תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

13/11/2017
כ"ו בחשון, תשע"ח, 15.11.2017
גיליון מס' 584
פרשת תולדות
יעקב ועשו במדרש, ובשירה העברית
מאת נילי בן ארי


כבר מעיון ראשוני במדרשים העוסקים בדמותו של עשו בבראשית רבה, ניתן לומר באופן כמעט גורף שדרכם של חז"ל היא לדרוש את עשו לגנאי. פרשנותם של חז"ל לאותם פסוקים בתורה המתייחסים לעשו הופכת את דמותו לדמות של רשע גמור. חז"ל מייחסים לעשו כמעט כל עבירה אפשרית, החל מגניבת דעתו של אביו וכלה באונס של נערה מאורסת, שפיכות דמים ועבודה זרה.

"ויבא עשו מן השדה- ר' פינחס [בשם ר' לוי ורבנן] מש'[ום] ר' סימון: את מוצא אברהם חי קע"ה, יצחק חי ק"פ, אלא אותן חמש שנים שמנע הקב"ה מחייו שלאברהם מפני שבא עשו על נערה מאורסה והרג את הנפש, הה"ד: "ויבא עשו מן השדה" – שבא על נערה מאורסה שנא': "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה (דב' כב, כה). "והוא עיף" – שהרג את הנפש, כמה דאת אמר: "עיפה נפשה להורגים" (יר' ד, לא). ר' ברכיה ור' זכיי רבה: אף גנב, כמה דאת אמר: גם גנבים באו לך (עובדיה א,ה). אמר הקב"ה: כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו: ואתה תבא אל אבותיך בשלום, תקבר בשיבה טובה (בר' טו,טו), זו היא שיבה טובה, יהא רואה את בן בנו עובד עבודה זרה ומגלה עריות ושופך דמים?! מוטב לו שיפטר בשלום שנא': כי טוב חסדך מחיים (תה' סג,ב ; ב"ר סג,יב). המדרשים עושים זאת לגבי פסוקים "ניטרליים" בהם אין שום התייחסות שלילית לעשו, וגם לגבי פסוקים שמקריאת פשוטו של כתוב נראה שהם מציינים דווקא את שבחו של עשו. בין השאר הקפידו חז"ל לצרף לשמו של עשו את הכינוי "רשע". למשל לגבי עיניה הרכות של לאה, אומר המדרש: "והיתה בוכה ואומרת יהי רצון שלא תיפול בחלק עשו הרשע" (ב"ר ע, טז). בשירה העברית החדשה חל שינוי בהתייחסות לדמותו של עשו. ח.נ ביאליק, עדיין נאמן לדרכם של רש"י רד"ק ופרשנים קלסיים אחרים, מתייחס לעשו כגוי שיכור:

מתוך יַעֲקֹב וְעֵשָׂו/ ח.נ. ביאליק

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,
חָבִית מַשְֹקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי!
כּוֹסוֹ – חַיָּיו,
לִשְׁתּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גּוֹי....
עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –
אוֹי לָהּ לְאִשְּׁתּוֹ מִאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי!
זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,
לְהַכּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גּוֹי.
יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,
אִשְּׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
בָּנָיו – חַיָּיו,
לְגַדְּלָם חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

איציק מנגר בשירו "יַעֲקֹב קוֹנֶה אֶת הַבְּכוֹרָה מִיְדֵי עֵשָׂו", הופך את הקערה ומתאר את יעקב כתחמן המוביל את עשו לשנאה:

"בִּמְטוּתָא, עֵשָׂו, הוֹאֵל נָא וְסוּר
לְרֶגַע לְצֵל קוֹרָתִי.
רַק עַתָּה הֶעֱלֵיתִי מִתּוֹךְ הַמַּרְתֵּף
דְּלִי יַיִן מַה-טּוֹב אֲמִתִּי".

עֵשָׂו מְגָרֵד אֶת פַּדַחְתּוֹ.
לָלֶכֶת אוֹ לַאו? – הוּא שׁוֹקֵל.
וְאוּלַי מַעֲרִים הַיַּענְקֶל הַזֶּה,
הַזִּ'יד הַקָּטָן, הַנּוֹכֵל?

אַךְ שָׁעָה שֶׁמּוֹזֵג יַעֲקֹב אֶת הַכּוֹס,
מוּל הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשְׂאָהּ בְּרָמָה,
מְהַרְהֵר לוֹ עֵשָׂו שֶׁהַיַּיִן אָדֹם
יוֹתֵר עוֹד מִן הַחַמָּה.

וכן הלאה...

המשוררים בני זמננו: חיים גורי, א. עלי, ויהודית כפרי, שומעים את זעקתו של עשו ומזדהים עמה:

עשו – יהודית כפרי

וְרִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב,
כָּתוּב.
וְרִבְקָה אָמְרָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ,
כָּתוּב.
וּמָה עֵשָׂו?
לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹמַעַת
אֶת הַצְּעָקָה הַהִיא הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה עַד מֵאֹד
עוֹלָה מִכָּל קַצְוֵי הַשָּׂדֶה
שֶׁשָּׂם הוּא רָץ בְּעִקְבֵי הַצְּבָאִים
כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ.
טַל הַשָּׁמַיִם יוֹרֵד עַל רֹאשׁוֹ
רְסִיסֵי לַיְלָה,
וְלִבּוֹ מָלֵא מַשְׂטֵמָה
וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג.
אַחַר-כָּךְ יֹאהַב נָשִׁים
לְאַט-לְאַט דְּבַר מָה יַּגְלִיד בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ,
יִרְפָּא.
מִקֵּץ הַרְבֵּה שָׁנִים
וְאַהֲבָה רַבָּה
אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ
יוֹצֵא לִקְרַאת אָחִיו.
יֵשׁ לִי רָב, אָחִי, הוּא אוֹמֵר
וּבוֹכֶה
וְכָל הָעוֹלָם
בּוֹכֶה אִתּוֹ.

במחזור הסיפורים על יעקב, ניתן לראות הן גינוי והן לימוד זכות. עם שובו של יעקב מהגלות בבית לבן, מספר הכתוב על השלמה בין יעקב לעשו (לג, א-טז) ויעקב כתשובת המשקל לגניבת הברכה מפציר הפעם בעשו: "קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלוהים וכי יש לי כל..." (פסוק יא), ועשו: "ויפצר בו ויקח" (שם). ניתן לראות בכך סגירת מעגל.
.
נילי בן ארי, חברת קיבוץ טירת צבי.







כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא. 
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב