תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

15/08/2017
כ"ד באב תשע"ז 16.7.2017
גיליון מס' 572
פרשת ראה
אכילת בשר - מהפרשה לימינו
מאת אריק הר זהב, כפר עציון

אכילת הבשר מלווה את פרשת ראה לכל אורכה: "רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר" (יב,טו) - היתר אכילת בשר חולין ; "כִּי יַרְחִיב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ ... וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר... בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. ...וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל" (יב -כ,כז) - איסור אכילת דם ; "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ" (יד, ג-ח) - איסור מאכלות אסורות. ביחס למעשר שני נאמר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר... וְאָכַלְתָּ... בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ... וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ.... בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן" (יד, כב-כו) ; "כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד... לִפְנֵי יה' אֱ-לֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ... בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ... כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" (טו, יט-כב) - בכור בהמה; "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר... וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר" (טז, ב-ו) - פסח.

העיסוק המגוון בבשר מצביע על החברה העתידית בארץ ישראל, שבה יהיו רגילים האנשים לשפע חומרי, שהרי: "אין שמחה אלא בבשר ויין" (פתגם עממי). והנה, דומה שבימינו הגשמנו את החזון הזה. בשנת 2016 הייתה ישראל במקום הרביעי בין מדינות העולם בצריכת בשר (כמעט 90 ק"ג בשר לנפש בשנה). מעניין, שבניגוד למדינות רבות בעולם המערבי, רוב הבשר הנאכל בישראל הוא בשר עוף. ברוח הגלובליזציה ("מקדונלדס" האמריקנית כסמל), צריכת הבשר בעולם הרחב נמצאת בעליה. קהילות, שעד כה אכלו רק מזון מן הצומח - מיליונים רבים של סינים והודים - צפויים לעבור לתזונה של בשר. ברם, העובדה הזו מדאיגה רבים, ביניהם, גם את שוחרי איכות הסביבה.

גידול בעלי חיים לבשר, בעיקר בקר, דורש כמויות עצומות של מזון ומים. שטחי ענק שבהם מגדלים את המזון הזה, היו עד לאחרונה יערות עד, שייצרו חמצן וקלטו את עודפי הפחמן דו חמצני. בנוסף, פולט הבקר גזי חממה לרוב שתורמים לשינויי האקלים של כדור הארץ. וצריך לשאול ברצינות: האם לא עברנו את הגבול? עד כמה ניתן להעמיס על כדור הארץ את השינויים הללו בלי לסכן את אוכלוסיית האדם ברחבי הכדור?

בעצם, מימי בראשית ועד המדבר, תפריט הבשר אינו מתבקש מלכתחילה. דברי ה' לאדם הראשון מתירים לאכול את הצומח: "... הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב ... וְאֶת כָּל הָעֵץ... לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה", (בראשית א,כב), ואילו לאחר המבול, ה' מתיר לנח לאכול בשר "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (בראשית ט,ג). במדבר בקשת העם לבשר זוכה ליחס שלילי: "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר" שואל משה, לאחר ש"הָאסַפְסֻף... הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" (במדבר יא,יג), והפתרון הגיע בדמות השלו, בשר העוף.

גם בפרשתנו, מופיעה המילה הנדירה (רק פעמיים במשמעות זו בתורה) "תאווה", ודומה שהשימוש בה מעיד על הסתייגות כלפי המתאווים (ה"תאווה" בכל המקרא נוטה לחיוב, כשזו תאוות הצדיקים, ולשלילה, כשמדובר בתאוות הרשעים), שלא יעשו כמעשי האספסוף בדור הקודם. נראה, שהביטוי הנדיר גם הוא, והמופיע בעיקר בפרשתנו, כפי שציטטנו לעיל: "אוות נפשך", מאזן ומעדן מעט את התאווה המסוכנת.

פרשת "ראה" נקראת כשבועיים לאחר שציבור שומרי המצוות נמנעו במשך מספר ימים מאכילת בשר, מטעמי אבלות. אבל בימים כתיקונם רק מיעוט נמנע מכך. הטבעונים, הצמחונים, ה"חצי-מחונים" ואנשי "יום שני ללא בשר" אינם סוחפים אחריהם קהלים גדולים.

בינתיים, עד ש"חזון הצמחונות והשלום" יתפשט, המגמה שישראל מובילה, של העדפת בשר עוף, היא פשרה יאה בין הרצון לאכול בשר מחד, ובין הבעייתיות האוניברסאלית הכרוכה בכך מאידך.

אריק הר זהב, חבר כפר עציון. נשוי לתהילה, אב לשבעה, עוסק למעלה מעשור, בחינוך סביבתי בגוש עציון.






חסר רכיב