תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

חדשות מתנועת הקיבוץ הדתי - עמוד"ש 503

30/04/2020
ו' באייר תש"ף

שלום רב,

זיכרון ועצמאות
במסגרת הדיון על נושא סמיכות יום הזכרון ליום העצמאות, פורסמה השבוע בעיתון 'ישראל היום', כתבה שכותרתה – 'בזכות דמם זכינו לעצמאות'. בכתבה שהוכנה בסיועו של חברינו נחום ברוכי, הוזכר הדיון לקראת יום הזיכרון והעצמאות הראשון של מדינת ישראל, "הדיון התקיים בכנסת ובעיתונות הדתית, על ידי אנשי רוח ואנשי ציבור שהעלו הצעות שונות באשר לאופי התפילה והטקסים... גם בטירת צבי נערך דיון ער בנושא, ושלושת החברים שמחה פרידמן, מאיר אור ואברהם יצחק מרחביה, שהתכנסו לשם כך, פעלו תחת התחושה הגורלית כי בציונות הדתית מחכים למוצא פיהם וכי מה שיקבעו עכשיו ישמש לדורות הבאים". קיבוץ טירת צבי היה היחיד שציין את יום הזיכרון ב-ד' באייר, יום לפני יום העצמאות בשנה זו (תש"ט). מרחביה בדברי ההסבר שלו, קשר בין המועד המוצע לבין יום נפילת גוש עציון - "על משואות עציון קמה עצמאותנו". טקסי הזיכרון בבתי העלמין הצבאיים נערכו באותה שנה ברחבי הארץ, ביום העצמאות. לקראת יום העצמאות השני של מדינת ישראל הנחתה מזכירות תנועת הקיבוץ הדתי את כל קיבוציה לציין את יום הזיכרון ואת יום העצמאות על פי המתכונת שנקבעה בטירת צבי. באותם ימים נשמעו קולותיהם של משפחות חללי מלחמת השחרור אשר ביקשו לקבוע יום אחר לזכר הנופלים, בנפרד מיום העצמאות. עוד צויין בכתבה כי בנו של יצחק, משה מרחביה, שכל את בנו עמיחי בלבנון, ובציטוט מדבריו נכתב "אני משוכנע שאין כל בעיה בסמיכות שבין שני המועדים. זה יום קדוש שבו צריך להתמרק ולהתכונן לקראת חגיגות יום העצמאות".

מהקורונה – לשמיטה
בעוד כשבועיים נקרא בבית הכנסת את פרשת בהר, בה מצווים ישראל על השמיטה והיובל. למצוות השמיטה חוברו נושאים חברתיים, כלכליים ורוחניים שונים. השמיטה, כמו תקופת מגיפת הקורונה, היא מעין פסק זמן בתוך מציאות חיינו, שמזמן אותנו להתבונן לרגע על נושאים אלו, ומאפשר לשנות את החשיבה האוטומטית שבאה מתוך שטף החיים. חברנו לעמותת "טבע עברי" ושותפים רבים וטובים, למען קיום כנס וירטואלי, ובו מגוון רחב של שיעורים ושיחות, שירכזו נקודות מבט שונות על הקשרים בין קורונה לשמיטה, ועל התובנות אותן ניתן להפיק מקשר זה. השיעורים המקוונים יתקיימו כולם במהלך הימים שבין ל"ג בעומר, לשבת פרשת בהר (12-16.5.2020), ויסתיימו בקבלת שבת מוזיקאלית משותפת, משולבת בשיחות קצרות. התכנית תפורסם בפלייר שנוציא בנפרד. בכוונתנו להוציא גם עלון דיגיטלי ובו מאמרים בנושא, וכן סרטונים שיעלו במהלך השבוע הנ"ל לעמודי הפייסבוק של כל הגופים השותפים. אנו קוראים לכל קהילות הקיבוץ הדתי לקחת חלק בכנס, ולקבוע שיעור שיהיה פתוח לציבור הרחב (עם מרצה מקומי או עם אחד המרצים המעולים שנרתמו לכנס). פרטים נוספים וקישור להצטרפותבאתר הקיבוץ הדתי.

מעורבות חברתית בשעת משבר – מדווח אסף בית אריה
המשבר הבריאותי שמתגלגל למשבר חברתי וכלכלי, מכניס רבים למעגל הנזקקים לסיוע באופנים שונים. יוזמות רבות של התנדבות וסיוע מתקיימות בכל רחבי הארץ. אנחנו מנסים להתחבר לחלק מהיוזמות האלו, ולצורך כך אנו זקוקים ומצפים למתנדבים, שלצד העשייה המרשימה והמרגשת בתוך הקהילות שלנו, ייצרו קשר איתנו ויתגייסו גם לפעילות בחוץ. גם תחום הש"ש נמצא בטלטלה. מסגרות שונות צמצמו פעילות, ואחרות דווקא עובדות בעומס גדול מהרגיל וזקוקות לסיוע של מתנדבים. אנו מצדיעים לחיילים - רבים מבנינו ובנותינו בצה"ל, שלא יוצאים הביתה וגם הם לוקחים חלק במאמץ הכללי של דגל בחזית הקורונה, ומודעים לכך שהעומדים לקראת גיוס נתקלים בימים אלו בשינויים ובאי-ודאות לגבי תאריך גיוסם המדויק. באופן כללי ניתן לומר שהצבא מתנהל באופן מסודר כדרכו, והמצוקה האזרחית פחות מורגשת בצבא, אך יחד עם זאת מחלקת בטחון תשמח לסייע ככל יכולתה, לכל חייל וחיילת ולמועמדים לשירות אשר נתקלים בקשיים מכל סוג שהוא.

הקורונה בקיבוצים - תמונת מצב. מדווח אמיתי פורת
בימים האחרונים אנו מקיימים פגישות וירטואליות של מטה התנועה (ראשי אגפים) עם הנהלות הקיבוצים, להבנת המצב, למידה משותפת ומיפוי נושאים ותחומים לסיוע. עד כה עברנו ב- 8 יישובים, ובתמונה שעולה ממפגשים חשובים אלו בולטים: מיעוט החולים ביישובנו; צוותי החירום הפועלים בכל הישובים ומחזקים את החוסן הקהילתי והיישובי המהווה מרכיב משמעותי בניהול המשבר; חלק מהיישובים כבר סימנו לעצמם את מתווה המעבר לשלב המעבר הבא של ניהול שגרת קורונה, שבו עם החזרת החינוך לפעולה (באופן חלקי), - יחזור עיקר הניהול השגרתי לממלאי התפקידים, להנהלות ולפורומים הרגילים; בכל היישובים ניכרת פעילות תרבות עניפה מאד, יצירתית ורבת משמעות; היישובים נוקטים גישות שונות ביחס לסינון הכניסה ליישובים (וגם כאן צפוי שינוי מראשית השבוע הבא); בכל הקיבוצים ישנם מערכות שונות לסיוע ותמיכה הדדית (סימן נוסף לחוסן המיוחד של הקהילה הקיבוצית), חלקם מנגנונים ייחודיים ומותאמים למשבר זה (ולא דווקא 'רשת הביטחון הקלאסית); הקורונה יצרה בקיבוצים רבים מעין 'רטרו' קיבוצי מיוחד – למשל חזרה ל"גיוסים" ו'עבודת נוער' בענפי החקלאות, ובכלל חיזוק השותפות והיחד הקיבוצי. ניכר כי ישנם יישובים שנפגעו קשה יותר, בעיקר כאלו שבהם ענף האירוח/תיירות הינו מרכזי, ובמיוחד כאשר פעילות נוספת משמעותית (תעשיה/ מפעל) נפגעה במשבר. עניין זה מדגיש שוב את החשיבות הידועה של משק מעורב, הבנוי על ענפים שונים. יחד עם זאת נוכחנו שגם הקיבוצים שנפגעו כלכלית באופן ניכר, מקיימים תכנון מתאים להתמודדות עם המשבר, באופן מעורר הערכה, ולעיתים נעזרים בכלי סיוע של הארגון האזורי והתנועה; ברוב הקיבוצים הענפים החקלאיים מתפקדים היטב ואף ניתן להתפרנס מהם, אך יש רגישות ותנודתיות שטעונה תשומת לב; בחלק מהיישובים – יש צורך מיוחד בפיצוי עבור חברי קיבוץ – עובדי פנים או עצמאיים שיצאו לחופשה/ איבדו עבודה. נושא זה הוא נושא רוחבי הנמצא באחריות התנועות, דיווחנו עליו בעבר ואנו ממשיכים במאמץ ומקווים להביא את התוצאה הנדרשת. מבחינת ניהול העבודה בענפי המשק הודגשה חשיבותו של תכנון פעולת העובדים, הצוותים והמנהלים באופן כזה שבעת מחלה או כניסה לבידוד של חלק מהצוות, יתאפשר עדיין המשך פעילות וייצור ע"י חלק אחר של הצוות. ישנם יישובים שנקטו בדרך זו מתחילת המשבר, ואחרים למדו מהניסיון. ככלל- למידה משותפת וסיוע הדדי הם חלק מתפקידנו התנועתי בעת הזו, ובעז"ה נשתדל למצות מהם את המיטב.

שבת שלום,

אמיתי פורת וחברי המזכירות הפעילה
חסר רכיב