תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

14/04/2020
כ"ב בניסן תש"ף, 16.4.2020
גיליון מס' 705
פרשת שמיני
פרשת נדב ואביהו – אסור להתלהב?
*
מאת הרב שמעון שורק, שדה אליהו

*לע״נ חברי אריה ירדן ז״ל, משדה אליהו, שיום הזיכרון שלו חל בי״ח ניסן

אמור לי מה הדרשה שלך לפרשת נדב ואביהו, ואגיד לך מי אתה. אוהבי עבודת ה׳ הסדורה והמסודרת, החוששים מפני הרוחניות החדשה השוטפת את הדור הצעיר, ירבו לצטט את דבר הרש״ר הירש: ״מעצם לשון המקרא למדנו, שבני אהרן נהגו ביהירות... בה בשעה שהאומה זכתה לגילוי קרבת ה', הרי הם חשו צורך בקרבן מיוחד משלהם... קרבנות הבדויים מלב אדם חותרים תחת אותה אמת... פעילות כוהני ישראל תתבטא לא בהמצאת חידושים בתחום העבודה, אלא במתן תוקף למצוות ה״ (פירושו לתורה- ויקרא י׳). אמנם הרב הירש אומר את הדברים על רקע מלחמתו ברפורמה, אך הם רלוונטיים גם היום. יחד עם זאת, הקורא את פירושו חש שלצד כל הסדר, חסר קצת מקום ללב.

באותו זמן, בפולין, חי רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא, בעל ה ״מי שילוח״, שהיה אחת הדמויות הרדיקליות של עולם החסידות. על הפרשה שלנו הוא כותב: ״וכן ענין נדב ואביהוא הכתוב בתורה הוא להורות יראה ליחיד, שאף שהם היו נקיים אגב אמם כי היתה אחות נחשון בן עמינדב שממנו יצא מלכות בית דוד, ומלך פורץ גדר, יען שהוא בטוח שרצונו הוא רצון השי"ת, לכן היה להם תקופות לסמוך על רצונם שבטח הוא מהשי"ת, אכן בזה הראה השי"ת שלא יעשה האדם שום דבר בלתי כשמבררו שבעתים״ (מי שילוח, שמיני) אומר לנו האיז׳ביצאר, שנדב ואביהו פעלו בצורה נכונה כשחרגו מהכללים, כי הם היו בטוחים שכוונתם טהורה (ועקב ייחוסם לנשיא שבט יהודה, הנותן להם צד מלכות, יש להם אפשרות לפרוץ גדרות), אבל חטאם כתוב בתורה כדי ללמד אותנו שצריך להיזהר מאוד כשרוצים לפרוץ גדר. פירוש זה מסתדר עם דברי חז״ל בספרא, המובאים על ידי רש״י: ״ אל תקרי בכבודי אלא במכובדי א"ל משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך״ (רש״י שם ג׳), או כפי שמסביר המי שילוח ״כי הם היו סמוכים וקרובים להמקור ית' יותר מכל ישראל״ (ודברים חריפים אף יותר אומר בעל האור החיים הקדוש).

אז השאלה היא מה ניתן לקחת מהפרשה הזו? או - בסגנון המתאים לבמה הזו, האם להיות ״בתוך הזרם״ או ״כנגדו״? האם להעדיף את העבודה הסדורה או מוטב ללכת עם הלב? אחת הגישות המייצגות את השילוב בין שני הדברים היא זו של חסידות חב״ד. אחד המסרים המרכזיים של ספר התניא הינו ״מוח שליט על הלב״. ללב יש מקום מרכזי, אבל הוא חייב הכוונה. בחב״ד מזהירים מפני ״חסימה דצוואר״ - מצב שבו יש נתק בין מוחו של אדם לליבו, מצב שבו כביכול הצוואר שנמצא בין הראש לגוף, חסום.

רק הפריה הדדית בין הראש ללב מביאה לעבודת ה׳ השלמה. הדרישה לעבוד את ה׳ מתוך קבלת עול בלבד, ללא התלהבות, לא רצויה.

הרבי מליובאוויטש מסביר (ליקוטי שיחות ל״ב, עמ׳ 99) שעבודת המקדש מורכבת משני חלקים: ״קרבנות״, דרכם אנו מתקרבים לה׳, אך נשארים נפרדים, ו״קטורת״ דרכה אנו מתקשרים אליו (קשר בארמית – קטירא, לפי הזוהר הקטורת היא ״קטירא דכלא״ – הקשר של הכלה) ומתחברים לגמרי (בבחינת ״נפשו קשורה בנפשו״). בעבודת הקרבנות אין מקום לסטות מהמסלול הקבוע, הכל ״כאשר צוה משה״, אך נדב ואביהו הגיעו באותו מעמד של הקטרת הקטורת למצב של ״כלות הנפש״, לדביקות עילאית, שלא אפשרה את המשך החיים שלהם בעולם הזה.

אנחנו, שלא נמצאים באותה רמה של בני אהרון, צריכים ללכת בשני המסלולים: המסלול הקבוע והמדוקדק של הליכה בתלם, ההלכה של ״עבודת הקרבנות״, אך יחד עם זה עלינו להיות בתשוקה ורצון תמידי להגיע לריח המתוק של עבודת הקטורת.

ובסגנון המתאים לימים אלה נסכם, שנכון שאפשר להיפגש ולעבוד יחד ב״זום״, אבל כולנו כמהים למפגש פנים אל פנים...

שמעון שורק, חבר קיבוץ שדה אליהו, נשוי לתמר, אב לארבע בנות וסב לארבע נכדות. בוגר בנ״ע אנגלית, ישיבות הקבה״ד בעין צורים ובמעלה גלבוע. מנהל אדמיניסטרטיבי ומורה במדרשת עין הנצי״ב. מתנדב כרב מחתן בארגון רבני צהר, לומד ומלמד.




כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב