חסר רכיב

וינטר משה אהרן ז"ל

וינטר משה אהרן ז``ל
כ"ג באלול תש"ג - כ"ח בטבת תשע"ט
23.9.1943 - 5.1.2019
משה אהרן וינטר ז"ל

לביא

"והאיש משה עניו מאוד." כך, אבא, סבא משה היה עניו, צנוע, איש פשוט, איש של מעשים ופחות דיבורים. כך הוא חינך אותנו, לא בדיבורים והטפה, אלא במעשים ובדוגמה: עמידה בזמנים, תפילה בבית הכנסת, יחס לעבודה, שמח במה שיש.

אבא נולד בבודפשט בשנת 1943 בעיצומה של המלחמה. אביו נלקח למחנה עבודה, ומשפחתו הגרעינית נשארה בבודפשט. הם ניצלו בזכות המקלט שקיבלו בבית הזכוכית. הדיפלומט השוויצרי קרל לוץ יחד עם משה קראוס, מנהל המשרד הארץ- ישראלי חילקו מסמכים מזויפים שהקנו ליהודים מקלט בבתים בטוחים שהוכרזו כשייכים לקונסוליה השוויצרית. אביו חזר אחרי המלחמה, והוא, הוריו ואחותו עברו למחנות עקורים בגרמניה עד שנת 1949, ואז הם היגרו לארצות הברית. שאר משפחתו עלתה ארצה.

בארצות הברית המשפחה מיד נקשרה לבני עקיבא, וב-1955, לאחר שביקר עם אמו את המשפחה בארץ, הוא החליט שעתידו קשור לארץ ישראל. אחרי התיכון הוא יצא להכשרה בקבוצת יבנה, וכאשר חזר לארה"ב, למד חקלאות בקולג' מקומי כהכנה לעלייה. ב-1965 התחתן עם טובה שתבדל"א, ויחד עם חבריהם בבני עקיבא הקימו גרעין עלייה לקיבוץ לביא.

בלביא אבא מצא את ייעודו. הוא עבד ברפת, ואחר כך בגד"ש, והשכים קום בשמחה לחליבות הבוקר ולעבודת האדמה. הוא תמיד סידר לעצמו תורנות חליבה בשבת כדי שילדיו, ואחר כך נכדיו, יוכלו להצטרף אליו לחליבה.

אבא היה איש ספר עם ידע רחב בהיסטוריה כללית ובהיסטוריה של עם ישראל. הוא עודד אותנו לקרוא ספרים ולרכוש ידע בתחומים מגוונים.

אבל יותר מכול, אבא, הילד הפליט מהשואה, היה גאה בחמשת בניו ששירתו בצה"ל והקימו משפחות בארץ ישראל. נכדיו היו אהבת חייו, והוא אהב לפנק אותם. הוא בנה מתקני משחק ושולחן חול לפני הבית, קנה להם ספרים מעניינים לקרוא, ובכיסו תמיד היה "משהו טוב".

אבא-סבא משה הראה לנו מה הם הדברים החשובים בחיים. הוא הלך מאתנו מוקדם מדיי, אבל השאיר לנו דוגמה לחיים עשירים ומאושרים.

יהיה זכרו ברוך.

המשפחה
חסר רכיב