חסר רכיב

גרנר ויויאנה (פאני) ז"ל

גרנר ויויאנה (פאני) ז``ל
כ"ז באב תרפ"ה - י"ג בשבט תשע"ו
17.8.1925 - 23.1.2016
ויויאנה (פאני) גרנר ז"ל

שדה אליהו

ויויאנה, חברה יקרה שלי, 

נולדת באנקונה שבאיטליה, בת בין שני בנים במשפחת וולטרה, משפחה אמידה, לא דתייה. כשהיית בת 13 נאלצת להפסיק את לימודייך בבית הספר, עקב חוקי הגזע הנאציים. הזיקה היהודית של המשפחה והקשר לקהילה התחזקו דווקא בגלל הרדיפות האנטישמיות. יחד עם משפחתך ברחת לכפר בהרי האפנינים, שם הסתתרתם כמה חודשים. לאחר המלחמה הדרכת במילנו יתומים ניצולי שואה, וכך פגשת את ליאו לוי, שבזכותו עלית לארץ והגעת לשדה אליהו. 

זלם גרנר ז"ל היה המורה שלך לעברית. נישאתם והקמתם בית שהיה בנוי על אדני התרבות והיצירה. כתבת הרבה - בעלון הקיבוץ, ברכות משפחתיות, הגיגים אישיים, הצגות ועוד. הכול בעברית משובחת, מתובלת בקורטוב של ציניות וחוש הומור. 

באריג שנרקם בשדה אליהו, היית פיסת בד ייחודית. נפחת חיים ב"בובטרון", החל מיצירת בובות קטנות לילדי הגן, דרך כתיבת מחזות, ועד גיוס חברות וחברים להפקת הצגות שלמות. הקפדת על כל פרט - מהגרב ממנה עשית בובה ועד האינטונציה של הדיבוב ובחירת המוסיקה. ה"בובטרון" שלך הפך לסמל תרבותי של שדה אליהו. 

ה"סדנה" הייתה עוד חלום שהגשמת - אספת שאריות חומרים והשקעת בציוד מקצועי, כדי שילדים וחברים יוכלו ליצור בהכוונה שלך לאיכות ולדיוק. 

תמיד המשכת ללמוד ולהתחדש. דרך קורס ב"גיל עוז" נשאבת לעולם של צילום, עריכה, תיעוד וקִטלוג. גם בתחום הזה ניכר המגע המיוחד שלך, המסור והרגיש. השתתפת בשיעורים ובהרצאות בכל נושא. היית אכפתית ודעתנית כלפי הנעשה בקיבוץ ובמדינה. האסתטיקה הייתה חלק מהותי מאישיותך לא רק באופן חיצוני, אלא מתוך ניסיון תמידי לעשות את העולם טוב ויפה יותר, הרמוני ונעים. 

הקרנת שמחת חיים. השמחה בחיים. להיות ולעשות בחיים עצמם, כל הזמן, לא ליד, לא בערך, וממש עד היום האחרון... 

בערב ט"ו בשבט הבאנו אותך למנוחת עולמים, באהבה ובתודה על כל מה שהשפעת עלינו. נשתדל שרוח היצירה והעשייה שלך תמשיך לנשוב ולצמוח בשדה אליהו. 

יהי זכרך ברוך. 

עינת בלאו 
(מתוך ההספד)
חסר רכיב