תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

23/08/2017
א' באלול תשע"ז, 23.8.2017
גיליון מס' 573
פרשת שופטים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ..."
מאת שרה שטרן


לע"נ אמי, נחמה בת יוסף אריה, שיום פטירתה, ג' באלול, חל השנה ביום שישי, ערש"ק שופטים

"שֹפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (טז,יח).

אם נידרש לתמצת את תוכנה של פרשת שופטים, נוכל להכליל ולציין שהפרשה עוסקת בערכאות המשפטיות שיש לתת להן את תשומת ליבנו בעת שבתנו בארץ, כשנהיה רשות עצמאית. הפרשה פותחת ברשות השיפוטית ובשופטים, היא עוברת לכוהנים וללויים, ומהם למלך, ומסיימת בנביא – אותו לא ממנים, אלא ה' הוא שבוחר בו. שמירה על ההתנהלות הנכונה, כפי שמשה מציין, תאפשר חיים של שלוה ורוגע בין בני ישראל, כשיחיו בארץ.

כל נושא בפרשיות אלה מסתיים במשפט סיכום: במינוי השופטים – "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (טז,כ) ; במקרה של שפיטה על ידי הכהנים הלויים – "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא (כדי, למען לא) יְזִידוּן עוֹד" (יז,יג). ובשפיטה של מלך – "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (יז,כ). במקרה של הנביא אין פסוק סיום, אולי מפני שמינוי הנביא הוא מינוי של ה', ומה שנדרש מהעם הוא להבחין בין נביא שקר לנביא אמת, ואליו להקשיב. אם נרכז את מטרותיהם של כל המינויים ואת דרך הפעולה של הגופים הללו, נזכה לחיים לאומיים ארוכים בארץ, חיי הוגנות וצדק.

ספרות חז"ל עוסקת רבות בענייני המשפט העברי: בבתי הדין, בסנהדרין כרשות שופטת, בעדים, בסוגי הפשע – החטאים, ובדרכי הענישה. כדוגמה לרוח הדברים אביא מדברי מדרש תנחומא לתחילת הפרשה. המדרש מציין, שהמשפט העברי הוא אחד מיסודות החיים בארץ, והוא שונה ממשפט העמים. מנהיגי ישראל בתקופת התנ"ך, אלה שהשאירו מורשת חיובית, היו עסוקים במשפט (תנחומא לפרשת שופטים, סעיף א') : "וכן אתה מוצא בפרנסי ישראל, שלא נשתבחו אלא ע"י הדין".

הראשון היה משה, שלשיטת התנחומא הקים סנהדרין: "ומנין שהושיב משה סנהדרין? דכתיב: " וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל וגו'" (שמות יח,כה). בשמואל כתיב: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וגו'" (שמואל א' ז, ט"ז). ואף דוד לא נשתבח אלא ע"י הדין, כמה דכתיב: "וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי, עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--לְכָל-עַמּוֹ" (דברי הימים א' יח,יד).

ואף יהושפט, כיון שנתחזק במלכות, לא נתעסק בעסקי מלכות, ולא בעושר, ולא בכבוד, ולא בדבר אחר אלא בדין, שנאמר: "וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ, תַּחְתָּיו; וַיִּתְחַזֵּק, עַל-יִשְׂרָאֵל:" (דברי הימים ב' יז,א') מהו ויתחזק? שנתחזק ומינה את הדיינין..."

בחוברת "מגדים" 14 במאמרו "ספר דברים – ספר ההזדמנות השנייה", כתב הרב יהודה שביב: "מצוות מינוי דיינים בכל עיר ועיר היא מצווה מחודשת בזה הספר. באמת כל עצמה של המערכת השיפוטית באה להתמודד עם ליקויים שבסדרי החיים. כשחל שיבוש כלשהו... נדרשת המערכת השיפוטית להחזיר הסדר על כנו...". שביב מצטט את הבבלי (שבת י, ע"א): "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו, אפילו שעה אחת, מעיד עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית: רשעים המעוותים דרכם, פוגמים במרקם החיים בעולם ומקלקלים את מעשי הבורא בימי בראשית. מי שמחזיר את הסדר הופך לשותף למעשה בראשית..."

מצוות מינוי שופטים / דיינים נכתבה גם בחומשים נוספים. ייחודו של ספר דברים הוא, בין השאר בכך שהוא נאמר מפי משה לפני מותו – לפני כניסת העם לארץ. מצוות נוספות התווספו בספר, והן קשורות בהנהגת הכלל, לשם עיצוב החיים הלאומיים/ חברתיים / דתיים עם ההתנחלות בארץ ישראל.

בחרתי בנושא זה, משום שמידי יום אנחנו חווים את הצורך בהנהגה שיפוטית, שתיישם את הציווי "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (טז,כ), - כדי שהצדק ייעשה וייראה, כי הארץ רועשת וגועשת בפרשיות שונות של "האזרח הפשוט" ושל מנהיגים. יהי רצון שנזכה במהרה לקיים את הנאמר בפרשה: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד... לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (טז, יט-כ).

שרה שטרן, ממקימי עלומים עם בעלה, שמחה. בוגרת בר אילן בתנ"ך ובלשון עברית. אימא לחמישה ילדים, שניים מהם בקיבוץ הדתי, וסבתא לנכדים. כיום גמלאית וממשיכה בטיפול בבית המדרש בעלומים.





חסר רכיב