא רק יציאה מצרה אלא גם שאיפה רוחנית לעבודת ה' - "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי".

שנית, משפט זה מתמצת את ספר שמות, ונרחיב מעט בנקודה זו. חציו הראשון של ספר שמות עוסק ב"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" - שעבוד מצרים, המאבק כנגד פרעה, מכות מצרים והיציאה; ואילו חציו השני של הספר עוסק ב"וְיַעַבְדֻנִי" – עם ישראל עובד את ה' למרגלות הר סיני, הוא זוכה למעמד הגדול, לשמיעת עשרת הדברות, לכריתת ברית האגנות ולבניית המשכן מקום עבודת ה'.

בספר שמות נקודת המוצא של עם ישראל היא: "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (א', יג-יד)

נקודת התפנית היא קרבן פסח – "וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה" (שמות י"ג, ה)

חתימת הספר היא בהתעלות הרוחנית של בניית המשכן: "וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב ... אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה'". (ל"ו, א), "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (ל"ט, לב).

בתחילת הספר העם עובד בעבודת פרך עבור פרעה מלך מצרים, ואילו בסיומו של הספר העם עובד את עבודת הקודש של בניית המשכן.

השורש ע.ב.ד. הוא שורש מרכזי בספר שמות, קרבן פסח דורות מכונה בספר שמות – "הָעֲבֹדָה":

"וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות י"ב, כה-כו).

"וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה" (שמות י"ג, ה).

לא מצינו אף קרבן אחר המכונה "עבודה", נראה שהסיבה לכינוי ייחודי זה, היא שהאומץ להקריב את הקרבן על אדמת מצרים, ולמרוח את דמו על המשקוף ושתי המזוזות, הוא נקודת מפנה בחיי עם העבדים היוצא לחרות. בהקרבת קרבן פסח במצרים, הופך עם העבדים לראשונה לשותף אקטיבי בתהליך היציאה, הקרבת קרבן פסח היא הכרזה רבת משמעות – השתחררנו מהעבדות הפיזית והמנטאלית לפרעה, ומעתה אנו עובדי ה'!

קרבן פסח הוא נקודת המפנה גם של ספר שמות, לקראת מכת בכורות. קרבן פסח הוא עדות לכך שעם ישראל הצליח להשתחרר מהעבדות הפיזית והמנטאלית לפרעה, ומעתה הוא עובד את ה'.

הרב יהודה טרופר, נשוי לציפי, אב לשישה ילדים וסב לשני נכדים. גר בשדמות מחולה. מפמ"ר תנ"ך בחמ"ד ומרצה לתנ"ך וחינוך במכללת שאנן. לשעבר רב ביה"ס וסגן מנהל שק"ד יסודי.





כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא. 
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב